הגאון רבי חיים סרנא זצ"ל- ראש ישיבת חברון גאולה

[ישראל הר כסף]

ברוך דיין האמת.
ההלויה תצא מישיבת חברון גאולה בשעה שלש בצהריים.

[בור הגולה]

אביו הג"ר יחזקאל היה בנו של הג"ר יעקב חיים, בנו של הג"ר שרגא פייבל סרנא.

בשו"ת בנין עולם (להג"ר אייזיק חבר) שמונח בביתו, ראיתי פעם רשום בכת"י ר' חצקל במפתחות שבסוף הספר ליד יו"ד סי' ס"ג: לזקני זצ"ל.
הנני מעלה את פתיחת התשובה ההיא:

[מיללער]

מה המקור של השם 'סרנא' מאיזה שפה ולשון היא?

[מותיב ומפרק]

היה חתנו של רבי מלכיאל פרידמן ז"ל מממל ליטא
גם רבי שניאור קוטלר זצ"ל ר"י בית מדרש גבוה היה חתנו של רבי מלכיאל הנ"ל

[איש_ספר]

לפני שהאשכול בורח למשפחת אשתו, הנה דברים מעניינים מאד על משפחת אבותיו הגאונים, מאת ר' משה צינוביץ ע"ה:

43.JPG (62.83 KiB) נצפה 13524 פעמים

44.JPG (93.64 KiB) נצפה 13524 פעמים

45.JPG (43.73 KiB) נצפה 13524 פעמים

[ישבב הסופר]

מה המקור של השם 'סרנא' מאיזה שפה ולשון היא?

עיר אחת יש ושמה סארנא, ואיש חסיד בקרלין היה ושמו ר' מאיר לוין מסארנא. בנו היה ר' בצלאל לוין, ונכדו ר' שלמה לוין מנהל מוסדות קרלין בבני ברק.

[בור הגולה]

אי"ס, תודה על הדברים שהבאת.
(חידוש מה שכתוב שם שאביו הגר"י למד בראדין. לא זכור לי ששמעתי על כך אי פעם).

[חרט]

היה גיסו של הג"ר שניאור קוטלר. (אשת הגרי"ח סרנא ע"ה אחות להבח"ל הרבנית קוטלר - שתיהן לבית פרידמן הנזכר לעיל).

[גוראריה]

מה המקור של השם 'סרנא' מאיזה שפה ולשון היא?

עיר אחת יש ושמה סארנא, ואיש חסיד בקרלין היה ושמו ר' מאיר לוין מסארנא. בנו היה ר' בצלאל לוין, ונכדו ר' שלמה לוין מנהל מוסדות קרלין בבני ברק.

כמדומה לי שר' אהרן פצ'ניק היה נכד האדמו"ר מסרני.

[איש_ספר]

מה המקור של השם 'סרנא' מאיזה שפה ולשון היא?

עיר אחת יש ושמה סארנא, ואיש חסיד בקרלין היה ושמו ר' מאיר לוין מסארנא. בנו היה ר' בצלאל לוין, ונכדו ר' שלמה לוין מנהל מוסדות קרלין בבני ברק.

כמדומה לי שר' אהרן פצ'ניק היה נכד האדמו"ר מסרני.

גור. לא החלפת עם ברעזנא?

[גוראריה]

וודאי האדמור מברזנא, רק היה זכור לי שהתגורר בסרני.
שבתי ובדקתי שטעות היתה בידי בדור א'. אביו של ר' אהרן, האדמו"ר רנ"י מברזנא, התגורר בדומברוביץ הסמוכה לסרני עיר המחוז.

[מורה צדק]

נכון הדבר שלא נשאר נצר עם השם סרנא?

[מטעים]

בתקופה שהיה בגבעת מרדכי, מסר שיעורים ביידיש או בעברית?

