מתפעל כתב:
בענין אחד, הלווית הגרא"ז, מה קרה שם?
גביר כתב:אולי כדאי לפנות לנכדו ר' ידעאל, שבמשך שנים אסף כל פרור מידע עליו [עזב לאחרונה לבני ברק ואיני יודע היכן הוא גר שם, מ"מ אם יוכל מר ליצור אתו קשר מן הסתם ישמח לעזור בזה]
מתפעל כתב:מודה, עם הגר"א קוטלר והרב הרצוג. לא זיהית? בין הגר"א קוטלר והגרא"ז, הגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם פאצ'ינר, חתן הגרא"ז. התמונה אם אני זוכר נכון, בחנוכת הבית לישיבת הדרום של בנו רבי צבי יהודה מלצר. יישר כח על התמונות
איש_ספר כתב:חוברת לזכרו של רצ"י מלצר מאת ידידנו רבי עמיחי כנרתי שליט"א
"בין מכתבי ההמלצה הרבים שהגיעו היה גם מכתבו של הרב איסר זלמן מלצר,
ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ידידו וחברו של הראי"ה קוק. אדם בעל דעות
ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים. הרב
מלצר ממליץ במכתבו על בנו, הרב צבי יהודה מלצר, כ"איש צעיר לימים שיוכל
להבין צרכי העדה בעת הזאת, לדרוש ולהטיף לפני הציבור, למשוך את לב הצעירים
ולקרבם לתורת ד'"..."
פרנקל תאומים כתב: ניכר שהיא שבויה עמוקות בקונספציה ה"מגיירת" את כולם לציונות הדתית
הרב שריה דבליצקי זצ"ל היה בקשר עם חוגי הציונות הדתית ובכל זאת בין הרבבות שליוו את מסע הלוויה היו גם מנהיגי הציבור החרדי
דביר עמר , ז' באב תשע"ח 19/07/18 14:43 | עודכן: 15:33
יצאתי פעם בלויתו מבית החולים "שערי צדק" בט"ו בשבט. ראיתי מרחוק תהלוכת תלמידי בתי הספר של החפשים הולכת ומתקרבת אלינו, בנים ובנות, נערים ונערות עם דגל הציונים בראש כל קבוצה, ושירים עברים בפיהם. הם צעדו בשורות של ארבעה-ארבעה, ממלאים את רוחב הרחוב, והקהל נדחק אל המדרכות. אני יודע שמחזה של כמה אלפים ילדים וילדות בתי הספר החפשים הצועדים בתהלוכה בלתי צנועה ותערובת, יצערו את הגרי"ח זוננפלד, ועל כן אמרתי לו: תהלוכת ילדי בתי הספר באה, אולי רוצה רבי לחזור אל בנין בית החולים? "לא", היתה תשובתו, "וכי לא ילדי ישראל הם?" הוא נשען על כתפיו, גם אנו ככל הקהל נדחקנו לצדי הרחוב. התהלוכה עוברת קבוצות-קבוצות, כל בית ספר לעצמו, וקול השירה פולח את האויר. אני רואה את ר' חיים זוננפלד ממלל בשפתיו, ואני מטה אזני ושומע כשהוא אומר וחוזר ואומר: "יוסף ד' עליכם, עליכם ועל בניכם, ברוכים אתם לד', יוסף ד' עליכם וכו'", עד שכל התהלוכה עברה על פניו (על חומותיך ירושלים, עמ' קיד-קטו).
פרנקל תאומים כתב:איש_ספר כתב:חוברת לזכרו של רצ"י מלצר מאת ידידנו רבי עמיחי כנרתי שליט"א
חוברת מעניינת מאד, חמרא למריה וטיבותא לשקיא.
לגבי דבריה של הרבנית מ''ע תחי', במחילת כבודה, ניכר שהיא שבויה עמוקות בקונספציה ה"מגיירת" את כולם לציונות הדתית:"בין מכתבי ההמלצה הרבים שהגיעו היה גם מכתבו של הרב איסר זלמן מלצר,
ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ידידו וחברו של הראי"ה קוק. אדם בעל דעות
ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים. הרב
מלצר ממליץ במכתבו על בנו, הרב צבי יהודה מלצר, כ"איש צעיר לימים שיוכל
להבין צרכי העדה בעת הזאת, לדרוש ולהטיף לפני הציבור, למשוך את לב הצעירים
ולקרבם לתורת ד'"..."
