רבי שמואל שטראשון - הרש"ש

[חיימקה]

viewtopic.php?f=19&t=8438&hilit=%D7%A8%D7%A9%D7%A9#p76836

[גביר]

הגיע אלי לספריה ספר שיצא לאחרונה
The lost library : The legacy of Vilna's Strashun library in the aftermath of the Holocaust / Dan Rabinowitz

תוכן הספר בקצרה [לפי גב הספר] - The Strashun Library was among the most important Jewish public institutions in Vilna, and indeed in Eastern Europe, prior to its destruction during World War II. Mattityahu Strashun, descended from a long and distinguished line of rabbis, bequeathed his extensive personal library of 5,753 volumes to the Vilna Jewish community on his death in 1885, with instructions that it remain open to all. In the summer of 1941, the Nazis came to Vilna, plundered the library, and shipped many of its books to Germany for deposition at a future Institute for Research into the Jewish Question. When the war ended, the recovery effort began. Against all odds, a number of the greatest treasures of the library could be traced. However, owing to its diverse holdings and its many prewar patrons, a custody battle erupted over the remaining holdings. Who should be heir to the Strashun Library? This book tells the story of the Strashun Library from its creation through the contentious battle for ownership following the war until present day. Pursuant to a settlement in 1958, the remnants of the greatest prewar library in Europe were split between two major institutions: the secular YIVO in the United States and the rabbinic library of Hechal Shlomo in Israel, a compromise that struck at the heart of the library’s original unifying mission.

[נוטר הכרמים]

היום נתקלתי בקושי בקריאת ר"ת ברש"ש, הספר 'ב"א' שכבר נידון כאן, עיינתי ומצאתי נחת. בנוסף גיליתי בחיפוש אזכוריו הרבים ברש"ש שכנראה אותו גאון (ר' אברהם משכיל לאיתן) הרבה להשיג על דברי הטורי אבן. האם ישנו בספר הנ"ל מדור מיוחד על הטו"א, או שמזכירו כסדר?

[חיים שאול]

[היה בנו"ט להביא כאן ההלצה שמוסרים בשם ר' יוליש מסאטמער שענה למי ששאלה הכיצד נראה מעיין בהגהות רש"ש (וי"ג שהיה זה עם מרכה"מ) וד"ל]

כמדו׳ שברזא דשבתי הוא מובא היחיד שמתרץ על הרש"ש

[נוטר הכרמים]

רש"ש יומא יז, ב:

גמרא ארבע או חמש ממעשה לחה"פ רבי אומר לעולם חמש. יש לכוין בזה מה שאמר דוד לאחימלך ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם וגו' (שמואל א כא) כי הוא היה כהן גדול וכמדומה שנאמר לי שכן נמצא כבר בספר.

יש בזה אריכות דברים בספר פרשת דרכים דרך החיים דרוש יט, וכן איתא גם בפי' הגאון מלבי"ם על אתר.

ברם תימה שלא הזכיר הרש"ש מאומה מדברי הירושלמי סוכה פ"ה ה"ח שמפרש ה'חמשה לחם' לא מפאת היות אחימלך כהן גדול, אלא מצד היותו מן המשמר היוצא, כדאיתא להלן בסמוך דמשמר היוצא נוטל חמש.

ובאמת צ"ב, היאך פירשו בירושלמי שנטל חמשה מצד היותו ממשמר היוצא, אחר שכן נטל לחלקו בתור כהן גדול.

