הסנדלר הקדוש

[רואה האורות הקדוש]

1.נוה צדק היתה מהשכונות הראשונות שהצטרפה לעיר ת"א, בתרפ"ב או תרפ"ג. רוב שנותיו של הסנדלר הוא גר א"כ בת"א [בפרט שהוא לא גר בנוה צדק אלא קרוב מאד ל"אחוזת בית". אמנם רחוב שבזי אבל לא בשכונת שבזי אלא בקצה.
2. אין לי גישה חפשית, אבל יש לי עדויות רבות של אנשים הזוכרים.

1. אכן מצאתי שהיא שייכת היום לת"א. אך מאין המידע שהיא הצטרפה לת"א בתרפ"ב-ג? לא מצאתי מידע כזה (שאמנם איני שוללו בשל כך)!
2. אכן רחוב שבזי אינו בשכונת שבזי אלא ב"נווה צדק" והוא הרחוב הגובל בשכונת שבזי שהוקמה על שם אותו רחוב שב"נווה צדק" בגלל שהוקמה בסמוך לו.
3. מה שכתוב באתר "ישיבה", גם הוא מאנשים הזוכרים.

[גוראריה]

1.נוה צדק היתה מהשכונות הראשונות שהצטרפה לעיר ת"א, בתרפ"ב או תרפ"ג. רוב שנותיו של הסנדלר הוא גר א"כ בת"א [בפרט שהוא לא גר בנוה צדק אלא קרוב מאד ל"אחוזת בית". אמנם רחוב שבזי אבל לא בשכונת שבזי אלא בקצה.
2. אין לי גישה חפשית, אבל יש לי עדויות רבות של אנשים הזוכרים.

1. אכן מצאתי שהיא שייכת היום לת"א. אך מאין המידע שהיא הצטרפה לת"א בתרפ"ב-ג? לא מצאתי מידע כזה (שאמנם איני שוללו בשל כך)!
2. אכן רחוב שבזי אינו בשכונת שבזי אלא ב"נווה צדק" והוא הרחוב הגובל בשכונת שבזי שהוקמה על שם אותו רחוב שב"נווה צדק" בגלל שהוקמה בסמוך לו.
3. מה שכתוב באתר "ישיבה", גם הוא מאנשים הזוכרים.

2. רחוב שבזי ארוך מאד, קצהו האחד בשכונת שבזי. בשום אופן לא בנוה צדק המקורית. רק כיום משום מה, מכנים את האיזור כולו על כל שכונונותיו בשם "נוה צדק-שבזי". עכ"פ בית הסנדלר נמצא בקצה השני של האיזור. פסיעותיים מ"אחוזת בית".
3. אולי תוריד לנו?

[ישבב הסופר]

רואה האורות:
כאשר הוכיח לך הרב אוצה"ח מעולם לא עלה על לב אחד מאתנו להתל ח"ו בקדוש ונורא כהרב הסנדלר זיע"א, ואני אשם בזה שבציטוט שהבאתי מדברי זלמניו הוצאתי דבריו מהקשרם, והיה נראה לקורא במהירות כאילו באנו לזלזל ח"ו, ולא היא. והוא רחום יצילנו משגיאות. עכשיו אתקן הציטוט.
ובמטו מינך המנע מלקלל את אחיך, ומה תקוב לא קבה א-ל, וכי תחדל לאור לא יהיה בך חטא.

[גוראריה]

בס"ד

הגאון הרב משה יעקב הכהן רביקוב זצ"ל, לא חי כל ימיו בארץ ב"כפר אוריה", אלא עבר ליפו כשהרב קוק היה הרב שם, ותחילת פרסומו היה על ידי הרב קוק ולא ע"י החזו"א שהגדיל את פרסומו.

הרב קוק לא הגדיל אותו ולא פרסם אותו. היכן מצאת מקורות לזה?
בכלל, שנים רבות מאד אחרי פטירת הרב קוק הוא היה די אלמוני, מלבד לאנשי השכונה. [גם לא כולם!]

ואגב, גם החזון איש לא פרסם אותו. עוד לא נמצאה עדות מהימנה אחת על קשר ביניהם!

