הודעהעל ידי הברכות » ה' דצמבר 19, 2019 10:07 pm
תולדותיו מתוך מאמר שהתפרסם באחד מהקבצים של בעלזא
הגאון רבי יצחק מאיר לעווי זצ"ל
"גם אני עורך את חשבון נפשי על שבע השנים החולפות, אותן הקדשתי, לצדכם, בדם וביזע, מתוך הקרבה עצמית של ממש, בנתיבי זרועי סכנות, בימי שרב לוהטים ובימי קרה מקפיאים, בנסיעות ליליות ובעבודה יומיומית, כאשר לעתים מתלווים אליי רק חיות טרף, כמו זאבים ושודדי דרכים, אחר כל הדברים האלה, עדיין אינני רגוע ומצפוני מייסרני: אולי יכולת לעשות יותר, ולא עשית?". (מתוך מכתב רווי רגש וגילוי לב של הרב הגאון רבי יצחק מאיר לוי זצ"ל ששלח מתוניס אל ידידיו ב"אוצר התורה" בפרס).
הגאון רבי יצחק מאיר לוי זצ"ל, נולד בקראקא, וכשהגיע לפרקו לקחוהו לחתן החסיד רבי אברהם יוסף געוועלב הי"ד , מחשובי חסידי בעלזא בעיר טארנא, רבי אברהם היה תלמיד חכם ולמדן מופלג, חסיד במעשיו מתלמידי הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל - רבה של טארנא, מרן מהר"א זי"ע החשיבו מאוד, לאחר המלחמה, כשנכדו הגאון רבי יעקב אהרן לוי שליט"א - בנו של רבי יצחק מאיר, היה מגיע לכ"ק מרן מהר"א, שאלו אותו מרן לא פעם: "האם אתה עוד זוכר את זקינך רבי אברהמ'לע?!".
בכניסת הנאצים ימ"ש לעיר טארנא, נכנסו פעם לביתו של רבי אברהמ'לע, וירו בו בעת שישב ולמד בחצרו ליד האילן, הוא זכה עוד לבוא לקבורת ישראל, ונקבר ליד קבר רבו הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל.
אל בית חשוב זה נלקח רבי יצחק מאיר לחתן, שם עלה ונתעלה יותר בלימודיו, התערה ונהיה בין הלומדים המופלגים של הקלויז.
בחור אחד מלומדי הקלויז, שהיה יתום מאביו, נקרא על ידי אמו שיחזור הביתה לעזור בפרנסה, רבי יצחק מאיר שחס על תורתו של הבחור, נרתם ושאלו כמה בדעתו שיכול להרוויח, ועוד הוסיף על זה סכום, כך שבחור זה לא ייאלץ לעזוב את בית המדרש ולימודיו, ביום מן הימים נחלה אותו בחור בריאותיו, והיה צורך לשלחו לסנטריום, שוב דאג לו רבי יצחק מאיר ושילם את ההוצאות, באותו מקום ששכב היה צלמים, על כן הבחור שחש כי סופו קרובה, ביקש שיחזרוהו לביתו כדי שלא יצטרך להוציא נשמתו במקום טומאה כזה. אכן כאשר חזר לביתו נפטר, ורבי יצחק מאיר הספידוהו כמו"כ נתן את טליתו שיקברוהו עם זה.
לאחר פרוץ המלחמה ברח רבי יצחק מאיר לבעלזא, ושהה שם ביום הקדוש האחרון לפני שמרן עזב את העיר בעלזא, רבי יצחק מאיר חשב בדעתו לעזוב לאר"י ומשם להביא את משפחתו, נכנס אל כ"ק מרן מהר"א זי"ע, ורשם על הקוויטל ברכה שהשם יצליח דרכו, ולא גילה את רצונו לברוח לאר"י, מרן בירך אותו ואמר לו: "מ'זאל זיך טרעפן אין ארץ ישראל", אח"כ קם מרן ממקומו וליווה אותו עד צאתו, דבר נדיר שנעשתה בדר"כ רק לאלו שעלו לאר"י, מזה הבין רבי יצחק מאיר שמרן הסכים לעלייתו לארץ ישראל. ממכתב שנכתב להרה"ח רבי משה גראס ז"ל בחודש שבט שנת ת"ש, על ידי ידידיו מפאפא (הובא באור הצפון קובץ??? עמ'???), מוזכר רבי יצחק מאיר ביחד עם ידידו בן עירו רבי יוסף קארנפעלד, כמי שהגיעו להונגריה, והם שהביאו את הד"ש הראשונה מבעלזא לאחר פרוץ המלחמה.
אכן רבי יצחק מאיר הגיע לארץ ישראל, אבל את משפחתו לא הצליח לחלץ מן המיצר, על אף ששלח להם דרכונים ארץ-ישראליים, עוד נכונה להם תהפוכות רבות וניסים עד שזכו כולם להינצל ולהתאחד שוב לאחר המלחמה. מרן מהר"א זי"ע אמר לרבי יצחק מאיר, שלא יסתובב בציבור עם משפחתו, כדי שלא יזיק להם עין הרע, שזכה למה שלא זכו הרבה, משפחה שלימה שניצולו, ואף נתן להם מטבעות ברכה נגד עין הרע.
אולם רבי יצחק מאיר לא התייאש, וכשבאמריקה הקימו הרבנים הגאונים רבי אהרן קוטלר, רבי אליעזר סילבר, ורבי אברהם קלמנוביץ זצוק"ל את וועד ההצלה" העולמי, במטרה להציל את שארית הפליטה. כאשר נודע לראשי וועד ההצלה על שער אחד שנותר פתוח אל רוסיה, מחוזה הצפוני של מדינת פרס, הם הבינו שנדרש לשלוח אל טהרן נציג שיהא אחראי על ביצוע משלוח חבילות המזון לפליטי רוסיה, בהשגחה מופלאה המציא עצמו לשליחי וועד ההצלה, והביע את נכונותו לצאת למסע למדינה הזהרה והמנוכרת. כאן החל פרק מדהים ומפליא של תעשיית הצלה אדירה וכבירה שנוהלה, בידיו האמונות של הרב לוי.