ובדבר קושיא זו כתב בשו"ת מרחשת (ח"א סי' יא אות ב) בדרך נפלאה, וז"ל,

ויעויי' בש"ק ומה"פ ובגליון הש"ס שם שנתקשו טובא בזה הלא אחימלך כה"ג הי' ולעולם נוטל חמש כדאיתא ביומא (יח ב), יעו"ש שדחקו לתרץ ואין נחת. ולענ"ד נראה בפשיטות דהא אמרינן ביומא שם באוקימתא דרבא דמשו"ה כה"ג נוטל חמש היינו לר"י דס"ל דמשמר הנכנס נוטל שבע משום דשתים מגיע להם יותר עבור הגפת דלתות ובאותן שתים אין כה"ג חולק עמהם משום דזה בא להם בשכר הגפת דלתות יעו"ש ברש"י, ונראה דכל זה שכה"ג חולק רק בעשר ונוטל מחצה הוא רק בשהוא ממשמר היוצא וע"כ אין לו חלק באותן שתים של משמר הנכנס שזוכין בהם עבור הגפת דלתות, אבל אם הכה"ג ג"כ הוא ממשמר הנכנס הן לא יגרע חלקו מכהן הדיוט וכמו שכהן הדיוט ממשמר הנכנס נוטל חלקו באותם שתים הכ"נ כה"ג וממילא כיון שכה"ג חולק גם באותן שתים נוטל חלה שלמה אחת משום דלאו אורחא דכה"ג למיתבה ליה פרוסה, ונמצא שכה"ג שהוא ממשמר הנכנס נוטל שש חלות, חמש שנוטל פלגא מעשר וחלה שנוטל פלגא משתי החלות של משמר הנכנס שגם הוא מהם. מעתה מבואר הירושלמי כמין חומר ששפיר מסייע לר"י שמשמר היוצא נוטל חמש מהא דאמר ליה תנה לי חמשה לחם אלמא שכן הוא החשבון המגיע לכה"ג, ואם כרבנן שמשמר היוצא נוטל ג"כ שש הי' מגיע גם לכה"ג שש כדעת רבי מחצה לאהרן מחצה לבניו, אלא ודאי כר"י דאינו חולק אלא בעשר, ושתים הנותרות הי' למשמר הנכנס וע"כ לא הי' מגיע לאלימלך רק חמש, והוא הי' ג"כ ממשמר היוצא ע"כ לא נטל חלקו עם אחיו במשמר הנכנס בשתי חלות שהם עבור הגפת דלתות, וזהו שאומר ואחימלך ממשמר היוצא הי' וע"כ החשבון מכוון דווקא חמשה לחם ולא יותר.

וכן ביאר מדנפשיה מרן הגרי"ש אלישיב ב'הערות' על אתר.

[אבקברד]

ידיעותיו בגיאוגרפיה:

על התוספות שכתבו שהנהרות יורדים ממזרח למערב,
העיר הרש"ש מנהר הדנובה והפרת שזורמים הפוך לפי מה שראה במפות העולם:

רש"ש מסכת שבת דף סה עמוד ב
תד"ה סהדא. וכל הנהרות יורדים ממזרח למערב. ל"י מאין להם זה. כי הנהר הגדול דאנוי' מושך ממדינת שוואבין דרך בייערן. עסטרייך. אונגערין. וואלאחאי'. ונופל משם לים השחור והוא ממערב למזרח כמו שראיתי במפת העולם ואולי כוונתם רק על הנהרות הידועים והם הד' הנהרות הנמשכים מג"ע. עי' בדבריהם בב"ב (פד סע"א) ופרת ראיתי שמה שמושך ממערבית צפונית למזרחית דרומית ונופל לים פרסי:

[חיימקה]

ידיעותיו בגיאוגרפיה:

על התוספות שכתבו שהנהרות יורדים ממזרח למערב,
העיר הרש"ש מנהר הדנובה והפרת שזורמים הפוך לפי מה שראה במפות העולם:

רש"ש מסכת שבת דף סה עמוד ב
תד"ה סהדא. וכל הנהרות יורדים ממזרח למערב. ל"י מאין להם זה. כי הנהר הגדול דאנוי' מושך ממדינת שוואבין דרך בייערן. עסטרייך. אונגערין. וואלאחאי'. ונופל משם לים השחור והוא ממערב למזרח כמו שראיתי במפת העולם ואולי כוונתם רק על הנהרות הידועים והם הד' הנהרות הנמשכים מג"ע. עי' בדבריהם בב"ב (פד סע"א) ופרת ראיתי שמה שמושך ממערבית צפונית למזרחית דרומית ונופל לים פרסי:

viewtopic.php?f=29&t=50672#p625013

[שמואל דוד]

באיזה ש"ס למד הרש"ש? ראיתי כמה פעמים במסכת שבת שציין לדברי הגרי"פ ז"ל ולפנינו ליתא.

[פלוריש]

באיזה ש"ס למד הרש"ש? ראיתי כמה פעמים במסכת שבת שציין לדברי הגרי"פ ז"ל ולפנינו ליתא.

ראה כאן

הרב שמואל שטרשון (הרש''ש) והגהותיו לתלמוד הבבלי (דוקטורט) -שוע אנגלמן.pdf

(1.62 MiB) הורד 620 פעמים

[שמואל דוד]

יישר כח! אבל לא הצלחתי להוריד...

