הרב מפוניבז' זצ"ל, זכרונות

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ש' ספטמבר 28, 2013 10:50 pm

אוהב ומקרב רחוקים | רפאל בנימין פוזן
27 בספטמבר
פורסמה על־ידי מערכת 'שבת'
שישים שנה חלפו מאז נסעתי עם אבא להקפות שניות בישיבת פוניבז' לרקוד עם מייסד הישיבה, הרב כהנמן. וגם: קושיות על הקב"ה ושיעור על ילדה יהודייה קטנה

כשישים שנה חלפו מאז נסעתי עם אבא ז"ל להקפות שניות בישיבת פוניבז'. ולא אנו בלבד, רבים מתושבי תל אביב של פעם עשו להם מנהג להגיע לפוניבז' שבבני ברק במוצאי שמחת תורה. ועדיין איני יודע מהו שהותיר עליי רושם כה עז; האם זוהי דמותו הנהדרת של "הרב מפוניבז'" מייסד הישיבה, או הרגע היקר שבו אני – ילד תל אביבי במכנסיים קצרים חבוש ברט – נמשך למעגל במאור פנים בידי אחד הבחורים האומר "בוא ילד, תרקוד איתנו. וזה אבא שלך? גם האבא". וכבר אני מרקד במעגל, מחזיק בידו של אבא, והמעגלים מתפתלים, ופתאום אנו במעגל הפנימי הרחב מאוד, ואני רואה את הרב מפוניבז' מוביל את הטור בנהרת פנים, מחזיק ביד איש אחד שחזותו מודרנית – לא רב ולא בחור מהישיבה – המתברר לי אחר כך כשופט המנוח ד"ר קיסטר.

וכשהשירה האדירה "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו" הנמשכת לפחות עשר דקות לצלילי קלרינט יחיד מתחלפת ל"שאו שערים ראשיכם", נהפכים המעגלים באחת לארבע מחנות: שורות מזרח ומערב מתקדמות אלה לעומת אלה, ובשורות צפון ודרום רוקדים אחורנית, ומיד נהפך הסדר וחוזר חלילה. ולפתע אני מזהה מרחוק שני ילדים כמוני, חברים מתל אביב, שגם הם ברוקדים ותחושת הזרות והניכור כבר איננה ו"חברים כל ישראל". ולאחר שעה ארוכה, כשאבא גורר אותי מהמעגל שלא נאחר לאוטובוס האחרון בקו 61 לתל אביב, אני מבקש להישאר עוד אבל מאוחר "ונחזור שוב בשנה הבאה", ואכן כך היה. גם בסוכות נהג אבא לבקר את הרב מפוניבז' זצ"ל ופעם או פעמיים אף לקחני עמו.

קרא לי אפיקורוס

מה לאבי ז"ל מיוצאי גרמניה עם הרב מפוניבז'? ומה לי, שראיתיו בילדותי ובנעורי רק פעמים ספורות – ומעולם לא למדתי בישיבתו – לספר עליו ודווקא השנה?

אולי בגלל המעשה ששמעתי מעד מהימן בקיץ האחרון, שהחיה אצלי מחדש את דמותו הגדולה: בשנותיה הראשונות של פוניבז', כשההיכל הגדול כבר היה בנוי והקפות שמחת תורה נמשכו כשלוש או ארבע שעות, היה הרב פורש מדי פעם לפוש ולשתות לחיים בחדר סמוך שבו ישבו המקורבים. פעם נכנס הרב וראה את ר' משה פורטמן, הש"ץ הקבוע בפוניבז' בימים נוראים, יושב ובוכה. מששאלו לסיבת בכיו, הצביע על ר' פלוני ואמר: הוא קרא לי אפיקורוס! ולמה, שאל הרב. התברר שזה עתה תיאר ר' משה אקציה איומה שערכו הנאצים ימ"ש בעיירתו בשמחת תורה.

ומשסיפר כיצד הם רוצצו גולגלות של תינוקות בני שנתיים ושלוש על הרצפה כדי לחסוך מקום ברכבת, הטיח בנהמת לבו דברים כלפי מעלה ועל כך זעף שכנגדו וכינהו אפיקורוס. הביט הרב בשני האנשים, שניהם ממקורביו ומנאמני הישיבה, ואמר: שניכם צודקים! רק מי שנמצא בשיעור של ראש ישיבה רשאי להקשות עליו קושיות. אבל מי שלא היה נוכח – אינו יכול לדבר. אתה ר' משה היית נוכח בשיעור של ריבונו של עולם וזכותך לשאול קושיות, אבל לך [האיש השני] אסור לדבר…

איזו חכמה, ואיזו גבורת נפש ואהבת ישראל, מפי אדם שבעצמו איבד את אשתו וילדיו בשואה ורק בן אחד שרד.

מתוך כך עלו אצלי זיכרונות יקרים נוספים השזורים בדמותו, כולם על תורה, שואה וארץ ישראל – שלושת הנושאים שמילאו את נפשו ואליהם היה חוזר תמיד.

זכור לי במעומעם המשא ההירואי, הכמעט נבואי, שנשא בחנוכת היכל הישיבה, נאום ששודר אז ברדיו. ואגב, לאותו מעמד הזמין הרב את נשיא המדינה יצחק בן צבי ואף תלה לכבודו את דגל המדינה כדרכו מדי שנה ביום העצמאות (והעיד באוזניי תלמיד חכם חשוב שכשתלמידים שונים רצו למחות, הזהירם ה"חזון איש" לבל יצערו את הרב מפוניבז', ומי שדעתו אינו נוחה – שייסע לפתח תקווה). הרב שפתח בעברית ועבר ליידיש דיבר בקול בוכים על חורבן ישיבת פוניבז' בשואה, אבל המשיך בגבורה ובתעצומות נפש והכריז על בניינה מחדש בבני ברק בסימן הפסוק "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש" המתנוסס על היכל הישיבה.

הגנרל הסורי

ובאותו עניין: שמורה עמי קלטת ביידיש מדרשתו הנפלאה בפתיחת אחד מ"ירחי כלה" שבה דיבר על… ילדה קטנה ונביא, מלך ישראלי וגנרל סורי. באותה שנה חלה פרשת פינחס לפני שלושת השבועות ועל כן קראו את ההפטרה הנדירה על אליהו הנביא הקובל לפני ה' בהר חורב: "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱ־לֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ" (מלכים א יט). אבל הקב"ה בתשובתו "מפטר" אותו מתפקידו כנאמר שם: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ… וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ", ופירש הרב:

עם כל הזעם המוצדק, עם כל האמת הזועקת מפיו, אליהו מקבל כתב פיטורין: "ואת אלישע תמשח תחתיך". הדור מקולקל וטעון תיקון אבל הוא לא מתאים לך אליהו, אלא לתלמידך אלישע. תלמידך מסוגל לעסוק עם נוער, אבל אתה גדול מדי. דווקא אתה אליהו המכריז "כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", אתה תהפוך למלאך הברית ותלמד סנגוריה, ועליך יכריז הנביא האחרון "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כג־כד). ואולם כעת הוא דור אחר, הזקוק לאלישע דווקא. ומדוע? כי אלישע העוסק ב"בני הנביאים", בנוער, מסוגל למשוך אותם. ואף על פי שאין מקום "בישיבה שלו" וגם אין אוכל לפרנסם כמסופר במלכים [וכאן מגביה הרב קולו וקורא: יידען, לערען תנ"ך! (יהודים, לִמדו תנ"ך!)], עקב רוחו הגדולה השופעת על הנוער הצעיר – בנים וגם בנות – הם מתלכדים סביבו ובונים מחדש תורה בארץ ישראל.