מילא "ידידו וחברו של הראי''ה קוק", מה שנכון נכון, אם כי ההדגשה הזו שלא מן העניין מנסה מן הסתם לרמוז כביכול על הסכמה רעיונית ביניהם בענייני השעה דאז, אע''פ שלמיטב ידיעתי אין ראיה להסכמה שכזאת.
אבל "אדם בעל דעות ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים"...
ממש פלא נשגב על החרדים שהגראז''מ היה דמות מוערכת גם אצלם.. ולא זו בלבד אלא שהם אף נאותו להעמידו בראש "מועצת גדולי התורה" של ''אגודת ישראל" שלהם.. תנועה בה היה חבר ופעיל במשך כל שנותיה...
ואח''כ רוטנים על הגיוגרפיות והטיות הסטוריות של החרדים...
בברכה המשולשת כתב:פרנקל תאומים כתב:איש_ספר כתב:חוברת לזכרו של רצ"י מלצר מאת ידידנו רבי עמיחי כנרתי שליט"א
חוברת מעניינת מאד, חמרא למריה וטיבותא לשקיא.
לגבי דבריה של הרבנית מ''ע תחי', במחילת כבודה, ניכר שהיא שבויה עמוקות בקונספציה ה"מגיירת" את כולם לציונות הדתית:"בין מכתבי ההמלצה הרבים שהגיעו היה גם מכתבו של הרב איסר זלמן מלצר,
ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ידידו וחברו של הראי"ה קוק. אדם בעל דעות
ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים. הרב
מלצר ממליץ במכתבו על בנו, הרב צבי יהודה מלצר, כ"איש צעיר לימים שיוכל
להבין צרכי העדה בעת הזאת, לדרוש ולהטיף לפני הציבור, למשוך את לב הצעירים
ולקרבם לתורת ד'"..."
מילא "ידידו וחברו של הראי''ה קוק", מה שנכון נכון, אם כי ההדגשה הזו שלא מן העניין מנסה מן הסתם לרמוז כביכול על הסכמה רעיונית ביניהם בענייני השעה דאז, אע''פ שלמיטב ידיעתי אין ראיה להסכמה שכזאת.
אבל "אדם בעל דעות ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים"...
ממש פלא נשגב על החרדים שהגראז''מ היה דמות מוערכת גם אצלם.. ולא זו בלבד אלא שהם אף נאותו להעמידו בראש "מועצת גדולי התורה" של ''אגודת ישראל" שלהם.. תנועה בה היה חבר ופעיל במשך כל שנותיה...
ואח''כ רוטנים על הגיוגרפיות והטיות הסטוריות של החרדים...
לפי הבנתי בחלוקת הדוברים בחוברת, הדברים המשעשעים הנ"ל לא נאמרו על ידיה אלא על-ידי אשה בשם הניה מקיבוץ בארות יצחק (שמן הסתם לא ידעה יותר מדי על מרן הגרא"ז וכתבה לפי מה שהיא קלטה)
איש_ספר כתב:חוברת לזכרו של רצ"י מלצר מאת ידידנו רבי עמיחי כנרתי שליט"א
בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להכניס:
במחילה, בעמוד 22 יש כוכביות שמפסיקות בין הדברים, כמו בכל החוברת, ואין אלו דברי הרבנית עמיטל.
אולי התביעה כלפי, שהיתי צריך לשים לב ולצנזר הגדרה לא מדוייקת, אבל עכ"פ לרבנית עמיטל אין שום קשר לדברים.
עמיחי כנרתי
מחולת המחנים כתב:מהו ההסבר שהן הגרא"ז מלצר והן הראי"ה קוק קראו שמות לבניהם על שם רבם הנצי"ב מוולוז'ין רק בשם צבי יהודה, ללא השם נפתלי?
אולי משום שהנצי"ב כונה ר' הירש ליב.
לייטנר כתב:הראי"ה לא קרא לבנו ע"ש הנצי"ב.
א. הרצי"ה נולד בשנת התרנ"א, והנצי"ב חי כשנה וחצי אח"כ.
