לא מדויק. הנה הדברים בשלימותם.
בסידור הגר"א אישי ישראל הוגה בתפלת יוהכ"פ, בהתחלת הוידוי, או"א תבוא וכו', לומר, או"א אנא תבוא וכו', וכתוב שם למטה בשולי הגליון טעם הגה זו, כי כן הוא במסכת יומא, שחיוב וידוי הוא לומר אנא. ע"כ. אמנם בסדורים ומחזורים אשכנזים דווקני מתחלפים הגירסאות, יש שכתוב בהם או"א תבא, ויש שכתוב או"א אנא תבא וכו'. ויש שמתחילים רק באנא בלי או"א. וברובם הגירסא בוידויים שבחזרת הש"ץ היא באנא, ובתפלת לחש בלי אנא. וגם בסדור יעב"ץ ליתא לתיבת אנא, וכן בסדור בני תימן ליתא לתיבת אנא, ובסידורי הספרדים מתחלפים ג"כ הגירסאות. ואי אפשר לומר שכל אלו שלא גרסו תיבת אנא טעו מדין הגמרא ח"ו, וכמו כן אף אם נגרוס כבר לומר תיבת אנא עדיין לא יצאנו יד"ח, דהרי בגמרא שם איתא ג"כ מניין שבשם, ודהיינו שצ"ל אנא ה', וא"כ אף הגורסים תיבת אנא, אומרים רק אנא תבוא וכו' ולא אומרים השם, ואף שאומרים אח"כ שאין אנחנו עזי פנים וקשי עורף לומר וכו' ה' אלקינו וכו', עכ"פ אין מסמיכים השם לאנא, ופשטות הגמרא היא, שצריך להסמיך ה' לאנא. וכל"ה ע"ב שם אנא, השם. ובאמת גי' סידורי הרש"ש היא, אנא ה' או"א תבוא וכו', וכ"ה גירסת סידורי ספרד חוקת עולם בוידוי של כל יום ולא ביוהכ"פ (והוא פלא), וגירסא זו אתי שפיר עפ"י הגמרא. אך הנראה לומר, דלא מיבעי בוידוי של כל השנה שאין מחוייבים לומר תיבת אנא ולא ה', וכדאיתא ברמב"ם להדיא במעשה הקרבנות פ"ג הלט"ו, ובסמ"ג עשין קפ"ג, כיצד מתוודה אומר חטאתי עויתי פשעתי, ועשיתי כך וכך וכו', ולא הוזכר לומר תיבות אנא ה' בכלל. וכ"ה בהל' תשובה פ"ב הל"ח, הוידוי שנהגו בו כל ישראל, אבל אנחנו חטאנו והוא עיקרו של וידוי. והוא עפ"י הגמרא יומא פ"ז ע"ב, דנחלקו אמוראי שם מהו אומר ומסקינן שם, דאנחנו חטאנו עיקר וידוי הוא ולא הוזכר שם כלל אנא ה', וגם הרמב"ם בסדר התפלות כתב בפשיטות או"א תבוא וכו'.
על כן נראה בפשיטות, דדוקא וידוי דכהן גדול ביוהכ"פ צריך להיות עם תיבות אנא ה'. וכן כתב רש"י שם, ומנין שבאנא יהיה וידוי זה. וכ"ה בר"ח שם, הא דשנינו במשנתנו וידוי וכו' ומשמע שהוא דין מיוחד בוידוי של כה"ג, כיון דבהדיא נכתב כאן בקרא דע"י וידוי זה תהיה כפרה, ע"כ ילפינן מחורב ומעגלה ערופה דגם שם נכתב כפרה בהדיא. וכ"כ להדיא הטור בסי' תרכ"א וז"ל, וילפינן מקרא שוידוי של יוהכ"פ צריך לומר בו אנא השם, ע"כ.