מכאן עובר הרב לתאר את הצלחת אלישע בחוגי הנוער. ולאחר שהוא חוזר על "יידען, לערען תנ"ך!" וכובש את הקהל , הוא פותח בקריאה מוטעמת היוצאת מחום הלב: "וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו… וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע. וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן, וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ: אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן אָז יֶאֱסֹף אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ. וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו לֵאמֹר כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" (מלכים ב, ה).

אתם שומעים? יש ילדה יהודייה בבית הגנרל הסורי. א יידישע מיידעלע. ולה יש פתרון לצרעת של הגנרל: אם ייסע לנביא אלישע בשומרון, הוא ירפא אותו! ומלך ארם השומע לעצתה שולח "ספר" – איגרת דיפלומטית אל מלך ישראל שבסופה כתוב: "וְעַתָּה כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ". ואולם המלך הרואה במכתב איום־התגרות־מלכודת קורע קריעה, כי הוא משוכנע שזוהי פרובוקציה: "וַיְהִי כִּקְרֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַסֵּפֶר וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר הַאֱ־לֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת כִּי זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ? כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי". אבל הכתוב ממשיך: "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱ־לֹהִים כִּי קָרַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו וַיִּשְׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: לָמָּה קָרַעְתָּ בְּגָדֶיךָ? יָבֹא נָא אֵלַי וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל!".

וכאן הרב מגביה קולו בהתרגשות וזועק:

תראו מה קרה לנו פה בארץ ישראל! המלך היהודי לא יודע שיש נביא, אבל דער יידישע מיידעלע, הילדה היהודייה – היא כן יודעת!

ואיך ייתכן כזאת? אם מלך ישראל לא יודע שיש נביא בישראל, כיצד ידעה עליו הילדה הקטנה? כי אלישע פעל בתוך הנוער וגם היא שמעה עליו…

ובחכמתו הרבה, הרב רומז למצב העכשווי בארץ ישראל עם הרבה לימוד זכות על ילדי ישראל הזקוקים גם הם למי שיבוא וידריך את הדור שלנו, "כי כולנו עם שרידי חרב. והישועה תבוא כאשר גם בקיבוצים יהיו הרבה ירחי כלה…", כמו שהיה שגור הרבה על פיו.

הירחי כלה הראשון

גם קשרי אבי מורי ד"ר מיכאל פוזן ז"ל עם הרב מפוניבז' זצ"ל נטוו בעריסת "ירחי כלה", הגם שעוד קודם לכן זכה ליהנות מאורו: אבא למד בנעוריו בישיבת פפד"מ שאותה יסד חתנו של רש"ר הירש רבי שלמה ברויאר שהיה גם המרא דאתרא [כשלצידו שימש סבי הרב גרשון פוזן זצ"ל כדיין הקהילה במשך חמישים שנה]. בדרך כלל למדו בישיבה מסכתות מסדר מועד ומסכת חולין שעניינן הלכה למעשה כדרך ישיבות הונגריה וכך התנהלו גם השיעורים. ואולם, סיפר אבא, פעמיים זכינו לשמוע גדולי תורה מליטא ופולין: את רבי מאיר שפירא מייסד הדף היומי ואת הרב מפוניבז'. כל אחד מהם כשהזדמן פעם לעירנו הוזמן לתת שיעור בישיבה והותיר רושם גדול. שניהם היו אז בשנות הארבעים לחייהם ושניהם הקסימו את כל השומעים בסברותיהם, בחריפותם, באדריכלות השיעורים ובחן הרב ששפעו.

ואולם עיקר הקשר של אבא עם הרב נוצר ב"ירחי כלה הראשון" שאינו מוזכר בספרי הביוגרפיה החרדית על הרב מפוניבז', וזה הדבר: עם עלייתו ארצה בתרצ"ט הצטרף אבא לצוות מורי בית ספר מוריה בתל אביב בניהול ר' אהרן מאיר פויכטוונגר (שכידיד נעורים של אבא מפפד"מ נקרא בפיו מקס, וכך נשאר שמו במשפחתנו). הוא יסד את "מוריה" ברוח "תורה עם דרך ארץ" של יראי גרמניה והיה איש חכם ויקר ומוקיר רבנן. החל משנת ת"ש, ארבע שנים אחר שעלה ארצה לתל אביב, התגורר בגבעת רוקח בבני ברק שהיו בה אז חורשה ושני בתים בלבד (רק בשנת תש"ז הוקמה במקום ישיבת סלבודקה).

גם החזון איש היה גר בסמוך ומקס סיפר לי שזכה לא פעם לשיחות עמו. והנה סמוך לאותו הפרק הגיע לבני ברק גם הרב מפוניבז', בודד וגלמוד. משהכיר את מקס (בני ברק הייתה קטנה למדי) מהר מאוד נקשרה ביניהם ידידות אמיצה, כי לרב לא היו ספרים ומקום ללמוד ומקס העמיד לרשותו כיסא ושולחן וגמרות בגינה שליד ביתו (תמונה זו זכורה היטב לצאצאיו החיים עמנו ומהם שמעתיה).

כבר אז חלם הרב על ישיבה שיקים ועוד יותר על רעיון ה"ירחי כלה"; קירוב בעלי בתים לתורה בפרק זמן של שבוע או יותר. אבל מנין ימצא אותם והוא עצמו זר וחדש? אמר לו מקס: בבית ספר מוריה שאני מנהל ישנה קבוצת מורים יראי שמים יוצאי גרמניה שבוודאי ישמחו ללמוד תורה מהרב. אבל היכן, שאל הרב. כאן, בבית ובחורשה הסמוכה, השיב מקס. וכך היה, כמו שסיפר לי אבא.

