ברוז כתב:פרטים על עלייתו ארצה
התיק שהביא הר"ב הוא משנות תרפ"ד-תרפ"ו (מי שהתעסק בעליית הר"י צימבליסט היה ר'
נחמיה ירושלמי). ראשית יש להוסיף, כי לאורך
תיק נוסף מארכיון המדינה, מפורטים ניסיונות העלייה של הרב מתחילת שנות התר"צ, שנגדעו בשל מחלת ופטירת הרבנית (המתעסק הוא הבן
הרב שלמה).
ושנית, הניסיון השלישי והמוצלח לעלות ארצה מתועד באגרות השמורות בבית הרב קוק בירושלים; באגרת מתשרי תרצ"ג כותב הראי"ה בכת"י אל "ידידי היקר
מר פרודובסקי", ושוב באגרת מתשרי תרצ"ג אל אלפרד מונטיפיורי חיימסון, מנהל מחלקת העלייה. בשני המכתבים מתבקשים אנשי המחלקה לאפשר לרב, שהוא "אחד מגדולי הרבנים הצדיקים בדורינו", לעלות עם הנכדה נחמה (בת ר' מרדכי סנדר, לימים כהן; לר' מרדכי סנדר ומשפחתו היו כבר סרטיפיקטים, אולם הם התעכבו בחו"ל מסיבות צדדיות ועלו בהמשך), שהייתה אז בגיל בת-מצווה, "בהיות האיש זקן, ואי אפשר לו לנסוע בלא פקוח", "וכאשר כל הענין הוא חוקי וצודק ונוגע לתוכן נפשיי ממש לאדם גדול בישראל".
אכן בהקדמת הספר 'רבי יהושע מהוראדנא זצ"ל' הנזכרת לעיל באשכול, מספר הבן רבי שלמה זצ"ל, "בבואו לארץ בשנת תרצ"ג יצאתי לקבל את פניו ביפו, וכמעט שלא הכרתיו. כשראיתיו מרחוק, נראה ישיש שחוח ורצוץ מעמל חייו ברוסיה. לבי התכוץ בראותי אותו. אך כשבאנו לירושלים והוא התישב בשכונת זכרון משה, התחיל מיד להתאושש".
ושלישית, יצויין כאן אל
תיק בקשת ההתאזרחות של רבי יהושע זצ"ל בארכיון המדינה. הרבנית חנה היא בזיווג שני. תושבי הארץ התומכים בבקשה הם חבריו הרבנים הרצ"פ פרנק והר"מ סטלביץ.
לבסוף, כיוון שעלה כאן עניין החתן הרב אשר קרשטיין, אציין כי גם ביחס אליו שמורות בבית הרב קוק מספר אגרות דחופות מהראי"ה מחורף תרצ"ג, אל אגודת הרבנים בארה"ב, הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר והרב ד"ר יוסף צבי הרץ, לעשות כל מאמץ שתדלני לסייע לו להינצל ממאסר בסיביר, לצאת מעמק הבכא ולעלות ארצה. יש יסוד חזק לקבוע שתיק העלייה של הרב
אהרן קרשטיין ממינסק, משנת תרצ"ה הוא תיק העלייה של הרב
אשר קרשטיין, ושמו נשתנה שם מסיבה כלשהי (
התיק בארכיון המדינה, עמ' 298-307). על תלאות הרב קרשטיין בשנותיו תחת השלטון הבולשביקי, ראו בדברי עדותו בספר מינסק ב, עמ' 152-158.