[כתבן]

באידיש.
הבדיחה המקובלת בישיבה על ארבעת השיעורים הכלליים היתה:
יום שני שיעור בחשבון: הגרש"ז ברוידא זצ"ל
יום שלישי שיעור בפילוסופיה - הגר"א פרבשטיין זצ"ל
יום רביעי שיעור בדקדוק: הגר"ה זקס זצ"ל
יום חמישי שיעור באידיש: הגר"ח סרנא זצ"ל
שמועי לקחם יבינו בוודאי את פשר ההגדרות.

[מכון חכמי ספרד]

באידיש.
הבדיחה המקובלת בישיבה על ארבעת השיעורים הכלליים היתה:
יום שני שיעור בחשבון: הגרש"ז ברוידא זצ"ל
יום שלישי שיעור בפילוסופיה - הגר"א פרבשטיין זצ"ל
יום רביעי שיעור בדקדוק: הגר"ה זקס זצ"ל
יום חמישי שיעור באידיש: הגר"ח סרנא זצ"ל
שמועי לקחם יבינו בוודאי את פשר ההגדרות.

אבק לשון הרע על א' מהם.
ראוי להימחק.

[אוצר החכמה]

לא הכרתי את הבדיחה. אבל למדתי באותו זמן. ואני לא רואה מה אבק לה"ר יש בזה. זו בדיחה ותו לא מידי.

[מכון חכמי ספרד]

בבחרותי היינו בליל שבת אצל א' מהנ"ל, יחד עם עוד כמה בחורים.
א.צ.פ. היה עמנו, וסיפר בצחות את הבדיחה הזו.
הרב... התרצן לרגע ופלט, "מה שאמרת על... זה זלזול, יתכן מאוד שזה זלזול".

ועכשיו אני חושב, אולי ממרחק השנים, היום אין זה זלזול, אלא רק כבדיחה.

[אוצר החכמה]

אם הרב אליו אתה מתכוון הוא ר' הלל. מההיכרות שלי עמו אני לא הייתי יודע את זה גופא אם האמירה הזאת שלו על הזלזול היא ברצינות או בבדיחה.

[כדכד]

לתגובות האחרונות - נראה לי שבדיחות פנימיות בקרב בני ישיבה/ חסידות// חוג מסויים וכיו"ב יכולים בהחלט להתפרש כבדיחה כל זמן שהם נאמרים בחוג השומעים המכיר את הנושא. כאשר מוציאים את הדברים לרה"ר (ובכלל זה פורום אוצר החכמה) הכולל רבים שאינם מכירים את הנפשות הפועלות - בהחלט אין מן הטעם הטוב לחזור עליהן בפורום זה.
אישית, אני סבור שעל מנהלי הפורום למחוק את כל ההודעות הקשורות לאותה בדיחה. וכן כל כיוצא בה

[נותן טעם]

בדיחות מן הזן הזה רווחות מאד! בישיבת חברון, הן "בפורים רב" הן בבדיחות הקימות ביני עמודי. איני יודע לומר אם למנות את זה כמעלותיה של הישיבה, אך חסרון זה לא. ההערכה (התורנית ולא הפוליטית) בישיבה לראשיה, היא מן הגדולות שקימים בציבור החרדי בכלל ועולם הישיבות בפרט . בדיחות אלו לא נובעות מזלזול ברה"י ואין ליחס להן יותר מאשר בדיחה... חברי הפורום הרגילים בשנינות היהודית\חרדית יבינו כוונתי ויסכימו עמי. (ואולי זה "הרוח חיים" היחידה שקימת בתוך היבשות הליטאית)

[כתבן]

זר לא יבין את זאת, אבל בישיבת חברון ישבו בטבעיות גמורה בשעות הסדר במקומות המיועדים לרמי"ם ולראשי הישיבה.
לגה"צ ר' מרדכי חברוני זצ"ל קראו בכינוי חיבה שהיה מעורר תדיר את רוגזו של הגה"צ ר' הירש פאליי זצ"ל, ומפני הכבוד לא אכתבנו.
לעתים היה נראה שהבחורים המבוגרים - הגאונים דהיום, ר' דוד כהן ור' צבי פרצוביץ, מקבלים יחס מכובד יותר מאשר הרמי"ם...
מבנה זה של הישיבה, פיתח מאד את העצמאות המחשבתית של הבחורים, הן בלימוד, והן בשאר שטחי החיים.