ולכן כשהיה אבא מבקר את הרב בסוכות ומציג עצמו כאחד מ"הירחי כלה הראשון במוריה" אורו פני הרב והשיחה קלחה ואני כילד יושב נפעם [בבגרותי שמעתי מאבא שפעם התגלגלה השיחה על מינוי בחיר ישיבת סלבודקה רבי אברהם אליהו קפלן (ראה על אודותיו ברשימתו של ש' טיקוצינסקי במוסף "שבת" גיליון כי־תצא) כראש בית המדרש לרבנים בברלין אחר פטירת רד"צ הופמן. ואמר הרב: באותו הפרק חלפה אצלי המחשבה להציע את עצמי [ואולי אמר: הצעתי עצמי] לתפקיד, אבל כששמעתי שפנו לרא"א חזרתי בי כי הוא עלה עליי בהרבה…].

חלפו שנים, ואני כחבר "עזרא" בתל אביב הגעתי עם חבריי לשעלבים לחתונת יצחק הילדסהיימר המדריך שלנו (תשי"ז). הרב מפוניבז' שסידר חופה וקידושין דרש [בעברית] בסעודה ופנה גם אלינו הילדים בהזכירו את "הרב מאיר שלנו", הוא הרב מאיר שלזינגר, רב הקיבוץ ותלמידו משכבר בפוניבז' [וראוי להזכיר את חיבתו הגדולה לחברי קיבוץ שעלבים. הרב הגיע לשהות עמהם בשבת בראשית תשי"ב הראשונה לשמיטה, סמוך לעלייתם לקרקע. וכששאלתי איך הגיע, השיב הרב מאיר: כנראה על סוס ועגלה מהצומת... וסיפר לי הרב מאיר שכשפרצה מלחמת ששת הימים טלפן אליו הרב ואמר שהוא יפנה פנימייה שלמה בפוניבז' כדי לשכן את הנשים והילדים, ועוד כהנה].

*

דמות גדולה היה הרב מפוניבז' זצ"ל. אגודאי ללא ספק, אבל מתון, אוהב ומקרב רחוקים. גם יחסו החם למדינת ישראל – על אף הביקורת – היה מן המפורסמות. זכה להעמיד תורה בארץ ישראל אחר השואה בישיבת פוניבז'. תעמוד זכותו להמשך קיומה בשלום ובמישור.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ג תשרי תשע"ד, 27.9.2013

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' ספטמבר 29, 2013 8:36 am

יישר כח ספרן, מרגש.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' יוני 30, 2017 4:20 pm

הא לחמא עניא

כמדומני שהיום יום כ' באלול הוא יום היארצייט שלו.
שמעתי מדודי שיחי' שלמד בילדותו בבתי אבות שהקים הפונוביזער רב זצ"ל, אשר סיפר לי, שבשנה אחת לפני חנוכה פנה למשגיח הרב יונה צלר ז"ל [איש חסיד משכמו ומעלה] ואמר לו שיברר מי הם הילדים שבאים מבית חסידי ויש להם רבי כאן בארץ ישראל, שיתן להם כסף שיוכלו לנסוע לראות את מעמד הדלקת נרות חנוכה של הרבי שלהם.

שייף נפיק

שמעתי מבנו של תלמידו המובהק של הרב: הרב היה במחיצתו של הערוך השולחן, וערך את הספר יחד אתו. (יש הגהות ממנו)
בצוואתו של הערוך כתב שימנו את הבחור יאשע' קולר (כינויו של הרב בבחרותו) לרב אחריו. הרב לא רצה בזה.

שמעתי ממו"ר הגאון רבי יואל שוורץ שליט"א (תלמיד של הרב) שפעם אחת נכנס הרב לביהמ"ד ושמע שאוחזים רק בדפים הראשונים דפק על הבימה והכריז בצער: פעם היו עמרצ'ים גדולים, כעת הנני רואה שיהיו גדולים עמרצ'ים!!

הא לחמא עניא

דבר נורא ונפלא:
מסופר דבעת שהוא קיבל ידיעה שמגיעה קבוצת ילדים יתומים אליו לבתי אבות, ולא היה לו די שמיכות וכריות עבורם, אזי בשבת בבוקר לפני קריאת התורה הוא נתן דרשה בביהמ"ד הליגמן שברח' רבי עקיבא ואז אמר את הווארט שלו הידוע לפרש הפסוק בעבד ואדון "כי טוב לו עמך", דאם יש לאדון כר וכסת אחד צריך ליתנו לעבד, כך כתוב בגמ', מטעם כי טוב לו עמך.
והוא שאל, מה זה "עמך", הרי אם אין לאדון ורק לעבד יש, אז טוב לו לעבד שיושן על כרית, אבל איזה טובה יש לאדון שבלילה הוא יושן בלי כרית, אמר הפונוביזער רב זצ"ל ווארט עמוק מאוד, הוא אמר זאת מנהמת לבו הרחום. התורה הק' ידעה שאם האדון יהיה לו רק כרית אחת ובלילה הוא יישן על כרית והעבד בלי זה, אז הוא האדון לא יוכל לישון טוב מבחינה מצפונית האיך שהעבד יושן, וע"כ אמרה תורה לאדון, אתה רוצה לישון טוב בלילה, תן את הכרית לעבד ואז גם אתה תישן טוב מבחינה מצפונית, וזהו כי טוב לו עמך.
אמר וזעק אז בדרשה, מגיעים לכאן לבני ברק קינדערלעך יתומים שאין להם כלום בעולמם, שבורים ורצוצים, אין לי בשבילהם שום שמיכות וכריות, כדי שישנו טוב בלילה, מורי ורבותי, אני רוצה שאתם תישנו טוב בלילה ולכן אני מבקש תתרמו שמיכות וכריות, כי טוב לו עמך, ואז גם אתם תישנו טוב בלילה.
ודפח"ח

ברמן · הודעהעל ידי **ברמן** » א' נובמבר 26, 2017 6:14 pm

תמונה יפה של הרב מפוניבז' יחד עם הרב דסלר

https://www.kedem-auctions.com/he/node/31997

פשיסחא · הודעהעל ידי **פשיסחא** » ב' נובמבר 27, 2017 10:08 am

ראיתי בספר 'אבוא בגבורות' של יהושע הלר שעזר לרב מפונביז לבנות את הישיבה, שהרב אמר לו פעם: האסון שלי הוא ההצלה של הישיבה, אילו בנותי היו חיות הם היו בוחרות את הראשי ישיבות, היום אני בוחר ראשי ישיבות.

ברמן · הודעהעל ידי **ברמן** » ב' נובמבר 27, 2017 10:29 am

פשיסחא כתב:ראיתי בספר 'אבוא בגבורות' של יהושע הלר שעזר לרב מפונביז לבנות את הישיבה, שהרב אמר לו פעם: האסון שלי הוא ההצלה של הישיבה, אילו בנותי היו חיות הם היו בוחרות את הראשי ישיבות, היום אני בוחר ראשי ישיבות.

viewtopic.php?f=7&t=19902&p=412281&hilit=%D7%90%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A8+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA#p412281

מנחם-כהן · הודעהעל ידי **מנחם-כהן** » א' נובמבר 04, 2018 3:53 am

היום סיפר לי אדם אחד שהרב כהנמן היה מתנגד לשיטת המוסר. יש בכתובים את דעתו של הרב כהנמן על המוסר?

