בן מיכאל כתב:רבי מנחם ממירזבורק (שבתולדותיו אני עוסק כרגע) שלח מכתב (מצורף) למהה"ר ברוך שכפי שעולה מהמכתב היה גדול הדור (הוא כותב לו למשל 'אתה גדול דורינו'),
א. חיים כתב:ר' אליעזר המחוקק, תשובתו בהגהות מרדכי מו"ק, חכם ספרדי ולכל היותר פרובנסי (אבל לא אשכנזי-צרפתי) שהיה פוסק די מרכזי בארץ או במצרים בתחילת המאה השניה לאלף השישי. הוא אף הכיר אישית את ר' אברהם נינו של הרמב"ם, כפי שהעלה יואל פרידמן: ספר התרומה לר' ברוך הצרפתי; מגמות, מבנה ונוסח, עמ' 230.
כתבו אודותו (באדיבות פרופ' שמחה עמנואל): אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 24-23; אורבך, בעלי התוספות, עמ' 583 הערה 61; אלחנן ריינר, 'עלייה ועלייה לרגל לארץ ישראל 1517--1099', עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ח, עמ' 72-71; א' דויד, 'לתולדותיו של ר' אלעזר בן החסיד ר' מתתיה מחכמי ארץ-ישראל (?) במאה הי"ג', הנ"ל (עורך), מגנזי המכון לתצלומי כתבי היד העבריים, ירושלים תשנ"ו, עמ' 36-34. תוספת שלי: מ.ע. פרידמן במאמר 'הנגיד הנשיא והרבנים והצרפתים' הערה 351 בסופה.
כל מה שנכתב בעניינו במחקרים הנ"ל הוא מוטעה לחלוטין לפי דעתי. הנכון הוא מה שכתב יואל פרידמן בענין זמנו ומקומו, שניכרים דברי אמת.
יצויין, שבמרדכי דפוס קושטא פזורים תשובות מספר מחכם בשם ר' אלעזר, יתכן שמדובר באותו אדם וכך שמו אלעזר ולא אליעזר כפי שהוא במקור אחד בלבד (הגהות מרדכי מו"ק).
א. חיים כתב:ואם הרב 'המחוקק' היה צרפתי, כבר מובן לך שהוא השתמש באופן טבעי בהלכות שמחות למהר"ם?
מצאתי את מבוקשי. ראה שמחה עמנואל, דפים מפנקס הלכה של עולה רגל במאה השלש עשרה, עמ' 149-148.
ושאלו, אם חמץ נוקשה במשהו. והושב, מההוא דלא פלוג, שפי' תוספות ריש פסחים דהוי במשהו. ולי נראה דאינו במשהו, והמחמיר תבא עליו ברכה:
אמר [מהרי"ל]: הא דבעי מה"ר עוזר ממה"ר אל[י]עזר פירנא, מחמץ נוקשה אי בטיל בס' או אוסר במשהו, פשט איהו [מהרי"ל] מהא דאמר בדיבור חטי קרדוניתא, דמדמה חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא מדרבנן לחמץ נוקשה, ודו"ק.
שלומך יסגא לחדא אהובי עמיתי מה"ר ישראל יצ"ו /וכן סימנים קפ"ז, קפ"ח, קפ"ט, ק"צ, ואולי גם קצ"א, קצ"ב אליו/. על הדגים שנתבשלו ונמצאו בהן בתוך הקדירה שעל האש ב' קארט"ן מנייר כפול נדבק ע"י בצק, וכתבת דיש רוצה לומר דחמץ נוקשה ואינו במשהו אפי' תוך הפסח. וכתבת ג"כ דמצאת במרדכי ריש פסחים דיעות בזה, במרדכי דילן לית מזה לא רמז ולא רמיזה, וכן בתוספות אלפס ליתא.
יהודה בן יעקב כתב:אך כל האריכות לא הבנתי מהיכן "קרוב שמדובר באותו חכם".
א. חיים כתב:אני מבין שר' אליעזר פירנא ישב בקפריסין. הלא כן?
מאיזו ארץ היה מקורו?
בהמשך לשאלת הכותב שמעליי. בכתבם של חכמי ירושלים עבור מהר"ש שליצשטט, שהועתק בספרו של אברהם דוד, מצוי חכם נוסף בשם ר' אליעזר (ועוד אחד שמקיים חתימתו). ואם שיש לעיין אם שייך לזהותו בהרב המחוקק, הרי שבכל אופן יש ללמוד מכך כי השם ר' אליעזר היה מצוי במזרח.