[פלוריש]

יישר כח! אבל לא הצלחתי להוריד...

נסה כאן http://asif.co.il/wpfb-file/50-pdf-7/

[שמואל דוד]

אלפי תודות!

[וונדרבר]

ביבמות (פא:) מזכיר הגהה בדברי התוס' בשם הנצי"ב מוואלאז'ין (וידוע הסיפור שמספרים אודות הרקע לאותה הגהה).

גם ביבמות קד ע"ב על תוס' ד"ה דאר"ז, מובא חידוש בשם הנצי"ב.

ביבמות פא ע"ב הוא מכנה את הנצי"ב: הרב הג' מוהרנהל"ב ר"י דוואלזין [=מוה"ר נפתלי הירש ליב ברלין].
ביבמות קד ע"ב הוא מכנה אותו: הרב הג' מוהר"נ הירש ליב ר"י דוואלזין.
[אולי יהיה תועלת לפותחי הראשי תיבות ברש"ש. כידוע, הרש"ש מקצר מאוד בדבריו, ומשתמש הרבה בראשי תיבות, והרבה מתקשים בפתרונן].

[נוטר הכרמים]

בהגהות הרש"ש כתובות י. ד"ה אלמנה מביא הרש"ש מה שכ' החכם שלמה לעוויזאהן מה שכ' על בערך 'אלסר'.

דברי לעוויזאהן נדפסו בספרו 'מחקרי ארץ' (ווין תקע"ט) אבל ברש"ש נדפס "ועי' בס' א"ק לר"ש לעוויזאהן".
לא מצאתי חיבור ללעוויזאהן שראשי תיבותיהן מתחילות ב'א"ק, האם ה'מחקרי ארץ' נדפס גם בשם אחר או שזה טעות המעתיק?

(התואר ר"ש לעוויזאהן צרם באזני, האם היה שומתומ"צ, האם הרש"ש ידע ממי מצטט ומכנהו בתואר ר'?)

היום בעיוני במדרש רבה עם הגהות הרש"ש בפרשתנו, ראיתי ג"כ שמצטט את הספר א"ק,
ובראשי תיבות דייקא. בחיפוש הגעתי לדבריו בכתובות הנ"ל.

[קו ירוק]

יתכן שהרש"ש ראה אותו בספר מחקרי ארץ שהו"ל ר' יעקב קפלן ממינסק בתקצ"ט. שיסודו הוא מארץ קדומים של לויזון. (ונראה שקפלן היה יהודי ירא שמים, ובראש הספר מברר פירוש משנה בשביעית עם שנות אליהו).
ושם במכתב הקדמה מהחכם מרדכי אהרן גינצבורג מפלאנגיאן הוא כותב בעמוד xxiii שיסוד של מחקרי ארץ ממה שאסף הרב החכם ר' שלמה לעוויזאהן.
כנראה הרש"ש לא היה אמור לדעת את קורות חייו של לויזון שמת בצעירותו ממש.

אגב, דרך הרש"ש לציין שמות ספרים בראשי תיבות, גם כאלו שכיום בלתי ידועים כמעט (כגון א"מ = אמתחת בנימין).

[ושא_נס]

נוטר הכרמים כתב:

ביבמות ה,ב ד"ה גמ' ממילה הביא קושיא מספר אוי"ק פ' לך שהקשה על דברי הגמ' שם שמילה ישנה לפני הדיבור שהרי איתא לקמן עא,ב דלא ניתנה פריעה לאברהם אבינו. באיזה ספר מדובר?

אני מרשה לעצמי לשער שהוא ראשי תיבות "אור יקר", והחכמים יבדקו.

מן הסתם הכונה לספר אור יקרות ולוית חן. פלפולים על התורה בסגנון אחרוני אשכנז של שנות התי"ו מבית מדרשות של נחלת בנימן ושמנה לחמו ולקט יוסף ועוד. נדפס כמה פעמים במזרח אירופה ומערבה בסוף שנות התי"ו ותחילת שנות תי"ו קו"ף. ואפילו בויניציאה דומני נדפסה מהדורה. וא"ש את"מ. יתכן שרש"ש סתם מאד כי אין זה מסוג הספרים הפשטניים הקרובים יותר ללבו.

[לבי במערב]

מהדו' ויניציאה היא הנמצאת באוצה"ח (בה"ב קיימת מהדורא נוספת), ואכן - מצוי ענין זה בפ' לך שם.