[גוראריה]

ביתו של הסנדלר: יבנאל פינת שבזי. מאוצרות מכון "תל אביב של מעלה"

[תוך כדי דיבור]

אם לא שמת לב הרי שגם לו אמרו די ולמעלה מכך (אני תוהה אגב, האם "הסוציומטית" זוהי אחות של "אני מאחל לכם שתיכוו" ממשפחת "נא נא בננה" ושאר מכמני הלשון העשירה והבוגרת? אין צורך לומר שזה עדיף מגידופי הסיטרא דאידך, ועדיין אני תוהה). מה זה נוגע לצורת ההתנהלות שלך? בינתיים אתה מזכיר לי את אותו אחד שזבוב מעצבן נחת על אפו, וכדי להיפטר מן המטרד נטל בידו סלע גדול, וההמשך, כן, נו... ובקיצור, לטובת העניין שלך עצמך - וכבר כתבתי זאת - כדאי שתנטוש את המנהג להציף את הפורום במגילות ארוכות שאיש אינו טורח לקרוא אותן, ולשרבב ציטוטים טרחניים בכל רבע דיון שאוזכר בו הראי"ה או משהו שקשור אליו. כל זה רק יוצר אנטגוניזם כלפי מה שאתה מבקש לייצג. כדאי לך, העצה בחינם. אקווה שעתה יחזור השקט. וד"ש למ"נ.

[רואה האורות הקדוש]

3. אולי תוריד לנו?

אני כבר קישרתי פעמיים לדברים מאתר ישיבה שבהם כתוב על קשריו עם הרב קוק. מה ררע בקישור? בכל מקר איני יודע איך להוריד.

[גוראריה]

3. אולי תוריד לנו?

אני כבר קישרתי פעמיים לדברים מאתר ישיבה שבהם כתוב על קשריו עם הרב קוק.

אין לי גישה לאתר ולכן ביקשתי שתוריד לכאן.

[רואה האורות הקדוש]

בס"ד

הגאון הרב משה יעקב הכהן רביקוב זצ"ל, לא חי כל ימיו בארץ ב"כפר אוריה", אלא עבר ליפו כשהרב קוק היה הרב שם, ותחילת פרסומו היה על ידי הרב קוק ולא ע"י החזו"א שהגדיל את פרסומו.

הרב קוק לא הגדיל אותו ולא פרסם אותו. היכן מצאת מקורות לזה?
בכלל, שנים רבות מאד אחרי פטירת הרב קוק הוא היה די אלמוני, מלבד לאנשי השכונה. [גם לא כולם!]

ואגב, גם החזון איש לא פרסם אותו. עוד לא נמצאה עדות מהימנה אחת על קשר ביניהם!

על קשריו שם הרב קוק: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=15046

[רואה האורות הקדוש]

ביתו של הסנדלר: יבנאל פינת שבזי.

מכתבה ב"מעריב" בגיליון ה' בחשוון תשכ"ז (19 באוטקובר 1966 למניינם) בעמ' 17, כשבוע לאחר פטירתו, כתוב שגר בבית מס' 6 ברחוב אשי: http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1966/10/19&EntityId=Ar01702&ViewMode=HTML
כפי שנכתב באתר ישיבה שהוא גר ברחוב רב אשי (היום רחוב יהושע תלמי ורחוב ע"ש רב אשי נמצא היום בשכונת "נווה אביבים") והסנדלריה שלו הייתה ברחוב שבזי.

[רואה האורות הקדוש]

רחוב שבזי ארוך מאד, קצהו האחד בשכונת שבזי. בשום אופן לא בנוה צדק המקורית. רק כיום משום מה, מכנים את האיזור כולו על כל שכונונותיו בשם "נוה צדק-שבזי". עכ"פ בית הסנדלר נמצא בקצה השני של האיזור. פסיעותיים מ"אחוזת בית".