א. חיים כתב:אבל אתה לא מתייחס לטענה שחכם אשכנזי לא יכנה חכם אחר בשם זה.
א. חיים כתב:הדפים 'מאמר החרם', מאין מקורם?
שני המחקרים שהבאת חולקים אחד עם השני. המחקר הראשון, דבריו מתקבלים על הלב יותר מן השני, ויש בו בכדי להוסיף פקפוקים בדבריך (שמלכתחילה היו תלויים בשערה). וק"ל.
אולי תסביר עבורנו, מה הקשר בין תשובת ר' אליעזר פירנא לה"ר עוזר משלזיא, שנכתבה באשכנז ושם היתה מצויה, עם תשובת ר' אליעזר המחוקק שנכתבה במזרח בסביבתו של רבי אברהם מיימוני השני, מלבד השם המשותף 'אליעזר'?
האם הנך מכיר את מאמרו המוזר של רש"ז הבלין, שאסף חכמים מארצות שונות ששמם היה משותף, והחליט שכולם היו אדם אחד?
הוגה כתב:'מאמר החרם' אינני זוכר המקור, הורדתי פעם מאיזה חיפוש ברשת. אך העבודה שם נראית לי רצינית ומדויקת.
א. חיים כתב:מטובך לקרוא את דבריו הנעימים של ר' יואל פרידמן שצויינו לעיל, ותראה שלא עמדת כראוי על זהות החכמים שמוזכרים באותה תשובה.
א. חיים כתב:אדרבא: תרצה לאחד בין כל ה'רבי אליעזר' שבא איתם מהר"ש במגע, הרי שאחד החותמים על החרם הוא הוא דוקא הרב המחוקק!!!
הוגה כתב:אך מי המציא בכלל שמדובר בר' אברהם הנגיד ספרדי מבני בניו של הרמב"ם? ההתייסדות הבלעדית הזו על מהר"ם מוכיחה שמדובר כאן בתשובה אשכנזית
הוגה כתב:א. חיים כתב:אדרבא: תרצה לאחד בין כל ה'רבי אליעזר' שבא איתם מהר"ש במגע, הרי שאחד החותמים על החרם הוא הוא דוקא הרב המחוקק!!!
אדרבה. ותבורך מאוד על העזרה בבירור הדברים.
א. חיים כתב:הוגה כתב:אך מי המציא בכלל שמדובר בר' אברהם הנגיד ספרדי מבני בניו של הרמב"ם? ההתייסדות הבלעדית הזו על מהר"ם מוכיחה שמדובר כאן בתשובה אשכנזית
הרי מפורש בתשובה כינויו של ר' אברהם כ'הנגיד'! האם מוכר לך כינוי כזה לחכם תורני באשכנז!
א. חיים כתב:הוגה כתב:א. חיים כתב:אדרבא: תרצה לאחד בין כל ה'רבי אליעזר' שבא איתם מהר"ש במגע, הרי שאחד החותמים על החרם הוא הוא דוקא הרב המחוקק!!!
אדרבה. ותבורך מאוד על העזרה בבירור הדברים.
אז זהו, חסל סדר ר' אליעזר פירנא...
נו, אז אולי מדובר בחכם שלא היה אשכנזי כלל?
הוגה כתב:'הגהות מרדכי' שכמעט כולן נכתבו על ידי מהר"ש שליצשטט בהיותו באלזס, קודם שחיבר את ספרו מרדכי קטן בשנת קל"ז, וקודם שנסע לארץ ישראל.
הוגה כתב:
(ולסיכום הסיכומים דבר אחד מעניין וודאי יצא כאן... הספרדי אומר התשובה אשכנזית והאשכנזי אומר התשובה ספרדית...).
א. חיים כתב:הוגה כתב:'הגהות מרדכי' שכמעט כולן נכתבו על ידי מהר"ש שליצשטט בהיותו באלזס, קודם שחיבר את ספרו מרדכי קטן בשנת קל"ז, וקודם שנסע לארץ ישראל.
יש בידך ראיות לקטעים אחרים בספרו של מהרש"ש שנכתבו לאחר קל"ז?
א. חיים כתב:אני מבין שתשובות ר' אלעזר גם הם מכתיבת מהרש"ש, הלא כן?
א. חיים כתב:שאלה נוספת: ב'מרדכי השלם' החדש, נדפסו ההגהות מרדכי שמקורם רש"ש?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 390 אורחים