הסבא מסלבודקה עצמו יצר מבנה זה. בספר תולדותיו של הגר"י קמנצקי מסופר, שהביא לסלבודקה כראש ישיבה את הגאון ר' יצחק מפוניבז' זצ"ל, אך משראה שהבחורים מתחילים לחקות את צורת דיבורו, החליט שהדבר פוגע בעצמאות מחשבתם, והביא במקומו את הגרמ"מ אפשטיין זצ"ל, ואידך זיל גמור.

[וונדרבר]

אי"ס, תודה על הדברים שהבאת.
(חידוש מה שכתוב שם שאביו הגר"י למד בראדין. לא זכור לי ששמעתי על כך אי פעם).

בתולדות הג"ר יחזקאל סרנא זצ"ל מביאים שלמד בישיבת החפץ חיים, אבל לא בעיר ראדין, אלא בזמן נידודיה בסמילאוויץ ברוסיה בימי מלחמת העולם הראשונה. והיה מאוד מקורב לחפץ חיים. ראה ס' אחרי האסף עמ' קמו-קמז, וכן בס' דליות יחזקאל חלק ה' עמ' שפח-שפט.

[לעומקו של דבר]

זר לא יבין את זאת, אבל בישיבת חברון ישבו בטבעיות גמורה בשעות הסדר במקומות המיועדים לרמי"ם ולראשי הישיבה.

לא המקום היחיד.

[בן אליהו]

זר לא יבין את זאת, אבל בישיבת חברון ישבו בטבעיות גמורה בשעות הסדר במקומות המיועדים לרמי"ם ולראשי הישיבה.
לגה"צ ר' מרדכי חברוני זצ"ל קראו בכינוי חיבה שהיה מעורר תדיר את רוגזו של הגה"צ ר' הירש פאליי זצ"ל, ומפני הכבוד לא אכתבנו.
לעתים היה נראה שהבחורים המבוגרים - הגאונים דהיום, ר' דוד כהן ור' צבי פרצוביץ, מקבלים יחס מכובד יותר מאשר הרמי"ם...
מבנה זה של הישיבה, פיתח מאד את העצמאות המחשבתית של הבחורים, הן בלימוד, והן בשאר שטחי החיים.

הסבא מסלבודקה עצמו יצר מבנה זה. בספר תולדותיו של הגר"י קמנצקי מסופר, שהביא לסלבודקה כראש ישיבה את הגאון ר' יצחק מפוניבז' זצ"ל, אך משראה שהבחורים מתחילים לחקות את צורת דיבורו, החליט שהדבר פוגע בעצמאות מחשבתם, והביא במקומו את הגרמ"מ אפשטיין זצ"ל, ואידך זיל גמור.

אינני רוצה להתייחס לנהוג בישיבת חברון כיוון שמעודי לא הייתי בה. אך אני מרגיש צורך להתייחס לדברים שכתבת לגופם.
א. לקרוא בכינוי חיבה ליהודי כמו ר' מרדכי חברוני זה לא עצמאות מחשבתית. זאת חוסר הבנה וקהות חושים בגודל המרחק בינך לבינו. לא צריך לבנות ,וגם לא תיבנה, עצמאות מחשבתית על יסוד זילות בת"ח.

ב. כנ"ל ביחס לישיבה על מקום של רמי"ם.
במקומות בהם למדתי הדבר לא היה אסור. הוא פשוט לא עלה על דעת אף אחד מהלומדים.

ג. כנ"ל בנוגע ליחס מכבד לבחורים מבוגרים יותר מרמי"ם.