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » א' נובמבר 04, 2018 5:35 am

מנחם-כהן כתב:היום סיפר לי אדם אחד שהרב כהנמן היה מתנגד לשיטת המוסר. יש בכתובים את דעתו של הרב כהנמן על המוסר?

כנראה כוונתו לימי בחרותו של הרב, הוא היה המנהיג של מתנגדי המוסר בישיבת טלז.

כרמי שלי · הודעהעל ידי **כרמי שלי** » א' נובמבר 04, 2018 2:39 pm

ברמן כתב:תמונה יפה של הרב מפוניבז' יחד עם הרב דסלר

https://www.kedem-auctions.com/he/node/31997

הקישור לא קשור, כנראה הכוונה לתמונה הרביעית כאן.

דעת_האברך

אם ברב מפוניבז' וברב דסלר עסקינן אציין מה שקראתי פעם שהרב מפונביז' דיבר בשבחו של הרב דסלר, ואמר שיש לו שבח שכביכול קטן אך אומר הרבה, והוא שבמשך כמה שנים היה מקומו של הרב דסלר בישיבה צמוד למקומו של הרב זצ"ל ובמשך כל אותם שנים לא היה אפילו פעם אחת שבעת שהרב דסלר התעטף בטלית קפצו ציציות על הרב מפונביז'!
וכשקראתי זאת אמרתי אני בלבי שלא רק שבחו של הרב דסלר חזינן הכא אלא גם שבחו של הרב מפונביז' ששם לב לפרט הכי קטן וידע לנשאותו על נס. ו"איש על פי מהללו". אין אדם שם לב לכזה דבר אלא אם כן הוא עצמו נזהר אפילו בפגיעה הכי קטנה בשני.
בינו נא זאת!

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' נובמבר 05, 2018 12:39 am

סיפור לגמרי לא שגרתי מהרב זצ"ל, סיפר הג"ר צבי שינקר שליט"א ראש ישיבת בית דוד בבני ברק (בדינר נציבי הישיבה שנערך באולם במושב מתתיהו, תשרי תשע"ה), שסיפר לו הרב משה פורטמן זצ"ל, יד ימינו של הרב מפוניב'ז בהנהלת הישיבה (והש"ץ המיתולוגי הראשון של הישיבה הק', נלב"ע אב תשס"ט):
באחד הזמנים הקשים של הישיבה מהפן הכלכלי, התאגדו והתאספו לביתו של הרב כמה נושים שהרב זצ"ל חב היה להם סכומים גדולים, וישבו בביתו והודיעו נחרצות שאינם עוזבים את הבית עד שיראו את כספם. הרב השיבם שמחר יראה לפרוע חובם. אמרו לו: כבר כמה פעמים שהרב אמר מחר, ולא היה.. השיבם הרב: מחר ב"ה כולם יקבלו את הכסף במלואו. הם התרצו ועזבו את הבית. באסיפה זו נכח גם הרב פורטמן ז"ל, והוא שאל את הרב לאחר מכן, הרי אין ביד הישיבה פרוטה לפורטה ומאין ניתן להשיג למחר סכום הכסף הגדול הזה? הרב לא השיבו. למחרת בבוקר אחרי תפילת שחרית, קרא הרב למשה פורטמן ואמר לו בוא ניסע. עצרו מונית, והנהג שואל את הרב להיכן ליסוע. הרב משיבו סע להיכן שאתה רוצה. הנהג משך בכתפיו, והיות וגר בתל אביב, נסע לתל אביב. באחד הצמתים, הרב רואה מישהו מניף ידו לעברו ומנופף. המונית נעצרה, ויהודי ניגש אל הרב ואומר לו כבר זמן שאני מתכנן ליסוע אל הרב לבני ברק ולא הזדמן לי, הנה סכום כסף לטובת הישיבה. הרב הודה לו וחזרו למונית. הסכום הגדול היה בדיוק הסך שהרב היה חייב לפרוע לנושים באותו יום!

סיפור נוסף שסופר ע"י הגרצ"ש הנ"ל באותו מעמד (אני מקצר בפרטים). הרב זצ"ל היה בארה"ב לגיוס כספים ועשיר מופלג רצה לתרום לטובת הישיבה. אך הרב לא רצה לקבל ממנו, כי זה לא כסף כשר (ההוא לא היה שומר מצוות אם אינני טועה בסיפור). הוא הציע למנהלי ביקור חולים מירושלים ללכת לנדיב ההוא שיש לו סכום גדול לצדקה. ושאלוהו אז למה הרב לא הולך. אמר להם זה לא כשר. אז אמרו לו אז למה נקח? אמר להם בשביל תורה זה לא כשר. לכם זה כשר.. [בסופו של יום כשההוא שמע שהרב מאין לקחת, אז לא נתן גם להם..]

הוה אמינא

ב' דיוקים קטנים לסיפורים האחרונים:
א, ר"מ פורטמן היה ש"ץ אחרי הגה"צ לוין מתלמידי קלם שהתפלל בישיבה לפניו בנוסח קלם [בלי שום ניגון]. ויתכן שגם הוא לא היה הש"ץ הראשון.
ב, הרב מפוניבז' לקח כסף גם מחילונים וגם מריפורמים מחללי שבת, אפשר לראות לפי ההנצחות של נציבי היום בישיבה ונציבי עולם על הבנינים, אבל אולי היתה איזו שהיא מגבלה אחרת ששם לעצמו.

מה שנכון נכון

קו ירוק כתב:סיפור לגמרי לא שגרתי מהרב זצ"ל

שגרתי.
ראה הרב מפוניבז ח"א עמ' שכד-ו וח"ב עמ' שטז המצו"ב.

א.PDF: (405.64 KiB) הורד 408 פעמים

ב.PDF: (247.54 KiB) הורד 396 פעמים

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' נובמבר 06, 2018 8:16 am

מנחם-כהן כתב:היום סיפר לי אדם אחד שהרב כהנמן היה מתנגד לשיטת המוסר. יש בכתובים את דעתו של הרב כהנמן על המוסר?

