מוישי כתב:אז מי שקורא את האשכול הנוכחי, יוצא עם הרושם ש50% מהווייתו היה הראי"ה, ועוד חלק הגון מהווייתו היה חב"ד, כך שרוב רובו של הווייתו של הגר"י הוטנר היה בכלל הראי"ה וחב"ד.
ידוע שלמד אצל הראיה וידוע שלמד עם הרבי מחבד. יתכן שהושפע מהם. אבל אם נתמקד בדברי תורתו ולא בהוויתו, נראה שהבולט בין דבריו הם דברי המהר"ל, וגדלות ורוממות של סלבודקא.
להזכיר, שהאשכול נפתח על חתנו ר"י פחד יצחק הגר"י דיוויד שליט"א. שחי עמנו ומרומם את תלמידיו לעולם שבו חי
ויאמר השם אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו (ח-כא). ולפני המבול נאמר, וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום וגו'. ויאמר השם אמחה את האדם (ו' ה', ז'). רואים שמשתמשים כמעט באותו לשון בדיוק לומר את הדבר ההפוך, על אמחה את האדם. והוא תמוה.
יש בזה מהלך ע"פ היסוד שהיו שלבים בירידת האדם ממדרגתו. אחרי המבול, כשנא' לאדם ששוב לא ירד מבול, זה נראה כמו ריוח לאדם. אבל באמת "אליה וקוץ בה" (ע"פ ר"ה י"ז א'), שנא' לאדם ששוב אין בכחו להביא מבול, ומעשיו ופעליו אינם חשובים כ"כ.
משל למי שעומד קרוב למלך ומכיר תכסיסי וסדרי המלוכה, שהוא יכול לגרום לפעול הרס למלוכה יותר מאדם פשוט, כיון שהקרוב למלוכה מכיר סדר המלכות ויש לו קשרים ומגעים בעלי השפעה. כך קודם המבול עדיין לא ירד האדם לגמרי ממדרגתו, והיה יכול להביא להרס העולם, כמו שבאמת הביא מבול. אבל עכשיו שנתמעט שוב, אין מעשיו חשובים, ומה שיצרו רע מנעוריו, זה עצמו נכלל עכשיו במה שנתמעט האדם.
לאחר המבול אבד האדם כח השפעתו וירד לדרגה שבה השם אומר על האדם, "לא עליו אני בונה את עולמי". מאז, "כי יצר לב האדם רע" הוא בעצם טעם שלא לקלל עוד את האדמה. היות שלמעשה נעשה האדם רע, לא אוסיף לתת לו את החשיבות לקבוע את הנהגתי כלפי העולם.
אבל נראה באמת עוד ביאור בעומק החילוק בין שני הפסוקים הללו, שיתכנו שני מצבים שבהם הנהגות שונות. יש זמן כעס, כי רגע באפו, והוא מפני שיש הנהגה של דין בעולם באותו רגע. כך הוא סדר העולם. יש זמנים של דין וזמנים של רצון. זה מה שמבקשים בתפילת אבינו מלכנו, תהא השעה הזאת וגו' ועת רצון. זו בקשה מיוחדת, לא רק על עצם הצרה, אלא על גוף השעה, שתהא עת רצון.
וכן מי שיש לו איזו צרה או צורך, אומר פרקי תהלים. ולאו דוקא ישתייך פרק זה לענין הנצרך לו. דוד המלך פעל בתהלים שבזמן שיאמרם, יפעלו עת רצון. מצד זה אינו משנה איזה פרק יאמר. וכן יש זמנים שהם עת רצון. זמן סעודה שלישית במסוים הוא השיא של העליות של שבת, כשאומרים "אתה אחד ושמך אחד וגו'". לכן אומרים בתפילת המנחה דשבת, ואני תפלתי לך השם עת רצון, כי זה זמן רצון.