לפחות חלק מרחוב שבזי הוא הגבול בין שכונת שבזי לשכונת "נווה צדק". חלק זה (אם לא מדובר בכל הרחוב) יכול להיות שייך או לשכונת שבזי או לשכונת "נווה צדק". אין אפשרות אחרת!
זה לא שייך לשכונת שבזי מפני ששכונת שבזי הוקמה על שמו של הרחוב שהיה קיים לפני כן, מכאן שזה היה שייך לשכונת "נווה צדק". כל השאלה היא האם כל רחוב שבזי היה שייך ל"נווה צדק" הוא רק חלק שלו והרחוב היום ארוך יותר ממה שהיה כחלק משכונת "נווה צדק".
ראה גם כאן על כך שרחוב שבזי חיבר בין שכונת "נווה צדק" לשכונת שבזי (בשורה שלישית לפני התמונה הגדולה הראשונה שאחריה הכותרת "משפחת שלוש"): http://www.neve-tzedek.co.il/nz.asp
אמנם בויקיפדיה בערך "שכונת שבזי" כתוב שרחוב שבזי היה בשכונת שבזי, ובכתבה מ"מעריב" לעיל כתוב שהגרמ"י הכהן רביקוב זצוק"ל גר בשכונת שבזי. אך כאן למשל, כמו במקורות נוספים שראיתי, כתוב שרחוב שבזי היה בשכונת "נווה צדק" וכאן כתוב שהיה הרחוב הראשי של השכונה (בפסקה הראשונה) ושבו מתחילה שכונת "נווה צדק" (בפסקה השלישית): http://tayarut.index.co.il/siteFiles/1/33/227158.asp

[גוראריה]

רחוב שבזי ארוך מאד, קצהו האחד בשכונת שבזי. בשום אופן לא בנוה צדק המקורית. רק כיום משום מה, מכנים את האיזור כולו על כל שכונונותיו בשם "נוה צדק-שבזי". עכ"פ בית הסנדלר נמצא בקצה השני של האיזור. פסיעותיים מ"אחוזת בית".

לפחות חלק מרחוב שבזי הוא הגבול בין שכונת שבזי לשכונת "נווה צדק". חלק זה (אם לא מדובר בכל הרחוב) יכול להיות שייך או לשכונת שבזי או לשכונת "נווה צדק". אין אפשרות אחרת!
זה לא שייך לשכונת שבזי מפני ששכונת שבזי הוקמה על שמו של הרחוב שהיה קיים לפני כן, מכאן שזה היה שייך לשכונת "נווה צדק". כל השאלה היא האם כל רחוב שבזי היה שייך ל"נווה צדק" הוא רק חלק שלו והרחוב היום ארוך יותר ממה שהיה כחלק משכונת "נווה צדק".
ראה גם כאן על כך שרחוב שבזי חיבר בין שכונת "נווה צדק" לשכונת שבזי (בשורה שלישית לפני התמונה הגדולה הראשונה שאחריה הכותרת "משפחת שלוש"): http://www.neve-tzedek.co.il/nz.asp
אמנם בויקיפדיה בערך "שכונת שבזי" כתוב שרחוב שבזי היה בשכונת שבזי, ובכתבה מ"מעריב" לעיל כתוב שהגרמ"י הכהן רביקוב זצוק"ל גר בשכונת שבזי. אך כאן למשל, כמו במקורות נוספים שראיתי, כתוב שרחוב שבזי היה בשכונת "נווה צדק" וכאן כתוב שהיה הרחוב הראשי של השכונה (בפסקה הראשונה): http://tayarut.index.co.il/siteFiles/1/33/227158.asp

היית שם פעם?
מאחת ההודעות שלך לעיל ראיתי שלא.
[וגם מהודעה זו]

[רואה האורות הקדוש]

היית שם פעם? מאחת ההודעות שלך לעיל ראיתי שלא. [וגם מהודעה זו]

אני אמנם לא, אך אלו שכתבו במקורות שהבאתי, היו גם היו ואף סיירו וטיילו שם לא פעם. וראה שוב כאן: http://www.neve-tzedek.co.il/nz.asp, וכאן: http://www.neve-tzedek.co.il/nz.asp, וכן כאן (דברי מי שעובד בשכונה): http://www.neve-tzedek.co.il/nz.asp?id=61

[גוראריה]

כבר כתבתי לך שאין לי גישה חפשית לאתרים.

