ר' יהושע'לה הורודנר

[מתפעל]

מכתב של ר' יהושע הורדנער ובסופו כמה מילים מבנו

נמכר ביודאיקה

מכתב צימבליסט.jpg (118.6 KiB) נצפה 5190 פעמים

[מתפעל]

הרב אש קירשטיין.jpg (105.53 KiB) נצפה 5182 פעמים

תמונת ציור הרב קירשטיין מעפולה, ממוסף שבת קדש קרח תשע"ה

[חלמישצור]

פרטים על עלייתו ארצה

התיק שהביא הר"ב הוא משנות תרפ"ד-תרפ"ו (מי שהתעסק בעליית הר"י צימבליסט היה ר' נחמיה ירושלמי). ראשית יש להוסיף, כי לאורך תיק נוסף מארכיון המדינה, מפורטים ניסיונות העלייה של הרב מתחילת שנות התר"צ, שנגדעו בשל מחלת ופטירת הרבנית (המתעסק הוא הבן הרב שלמה).

ושנית, הניסיון השלישי והמוצלח לעלות ארצה מתועד באגרות השמורות בבית הרב קוק בירושלים; באגרת מתשרי תרצ"ג כותב הראי"ה בכת"י אל "ידידי היקר מר פרודובסקי", ושוב באגרת מתשרי תרצ"ג אל אלפרד מונטיפיורי חיימסון, מנהל מחלקת העלייה. בשני המכתבים מתבקשים אנשי המחלקה לאפשר לרב, שהוא "אחד מגדולי הרבנים הצדיקים בדורינו", לעלות עם הנכדה נחמה (בת ר' מרדכי סנדר, לימים כהן; לר' מרדכי סנדר ומשפחתו היו כבר סרטיפיקטים, אולם הם התעכבו בחו"ל מסיבות צדדיות ועלו בהמשך), שהייתה אז בגיל בת-מצווה, "בהיות האיש זקן, ואי אפשר לו לנסוע בלא פקוח", "וכאשר כל הענין הוא חוקי וצודק ונוגע לתוכן נפשיי ממש לאדם גדול בישראל".

אכן בהקדמת הספר 'רבי יהושע מהוראדנא זצ"ל' הנזכרת לעיל באשכול, מספר הבן רבי שלמה זצ"ל, "בבואו לארץ בשנת תרצ"ג יצאתי לקבל את פניו ביפו, וכמעט שלא הכרתיו. כשראיתיו מרחוק, נראה ישיש שחוח ורצוץ מעמל חייו ברוסיה. לבי התכוץ בראותי אותו. אך כשבאנו לירושלים והוא התישב בשכונת זכרון משה, התחיל מיד להתאושש".

ושלישית, יצויין כאן אל תיק בקשת ההתאזרחות של רבי יהושע זצ"ל בארכיון המדינה. הרבנית חנה היא בזיווג שני. תושבי הארץ התומכים בבקשה הם חבריו הרבנים הרצ"פ פרנק והר"מ סטלביץ.

לבסוף, כיוון שעלה כאן עניין החתן הרב אשר קרשטיין, אציין כי גם ביחס אליו שמורות בבית הרב קוק מספר אגרות דחופות מהראי"ה מחורף תרצ"ג, אל אגודת הרבנים בארה"ב, הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר והרב ד"ר יוסף צבי הרץ, לעשות כל מאמץ שתדלני לסייע לו להינצל ממאסר בסיביר, לצאת מעמק הבכא ולעלות ארצה. יש יסוד חזק לקבוע שתיק העלייה של הרב אהרן קרשטיין ממינסק, משנת תרצ"ה הוא תיק העלייה של הרב אשר קרשטיין, ושמו נשתנה שם מסיבה כלשהי (התיק בארכיון המדינה, עמ' 298-307). על תלאות הרב קרשטיין בשנותיו תחת השלטון הבולשביקי, ראו בדברי עדותו בספר מינסק ב, עמ' 152-158.

[מתפעל]

תמונה הספר הכהן הגדול מאחיו של הרב מלר, נראים רבני הישיבה ובמרכז נראה רבי שלמה צימבליסט.

001.jpg (555.32 KiB) נצפה 5135 פעמים

[חלמישצור]

כמדומני שצימבל הפירוש מצילתיים. וצימבליסט כנראה המנגן במצילתיים.

בגדול, כן. ראה י' סטוצ'בסקי, הכליזמרים, מוסד ביאליק תשי"ט, במספר מקומות לאורך הספר; ובפירוט אצל ר' מירקין, 'האיך צימבל הצימבלר בצימבלתו?', תרביץ [נא, ד], תמוז-אלול תשמ"ב, עמ' 681-684.

עוד שתי תמונות מאירועים בהם השתתף ההורדונר הובאו בפורום כאן וכאן.

[חולין]

שמעתי כי בעיתון הפלס פורסמה כתבה עליו, האם מישהו ראה אם יש שם חידושים מעבר למה שנכתב בספר הזכרון עליו? או אולי יש ביד מי להעלות את הכתבה במלואה?