לפני המבול העולם נהג מצד הנהגה של דין. מהמבט של דין, יצר מחשבת לבו רק רע היא סיבה להחמיר על האדם. דין הוא שאשחית את הארץ. אבל לאחר המבול יצא נח מהתיבה והקריב קרבן. וכתוב וירח השם את ריח הניחוח, ואז אמר השם, לא אוסיף לקלל. כלומר, הקרבת הקרבן פעל עת רצון בעולם. ואז התנהג העולם מהמבט של חסד. לכן יצר לב האדם רע היא סיבה להקל על האדם. דין הוא שארחם עליו - מצד פחיתותו. הרי יש סברא נכונה לב' המבטים, אלא תלוי באיזו הנהגה דנים את המצב. מה שפעם היה סיבה להעניש, עכשיו אדרבה, נתהפך לסיבה לא לקלל. זו פעולת העת רצון.
וכן מי שיש לו איזו צרה או צורך, אומר פרקי תהלים. ולאו דוקא ישתייך פרק זה לענין הנצרך לו. דוד המלך פעל בתהלים שבזמן שיאמרם, יפעלו עת רצון. מצד זה אינו משנה איזה פרק יאמר.
פרי יהושע כתב:מוישי כתב:אז מי שקורא את האשכול הנוכחי, יוצא עם הרושם ש50% מהווייתו היה הראי"ה, ועוד חלק הגון מהווייתו היה חב"ד, כך שרוב רובו של הווייתו של הגר"י הוטנר היה בכלל הראי"ה וחב"ד.
ידוע שלמד אצל הראיה וידוע שלמד עם הרבי מחבד. יתכן שהושפע מהם. אבל אם נתמקד בדברי תורתו ולא בהוויתו, נראה שהבולט בין דבריו הם דברי המהר"ל, וגדלות ורוממות של סלבודקא.
להזכיר, שהאשכול נפתח על חתנו ר"י פחד יצחק הגר"י דיוויד שליט"א. שחי עמנו ומרומם את תלמידיו לעולם שבו חי
מוישי כתב:פרי יהושע כתב:מוישי כתב:אז מי שקורא את האשכול הנוכחי, יוצא עם הרושם ש50% מהווייתו היה הראי"ה, ועוד חלק הגון מהווייתו היה חב"ד, כך שרוב רובו של הווייתו של הגר"י הוטנר היה בכלל הראי"ה וחב"ד.
ידוע שלמד אצל הראיה וידוע שלמד עם הרבי מחבד. יתכן שהושפע מהם. אבל אם נתמקד בדברי תורתו ולא בהוויתו, נראה שהבולט בין דבריו הם דברי המהר"ל, וגדלות ורוממות של סלבודקא.
להזכיר, שהאשכול נפתח על חתנו ר"י פחד יצחק הגר"י דיוויד שליט"א. שחי עמנו ומרומם את תלמידיו לעולם שבו חי
חב"ד?? זה פשוט שטויות.
לא מפי יצאו הדברים, ואינני יודע כיצד קורת טעות כזו של ציטוט שלא מפי אומרו
מוישי כתב:אליעזר שולמן, פירסם כתבה על רה"י בעיתון משפחה של חג הפסח, ולהוי ידוע שהעתיק מאשכול זה מילה במילה, פשוט גנב!
ופשוט שלא הייתי כותב מילה ממה שכתבתי אילו הייתי יודע איזה בזיון נגרם על ידי זה, והנני תוהה על מה שכתבתי ואילו הדבר היה בידי הייתי עושה כל שבידי למנוע הבזיון הזה.
ומקוה ששולמן הלזה, רואה דברים אלו, ויבוש במעשיו.
מוישי כתב:אבל הבזיון...
אני מדבר על הבזיון שתמונתו מתנוססת בראש חוצות כאילו מדובר באיזה אדמו"ר שמשלם לעיתון שיפרסמו את שמו, בשביל מה ןמי זה טוב??!!
