הודעהעל ידי חלמישצור » ב' דצמבר 25, 2017 12:52 am
1. חלק מתולדותיו שהביא הרב שמואלביץ לעיל, נדפסו גם בקובץ תבונה ב, ירושלים תש"ב, עמ' קלו, שם גם דברי שבח ואזכור המספידים בהלוויתו. 'ר' משה פראנקטאל שוחט, בא לארץ בשנת תר"ך בערך. היה תלמיד חכם גדול, חריף ושו"ב דמתא. חתנו של הרב ר' ישעיה אורינשטיין' (בשעריך ירושלים, ירושלים תש"ט, עמ' 174). תמונתו בספר ירושלים של מעלה א, ירושלים תשמ"ג, עמ' 146. התמונה שהביא שמואלביץ נמצאת מעובדת גם בספר מרן ראש הישיבה, ירושלים תשס"ב, עמ' רלג.
שבעת בניו ובנותיו (על פי ספר היחס, ירושלים תרצ"ה, עמ' 65): הרב יצחק, מזכיר המוסד ועה"כ ועץ חיים בירושלים, נישא לפראדל בת הרב מנחם יעקב זאלאזניק; הרב שמואל, נישא לרבקה בת דוד וועבער; בתו אסתר מלכה נישאה לרב אלתר צבי ב"ר אברהם בנימין ריבלין (בזווג שני אשת הרב אברהם שמואל בהרח"מ שרלין); בתו חיה נישאה לדוד ב"ר אברהם אליעזר לעווי; בנו אלימלך נישא לבערטא; בנו מרדכי, עורך העתון היהודי 'סאנפעלער אידישע צייטונג' בברזיל, נישא לראזע; בנו יהושע ליב נישא לצפורה בת הרב יעקב וואלפא. הר"מ היה גם דודו של ר' משה בלוי, ואף לימד אותו את דרשת בר המצווה שלו (ל חומותיך ירושלים, תל אביב תש"ה, עמ' כ).
2. 'ומסופר כי הגאון ר' מיכל דיין [הורביץ] זצ"ל אמר בשם המהרי"ל דיסקין ש"שני הראשים הטובים בירושלים הם רבי דוד בהר"ן ורבי משה שוחט". והיו אומרים בירושלים שאילו היו יושבים ר"ד בהר"ן בעמקותו הגדולה, ר"מ שוחט [פרנקנטל] בתפיסתו המהירה, ורבי שמעון אהרן פולנסקי זצ"ל הרב מטאפליק בבקיאותו העצומה ומדברים בעניני הלכה, אזי היו יוצאים בהלכה ברורה ובהירה" (ארח דוד, ירושלים תשע"א, עמ' תקיז). ר"מ נזכר כאחד מתלמידי מהריל"ד שלא נהגו קדושת שביעית בפירות נכרים כלל (אל תראי אדמה, ירושלים תשנ"ד, עמ' נז). קונטרסים ממנו בעניין 'איך לעסוק בריבית עם בנק שאחד מהדרקטריונים הוא יהודי', 'בענין חלב עכו"ם' ו'בהלימוד דכופר הכל אינו חייב שבועה דאורייתא', בספר הזכרון לר"ע בלוי - מנחת ירושלים, ירושלים תש"מ, עמ' קכא-קנ. וורט נאה ממנו בספר ונצדק קודש, ירושלים תשמ"א, עמ' ק.
3. 'ר"מ שוחט' נזכר יחד עם ר' לייב דיין, באיזה עניין של דין תורה השייך לכרמל מזרחי מחודש טבת תרע"ג. האחרונים ביקשו לפסול את הרבנים הגאונים להיות בוררים בדין, והראי"ה קוק התעקש 'שאיני מוצא שום פסול בהבוררים הנ"ל, מאחר ששניהם הם אנשים ידועים, בתור בקיאים בטיב מסחרים ככל הסוחרים, והם ג"כ עסוקים במסחרים שונים, ומה שהם ג"כ יודעי תורה, אין זה גרעון לנידון שלנו, כי יודעים הם שע"פ החוזה, דין התורה בעצמו מחייב הוא לדון ע"פ שקול הדעת המסחרי כדרך הספקים של בוררים סוחרים' (אגרות הראיה ב, תפ). באגרת נוספת לשני הרבנים הגאונים, 'ידידי נפשי הרב המאוה"ג אוצר תוי"ר מוהרא"ל ד"ץ [ר' לייב דיין] והרב הגדול בתוי"ר מו"ר משה פראנקענטאהל שליט"א' (שם, תצו) כותב הראי"ה כי 'מאד אצטער על הסיבוכים שנעשו בענין, והנני בזה לחזק את החלטתי' וכו'.
בהקשר הראי"ה, הר"מ חתום כאחד מ'גבאי ומנהלי המפעל'- הישיבה הגדולה והתלמוד תורה מאה שערים', יחד עם רבי יוסף גרשון הורביץ ('מו"צ בעה"ק מאה שערים בתוככי ירושלם'), רבי יהושע צ'רבינסקי ורבי אהרן זליג אטינגר, באגרת ברכה לרב קוק מחודש אלול שנת תרע"ט, 'ליום עלות אל הקודש, לשבת על כסא התורה בציון' (אגרות לראיה, ירושלים תש"נ, קב; וכן שם, קיח). הר"מ חתום גם על הכרוז האחרון של הראי"ה קוק, מחודש אב תרצ"ה, יחד עם שורת רבנים נוספים, בענין 'ההצעה שהוצעה באספת רבני א"י בענין שאלת הקהלת, כי בכל עיר ועיר ובכל נקודה ונקודה תתכונן מועצה דתית סוברנית להנהלת כל העניניים הנוגעים לדת; ובכל עיר ועיר תהא רק קהלה אחת ושחיטה וב"ד מאוחד כמוש היה מאז ומעולם בכל קהלת ישראל' (תועפת ראם, ירושלים תשס"ו, עמ' 105).
כן חתימתו בכמה כרוזים ציבוריים בשרשרת הדורות בתקופות הסוערות ב, ירושלים תשס"א, עמ' 107, 114, 115, 116, 121, 126, 140; שם ו, עמ' 309, 314. וראו עוד חתימתו בתועפת ראם, ירושלים תשס"ו, עמ' 267 (264).