ב. אחיו של האדר"ת - חמיו של הראי"ה - סבו של הרצי"ה נקרא צבי יהודה, וא"ש.
הערה שלא מן העניין: מהיכן הגיע הצירוף "צבי יהודה"? נדמה שהוא היה די נפוץ במזרח אירופה, ע"ע הנצי"ב (נפתלי צבי יהודה), הג"ר צבי יהודה רבינוביץ' תאומים אב"ד ראגוליי (תאומו של האדר"ת), הג"ר צבי יהודה לאו סבו של יבל"ח הגרי"מ (חתנו של ה'מנחת ש"י' ממונסטריץ'), והנה גם אביהם של האחים אדלשטיין הג''ר צבי יהודה אדלשטיין.
נוטר הכרמים כתב:אשתדל להגיב ברוח הימים - בעדינות.
אנכי הק' גדלתי על ברכי סיפורי העיר רחובות.
סבי זצ"ל ועמו עוד מבני משפחתו אחיות וגיסים עלו ארצה לאחר שחוו את מאורעות השואה וגולת סיביר, והתיישבו ברחובות, תחילה בכל מיני צריפים, ולאחר מכן במשכן קבע בתוככי שיכון פא"י.
הרב מלצר זצ"ל היה בקשר הדוק עמם. לשמחת הבר מצוה של דודי שיחי' הגיע הרב מלצר ממרחק, ונהנה עד מאוד מדרשתו של אבי שיחי' - אחיו הצעיר בכמה שנים. כמדומני ששימש גם כסנדק אצל מי מביניהם.
סיפורים שונים לגמרי מהמובאים ומודגשים לאורך האשכול והחוברת, כנראה שיש כמה פנים לאותו דיוקן אצילי ומרומם. בכל אופן, חשוב להסתייג מהחיבוק המגזרי המסוים.
אגב, אבי סיפר לי שאותו נכד המצוטט הרבה, הרב יואל עמיטל שיחי', היה בן כיתתו, בתלמוד תורה של החינוך העצמאי - היחיד באותם ימים. בהגיעם לכתה ח', אבי שיחי' היה בפרשת דרכים בין ישיבת 'קול תורה' ל'הישוב', כאשר לבסוף גבר עליו לחץ ההורים הדואגים את דאגת עתיד הפרנסה לכיוון הישוב, ואילו דווקא יואל הלך ל'קול תורה'...
אבל אחרי קול תורה התהפכו היוצרות...
גביר כתב:דברים דומים לדבריו של מכובדנו הרב עמיחי כינרתי שליט"א אמר לי בנו של הרצ"י, ר' ידעאל הי"ו. לדבריו לו סבו בעל אבן האזל היה חי היום היה משתייך בלי ספק ל'דגל התורה' [הוא אמר לי זאת לפני למעלה מעשור, ואיני מעודכן כל כך בשינויים, מכל מקום כוונתו הייתה כמובן לדגל התורה דאז, דהיינו מה שהיה בזמן הרא"ז חלק של אגודת ישראל] אביו, רצ"י, לעומת זאת, טען שאגודת ישראל מתאפיינת בגישה של 'אני והנעליים שלי' [ר' ידעאל הסביר לי שזהו ביטוי שמקורו ביידיש ומשמעותו אדם הדואג לעצמו בלבד] ואינה דואגת די הצורך לציבור הרחב. מתוך דאגתו לציבור זה הקים את 'ישיבת הדרום'. באותה התקופה היה מחסור במוסדות תורניים שהתאימו לבוגרי הממ"ד, הסחף היה גדול והמוסד הוקם במטרה לעצור אותו ככל הניתן.
.השוחט כתב:אמי שתהיה בריאה, אמרה מיד, טו אלול.. (דומני שלהי תשי"ב).
החופה במלון ורשבסקי, והסעודה בחדר אוכל של עץ חיים.
(אמי שתחי' כאחיינית של הרבנית רחל, רצה איתה כל אותו היום לתסרוקות וכו').
השווער ר' פינחס אליעזר פקשר לא ויתר על ה"מצוה טאנץ" לפחות בקצרה,
הסבא ר' חיים לייב שיתף פעולה די ברצון,
אבל הגרש"ז יצא מהאולם בשעת מעשה.
ועוד כמה פרטים שונים ומשונים.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: תולדות ו־ 537 אורחים