מוישי כתב:אליעזר שולמן, פירסם כתבה על רה"י בעיתון משפחה של חג הפסח, ולהוי ידוע שהעתיק מאשכול זה מילה במילה, פשוט גנב!
ופשוט שלא הייתי כותב מילה ממה שכתבתי אילו הייתי יודע איזה בזיון נגרם על ידי זה, והנני תוהה על מה שכתבתי ואילו הדבר היה בידי הייתי עושה כל שבידי למנוע הבזיון הזה.
ומקוה ששולמן הלזה, רואה דברים אלו, ויבוש במעשיו.
מוישי כתב:אבל הבזיון...
אני מדבר על הבזיון שתמונתו מתנוססת בראש חוצות כאילו מדובר באיזה אדמו"ר שמשלם לעיתון שיפרסמו את שמו, בשביל מה ןמי זה טוב??!!
מוישי כתב:אבל הבזיון...
אני מדבר על הבזיון שתמונתו מתנוססת בראש חוצות כאילו מדובר באיזה אדמו"ר שמשלם לעיתון שיפרסמו את שמו, בשביל מה ןמי זה טוב??!!
פרי יהושע כתב:מוישי כתב:אז מי שקורא את האשכול הנוכחי, יוצא עם הרושם ש50% מהווייתו היה הראי"ה, ועוד חלק הגון מהווייתו היה חב"ד, כך שרוב רובו של הווייתו של הגר"י הוטנר היה בכלל הראי"ה וחב"ד.
ידוע שלמד אצל הראיה וידוע שלמד עם הרבי מחבד. יתכן שהושפע מהם. אבל אם נתמקד בדברי תורתו ולא בהוויתו, נראה שהבולט בין דבריו הם דברי המהר"ל, וגדלות ורוממות של סלבודקא.
להזכיר, שהאשכול נפתח על חתנו ר"י פחד יצחק הגר"י דיוויד שליט"א. שחי עמנו ומרומם את תלמידיו לעולם שבו חי
חב"ד?? זה פשוט שטויות.
חשבונות רבים כתב:זה יפה מאד, אבל מה שמציק לי הוא שהגר"י דיוויד אינו רבם של תלמידי הישיבה, במובן שהיה נהוג בעבר.מוישי כתב:הנהגות אלו ועוד, נועדו לשמר בפינה אחת בעולם קצת מושגים מכבוד לרב שהיה נהוג בעבר, וכל זאת על מנת לחדד ולהעמיק בנפש התלמיד את הכלי קיבול לקבל ולהיות מושפע מהדברי תורה של הרב.
האם יש תלמיד אחד בישיבה שנכון לומר עליו שאת רוב תורתו הוא קיבל מרה"י? אולי באגדה, אולי בהרגש, אבל ממש את רוב תורתו? לא נשמע סביר.
לכאורה ההגדרה ההלכתית במקרה כזה היא של רב שאינו מובהק ולא של רבו המובהק.
תולדות כתב:ר"י הוטנר לא היה אמריקאי במקורו.
וא"כ כשחזר לארץ, לכאורה לפי דבריך לא היה צריך להמשיך את אותה הנהגה גם כאן בארץ.
בריה נמוכה כתב:אור עולם כתב:חוזר על ה'מאמר' של יבלחט"א מו"ר הגרי"ד דויד שליט"א בישיבת 'פחד יצחק'.
האם הנך יכול להרחיב,
אור עולם כתב: ויש ועד/מאמר בארה"ב (ר' חיים ברלין) לפני פסח.
צופה_ומביט כתב:כפי שאמרת.
וגם את שני השמות האחרונים שהזכרת שמעתי עכשיו לראשונה.
על הרבנית דייוויד ידעתי רק שלמדה באוניברסיטה, היתה בעלת תואר דוקטור, ועבודת הדוקטורט שלה היתה על מוהרצ"ה חיות...
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: עתניאל בן קנז ו־ 305 אורחים