הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' פברואר 02, 2021 10:27 pm
הספד ממרן פוסק הדור ראב"ד ירושלים הגר"מ שטרנבוך שליט"א
לפני מיטתו של גיסו מרן ראש ישיבת בריסק הגרמ"ד הלוי סאלאוויצ'יק זצוק"ל
גודל האבידה לכל בית ישראל
שר וגדול נפל בישראל. הוא לא היה רק שר וגדול אלא גם נשיא ישראל, ולכן כל בית ישראל צריכים להתאבל עליו ועל דרך מה שנאמר (ויקרא י, ו) "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'".
הוא היה שריד לבית בריסק וקיבל את תורתו בחיבור שלשלת הדורות מאביו מרן הגרי"ז זצ"ל אשר קיבל מזקנו מרן הגר"ח זצ"ל, ולמעלה בקודש מהבית הלוי, ולמעלה בקודש מהגר"ח מוואלז'ין זצ"ל שקיבל מהגר"א, ובהסתלקותו נחתם תקופה.
התמדתו ויגיעתו בתורה
הוא עמל בתורה כמעט מאה שנה ומילא שנותיו וזמנו בהתמדת התורה ועבודת ה'. זכורני שאחד הגיע למרן הגרי"ז זצ"ל ואמר לו שאביו הגר"ח זצ"ל היה בעל כישרון מופלא ולכן זכה להגיע למדריגתו, והשיב לו מרן הגרי"ז זצ"ל שאין זה נכון שהגר"ח זכה מחמת כישרונותיו, אלא זכה מחמת התמדתו ויגיעתו העצומה בלימוד התורה. וכך גם הגאון ר' משולם דוד זצ"ל זכה בעיקר מכוח שקידתו והתמדתו בלימוד התורה.
הרבצת תורה וזכייתו לחדש חידושי תורה
הוא הניח אחריו רבבות תלמידים. כשבעים שנה הפקיר עצמו ללמד תורה לאחרים, והרבה פעמים היה מוסר שיעורים ג' פעמים ביום, וראינו בחוש שנתקיים בו מה שאמרו חז"ל (נדרים נ"ה ע"א) "מאי דכתיב (במדבר כ"א י"ח) וממדבר מתנה וגו', כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה", והרי מבואר שהמפקיר עצמו ללמד תורה לאחרים זוכה לקבל את התורה במתנה מהקב"ה, וגם הוא הפקיר עצמו ללמד תורה לאחרים, וזכה עי"ז להיעשות ממש כמעיין המתגבר בחידושי תורה, וכידוע שמלבד כל הספרים שכבר נדפסו ממנו, עוד השאיר אחריו ברכה בחידושי תורתו שהניח בכתובים בהרבה מקצועות התורה.
הנהגותיו המופלאים
יום יום היה מתפלל בקול בכי, לא חיפש כבוד ואדרבה מאס בכבוד עצמו, ורק את כבוד ה' היה דורש. דקדק במצוות עד להפליא. זכורני שהיה עומד לפני אביו כעבדא קמיה מאריה, והתפלאתי בזמנו לראות איך בן עומד לפני אביו במורא גדול כל כך. הוא סבל ייסורים הרבה אבל בטח בה' וידע שהם לכפרה.
מנהל מלחמת ה'
הוא עמד כחומה להתריע על פרצות הדור. לא התפעל מאחרים רק האמת נר לרגליו, ולחם מלחמת ה' כאברהם אבינו שנאמר עליו (בראשית י"ד י"ג) "אברהם העברי" ואמרו חז"ל (ב"ר מ"ב ח) למה נקרא שמו אברהם העברי ש"כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד", וכך גם הוא לא התפעל ועמד ללחום את מלחמת ה' בצד אחד ולא חשש להשמיע דעת תורה.
כשמת משה רבנו מה אמר עליו הקב"ה, "מי יקום לי עם מרעים מי יתייצב לי עם פועלי און" (גמ' סוטה י"ג ע"ב), והיום ג"כ השכינה הקדושה בוכה ואומרת מי יקום לי עם מרעים מי יתייצב לי עם פועלי אוון.
הוא ראה מה שאחרים לא רואים, והיה מזהיר כדרך שהזהירו אבותיו שכל כוונת הקמת המדינה הוא כדי ללחום נגד הדת, ולומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.
עד יומו האחרון שהיה יכול עוד ערך מלחמת ה'. מכתבו הציבורי האחרון כתב עוד פחות משנה, כאשר שמע על כוונת חלק מאגודת ישראל בארה"ב להצטרף להסתדרות הציונית ולהשתתף בבחירות לקונגרס הציוני, וכבר לא היה לו כוח אבל ביקש להשתתף במכתב להשמיע דעת תורה כנגד הפירצה.