א. האריך בזה הרבה ר' משה קול בספרו אחד בדורו : קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, תל אביב תש"ל.
ב. שמעתי מאחד מתלמידיו, הרב נחום מנדלבוים, היום מוותיקי הרבנים ברחובות, שהרב מפוניביז' היה אומר שכל האיזמים למיניהם, סוציאליזם, קומוניזם וכו' אינם אלא מחלות ילדות, המחלה האמתית של הדור היא העמרצות.
ג. סיפר תלמידו ר' כתריאל קולודצקי, שהרב מפונוביז' היה אומר שנותר יהודי בזכות תפילת מנחה. ומעשה שהיה כך היה, פעם אחת בימי בחרותו נזדמן הרב לאסיפת המונים בה נאם ליאון טרוצקי וקרא לצעירים להתגייס לצבא האדום. טרוצקי היה נואם מזהיר ובעל כח שכנוע רב, והרב מפונוביז' סיפר שלו היה נשאר במקום עד תום הנאום היה אף הוא נסחף אחריו ומצטרף לקומוניסטים, אלא שהגיע זמן מנחה והיה עליו לעזוב את המקום כדי להתפלל.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' יולי 21, 2019 4:42 pm

מי זה הרב עם מרן הרב מפונביז'?

: 64236380.jpg (101.85 KiB) נצפה 16873 פעמים

לעמל יולד · הודעהעל ידי **לעמל יולד** » א' יולי 21, 2019 10:57 pm

מנחם-כהן כתב:היום סיפר לי אדם אחד שהרב כהנמן היה מתנגד לשיטת המוסר. יש בכתובים את דעתו של הרב כהנמן על המוסר?

שמעתי ממוקרב של הרב זצ"ל, ששאל את הרב מה דעתו על שיטת המוסר? והרב ענה, שהעולם אומר שהוא היה מראשי המורדים בטלז, ואינו נכון, והאמת הוא לא היה בישיבה באותם שבועות שהמרד התפרץ והתנהל בין התומכים והמורדים במוסר. אלא כשחזר לישיבה בהיות שלא היה נמנה בין תומכי המוסר, ממילא נהיה לראש המדברים עבור הבחורים שנזרקו מהישיבה עקב מרידתם, והוא היה שליחם לרבו רבי אליעזר גורדון לעזור להם (וגם זה היה סיפור נפלא מצד עצמו על הגר"א גורדון).

אז הוא שאל את הרב, למה לא היה כ"כ פשוט למתנגדי המוסר שהרב לא היה נמנה בין התומכים?
אז ענה הרב, מה אעשה שהרבי שלי (הגר"א גורדון) דרש נגד תנועת המוסר כל שבוע! למשל השבוע זה פרשת וירא והגר"א גורדון שאל איך שרה כיחש שצחקה? וענה הגר"א גורדון, שהיא היתה בעלת מוסר, ושכנע את עצמה באמת שלא צחקה....

אבל כששאל הרב באותו מעמד אם הרב מתנגד לתנועות המוסר, הרב ענה "אני רק יכול להגיד, שישיבה בלי משגיח אינו ישיבה".

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » ב' יולי 22, 2019 1:42 am

מתפעל כתב:מי זה הרב עם מרן הרב מפונביז'?

64236380.jpg

משמאל נראה כמדומה רד''צ רוטשטיין זצ''ל

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » ב' יולי 22, 2019 1:45 am

ההזמנה לנישואי בנו יחידו נשיא הישיבה רבי אברהם זצ''ל

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9F?lang=he

נוטר הכרמים

יום השנה החמישים.

מעשיו הגדולים - זכרונו, מפעלותיו הכבירים - עדיו,
וגם כבר הופיעו בכתובים - כרכים שלמים ומיוחדים,
ומ"מ יבורך מי שיעלה כאן מן המתפרסם בכתבי העת השונים.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' ספטמבר 20, 2019 4:15 pm

ח''ל קאליסק כתב:
מתפעל כתב:מי זה הרב עם מרן הרב מפונביז'?

64236380.jpg

משמאל נראה כמדומה רד''צ רוטשטיין זצ''ל

אכן.

עובדיה חן

שמעתי ,שהרב מיד לאחר יום כיפור ,היה נוסע לשוק ארבעת המינים בתל אביב ,לא לשם קניה ,אלא הוא נהנה לראות את עמך ישראל שמחים במצוות!

פרנקל תאומים

ח''ל קאליסק כתב:ההזמנה לנישואי בנו יחידו נשיא הישיבה רבי אברהם זצ''ל

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9F?lang=he

ר' אברהם ז''ל כמובן לא היה בנו יחידו כפשוטו. כ''א בנו היחיד שנותר לפליטה.

מורד במלכות

הוה אמינא כתב:ב' דיוקים קטנים לסיפורים האחרונים:
א, ר"מ פורטמן היה ש"ץ אחרי הגה"צ לוין מתלמידי קלם שהתפלל בישיבה לפניו בנוסח קלם [בלי שום ניגון]. ויתכן שגם הוא לא היה הש"ץ הראשון.

אכן, רבי חיים שרגא לוין היה הש"ץ בפוניבז' לפני ר' משה פורטמן.
אולם הש"ץ הראשון בישיבה בימים נוראים היה הסופר הרב דוד זריצקי, מי שהקים לימים את עיתון המודיע והיה מזכיר מועצת גדולי התורה. ר' דוד רק עלה אז ארצה, והתגורר כשנתיים בבני ברק טרם עלה לירושלים, שם הוסיף להיות ש"ץ בימים נוראים במנין שבביתו של ר' זלמן סורוצקין.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » א' ספטמבר 22, 2019 5:40 pm

הוה אמינא כתב:ב' דיוקים קטנים לסיפורים האחרונים:
א, ר"מ פורטמן היה ש"ץ אחרי הגה"צ לוין מתלמידי קלם שהתפלל בישיבה לפניו בנוסח קלם [בלי שום ניגון]. ויתכן שגם הוא לא היה הש"ץ הראשון.
ב, הרב מפוניבז' לקח כסף גם מחילונים וגם מריפורמים מחללי שבת, אפשר לראות לפי ההנצחות של נציבי היום בישיבה ונציבי עולם על הבנינים, אבל אולי היתה איזו שהיא מגבלה אחרת ששם לעצמו.

האם אכן נוסח קלם לימים נוראים אין בו שום ניגון?

איני יודע מניין, אך מונח בראשי שנוסח ר"י ברנשטיין זצ"ל מכפר חסידים מקורו בקלם. ואצלו זכורני ניגונים, ואף ניגון מתרונן בחלק מנעילה.
האם טעיתי?

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' נובמבר 10, 2019 11:17 pm

בחג סוכות האחרון נתפרסמה ביתד נאמן כתבה נכבדת מעוטרת בכותרת: "מה לנשיא בבית המדרש" - "פרסום ראשון". עיקרה תגלית מיומנו האותנטי של רבי יהושע זליג דיסקין, רבה של פרדס חנה, סביב חנוכת מבנה ישיבת פוניביז' בקיץ תשי"ג.