אך עדיין הדבר קשה, דהרי הרמב"ם בפ"א מהלת"ש הל"א כתב להדיא בוידוי של כל השנה כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי וכו', וכתב ע"ז שם דזהו עיקרו של וידוי. וכיוצא בזה כתב המאירי יומא ל"ו ד"ה כל וד"ה כשהוא וז"ל, והוא שאומר אנא השם חטאתי עויתי ופשעתי לפניך וכו', עכ"ל. וכ"ה בנוסח הוידוי באגרת דרבנו יונה ביסוד התשובה שם, אנא השם חטאתי וכו'.
ולפי כל זה צ"ע ליישב את פסקי הרמב"ם והגמרא ביומא פ"ז ע"ב, עם דברי הרמב"ם בפ"א מהלת"ש הל"א, שכתב, דאנא ה' הוא עיקרו של וידוי אף כל השנה. ולכן אם באנו לצאת בזה דיעה זו לא סגי שיאמר או"א אנא תבא וכו', אלא צריך לומר כסידורי דווקני ספרדים מכל השנה וסידור הרש"ש ליוהכ"פ, אנא ה' או"א תבא.
ונראה דרוב רובם של הסידורים והמחזורים שאין בהם תיבת אנא ולא ה', נקטו בדעת הגמרא, דזהו דין מיוחד בוידוי של כה"ג ביוהכ"פ, ולא דין בדיני וידוי של כל השנה, וכמו כן גם לא דין בדיני וידוי ביוהכ"פ של כל ישראל ודלא כהרמב"ם והמאירי הנ"ל, אלא כרש"י והר"ח וטור. ולכן נראה דאין צורך להגיה בדברי קדמונינו מסדרי התפלות. ובדקתי ומצאתי שכ"ה להדיא בלי תיבת אנא ה', אלא כגירסתנו או"א תבא וכו', בסדור רע"ג סי' קי"ח וקכ"ט, ויטרי וברד"א. ולכאורה על המאירי קשה ג"כ מדידיה אדידיה.
אמנם בשע"ת סי' קל"א הובא משם שו"ת אורח לצדיק שצ"ל בכל וידוי אנא ה' וכו' ושהסכימו עמו הרבנים. ובכה"ח שם ס"ק ז' ציין שכן ס"ל הרבה אחרונים, החיד"א במחז"ב, ובקשר גודל, והשלמי צבור, וזכל"א ועוד.
ומצאתי בספר דברי קהילות, מנהגי ק"ק פרנקפורט ואגפיה, להרה"ג ר' שלמה זלמן גייגר ז"ל, בחלק משלי שלמה שם בעמוד 236 שכתב, שמנהג פפד"מ לומר ביוהכ"פ בוידוי, אנא, בכדי לקיים את הגמרא הנ"ל. ומה שאמרה הגמרא, ומניין שגם בשם, זה יוצאים באמירת שאין אנחנו וכו' לומר לפניך ה' או"א, ואף שהוא רחוק מתיבת אנא, הלא גם בעגלה ערופה שמשם לומדים, רחוק השם מכפרה דכתיבא ביה.
אך כל השנה הם אומרים רק או"א, כי עיקר הכפרה דוקא ביוהכ"פ, ושיש מדינות שגם ביוהכ"פ לא אומרים תיבת אנא. ומסיק שם דגם אנא וגם ה' שניהם הוא לשון וידוי ותפלת כפרה. והמתפלל לבקש כפרה, יוכל לומר גם אחד מהם, אבל כהן הגדול אמר ליתר שאת ב' הלשונות ביחד, וזה רק בכה"ג וביוהכ"פ, אך בעלמא די באחת מהם, ע"כ. ולפי דבריו מקיימים הגמרא של הזכרת השם גם כשאומרים רק, לומר לפניך ה' או"א וכו'.
על כן להלכה למעשה, המדקדק במעשיו יחמיר ע"ע לצאת אליבא דכו"ע וירגיל עצמו בהיותו מתפלל ומתודה מכאן ולהבא בל"נ, לומר תמיד, בכל השנה וביוהכ"פ, כלשון הזה, אנא ה' או"א תבוא וכו' וכמו בסדורים הספרדיים, ובזה יצא אליבא דכו"ע, אך אין להורות לאחרים או לשנות ברבים נוסח המקום הקבוע, כי יש לכל נוסח ע"מ לסמוך.