ד. במחילה אך כל הנ"ל נשמע יותר כהנהגות בוסר של נערים מתבגרים שחושבים ,כדרכם של מתבגרים בגיל הזה, שהעולם שייך להם.

[הוה אמינא]

כעת אני מבין את הפתיח "זר לא יבין".

[כתבן]

יש כלל ידוע שנקרא - מבחן התוצאה...
אם האנטיתזה היא ישיבת פוניבז', בה הבחורים קיפלו את שרווליהם תוך כדי דיבור בלימוד, בדיוק כמו הגר"ש רוזובסקי זצ"ל,והעריצו את הרמי"ם עד בלי די, בפרספקטיבה של כמה עשרות שנים מאז, אפשר לבדוק אם שיטת סלבודקה/חברון הצליחה פחות.
מסתבר שגם בזה יהיה המבט שלנו שונה.

[כדכד]

מבחן התוצאה הוא לא היחיד. יש עוד כמה

[כדכד]

בענין ישיבת בחורים בשעת הסדר במקומות של הר"מים - בישיבה שבה למדתי היה מחסור במקום ושני בחורים משעור א נגשו לראש הישיבה ושאלו אותו אם מותר להם ללמוד במקום שעל יד ארון הקודש - (מקום רגלי הכהנים)- הוא ענה שמותר מדינא אבל זה עלול להוביל אותם לגוה שהם יושבים מעל כולם ולכן שילמדו במקום שלו....

[כדכד]

בדיחות מן הזן הזה רווחות מאד! בישיבת חברון, הן "בפורים רב" הן בבדיחות הקימות ביני עמודי. איני יודע לומר אם למנות את זה כמעלותיה של הישיבה, אך חסרון זה לא. ההערכה (התורנית ולא הפוליטית) בישיבה לראשיה, היא מן הגדולות שקימים בציבור החרדי בכלל ועולם הישיבות בפרט . בדיחות אלו לא נובעות מזלזול ברה"י ואין ליחס להן יותר מאשר בדיחה... חברי הפורום הרגילים בשנינות היהודית\חרדית יבינו כוונתי ויסכימו עמי. (ואולי זה "הרוח חיים" היחידה שקימת בתוך היבשות הליטאית)

אני חוזר על מה שכתבתי.
יתכן מאד שיש מקום לבדיחות פנימיות בתוך ישיבה/ חוג/ חסידות כל שהיא, אבל, להוציא את הדברים לפורום רחחב יותר אפילו אוצר החכמה - זה כבר לא לענין.

[ש.י. רובין]

הנה קיצור סדר הדורות של הגר"ח סרנא למעב"ק ורשימה קצרה של עוד מבני משפחת סרנא:
הג"ר חיים יעקב השני
בן הג"ר יחזקאל
בן הג"ר חיים יעקב הראשון
בן הג"ר שרגא פייויל
בן הר"ר יוסף.
למעלה אינו ידוע.
_____________________________
חותני הגרח"י השני והג"ר יחזקאל ידועים.

הג"ר חיים יעקב הראשון נשא לאישה איידל בתו של הג"ר משה שלמה זלמן הלוי בעהמ"ח 'רחובות עיר'.

הג"ר שרגא פייויל היה חתן הג"ר יצחק מרגלית אב"ד שצוצין.
למעלה אינו ידוע.
______________________________
הג"ר יצחק מרגלית אב"ד שצוצין היה גם חותן ר' צבי הירש דירקטור ואביו של ר' שלמה שמריהו אב"ד בריינסק.

הג"ר שרגא פייויל היה גם חותן הג"ר יחיאל מיכל רבינוביץ ואביו של הג"ר יהושע צבי.

הג"ר חיים יעקב הראשון היה לו עוד בן, אריה לייב אגולניק, אשתו רייזיל.
______________________________
וכאן הבן שואל:
לפי הרשומות, יהושע צבי בן פייויל נשא לאשה רייזל בת גדליה (בן משה) BACER בביאליסטוק ב1882.