ידועה ומאוזכרת היטב השתתפות יצחק בן-צבי נשיא המדינה דאז במעמד החנוכה ונאומו שם. גם אחרי שמבורר שהיה בן צבי אישיות מסורתית משהו, ושהיו אלה ימים שהקיטוב בהן טרם ניכר כבזמננו, ושאכן נאומו היה כהוגן, היו שנבוכו בזה ואפ"ל שבצדק, מדוע הוזמנה אישיות זו להשתתף באירוע תורני פנימי לכאורה שכזה (ראו הסבר משונה באורחות יעקב ח"ה, עמ' קעט-קפ). כבר אז היו מן הקנאים שהציקו לגאון זצ"ל ולחזו"א זצ"ל בזה (האחרון כזכור אף יצא את ביתו באותו היום ונעדר מן האירוע).

"מתברר", כך בכתבת ית"א, "שההזמנה נועדה לבלום את המזימה, שכבר יצאה לדרך, לביטול ישותה העצמאית של בני-ברק והבלעתה במרחב החילוני המוניציפאלי שבסביבה". לפי האמור, הוזמן בן צבי אפוא בידי מועצת העיר - לחלוטין לא בידי הרב מפוניבז' - סביב מאבקה של העיר בני ברק לעצמאות מן העיר רמת גן, באשר עלה תכנון לאחד את שתי הערים. הסברה הייתה, והיא התבררה כנכונה, שבידו למנוע את איחוד הערים.

ובכן ראשית, העובדה שבאותו הפרק עמדה בני ברק במאבק רציני סביב עצמאותה אכן ידועה ומפורסמת. ראו לדוגמה בעיתוני התקופה כאן, כאן, כאן וכאן. הסיבה העיקרית לרעיון האיחוד עם רמת גן הייתה כלכלית; מסתבר שלא הייתה הצדקה כספית להחזקת שתי מערכות הפועלות במקביל באותן תחומים זו לצד זו.

שנית, העובדה שהזמנת בן צבי הייתה מטעם העירייה הייתה בראש כל הדיווחים על הגעתו אל העיירה. באותו ביקור נתכבד ב"צ בתואר "אזרח כבוד" מטעם העיר, ביקר בבניין המועצה, במפעלים, מוסדות תרבות, את בואו קידמו אלפי ילדי העיר ועוד (דוגמה). בקיצור, היה זה ביקור בעל משמעות עירונית כללית שאמנם גולת כותרתו הייתה חתימתו: המעמד החשוב בישיבת פוניבז'.

לבסוף, התגלית דנן סביב סיבת ההזמנה הייתה ככל הנראה גלויה לעין לכל בשעת מעשה. תחת הכותרת "יום גדול הוא ליהדות התורה" כותב יעקב כץ בעיתון "שערים" המתפרסם ביום חנוכת הישיבה כ"ז סיון תשי"ג, עמ' 2.

זכתה בני ברק העיר ואם בישראל להיות ה"ירושלים" של הישוב החדש ... ואם מתנכלים להצר גבולותיה ולשעבד אותה למקומות שהחולין שולט בהם, תקום היהדות הדתית כולה ובכחות מאוחדים תסכל את המזימה המסוכנת הזאת. את עצמיותה והווי חייה המיוחד לא יתנו לשנות, אפילו כאשר ירצו לכפות עליה עול של נכרים לרוח ישראל סבא ...

בקורו של נשיא מדינת ישראל, החדור חבה והערצה למסורת אבות, כאורחה של העיר והשלטון המקומי יוסיף כח ללוחמים למען עצמאות בני ברק המעטירה. יווכחו הנשיא ואתו אחרים האחראים בממשלה, בראותם את כל הכבודה העילאית הצפונה בבני ברק של מטה, עד כמה שמסוכן ובלתי-רצוי הוא הספוח לערים אחרות. הספחת המתוכננת תהווה נגע ממאיר בגופה הבריא והחזק, המוסף כח והדר למדינה כולה. יתרשם הנשיא וחבורתו מטוהר האווירה ומיופי נופה המזהיר והמרענן וישפיע על כל הזוממים לקמץ בכנפיה, שיחדלו ממחשבה פסולה כזו שעלולה לערער את יסודותיה.

ביום זה, כאשר המוני תושבי יקבלו בסבר פנים יפות את הנשיא ויעניקו לו את אזרחות הכבוד הראשונה של העיר, יפגינו גם את רצונם להשאר עצמאיים ובלתי-תלויים באחרים. דמותה המקורית צריכה להיות שמורה ובטוחה ועל זאת יפקח גם האזרח הראשון של המדינה ושל העיר בני-ברק. הפקדון היקר, שיימסר לידי הנשיא, ערך רב לו, בזה בטוחים תושביה ומוקיריה בכל אתר ואתר.

בו ביום תערך גם הפגנה עצומה לקיומה של התורה ומבצריה בחנוכת ההיכל של ישיבת פוניבז' הגדולה ... ביום חג גדול ונעלה זה שלוחה ברכת יהדות התורה ליוצר הגדול ולמפעלו הכביר מתוך אחולים לבביים, שקרן התורה וקניניה הרוחניים תתרומם ותשגשג עדי עד. ביום גדול זה לבני ברק ולמגדל התורה של פוניבז' תסמל השתתפות נשיא המדינה, כי התורה המחנכת את היכלה, היא קנין הכלל ועוד נזכה לראות בהדרת אורה וזיווה בכל שטחי החיים במדינה.

עוד נזכה לראות את ראשי המדינה, שריה ויועציה הוגים בתורה, מכוונים את דרכם ברוחה וחכמתה.

נקודות חידוש אפוא בדבריו בדברי רבי יהושע זליג דיסקין אכן ישנן, ואלו הן: א. הרב כהנמן זצ"ל "לא שמח על הרעיון" ו"נאלץ להסכים בדיעבד", מחמת בקשת ראשי העיר. ב. במקום שהאירוע יהיה 'ישיבתי', הכולל צום ולימוד לאורך היום ומעמד תורני בערב בהנחיית רי"ז הנז', השתנה צביונו לאירוע ממלכתי רשמי. ג. המקשר בין הנשיא והרב היה השופט ר' יצחק קיסטר המקורב לשניהם.

אשמח לכל הבהרה, אישוש או בירור, ביחס לעובדה הראשונה.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' נובמבר 10, 2019 11:18 pm

וכיוון שבאנו עד הנה, הנה כמה תמונות מן האירוע (אלבום משפחת קיסטר, בני ברק, אתר ישראל הנגלית לעין).

משמאל לימין: הנשיא יצחק בן צבי, ?, הרב אונטרמן, יצחק קיסטר הנז' (כאן). החזן עם הטלית הוא ר' יחזקאל קלגסבלד?