כשיצאו כ"ק מרן מהר"א ואחיו מהר"ם מבילגורייא זי"ע, מתחת ציפורני הנאצים, בהגיעם לסוריה, נפגשו עם הרב הראשי לישראל - הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שאלו מרן מה שלומו של איטשע מאיר, הגאון הרב הרצוג ענה למרן שהוא נמצא בטהרן ועוסק בפעילות הצלה, אמר לו מרן: "שיקסט איהם א טלגרמה אז איך בין ניצול געווארען". מן הראוי לצטט מה שמובא בקובץ "הוד קדומים" (ב"ב תשס"ח, י"ל במלאת שנה לפטירת הגאב"ד מנאראל זצ"ל) מכתבו של רבי יצחק מאיר ששלח לחסידי בעלזא ששהו עדיין בגולת רוסיה ביחד עם חבילות המזון, בו כותב בין השאר (מתורגם ללשה"ק) "מסרתי פריסת שלומכם להדוד רוקח (מרן מהר"א), והוא שואל למה הינכם זקוקים, ושאעשה עבורכם כל הנצרך, כתבו אלי...". כמו"כ מסופר על אחד מחשובי חסידי בעלזא, שכשקיבל ידיעה מרבי יצחק מאיר כנ"ל על הגעתו של מרן לארץ מבטחים נלקח לחקירת הנ.ק.וו.ד. - משטרה החשאית של רוסיה על מהות תוכן המכתב.
אחת הפעולות שנכרכו בפעילותו חובקת יבשות של רבי יצחק מאיר היא הצלתו של גאב"ד טשעבין זצוק"ל, שגורש לסיביר, ולאחר כשנה נדד לבוכארה. רבי יצחק מאיר פנה אל ידידו השאה הפרסי וביקש את התערבותו האישית. השאה נעתר לבקשתו ופנה אישית אל סטאלין שיאות לשחרר את הגאון היהודי, למרבה הנס הסכים הרודן הרוסי, וכך יצאו לחירות גאב"ד טשעבין ועמו הרבנית, שעברו לטהרן. כשהגיעו הגאון לפרס תקפו אירוע שגרם לשיתוק חלקי בגופו, רבי יצחק מאיר נתרם שוב לבקש את השאה הפרסי, שהסכים לשלוח את רופאו האישי, לאחר פנייה נוספת של רבי יצחק מאיר העמיד השאה מטוס צבאי שהביאו לסוריה ומשום עשה את דרכו לירושלים.
לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נוכח ר' יצחק מאיר זצ"ל שנותרו בידיו כספים שנתרמו לצורך פעילות וועד ההצלה. עתה כאשר תם הצורך בפעילות ההצלה באירופה, שלח ר' יצחק מאיר מכתב אל הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל בו גולל את מה שראה כחובה חשובה לא פחות מהפעילות המקורית של ההצלה, הפניית המשאבים להצלת הקהילה היהודית בפרס, במכתב הוא מציין את מה שלמד משיחותיו עם היהודים המקומיים שסיפרו על אובדן ההנהגה הרבנית של הקהילה, רבי אהרן קוטלר הזמין את רבי יצחק מאיר לארה"ב והפגישו עם הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ מקים עולה של תורה בארה"ב ע"י הקמת מוסדות "תורה ודעת" ו"בית המדרש עליון", הגרש"פ מנדלוביץ ערך לו פגישה עם נדבן של מוסדותיו מר אייזיק שלום, שהשתכנע והפך לפטרון נלהב למען הרעיון.
רבי יצחק מאיר ברוב תושיותו ומרצו הקים רשת של מוסדות התורה תחת השם "אוצר התורה", הרשת הכשירו צוותי הוראה והקימו מוסדות לבנים ולבנות בכל רחבי מדינת איראן, תקציב עלות החזקת מוסדות החינוך עלה כמיליון ורבע דולר לשנה, וכלל שמונים אחוז מילדי יהודי פרס.
במסגרת מסעותיו הגיע גם למרוקו ותוניס, לסייע בהקמת מוסדות "אוצר התורה" בפזורה יהודית הצפון אפריקני, אף נשאר שם כמה שנים למלא מקומו של הגאון רבי רפאל עבו זצ"ל, שעלה אז לארץ, מיד כשהגיע התפעל מהפוטנציאל הרוחני של התושבים, התפעם ואמר "כאן ניתן להקים פולין שניה". כמעשהו בפרס עשה גם כאן רבי יצחק מאיר ביסס את מנגנון המוסדות ופעל להרחיב את שורותיהם.
רבי יצחק מאיר שהה כחצי שנה בגולה בין תלמידיו ומוסדותיו שהקים, וחצי שנה שהה בארץ ישראל, אז הסתופף רבות בצילא דמהינותא אצל כ"ק מרן מהר"א זי"ע.
בשנת תשכ"ב נחלה ונפטר ביום??? כשהוא עוד במיטב שנותיו, כך הסתיימה מסכת נפלאה של מסירות הגוף והנפש למען הרבצת תורה והצלת דורות שלמים של יראים ושלמים ההולכים בדרך ה', בהשאירו בנו הגאון רבי יעקב אהרן לוי שליט"א ובתו הרבנית זילברברג תליט"א - אשת הרה"ג רבי קאפל זצ"ל, רב בבית וגן.
ת.נ.צ.ב.ה.