[איש_ספר]

מכתב מר' יהושע'לה הורדנער זצ"ל

משהו.1.jpg (212.82 KiB) נצפה 3763 פעמים

משהו.2.jpg (87.35 KiB) נצפה 3763 פעמים

[איש_ספר]

בספר שחר אורו על הרמ"צ נריה שהזכרתי לשבח במקו"א, יש תיאורים נפלאים ומרגשים על ר' יהושע'לה, ממנו קיבל רמ"צ תורה במינסק.
בהגיעו לארץ בשנת תרצ"ד סידר לו רמ"צ מסיבה של קבלת פנים בה השתתפו גדולי הרבנים. ר' יהושע הגיע לארץ שבור ומיוסר מהקורות איתו שם תחת שלטון הרשע, וממצבם של תלמידיו שנותרו שם.
ביומנו מתאר רמ"צ את המפגש המחודש המרגש והמזעזע: ר' יהושע אומר, אנחנו אנשים מתים, אין בנו רוח חיים, אין לנו אפילו הרגשה של שמחה, אין בכוחי לברך עתה שהחיינו כי רגשותי קפואים, יש בכוחי רק לענות אמן על ברכתכם אתם. כשנפרדתי מר' מנדל* לא יכלנו לדבר כלום, אלא זה עומד בזווית זו ובוכה וזה עומד בזווית זו ובוכה'.

עורכת הספר הוסיפה בסוגר [אב"ד מינסק, ועדיין לא בדקתי מיהו].

[מן הדרום]

על ר' מנדל ממינסק הנ"ל
מנחם מנדל גלוסקין נולד בשנת תרל"ח (1878) לאביו הרב אהרן גלוסקין. באותה שנה אביו נקרא לכהן כרבה של העיירה פאריטש (פריצ'י) בבלארוס. בנוסף למנחם מנדל נולדו לרב גלוסקין שבע בנות. מנחם מנדל סיים בהצטיינות את הישיבה והוסמך לרבנות, כשבמקביל הוא משלים את הלימודים הכלליים. אחרי מות אביו נתמנה לרבה של פאריטש (פריצ'י). ב-1909 נישא לפרידה (פראדיל) בתו של הרב אליעזר רבינוביץ רבה הראשי של מינסק ונכדתו של ה"גדול ממינסק" הרב ירוחם יהודה ליב פרלמן.

הוא שימש ברבנות בערים פאריטש[1], פרילוקי, וניזין[2].

אחרי מות חותנו בשנת תרפ"ד (1924) התמנה לרבה הראשי של מינסק. בן ביתו, מזכירו ואיש סודו באותו תקופה היה הרב אלתר הילביץ[3]. הרב גלוסקין הסמיך רבנים אחרים ביניהם את הרב הילביץ ואת הרב מרדכי שמואל קרול[4].

במשפט ראווה שהחל ב-28 בפברואר בשנת 1925 במינסק, שאורגן על ידי היבסקציה, וכונה ביידיש "שויחטים-טרסט", היה גלוסקין אחד הנאשמים. כרבה של מינסק הוא השתתף בוועד רבני ברית המועצות. במרץ 1928 היה בין הרבנים שהוחתמו על ידי הג.פ.או. על איגרת שטענה שאין רדיפות של היהדות ברוסיה[5]. הוא שוב חתם בסוף 1928 על איגרת שהכחישה שהחתימה הקודמת ניתנה מתוך לחץ[6].

בחודש שבט תר"ץ, (פברואר 1930) הוא נעצר באשמת ההשתתפות בקשירת קשר נגד השלטון של הרבנים, ושוחרר בעקבות המחאות של מדינות המערב – במיוחד בהשפעת המברקים שנשלחו על שם מקסים ליטבינוב, ששמש בתפקיד הקומיסר לענייני החוץ של ברית המועצות[7].

פעמיים גורש מדירותיו שהוחרמו על ידי השלטון המקומי. את צו הפינוי השני קיבל בזמן ישיבתו שבעה באבלות על מות אשתו ואז עבר להתגורר בעזרת הנשים של בית הכנסת[8].

ב-1934 נענה הרב גלוסקין לבקשת הקהילה היהודית של לנינגרד, לאחר פטירת רבם, לאייש את התפקיד שהתפנה. בקבלת תפקיד זה על עצמו קיווה גלוסקין, שבנותיו תוכלנה לרכוש השכלה גבוהה, למרות שאביהן משמש בתפקיד של "משרת דת" ("служитель культа"), שזכה מצד השלטון הקומוניסטי ליחס משפיל של החרמה. תקוותו זו לא התממשה, ועד שלהי שנת 1936 משפחתו לא הצליחה למצוא מקום מגורים, ובנותיו, לא זו בלבד שלא זכו להתקבל לאוניברסיטה, אלא אף לא יכלו למצוא לעצמן עבודה במשך זמן ממושך. למרות זאת גלוסקין לא עזב את קהילתו בלנינגרד. רק לאחר חודש דצמבר של שנת 1936, כששונתה החוקה הסובייטית, ובוטל המעמד של "משולל הזכויות" ("лишенец"), והושוו זכויותיהם של כל האזרחים - בנותיו של גלוסקין התקבלו לאוניברסיטה.

בלינגרד הוא ניהל תלמוד-תורה וישיבה מקומית במחתרת, והיה שותף לניהול רשת תלמודי תורה וישיבות מחתרתית ברוסיה הסובייטית בהנהגת רבי יוסף יצחק שניאורסון[9]. שמו המחתרתי היה "סדר הדורות", כי רבי יחיאל היילפרין מחבר ספר סדר הדורות היה איש מינסק והרב גלוסקין שימש כרב בעיר זו[10].

מסופר, שיום לפני פטירתו של גלוסקין ב-1936 הוא עדיין רקד בחתונה חסידית. הוא נקבר בבית הקברות היהודי "פראוברז'נסקויה" שבסנקט פטרבורג, לא הרחק מבית הלוויות.

[לבי במערב]

תמונתו (מכאן):

הרב גלוסקין.jpg (30.16 KiB) נצפה 3184 פעמים

וראה הנסמן במפתח האישים שבסו"ס 'תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית'.

[שיף]

בד"ה הדיין הג"ר חיים גדליה בן הרב מרדכי סנדר צימבליסט זצ"ל בן רבי יהושע צימבליסט הורודנער זצ"ל