[רואה האורות הקדוש]

כבר כתבתי לך שאין לי גישה חפשית לאתרים.

כמי שראה את המקורות אני אומר לך שאנשים שמכירים את השכונה ואת שביליה כתבו שרח' שבזי הוא ב"נווה צדק". וכן בכתבה במעריב משבוע לאחר פטירתו, כתוב ש"הסנדלר הקדוש" גר ברחוב רב אשי 6, ולא ברחוב שבזי ששם היה הסנדלריה, וזה בכל מקרה ממש קרוב.

[גוראריה]

כבר כתבתי לך שאין לי גישה חפשית לאתרים.

כמי שראה את המקורות אני אומר לך שאנשים שמכירים את השכונה ואת שביליה כתבו שרח' שבזי הוא ב"נווה צדק". וכן בכתבה במעריב משבוע לאחר פטירתו, כתוב ש"הסנדלר הקדוש" גר ברחוב רב אשי 6, ולא ברחוב שבזי ששם היה הסנדלריה, וזה בכל מקרה ממש קרוב.

כמי שמכיר את המקום היטב אני אומר לך שיש כאן כמה וכמה טעויות.
אתה צריך להכיר את השכונה וגלגולי שמותיה. ובזה שם אני , מצדי,קץ לדיון צדדי זה.
ונחזור לנושא העיקרי.

[גוראריה]

י"ל לאחרונה ספר 'צדיקים נסתרים בדורנו' ח"ב [המפיקים הם המולי"ם של העלון 'עקבתא דמשיחא' שעוסק בדר"כ בב' עניינים: איסור פאות נכריות וצדיקים נסתרים. מה הם עושים כשיש סתירה בין השניים איני יודע...]
עכ"פ אמור להיות שם פרקים על הסנדלר.
אולי מישהו מתנדב לסרוק ולהעלות לכאן?

[בר ששת]

[המפיקים הם המולי"ם של העלון 'עקבתא דמשיחא' שעוסק בדר"כ בב' עניינים: איסור פאות נכריות וצדיקים נסתרים. מה הם עושים כשיש סתירה בין השניים איני יודע...]

זו בדיוק המומחיות שלהם - שלעולם זה לא יסתור! ...
תמיד ישתדלו ליישב אהדדי. ומכיוון שגם הם וגם הצדיקים - לא בדיוק מהמהשפיעים על הדעה הציבורית, זה לא מעלה ולא מוריד.

[רואה האורות הקדוש]

על הסנדלר הקדוש וקשריו עם הרב קוק באתר "ישיבה" בעבור גוראריה שאין לו גישה לאתרים ברשת:

הסנדלר הצדיק ר' יעקב רביקוב זצוק"ל
"סיפור מחיי הרב", "אור חדש" (בהוצאת ארגון "אור האורות"), גליון 13

סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית

בכ"ב לחדש מנחם אב תשכ"ו, נסתלק מאתנו איש אגדי, החסר לנו כיום מאוד. כל צר ומצוק שהיה סר לביתו היה יוצא משם כשבת-צחוק נסוכה על פניו! גם ראשי ממשלות היו סרים בהיחבא אל ביתו כדי להיוועץ עמו.
שמה של הדמות האגדית הוא ר' יעקב משה רביקוב, מהעיירה רוזינוי, ממחוז גרודנא פולין/ליטא, אשר עלה ארצה בשנת תר"ע והתיישב בכפר אוריה. בהיוודע דבר בואו ארצה, לרבה של יפו, הראי"ה קוק, הוא הריץ אליו את מזכירו והפציר בו ולהתיישב ביפו, כי הציבור זקוק לו. זאת לדעת, רבי יעקב רביקוב הכהן, היה אברך שחבש את ספסלי הישיבות המפורסמות בליטא, ושלח ידו גם בתורת הקבלה, ושמעו הלך בכל ליטא, כי יד לו בקבלה המעשית.
אחד מידידי הרב קוק בחו"ל, בישר לו על בוא הצדיק ארצה, וכי גברא רבא הוא בתורת הקבלה, ולכן סבר הרב קוק כי מקומו של צדיק נסתר זה בריכוז יהודי גדול, ולא בכפר נידח! רבי יעקב רביקוב נסע אל הרב קוק ליפו, לפי הזמנתו, והלה הורה לו לפתוח חנות ביפו לצורך פרנסה.
(בדפים שכתב בנו, ר' יוסף רביקוב (הדברים הובאו ע"י ר' יעקב שלמה לוי ממכון "תל אביב של מעלה"), הוא מספר גירסא אחרת, ולפיה הראי"ה קוק הניא את אביו מלהתיישב בכפר אוריה, באומרו: אתה כהן ואין לך נחלה בארץ, ולכן תגור בעיר, ואז פנה למלאכתו כסנדלר. וכך התאפשר לכל מי שזקוק לעזרה ועצה, לסור לחנותו ולהיוושע. הערת העורך).
רבי יעקב שכר חנות ברחוב שבזי בגבול יפו, קנה כלי סנדלרות ועורות ותלה שלט: "סנדלריה". את דירתו קבע בקרבת מקום, ברחוב רב אשי פינת השחר, ותוך זמן קצר הפך ביתו לבית ועד, ורבים נושעו בו.
בן תשעים ושתיים שנה היה רבי יעקב בעת פטירתו, ומאות רבות, אולי אלפים, ליווהו לבית עולמו בבית העלמין בבני ברק. במלאות שנים עשר חודש להסתלקותו (הייתה זו שנה מעוברת), נערכה אזכרה לרבי יעקב רביקוב, בבית הכנסת של 'מושב זקנים' ברחוב אלנבי בתל-אביב, וספד לו רבי אריה לוין, שהרטיט את הציבור בדבריו עד שהכל געו בבכי על הצדיק שאבד ואיננו.
"אני שמעתי במו אוזני מפיו הקדוש של הרב קוק זצ"ל", אמר ר' אריה, "כי רבי יעקב הוא בלי ספק בין הל"ו צדיקים!"
הציבור געה בבכי, וכולם חשו בחסרונו של הצדיק שהסתלק.

[חכם באשי]

רואה האורות,
לידיעתך, אנו, משתתפי הפורום, מסוגלים לקרוא באותיות רגילות, 'שחורות על גבי מסך', ואין צורך להגדילן ולהכחילן.... אתה עושה צחוק מעצמך.

[יאיר]

רואה האורות,
לידיעתך, אנו, משתתפי הפורום, מסוגלים לקרוא באותיות רגילות, 'שחורות על גבי מסך', ואין צורך להגדילן ולהכחילן.... אתה עושה צחוק מעצמך.

בדיוק באתי לכתוב שזה לא עושה יותר חשק לאנשים לקרוא אלא אולי אפילו להפך...

[אורייתא!]

רואה האורות,
לידיעתך, אנו, משתתפי הפורום, מסוגלים לקרוא באותיות רגילות, 'שחורות על גבי מסך', ואין צורך להגדילן ולהכחילן.... אתה עושה צחוק מעצמך.

בדיוק באתי לכתוב שזה לא עושה יותר חשק לאנשים לקרוא אלא אולי אפילו להפך...

מצטרף אני לדבריהם.
אני... אינני קורא דברים המודגשים ביתר שאת, שהלא אם מצד עצמותם היו מעניינים, ומלאים טעם, תוכן ועניין, היה הקורא קוראם גם אם היו אלו מוקטנות יתר על המידה.

[גוראריה]

על הסנדלר הקדוש וקשריו עם הרב קוק באתר "ישיבה" בעבור גוראריה שאין לו גישה לאתרים ברשת:

הסנדלר הצדיק ר' יעקב רביקוב זצוק"ל
"סיפור מחיי הרב", "אור חדש" (בהוצאת ארגון "אור האורות"), גליון 13

סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית

בכ"ב לחדש מנחם אב תשכ"ו, נסתלק מאתנו איש אגדי, החסר לנו כיום מאוד. כל צר ומצוק שהיה סר לביתו היה יוצא משם כשבת-צחוק נסוכה על פניו! גם ראשי ממשלות היו סרים בהיחבא אל ביתו כדי להיוועץ עמו.
שמה של הדמות האגדית הוא ר' יעקב משה רביקוב, מהעיירה רוזינוי, ממחוז גרודנא פולין/ליטא, אשר עלה ארצה בשנת תר"ע והתיישב בכפר אוריה. בהיוודע דבר בואו ארצה, לרבה של יפו, הראי"ה קוק, הוא הריץ אליו את מזכירו והפציר בו ולהתיישב ביפו, כי הציבור זקוק לו. זאת לדעת, רבי יעקב רביקוב הכהן, היה אברך שחבש את ספסלי הישיבות המפורסמות בליטא, ושלח ידו גם בתורת הקבלה, ושמעו הלך בכל ליטא, כי יד לו בקבלה המעשית.
אחד מידידי הרב קוק בחו"ל, בישר לו על בוא הצדיק ארצה, וכי גברא רבא הוא בתורת הקבלה, ולכן סבר הרב קוק כי מקומו של צדיק נסתר זה בריכוז יהודי גדול, ולא בכפר נידח! רבי יעקב רביקוב נסע אל הרב קוק ליפו, לפי הזמנתו, והלה הורה לו לפתוח חנות ביפו לצורך פרנסה.
(בדפים שכתב בנו, ר' יוסף רביקוב (הדברים הובאו ע"י ר' יעקב שלמה לוי ממכון "תל אביב של מעלה"), הוא מספר גירסא אחרת, ולפיה הראי"ה קוק הניא את אביו מלהתיישב בכפר אוריה, באומרו: אתה כהן ואין לך נחלה בארץ, ולכן תגור בעיר, ואז פנה למלאכתו כסנדלר. וכך התאפשר לכל מי שזקוק לעזרה ועצה, לסור לחנותו ולהיוושע. הערת העורך).
רבי יעקב שכר חנות ברחוב שבזי בגבול יפו, קנה כלי סנדלרות ועורות ותלה שלט: "סנדלריה". את דירתו קבע בקרבת מקום, ברחוב רב אשי פינת השחר, ותוך זמן קצר הפך ביתו לבית ועד, ורבים נושעו בו.
בן תשעים ושתיים שנה היה רבי יעקב בעת פטירתו, ומאות רבות, אולי אלפים, ליווהו לבית עולמו בבית העלמין בבני ברק. במלאות שנים עשר חודש להסתלקותו (הייתה זו שנה מעוברת), נערכה אזכרה לרבי יעקב רביקוב, בבית הכנסת של 'מושב זקנים' ברחוב אלנבי בתל-אביב, וספד לו רבי אריה לוין, שהרטיט את הציבור בדבריו עד שהכל געו בבכי על הצדיק שאבד ואיננו.
"אני שמעתי במו אוזני מפיו הקדוש של הרב קוק זצ"ל", אמר ר' אריה, "כי רבי יעקב הוא בלי ספק בין הל"ו צדיקים!"
הציבור געה בבכי, וכולם חשו בחסרונו של הצדיק שהסתלק.

מלא טעויות כרימון

[זלמניו]

מחר בעז"ה אמור להערך אירוע לזכרו של הסנדלר הקדוש באור יהודה, ע"י המוסדות לקירוב רחוקים של הרב ד"ח שטרן חתנו של הרב ח"מ מנדל זצ"ל.
אמורים להשתתף באירוע הגר"י אדלשטיין והגר"י גלינסקי שליט"א, מה שנותן צביון מהותי ושונה לאירוע שכזה.
מי יואיל לעדכננו חדשות מד' הגאונים הנ"ל? תע"ב!

[גוראריה]

"טוב לגוף ולנשמה", היה ר' משה יענקל אומר על הטבק שאהב לחלק.

[ממשה]

נחזור לעניינינו, קצת פרטים ומעשיות קישורים או כל חומר מעניין על ה"סנדלר הקדוש".

היה קם בשעה שתים בלילה ללמוד
והיה מתחיל לעבוד אחרי 6 [או 8] שעות לימוד

[יוסי 10]

בעמוד 1 הובא כאן שלחזו"א היה נהג בשם ישראל גולדשמיט, והוא סיפר שהחזו"א נסע ל"הסנדלר".