[אליהו חיים]

הרש"ש יומא ע"ג ב' וכן ע"ד א' מביא דברים בשם מ"א (בגליון)? למי הוא מתכוון? ובאיזה דפוס נדפס 'גליון' הזה [ואין הכוונה להמגן אברהם].

[בקרו טלה]

הרש"ש יומא ע"ג ב' וכן ע"ד א' מביא דברים בשם מ"א (בגליון)? למי הוא מתכוון? ובאיזה דפוס נדפס 'גליון' הזה [ואין הכוונה להמגן אברהם].

מוסף ית''נ 27.png (86.18 KiB) נצפה 8832 פעמים

[אליהו חיים]

ייש"כ גדול על המציאה רבתא [ואכן בדקתי בס' מראה אש הנמצא באוצה"ח בדפוס ישן נושן והדברים אכן מופיעים שם].

[וונדרבר]

המכתב הנ"ל עם הפתרון של ראשי תיבות מ"א, נדפס במוסף שבת קדש יתד נאמן פ' צו תשס"ז עמ' אחרון.

[בן סופרים]

נוטר הכרמים כתב:

ביבמות ה,ב ד"ה גמ' ממילה הביא קושיא מספר אוי"ק פ' לך שהקשה על דברי הגמ' שם שמילה ישנה לפני הדיבור שהרי איתא לקמן עא,ב דלא ניתנה פריעה לאברהם אבינו. באיזה ספר מדובר?

אני מרשה לעצמי לשער שהוא ראשי תיבות "אור יקר", והחכמים יבדקו.

מן הסתם הכונה לספר אור יקרות ולוית חן. פלפולים על התורה בסגנון אחרוני אשכנז של שנות התי"ו מבית מדרשות של נחלת בנימן ושמנה לחמו ולקט יוסף ועוד. נדפס כמה פעמים במזרח אירופה ומערבה בסוף שנות התי"ו ותחילת שנות תי"ו קו"ף. ואפילו בויניציאה דומני נדפסה מהדורה. וא"ש את"מ. יתכן שרש"ש סתם מאד כי אין זה מסוג הספרים הפשטניים הקרובים יותר ללבו.

הרעק"א באיזה מקום כמדומני גם הוא מצטט מספר לווית חן

[בקרו טלה]

הרעק"א באיזה מקום כמדומני גם הוא מצטט מספר לווית חן

חולין פא.

גליון הש''ס.png (39.9 KiB) נצפה 8661 פעמים

[אליהו חיים]

הרעק"א באיזה מקום כמדומני גם הוא מצטט מספר לווית חן

ואכן נמצא שם עי' קובץ מצורף

[פולסברג]

0001.jpg (2.54 MiB) נצפה 7935 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

נאמר לי כי בעיתון "המגיד" שנת תרל"ב עמוד 183 יש סקירה על פטירת הרש"ש, ובה עדות על סדר לימודו.
היכן ניתן לראות זאת?

[חד ברנש]

https://www.nli.org.il/he/discover/newspapers/jpress

[לבי במערב]

נאמר לי כי בעיתון "המגיד" שנת תרל"ב עמוד 183 יש סקירה על פטירת הרש"ש, ובה עדות על סדר לימודו. היכן ניתן לראות זאת?

הוא בראש גל' ט ניסן תרל"ב,
ומוסג"פ:

המגיד.pdf

(382.51 KiB) הורד 189 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

יש"כ!
ועתה אני רואה שהוא הוא מה שהביא הרב פולסברג לעיל סמוך ונראה

[בתוך הגולה]

ספר פנקסו של שמואל הוא ספר נחמד [...]
עוד דבר חשוב שעשו הוא מה שכינסו למדור אחד מחידושיו על התורה. הרש"ש עצמו כבר עשה חיבור עה"ת אלא שלא נותר לפליטה וחע"ד, ובמדור זה יש לראות גודל האבידה לכל שוחרי התורה בהעדרו.

