טברייני כתב:אני זקוק לסיפורים בנושא כיבוד אב מהגרנ"ק וכן על הל' כאו"א בחוט שני
יש למישהו?
.השוחט כתב:קיבלתי כמה עובדות מאברך החפץ בעילום שמו וזכרו.
ואלו הן.
...
ט.
עוד מסרו בשמו לגבי הגמרא בשבת כ''ה איזהו עשיר וכו', יש שם ארבעה תנאים שכל אחד אמר על משהו אחר שזהו עשיר, [לר"מ שיש לו נחת רוח בעשרו, לר"ט שיש לו מאה כרמים וכו', לר"ע שיש לו אשה נאה במעשים, לר' יוסי שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו], הסביר הרב זצ''ל שכל אחד מצא במצב שלו עשירות. כלומר שכל אחד היה לו את הדבר שהזכיר, והכיר בטובת הבורא עמו, ואמר שמי שיש לו דבר זה הריהו עשיר.
ידידיה כתב:האם רבינו זצל החמיר יוט שני בארץ ישראל?
וונדרבר כתב:.השוחט כתב:קיבלתי כמה עובדות מאברך החפץ בעילום שמו וזכרו.
ואלו הן.
...
ט.
עוד מסרו בשמו לגבי הגמרא בשבת כ''ה איזהו עשיר וכו', יש שם ארבעה תנאים שכל אחד אמר על משהו אחר שזהו עשיר, [לר"מ שיש לו נחת רוח בעשרו, לר"ט שיש לו מאה כרמים וכו', לר"ע שיש לו אשה נאה במעשים, לר' יוסי שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו], הסביר הרב זצ''ל שכל אחד מצא במצב שלו עשירות. כלומר שכל אחד היה לו את הדבר שהזכיר, והכיר בטובת הבורא עמו, ואמר שמי שיש לו דבר זה הריהו עשיר.
ראה חוט שני שבת א-ב עמ' ל"ד (הספד על הגרא"מ שך) מש"כ על זה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 8331800034
{ועיי' עוד חי' מהר"ץ חיות שבת כ"ה:}.
.השוחט כתב:מה.
סיפר חתנו [ממלא מקומו ברבנות השכונה] הג"ר מנדל לובין שמעולם לא העיר לו כלום. חוץ מפעם אחת ויחידה שהוא זוכר. היתה שמחה משפחתית, עליה לתורה, וזה נקבע במנין בזמן השני, ודיברו בליל שבת מי יילך להתפלל שם וכו', ואמר לו הרב "אתה לא הולך לשם" !
ידוע שחלק מתלמידי החזו"א סבורים שדעת החזו"א היתה מדינא כהגר"א בזה, ויש כמה עובדות בענין זה שכך מראות לכאורה, ואעפ"כ רבינו היה נחרץ ביותר בדעתו שבספק דאורייתא כזה אין זו הדרך בשום פנים ואופן להקל, ובפרט לקבוע כך ברבים.
.השוחט כתב:בחוט שני על מזוזה וברכות יש קונטרס מילי דנזיקין.
באמת נכון שזה קמצוץ. וזה באמת מעניין, כי לא פחות ממה שהיה רבינו בהוראה, היה בדיינות. מסתבר שיותר.
והשאלה היא האם פשוט לא הספיק, וגם אז מעניין מדוע הקדים או"ח ויו"ד לחו"מ, אולי זה בגלל הרב הוכמן, ובגלל שבזה היה תשתית של שיעורים, או שבאמת יש הבדל מהותי בין או"ח ויו"ד לחו"מ. אני חושש לפרש את הדברים. אולי אחרים יפתחו את הנושא טוב ממני.
אתי שפיר כתב:.השוחט כתב:מה.
סיפר חתנו [ממלא מקומו ברבנות השכונה] הג"ר מנדל לובין שמעולם לא העיר לו כלום. חוץ מפעם אחת ויחידה שהוא זוכר. היתה שמחה משפחתית, עליה לתורה, וזה נקבע במנין בזמן השני, ודיברו בליל שבת מי יילך להתפלל שם וכו', ואמר לו הרב "אתה לא הולך לשם" !
ידוע שחלק מתלמידי החזו"א סבורים שדעת החזו"א היתה מדינא כהגר"א בזה, ויש כמה עובדות בענין זה שכך מראות לכאורה, ואעפ"כ רבינו היה נחרץ ביותר בדעתו שבספק דאורייתא כזה אין זו הדרך בשום פנים ואופן להקל, ובפרט לקבוע כך ברבים.
יישר כח לכבוד הרב .השוחט על הדברים הנפלאים הנמסרים פה מכלי ראשון המפעפע בלב כותבו, אשריכם שזכיתם להיות דבוק לגדול כמותו זצ"ל.