זכורני שלאחר שנפטר מרן הגרי"ז זצ"ל, הספידו הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל (אב"ד לוצק) והביא מה שפירשו חז"ל (פר' וילך אות ד') את הפסוק (שמות כ"ה, ט"ז) "ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך", שאע"פ שהלוחות היו מונחות במקום מוסתר מעיני כל רואה בתוך קדשי הקדשים, מ"מ בעצם קיומם הם שימשו כעדות על אמיתת התורה, ומשום שעצם הדבר שכלל ישראל ידעו שיש תורה המונחת בארון בקדשי הקדשים, זה לבד גרם שלא יוכלו לזייף את התורה ולכתוב ספר תורה עם שינויים, שהרי כל אחד שהיה רוצה לזייף ידע שהוא מוכחש מהתורה הנמצאת בתוך קדשי הקדשים - ששמורה שם כצורתה במקום שאין שם מגע יד אדם, וקרא הרב סורוצקין זצ"ל את הדברים הללו על מרן הגרי"ז זצ"ל שימש לכל עם ישראל כ"עדות" על אמיתת התורה, כי אע"פ שלא היה דרכו להתערב בגלוי בכל ענייני ציבור, מ"מ בעצם קיומו הוא שמר על התורה שלא תשתנה, שכן כולם פחדו וידעו שאם יהיה איזה זיוף או שינוי בדרך התורה המסורה, הוא יילחם כארי ויזעק ולא יניח לשום שינוי, ונמצא שעצם מציאותו בפנים בתוך ביתו, גרמה לשמירת התורה, עכ"ד.
ואת הדברים הללו יש לקרוא על גיסי הגאון ר' דוד זצ"ל, שהרי כל העולם כולו פחדו ורעדו מר' דוד שייצא נגדם למלחמה, ומנע דרך זה הרבה גזירות.
אוי, רועה ישראל איננו, מי ינהל את הצאן.
העולם עם ר' דוד והעולם בלא ר' דוד זהו עולם אחר. כל עיר ועיר וכל קהילה וקהילה צריכים לבכות ולהספיד את השריפה הגדולה אשר שרף ה'.
התקופה הקשה והגזירות הקשות הפוקדות אותנו בזמנינו
והנה אנחנו חיים בתקופה קשה ונוראה בין ברוחניות ובין הגשמיות. יד המגיפה פגע בנו, ורבים נסתלקו במגיפה לחיי עולם, וביניהם גם גדולים וצדיקים ועל דרך מה שאמרו חז"ל (ב"ק ס' ע"א) "כיון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע". בעוה"ר הממשלה כאן פועלים לסגור את שערי התלמודי תורה, והנה הבל פיהם של תינוקות של בית רבן זהו החרב האחרון שיש בידינו בגלות הזאת, שהרי בעבור זה העולם מתקיים (שבת קי"ט ע"ב), ועכשיו שפועלים לסגור את שערי התלמודי תורה הם מנסים חלילה לקחת מאתנו את החרב האחרון שהיה בידינו להינצל.
גזירה אחר גזירה פוקדת אותנו, ואנחנו מבקשים ממנו שיעלה למעלה להיות מליץ יושר, ויעורר את האבות הקדושים שיעוררו עלינו רחמים, ויצעק לפני כסא הכבוד "עד מתי ה', עד מתי".
אמנם זאת נחמתינו שהוא יודע ומכיר את צרות הדור בגשמיות וברוחניות, ולכן הוא בוודאי יעמוד בשמים להיות מליץ יושר עבורינו.
הצדיקים יקומו בתחיית המתים הראשונה
והנה חז"ל אמרו (ברכות ג, ע"ב) "אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת", ומבואר שיש לדבר לפני המת רק מה שרצון המת שידברו לפניו, ומקווה אני שדיברתי לפניו מה שרצה שיאמרו. והנני מבקש ממנו מחילה בשמי ובשם כל הציבור אולי לא כיבדנו אותו מספיק, והקב"ה ינחם את כל בני המשפחה, ואת בנו הגאון רבי יצחק זאב שליט"א שיוכל להמשיך מורשתו וללחום מלחמת ה'.
וכבר כתב הרדב"ז (ח"ב סי' תתל"ט) שתחיית המתים תהיה בשתי תקופות שונות, האחת לכל ישראל שיהיה בסוף ימות המשיח סמוך לאלף השביעי, ועוד תחייה תהא מוקדמת יותר עבור הצדיקים שסבלו את צרות הגלות וציפו לישועת ה' ולביאת משיח במשך כל חייהם ולא הספיקו לראות בטובתן של ישראל עד שמתו בגלות, שהם יקומו בגופם לתחייה קודם ביאת משיח כדי שיזכו לראות את הטובה שציפו לראות כל חייהם בבניין בית המקדש בתפארתו, ומצפים אנו במהרה לביאת משיח, ואז יקום הגאון ר' דוד זצ"ל יחד עם כל הצדיקים לראות בישועתן של ישראל שציפה לראות במשך כל ימי חייו.
ויעזור הקב"ה שיתקיים במהרה (ישעיהו כ"ה, ח) "ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים", ובקרוב ממש נזכה לקיום הפסוק (תהלים ע"ה, י"א) "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" בביאת משיח צדקינו במהרה.