: 1.jpg (65.28 KiB) נצפה 15386 פעמים

נואם - יצחק קיסטר, יושב מימינו יוסף בורג, מאחוריו השר חיים שפירא. משמאל לנואם, הרב אונטרמן, ? , הנשיא יצחק בן צבי, עומד מאחוריו הרב כהנמן ולידו הרב דוד פוברסקי (כאן)

: 2.jpg (68.13 KiB) נצפה 15386 פעמים

הרב הרצוג, הנשיא בן צבי, הרב כהנמן, ראש הישיבה נואם, יושב לימינו ר' איצה מאיר לוין, מאחורי הרב כהנמן - יצחק קיסטר (כאן)

: 3.jpg (75.75 KiB) נצפה 15386 פעמים

הרב כץ (פ"ת), הרב הראשי הרצוג [נאומו בתיק זה בארכיון המדינה, החל מעמ' 35], הנשיא בן צבי, יצחק קיסטר, ר' זלמן סורוצקין (כאן)

: 4.jpg (77.66 KiB) נצפה 15386 פעמים

יצחק בן צבי עם הרב יוסף כהנמן (הרב מפוניבז'), ראש ישיבת פוניבז בבני-ברק - בביתו הפרטי של הרב (אצ"מ)

: 5.png (388.67 KiB) נצפה 15386 פעמים

סרטון מפורסם מן האירוע.

והנה הכתבה הנז'.

יענק'ל · הודעהעל ידי **יענק'ל** » ב' נובמבר 11, 2019 7:49 pm

עד כמה שניתן לאמוד דברים כאלו למפרע
מה היה קורה אם אכן היו מאחדים את רמת גן עם בני ברק
האם צביונה המיוחד של בני ברק היה נאבד והיא היתה נטמעת ברמת גן החילונית
או שמא לאורך זמן בני ברק היתה מתרחבת עוד יותר ואף לרמת גן
הרי זה ברור שיש שבני ברק קטנה ממדותיה הטבעיים
שאלה מעניינת

נוטר הכרמים

בנושא הטעון והמסקרן הזה שנקרא 'בן צבי' בפוניבז', ראוי להוסיף כמה נקודות.

א' אחד המקורבים הגדולים ביותר לרב מפוניבז', ומי ש'נשם' אותו עד יומו האחרון, היה הרב ר' גרשון קרלנשטיין זצ"ל.
ב'לקראת שבת' של הפלס בחודש אלול האחרון התפרסמו עובדות שנשמעו מפיו, מרתקות ובלתי ידועות.
אחת מהם דיברה על אותו ביקור של בן צבי, שם נטען כי הסיבה היתה עזרה קריטית לבחור ישיבה שהסתבך.
לענ"ד, שני הדברים יכולים להיות אמת, יש את הסודות הגלויים' (כפי שמגלה לנו 'שערים') ויש את ה'מאחורי הקלעים'.

ב' מו"ר הגר"ש אויערבאך זצ"ל היה ידיד קרוב של ר' גרשון ושל משפחתו בתור בן דוד.
ר' גרשון שטח את הדברים הנ"ל לפני הגר"ש, והדברים עדיין לא הניחו את דעתו.
הוא התבטא באזני אחד ממקורביו (שמעתי מפיו): אחרי שהחזו"א הודיע כי אין הוא ובן צבי יכולים להסב לשולחן אחד,
הרי בעצם אמרו כאן לחזו"א, 'קום בדוכתך' כדי שבן צבי יגיע.... כיצד ניתן להבין דבר כזה? טען בסערת רוחו.

ג' הגאון ר' מאיר הייזלר שליט"א, שהיה תלמיד בישיבה באותם ימים טען (בשיחתו ביום היא"צ בכולל שערי יוסף רח' מהרש"ל בבני ברק)
שהרב מפוניבז' אמר לבחורים לאחר האירוע, כי הוא טעה במהלכו ומתחרט על כך.
(אולי אמר כך על מנת לפייסם, כפי שסיפר עוד עובדות דומות על מידת ענוותנותו הבלתי נתפסת).

אגב, בכתבה ההיא ביתד נאמן, הכותרת וכותרת המשנה מצביעים כצפוי על המהלכים של גדולי ישראל החכמים והנסתרים,
ועד כמה שעיניהם החשוכות והטרוטות של הקנאים טחו מלראות את האמת,
בעוד בתוך הכתבה עצמה מובאים ציטוטים עד כמה החזו"א גיבה, לפחות חלקית, את הקנאים החצופים,
לדוגמא, הוא הנחה אותם להפגין רחוק, ולא לפוצץ את האירוע.

יש כמובן לציין שהקנאים באו גם לשאול או להודיע...
והם גם שמעו בקול החזו"א.

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ב' נובמבר 11, 2019 11:25 pm

נוטר הכרמים כתב:בנושא הטעון והמסקרן הזה שנקרא 'בן צבי' בפוניבז', ראוי להוסיף כמה נקודות.

ג' הגאון ר' מאיר הייזלר שליט"א, שהיה תלמיד בישיבה באותם ימים טען (בשיחתו ביום היא"צ בכולל שערי יוסף רח' מהרש"ל בבני ברק)
שהרב מפוניבז' אמר לבחורים לאחר האירוע, כי הוא טעה במהלכו ומתחרט על כך.
(אולי אמר כך על מנת לפייסם, כפי שסיפר עוד עובדות דומות על מידת ענוותנותו הבלתי נתפסת).

הגר"מ הייזלר שליט"א היה בן 13.5 בעת האירוע בישיבה, האם הוא כבר היה אז תלמיד בה? כידוע אכן היו מקרים כאלו פה ושם בשנים ההם שבחורים צעירים מאד נכנסו לישיבה, האם הוא אחד מהם? עכ"פ כמדומה שבתמונת המחזור הידועה משנת תשי"ד הוא לא מופיע

נוטר הכרמים

יהושפט כתב:הגר"מ הייזלר שליט"א היה בן 13.5 בעת האירוע בישיבה, האם הוא כבר היה אז תלמיד בה? כידוע אכן היו מקרים כאלו פה ושם בשנים ההם שבחורים צעירים מאד נכנסו לישיבה, האם הוא אחד מהם? עכ"פ כמדומה שבתמונת המחזור הידועה משנת תשי"ד הוא לא מופיע

לא בהכרח כי הוא שמע את הדברים מהרב מפוניבז' עובר לעשייתם, ואולי הוא כלי שני.

לעצם הדבר שהרב זצ"ל התחרט על כך, ישנם מקורות נוספים.

ואני מצטט תגובה מלאה שקיבלתי באישי:

א' כבר צויין לסיבה המשונה באורחות רבינו ה.
אכמ"ל כאן לבאר מדוע זה נשמע באזני סיבה משונה. וראשית יש להסביר, מעיקרא מאי סבר החזו"א ולבסוף מאי סבר.