Capture3.PNG (111.23 KiB) נצפה 11657 פעמים

ברשומי יושבי ראדום רשומים יהושע צבי עם אשתו שיינא רייזל עם משפחתם. כאן נוסף לנו שנת לידתו 1861 ועיר מולדתו סיאני מקום כהונת אביו בעת ההיא. שם משפחת אמו רשום כ'יצחק'. הבעיה היא ששם אביו של יהושע צבי רשום 'חיים'!

Capture.PNG (120.02 KiB) נצפה 11657 פעמים

______________________________
עוד שאלה, ברשומות יש הרבה ממשפחת אגולניק בני חיים פייבולוביץ ולכאו' הוא הג"ר חיים יעקב הראשון, ואילו שם אשתו ניתן כרייזיל!

[חיים שמעון]

הגר"ח היה אומר שאביו למד אצל א' מהגדולים ונוכח לדעת שהוא עושה תלמידיו ל"סריסים" עכ"ל, כלומר חסרי יכולת חשיבה עצמית וברח משם כל עוד נפשו בו.
הרי זו תמצית שיטת סלבודקא
איני זוכר אם האמור היה על הגרנ"ט בראדין או על הגרש"ש
מי שהיה ולו קצת במחיצת הגר"ח ודאי יזכור הענין
מתוך דליות יחזקאל בהקדמה:

[בין החכמים]

הגר"ח היה אומר שאביו למד אצל א' מהגדולים ונוכח לדעת שהוא עושה תלמידיו ל"סריסים" עכ"ל, כלומר חסרי יכולת חשיבה עצמית וברח משם כל עוד נפשו בו.
הרי זו תמצית שיטת סלבודקא
איני זוכר אם האמור היה על הגרנ"ט בראדין או על הגרש"ש
מי שהיה ולו קצת במחיצת הגר"ח ודאי יזכור הענין
מתוך דליות יחזקאל בהקדמה:

אמר לי שכוונתו להגרש"ש.
מפני כבודו של מרן הגרש"ש, ראוי לדייק שלא אמר בנוסח הנזכ"ל, אלא כמו זה המופיע מהקדמה שצורפה. דהיינו שדיבר על עצמו ולא על הגרש"ש.
תיכף בסמוך היה אומר: כשאבא ז"ל שמע שהעליתי (מהבית, היה גר בבנין הסמוך בקומת קרקע) את מחברותיו לישיבה, הוא הקפיד ע"כ, הוא ראה בזה היפך דרכה של הישיבה".

[חולין]

בספר הזכרון "רבי יהושע מהוראדנא זצ"ל", הלא הוא ר' יהושע צימבליסט, מופיע הספד מהגר"י סרנא זצ"ל, בו הוא כותב כי הגאון הנ"ל היה 'שאר בשרו', הידוע כיצד?

[שיף]

בספר הזכרון "רבי יהושע מהוראדנא זצ"ל", הלא הוא ר' יהושע צימבליסט, מופיע הספד מהגר"י סרנא זצ"ל, בו הוא כותב כי הגאון הנ"ל היה 'שאר בשרו', הידוע כיצד?

אולי תמצא כאן
viewtopic.php?f=19&t=2998&hilit=%D7%A6%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98#p22094

[שיף]

בינתיים כאן נמצא תמונה שלהם יחד
viewtopic.php?f=19&t=46672&p=562591&hilit=%D7%A6%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98#p562591

[חולין]

בספר הזכרון "רבי יהושע מהוראדנא זצ"ל", הלא הוא ר' יהושע צימבליסט, מופיע הספד מהגר"י סרנא זצ"ל, בו הוא כותב כי הגאון הנ"ל היה 'שאר בשרו', הידוע כיצד?

אולי תמצא כאן
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... %98#p22094

יישר כח, אך לא מצאתי כאן פרטים בענין זה.