מקדש מלך כתב:מחולת המחנים כתב:גם עיקר לימוד התורה הוא כדי ללמדה לאחרים, וכמו שאנו מתפללים "ללמוד וללמד".
באבות:
רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד, והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.
כי העוסק בתור' כזה וכזה יש לו בזה ובבא כי אין ערך לשום מצוה כנגדה לא בשכר ולא בעונש והעוסק בה יש לו שכר גדול על עסק תורתו כנגד השכר שיש לכל הענינים כולם, והוא שלא בא לידו דבר מצוה ובטל אותה אלא שאינו חושש לעסק המצוה אחר עסק התורה, אבל אם בא לידו מצוה ובטל אותה מפני עסק התורה לא על אותו עסק נאמר ות"ת כנגד כולם שהרי הוא עבר על המצוה הבאה לידו ומה תועלת לו בלמוד אחר שאינו מקיים לעשות עם היות שאמרו העוסק במצוה פטור מן המצוה. ונראה שאפי' בא לידו פטור עליה היינו שהמצוה אינה מתבטלת מכל וכל שאם הוא אינה עושה אותה ומקיימה אחרים יקיימו אותה ובכן לא יחשב לו עונש על הענין ופטור עליו אבל אם בא לידו והוא מוכרח לעשות אותה או שאינו מוכרח אלא שלא תעשה המצוה כתקנה ע"י אחרים כעל ידו ודאי ראוי הוא לבטל למוד התורה ועסקה ולקיים המצוה ואח"כ יחזור ללמודו, וז"ש ז"ל וחלקו בין המצוה שאפשר להעשות ע"י אחרים ובין המצוה שא"א להעשות ע"י אחרים.
ונ"ל שכל החלוק הזה יהי' על המצוה שאין בהם צד גמ"ח אבל המצות שיש בהם גמ"ח וכיוצא באלו שזכרנו למעלה מבטלין ת"ת לעשותן - כי אלו מקיימין את העולם כולו כעסק התורה וכמעט יותר וכארז"ל מבטלין ת"ת להכנסת כלה מבטלין ת"ת להוצאת המת והשאר כיוצא בהן, ומי שידקדק בזה יבין הענין כאשר הוא כי לא דבר רק הוא.
מכון חכמי ליטא כתב:האם יש מקור בחז"ל או בפוסקים שעיקר הלימוד הוא כדי ללמד?
יקר כתב:מובא שהיה בעל מנגן והלחין כמה וכמה ניגונים. האם יש ניגונים המיוחסים לאדמו"ר?
חיימשה כתב:אוצר החכמה כתב:ולמה אתה לא חולק איתנו את שם הספר?
אם זכרוני אינו מטעני, שמו בפשיטות 'הרבי הק' מפיאסצנא'
יציב פתגם כתב:משום מה לא נראה בעיני שזהו הצדיק הקדוש מפיאסעצנא זי"ע הי"ד - מפאת צורת החוטם, חלק התחתון של הפה ורוחב המצח (עד להפיאות)
שומר כתב:מה שכתב צייטלין על האדמור זצל
פרנקל תאומים כתב:נכון.
כנראה שהוא לא מצא תלמיד שיספר סיפור כזה... שזהו העיקר בחיים הדבר הכי גדול..
ראיתי שדברי קצת אחרי מהקשרם, אני מכיר את דברי הגר"ח מולוז'ין הנ"ל בעל פה ברוך ה'... ואין חכמה לצטט חצאי משפטים, הרי שם אומר ר' איצלה 'היה רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא' נראה שזה היה יותר בתור תוכחה יותר מאשר חינוך (אחרת למה הוא מציין את זה בגלל שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא. ) אין כל ספק בחשיבות של להועיל לאחריני, אבל אין זה עיקרי כדבר מרכזי בחיים, חלילה אם היה יוצא מהגר"ח מולוז'ין מקים ארגוני חסד...
והדברים ברורים.
"אבל אין זה עיקרי כדבר מרכזי בחיים"? איך אפשר לכתוב כזה משפט? תרעדנה אמות הסיפים.
יש אמנם הלכות מסודרות מה קודם למה (ת"ת או גמ"ח) מתי ועד כמה. אבל "להועיל לאחריני" זה הוא בהחלט דבר מרכזי בחיים, זה הוא הדבר המרכזי בחיים, ומי זוטר מה שאז"ל: "על שלושה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים", כן, כן, העולם עומד לא רק על עסק התורה כ"א גם על גמ"ח.
ומי שמרגיש שמשפט כמו "הדבר הגדול ביותר (די גרעסטע זאך) הוא לעזור ליהודי" לא מתיישב עם ההשקפה שלו, אז כדאי שהוא יבדוק בדחיפות את ההשקפה שלו. נכון, די גרעסטע זאך זה לעסוק בתורה, וכפי שכתב הרב כדכד שאם יכולה המצווה להיעשות בידי אחרים אזי ת"ת קודם לה, הוי אומר גם ת"ת הכי חשוב, וגם גמ"ח הכי חשוב, ושניהם עיקרי החיים שלנו. אלא שת"ת קודם אם יכולה הגמ"ח להיעשות ע"י אחרים.