וע"ע במחיצתם של גדולי התורה בפרק על הרב מפוניבז', עמ' 381-2, 'פעם נפגש רבנו עם נשיא המדינה בן צבי, כדי לבקש ממנו לחון את רבי עמרם בלוי שנידון למאסר בגין מחאתו על חילולי שבת' וכו'.

ג' ביחס למש"כ על 'התחרטותו' של הרב מפוניבז', ראה גיליון העדה דורות 38, חיי שרה תשע"א, עמ' 20, 'תקופה ארוכה הסתובב הרב מפוניבז' כאוב כולו וזועק מנהמת ליבו: "אוי לי, את מי [החזו"א] החלפתי במי [ב"צ]"! ...

ויש להדגיש כי לא כל הקנאים שווים. תחת הכותרת "וכל בית ישראל יבכו את השריפה (שהתכתבה עם שאר הכותרות עם פטירת הרר"ז בענגיס), התבטאו במשמרת חומתנו, כ"א סיון תשי"ג, עמ' ב, "ישיבת פאניבז' בזכרון מאיר נשרפה!" והמשיכו בשלל נאצות. עוד שם, כ"ח סיון, עמ' ג, נדפס כרוז שהופץ בירושלים וב"ב מטעם "חכמי התורה בעיה"ק ירושלים" בו הזהירו את "האחראים לדבר... גורו לכם מעונש מחלל שם שמים. מה תענו ליום דין... אל תתנו להכתים את בני הישיבות בתואר של מחלקי כבוד לרשעים". וכן שם כתב מאן דהו שהרב מפוניבז' "מחנך את תלמידי ובני הישיבה להעריץ רשעים... אבל העיקר כסף. יהיה? אזי הכל בסדר". גם לאחר האירוע, בגיליון ה' תמוז תשי"ג, המשיכו לתקוף בבוטות את הרב. בעמוד השער כתבו "כל המכבד את הרשע כאילו עובד עבודה זרה... על זה ארז"ל כת חנפים אינה מקבלת פני שכינה". עוד שם, עמ' ה, הובא מכתב מאת 'ותיקי ולומדי ישיבת פונוביז'" הקוראים שלא להשתתף בחגיגה. עוד במאמר שם, עמ' ו, כתבו כי המזמינים את הנשיא "תוחבים סכין בגבה של היהדות החרדית... כל מי שיש לו שייכות והתיידדות עם פושעים וכופרים, אף הוא ככופר יחשב" וכיוצ"ב.

פרנקל תאומים

לא הייתי מתייחס לגליון "העדה" כמקור.

נוטר הכרמים

פ"ת, גם אני לא הייתי מתיר עגונה על סמך גליון העדה,
וגם לא על סמך עיתון אחר, היכן שישנו אינטרס פוליטי,
אבל כאן ההגיון אומר שהרב התחרט.

רק לחשוב ולדמיין,
שתחת המאורע הדוחה הזה, בו רואים כל מיני... יושבים,
ומאחור עומדים ענקי הרוח מראשי הישיבה,
וכל הטקסים והשרים והחזן והרושם החיצוני,
היה אירוע היסטורי מסוג אחר,
כשמרן החזו"א יושב בראש, מחייך ומכונס,
ומסביבו סולת נקיה של ראשי ותלמידי הישיבות הק'
שכה רבות הסתופפו בצילו בשנים אלו, האחרונות לחייו.

אחרי כל ההסברים,
כלפי חוץ, ודאי לא היה כבוד גדול לתורה,
ואין לי ספק שאז לא היה לרוב הציבור את המושגים שיש לנו היום כלפי החזו"א
וגדלותו התורנית, ובכלל, מבחינה היסטורית.

חיים שאול

אני מעדיף להאמין להגרי"ז דיסקין זצ"ל שמעיד מידיעה מאשר לפלוני ואלמוני שאומר שהי׳ כך וכך ואיך יכלו לעשות כך וכך וכו׳
וה׳תמיהות׳ בדבר החזו"א הרי הגריז"ד מספר שהרב מפוניבז׳ התייעץ איתו

נוטר הכרמים

חיים שאול כתב:אני מעדיף להאמין להגרי"ז דיסקין זצ"ל שמעיד מידיעה מאשר לפלוני ואלמוני שאומר שהי׳ כך וכך ואיך יכלו לעשות כך וכך וכו׳
וה׳תמיהות׳ בדבר החזו"א הרי הגריז"ד מספר שהרב מפוניבז׳ התייעץ איתו

הדברים לא סותרים, וכפי שנתבאר.
למי שמעיין בספרות על החזו"א, פאר הדור וכו',
ניכר שזה לא נעשה בהוראת החזו"א לכתחילה,
מקסימום - בתר דעבדין מתמלכין.

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » א' ינואר 12, 2020 2:56 pm

לעמל יולד כתב:
מנחם-כהן כתב:היום סיפר לי אדם אחד שהרב כהנמן היה מתנגד לשיטת המוסר. יש בכתובים את דעתו של הרב כהנמן על המוסר?

שמעתי ממוקרב של הרב זצ"ל, ששאל את הרב מה דעתו על שיטת המוסר? והרב ענה, שהעולם אומר שהוא היה מראשי המורדים בטלז, ואינו נכון, והאמת הוא לא היה בישיבה באותם שבועות שהמרד התפרץ והתנהל בין התומכים והמורדים במוסר. אלא כשחזר לישיבה בהיות שלא היה נמנה בין תומכי המוסר, ממילא נהיה לראש המדברים עבור הבחורים שנזרקו מהישיבה עקב מרידתם, והוא היה שליחם לרבו רבי אליעזר גורדון לעזור להם (וגם זה היה סיפור נפלא מצד עצמו על הגר"א גורדון).

אז הוא שאל את הרב, למה לא היה כ"כ פשוט למתנגדי המוסר שהרב לא היה נמנה בין התומכים?
אז ענה הרב, מה אעשה שהרבי שלי (הגר"א גורדון) דרש נגד תנועת המוסר כל שבוע! למשל השבוע זה פרשת וירא והגר"א גורדון שאל איך שרה כיחש שצחקה? וענה הגר"א גורדון, שהיא היתה בעלת מוסר, ושכנע את עצמה באמת שלא צחקה....

אבל כששאל הרב באותו מעמד אם הרב מתנגד לתנועות המוסר, הרב ענה "אני רק יכול להגיד, שישיבה בלי משגיח אינו ישיבה".

אכן. וראה ברסיסי טלז, אטקס וטיקוצ'ינסקי, ישיבות ליטא פרקי זיכרונות, עמ' 267-268 על השיעורים שמסר הרב מפוניבז'

לעמל יולד · הודעהעל ידי **לעמל יולד** » א' ינואר 12, 2020 9:15 pm

אשמח אם תוכל להעלות קובץ עם הנ"ל. תודה

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' מרץ 08, 2020 8:04 pm

פורום אוצר החכמה

מי מחובר