אולי אפשר לברר מה הכוונה "במנין בזמן השני", ובאיזה נידון של הגר"א וחזו"א מדובר.
יישר כח
כהן כתב:האם לא התפרסם ממנו שום דבר בחו"מ?
לייטנר כתב:
מוזר לכתוב ערך על סדרת ספרים.
לייטנר כתב:
מוזר לכתוב ערך על סדרת ספרים.
מתהלך כתב:כהן כתב:האם לא התפרסם ממנו שום דבר בחו"מ?
בגלל שהספרים מבוססים על השיעורים בכולל, ועיקר הלימוד בכולל היה באו"ח.
הוה אמינא כתב:מתהלך כתב:כהן כתב:האם לא התפרסם ממנו שום דבר בחו"מ?
בגלל שהספרים מבוססים על השיעורים בכולל, ועיקר הלימוד בכולל היה באו"ח.
אלו היו שיעוריו השבועיים בכולל מחוץ לסדר הלימוד, לקבוצה מצומצמת, על סדר המשנ"ב בלבד.
לענ"ד הוא היה נגד כתיבה על חושן משפט, ולא בגלל שאי אפשרי לכתוב כי כל אחד יכול או צריך להבין אחרת.
מאי שנא חו"מ מאו"ח ויו"ד?
וכי על חו"מ לא נכתבו חיבורים? אם חו"מ זה סוג כזה שכל אחד יכול להבין אחרת, איך נכתבו כל החיבורים העצומים על חו"מ??
אלא, שהיה לו עיקרון לא לגלות את החו"מ וחידושיו. ואבאר למה, ומאי שנא מכל האחרונים שכן חידשו וכתבו והכריעו.
הוא חי בבני ברק, וראה בדיוק את הלך הרוח ומצב המתדיינים, ומהם הוא למד לא לכתוב. ביור"ד וכו' כל אחד יכול הרי לפסוק לעצמו בביתו, אז שילמד מהספר ויפסוק ואף אחד לא ינזק מזה. אבל בחו"מ תמיד יש צד שני, והלמדנים שבין המתדיינים מתחילים להכין את הפלפולים שלהם ולהפוך את החו"מ כקרדום לחפור בה נגד הצד השני, ועוד ילמדו את הדיין שהוא טועה והם צודקים!
איני רוצה לפרט שמות, אבל מי שזוכר יבין, היו מגיעים אליו לבי"ד המון סוחרים ממולחים ואנשי ממון שהיו חכמים ופקחים להרע, והיו אומרים עליהם שלפני כל גניבה היו מתחשבנים עם "בבא בתרא"... אז לכן השאיר את חידושיו ומסקנותיו בחו"מ "בסוד" כדי שלא ילמדו ממנו איך להשתמש נגד הדין האמיתי. ורק בבואם לדיון היה חותך ולא מנמק. וג"כ התפלאו עליו. וזה גם מהטעם הנ"ל כנראה.
הגמ' כבר אומרת אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, שמא ילמדו הרמאים.
אז מרן בחר ב"לא אומר".
כנלע"ד.
גיזונטע קאפ כתב:גם בספרות השו"ת חלק חו"מ דל ביחס לשאר החלקים, דוגמא לזה שו"ת נו"ב שרק בסוף יש כמה תשובות על חו"מ
כהן כתב:איך מקובל בבתי דין אחרים כמו בד"ץ עדה"ח או אצל הרב ואזנר ?
שומע ומשמיע כתב:אם מתפתח דיון על סדרי בתי הדין יש לי הרבה מה לומר, אבל בשביל זה כדאי לפתוח אשכול ב'אספקלריא'.
צביב כתב:בברכה המשולשת כתב:אמנם, יש הרבה בתי דינים שכן מפרסמים נימוקים מפורטים,.
בתשלום,
וכתבו כאן שהדיינים לא מקבלים תשלום כלל,
ונדמה לי שיש קצת קושי טכני לסדר את התשלום לכתיבת הנימוקים,
באופן שלא יהיה כלל תשלום.
הוה אמינא כתב:למה משונה? בגלל שכ"ת מתפלל בנוסח ספרד או נוסח האר"י ואומר כך תמיד זה נראה לך משונה.
תבין שאי"ז משונה אם תהפוך את הציור שמישהו בבי"כ שלך היה אומר "שבת" במקום שבתות, בגלל שנראה לו מסברא שפה נוסח אשכנז צודק יותר.
אין כזה דבר לשנות מסברא. יש נוסח זה יחידה ושלמות אחת כוללת. אין שינויים למחצה ולשליש ולרביע.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 146 אורחים