וכתב רבינו יונה גירונדי ב"שערי תשובה" שלו (שער שלישי אות י"ג): "כי חייב אדם לטרוח בדרישת טוב לעמו ולשקוד בעמל נפשו על תקנת חבירו אם דל ואם עשיר. וזאת מן החמורות ומן העיקרים הנדרשים מן האדם שנאמר (מיכה ו) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד".
ויעויין היטב ב'קונטרס החסד' לרבינו הגרא"א דסלר זי"ע, האדם נברא כדי להיות "נותן". אוי לנו אם נשכח זאת.
וגם הקדימות שאנו נותנים לעסק התורה (כשיכולה הגמ"ח להיעשות ע"י אחרים) היא מתוך הכרה שעסק התורה היא הנתינה הגדולה ביותר המחייה את כל העולמות.
.השוחט כתב:הזכירו סיפור של קרליבך אודותיו (הגיבן הקדוש מפיאסצנא) כולל כמה דיונים.
.השוחט כתב:הזכירו סיפור של קרליבך אודותיו (הגיבן הקדוש מפיאסצנא) כולל כמה דיונים.
דומני שיש לו עוד סיפור (כמובן ספרותי וערטילאי אבל מרגש מאד) על תפילתו לפני העמוד בגיטו ווארשא בליל שמיני עצרת כמה שעות או ימים לאחר שחלק מבני המשפחה הקרובים נהרגו מפגיעה ישירה בחצרם.
כבר עברו כמה עשרות שנים מאז ששמעתיו, אבל דומני שהסיפור שהיו בטוחים שהוא לא יהא מסוגל לעבור לפני העמוד, ובסוף הגיע וחישמל את הציבור הענק.
ה"ברכו" שם שווה האזנה (ואולי אף ביצוע למעשה, כמו שנוהג כותב השורות).
.משוש דורים כתב:היא"צ אינו ביום א' אלא ביום שב"ק.
ברמן כתב:מכתב מה"אמרי אמת" אל האדמו"ר רבי קלונימוס קלמן, ברכות לרגל נישואי בנו רבי אלימלך בן ציון הי"ד, ראה כאן: https://www.kedem-auctions.com/he/node/31501
יקר כתב:יקר כתב:האם ידוע על תלמידי/חסידי האדמו"ר שעדיין חיים?
מצאתי שבשנים האחרונות נפטרו שנים מתלמידיו/חסידיו שנותרו - ר' נתנאל רדזינר ור' חיים קנר.
האם הם כתבו על האדמו"ר?
בחמימותה של האש קודש - סרט שנערך על האדמו"ר סביב ראיון עם ר' חיים קנר.
שלום מתן שלום כתב:תאריך פטירתו משוער על בסיס זה שמחנה טרווינקי בו היה עד לרגע הירצחו, חוסל כולו בבת אחת ב3 בנובמבר יום זה מכונה טבח 'יום הקציר' אפשר למצוא עליו מידע באינטרנט. התרגום לתאריך העברי באותה עת זה ה' חשוון. בזמנו החסידים שמעו עדות על חיסול המחנה ולכן אומרים שזה בד' חשוון. יש שטוענים ששמעו מיישהו ששמע מישהו שלא היה שם שהרבנים במחנה נרצחו יום לפני, ואז ממילא זה מסתדר. אמנם יש בזה קושי - כי בכוונה תחילה הגרמנים הנצאים הסתירו שהם עושים טבח, כדי לחסל את כל המחנה בבת אחת בלי שיתמרדו וכדומה ולכך יש עדויות מגרמנים ששירתו במקום. לכן קשה להניח בהתאם לכך שבאמת לקחו את הרבנים והרגו אותם יום לפני וכו'. אז חוזרים להשערה הבסיסית שנהרג יחד עם כל המחנה בה' חשוון. אלא אם כן ניפגש בעדות ממשית יותר.
שלום מתן שלום כתב:.השוחט כתב:הזכירו סיפור של קרליבך אודותיו (הגיבן הקדוש מפיאסצנא) כולל כמה דיונים.
דומני שיש לו עוד סיפור (כמובן ספרותי וערטילאי אבל מרגש מאד) על תפילתו לפני העמוד בגיטו ווארשא בליל שמיני עצרת כמה שעות או ימים לאחר שחלק מבני המשפחה הקרובים נהרגו מפגיעה ישירה בחצרם.
כבר עברו כמה עשרות שנים מאז ששמעתיו, אבל דומני שהסיפור שהיו בטוחים שהוא לא יהא מסוגל לעבור לפני העמוד, ובסוף הגיע וחישמל את הציבור הענק.
ה"ברכו" שם שווה האזנה (ואולי אף ביצוע למעשה, כמו שנוהג כותב השורות).
לצערי הסיפור כפי שסופר על ידי ר' שלמה זצ"ל אינו מדוייק כלל. ר' שלמה מתחיל עם כך שמדובר על "שמחת תורה האחרון בגטו ורשה" (הגטו נחרב בחודש 5 בשנת 1943, אם כן שמחת התורה האחרון בגטו חל בחודש 10 שנת 1942), אמנם הסיבה שהוא מספר שבגללה הודיעו כי הרבי לא יגיע היא מפני שהרבי אבל על בנו יחידו (מאורע זה התרחש בשנת ת"ש היינו חודש 10 בשנת 1939). כמו כן הגטו עצמו הוקם רק בחודש 10 בשנת 1940.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 389 אורחים