מה אנו יודעים על חיבורו למקרא הנזכר? (מחיפוש קל לא מצאתי מידע ע"כ בפנקסו ש"ש)

בהגהות הרש"ש למסכת עדיות (סוף פ"ב) הוא כותב:

ולפמש"כ בויקרא פכ"ט אות ג במ"ק דעצרת היא טפילה לחה"פ כמו ש"ע לחה"ס ע"ש

ScreenHunter_463 May. 10 15.21.jpg (8.58 KiB) נצפה 6957 פעמים

לכא' נראה שמדובר בחיבור שלו וא"כ יש בידינו עדות שהיה לו חיבור למקרא ואף יודעים אנו את ר"ת של שמו (אולי מקראי קדש?)
אמנם אי"ז מוכרע ואפשר מדובר בחיבור של חכם אחר אלא שאני לא מצאתי משהו מעין זה

ניסיתי לחפש בדפו"ר של הגהות הרש"ש שכפי שהזכירו כאן נדפסו בוילנא תרכ"א אך למרבה הצער בסריקות המוצעות אין עותק ממסכת זו.

גם בקישור שהביאו כאן למסכתות שהיו תח"י ובהם הגהותיו בכתי"ק לא הצלחתי למצוא מאומה (וכלל נראה שהקישור שבור ולי"ע)

[מה שנכון נכון]

כוונתו להגהותיו למד"ר.
מ"ק - מהדורא קמא. לפעמים מציין למ"ת - תנינא (למשל מגילה יח, ב ועוד הרבה). וראה בכתוב אודות הגהותיו בשער המדרש.

[בתוך הגולה]

כרגיל אצל הרב משנ"נ משנתו קב ונקי ולא יפול מדבריו דבר ארצה

ובממעט הרחבה. הגהות הרש"ש למד"ר באו לפנינו בשתימהדורות. ר"ל שהרש"שעצמו הוסיף ושיכלל את הגהותיו.
בדפו"י נדפסו ההוספות בסוף כל ספר. במהד' זכר חנוך חיברו את הגהות יחדיו.

אני מעלה כאן תצלום (עצמי) ממהד' זכר חנוך( חצי הסוגר שבאמצע הקטע מסמן כי משם ואילך מקור הדברים בהוספות [=מהדו"ב] שנדפסו בדפו"י בסוף הספר)

20210511_141315.jpg (32.4 KiB) נצפה 6816 פעמים

מה שקצת קשה לי זה מדוע מפנה הרש"ש דווקא למהדו"ק והרי במהדו"ב הוסיף והרחיב בעניין? (ושמא כוונתו לפטור את המעיין מחיפוש כפול ודי לו בעיון במ"ק?)
ולול"ד הרב משנ"נ הייתי מתקן בדברי הרש"ש במקום במ"ק במ"ר והיינו מדרש רבה. אמנם ההקשר הלשוני לא מתפרש יפה כ"כ בדרך זו וצל"ע.


ועדיין צריכים אנו למודעי מניין לנו א"כ שכתב הרש"ש פי' למקרא?

[פולסברג]

יבמות סב:

וגמגם החכם ריו''ו בביאורו על ראייתו

מי זה?

[מה שנכון נכון]

(ר') יוסף ווייסע.

[דמשק]

(ר') יוסף ווייסע.

viewtopic.php?f=7&t=20426

[פולסברג]

ייש''כ גם לשניכם!

[האויצרניק]

אני זוכר לפני שנים (יותר מעשור) בלומדי מסכת ב"מ פגשתי ברש"ש התולה הרבה מחלוקות בין רב לשמואל בש"ס, (כמובן שכדרכו בקודש הוא קיצר מאד בענין ואולי אפי' לא פרט שמדובר ברב ושמואל אלא רק ציין למקורות)

מישהו יכול לכוון אותי היכן נמצא רש"ש זה?

[גביר]

אני זוכר לפני שנים (יותר מעשור) בלומדי מסכת ב"מ פגשתי ברש"ש התולה הרבה מחלוקות בין רב לשמואל בש"ס, (כמובן שכדרכו בקודש הוא קיצר מאד בענין ואולי אפי' לא פרט שמדובר ברב ושמואל אלא רק ציין למקורות)

מישהו יכול לכוון אותי היכן נמצא רש"ש זה?

אולי כדאי לבדוק בקובץ יסודות וחקירות של ר' אחיקם קשת.
ישנו שם מדור בשם 'לשיטתם', המסודר בסדר א"ב לפי שמות החכמים ווהמראה כיצד תנאים ואמוראים הולכים לשיטתם.
כמדומה שיש שם גם הפניות לאחרונים העוסקים בעניין זה.

[איש_ספר]

תא חזי גודל שמו של הרש"ש.
תלמוד בבלי. בודפסט. תש"א