מישהו יודע פרטים על אותו נהג , מי הוא?

פעם ראשונה שאני נתקל בשם הזה בהקשר לחזו"א.

אני מתאר לעצמי שהחזו"א כמעט לא הוצרך לנהג, להיכן בדיוק הוא נסע שהוא הוצרך נהג?

עכ"פ אי"ז סותר שקרה והצטרך ליסוע למקום כל דהוא, אני רק בא לומר שקשה לקרוא למאן דהוא בתואר נהגו.

עכ"פ מעניין מי היה אותו אדם?


והכי חשוב מה עם האוטו שלו?...

[גוראריה]

בעמוד 1 הובא כאן שלחזו"א היה נהג בשם ישראל גולדשמיט, והוא סיפר שהחזו"א נסע ל"הסנדלר".

מישהו יודע פרטים על אותו נהג , מי הוא?

פעם ראשונה שאני נתקל בשם הזה בהקשר לחזו"א.

אני מתאר לעצמי שהחזו"א כמעט לא הוצרך לנהג, להיכן בדיוק הוא נסע שהוא הוצרך נהג?

עכ"פ אי"ז סותר שקרה והצטרך ליסוע למקום כל דהוא, אני רק בא לומר שקשה לקרוא למאן דהוא בתואר נהגו.

עכ"פ מעניין מי היה אותו אדם?


והכי חשוב מה עם האוטו שלו?...

ר' ישראל גולדשמידט ז"ל. ממתפללי המנין של החזו"א.
ומידיעה ברורה - לא היה לו רשיון ולא רכב.

[זלמניו]

כפי הידוע הגאון ר' יעקב אדלשטיין שליט"א מחזיק את עצמו לתלמידו של הסנדלר, הוא מפנה תמיד להתפלל על קברו כחלק מהתפילה המפורסמת שלו על קבר החזו"א, למיטב ידיעתי החזו"א היה מבקר אצלו תדיר, ומשם הגיע אליו הגר"י אדלשטיין.

ידיד הפנה אותי למעשה איש ח"ד שם אמור להיות מידע בענין.
איני מצליח למצוא דרך האוצר.
שמא יעזרני א' מבקיאי החיפוש דכאן?

[מורה צדק]

אני רק לא מבין כיצד ניתן להיות 'צדיק נסתר' כשכל העולם רץ אחריו להתברך...
תסבירו זאת לבור כמותי.

לפני כמה שנים התפרסמה בבטאון עולם החסידות עליו השלום כתבה על הסנדלר, ושם מסופר שמרן החזו"א חשף סוד גדולתו כשכבר היה זקן. הוי אומר: מרבית ימיו היה אכן נסתר לחלוטין ורק בסוף ימיו התגלה!

וכשנתגלה - לך ותדע כמה טפחים כיסה על כל א' שגילה.

כלל ישראל, שמע על הסנדלר כמה שנים לפני שנוסד העיתון 'עולם החסידות' שממנו הבאתם ראיה.
לפי מעט הידע, גם לפני בוא החזו"א, היה רמ"י מוכר כיהודי של צורה. (לא בכדי בא החזו"א אליו).

גם לפי דבריכם, אזי יש לתקן, כי בתחילת ימיו היה נסתר, ולאח"מ התגלה. משהו כמו הבעש"ט או שאר צדיקים שאולצו להתגלות.
שאלתו של באשי הייתה ובצדק, כיצד ניתן לייחס לאנשים תואר 'נסתר' עם הכל יודעים מכך. היא נותרה בעינה.

כפי שלמדנו, צדיקים נגלים רבים, מכסים אלפיים אמות, על כל גילוי ובמה יוחדו איפוא אותם נסתרים.

הנסתרים שנשמעו במשך הדורות, מעולם לא נתגלו ולא נודע שמם, רק לאחר פטירתם.
ויש דוגמאות למכביר.

יש לחקור, אם צדיק נסתר מתגלה, לכאו' אינו בכלל הל"ו צדיקים נסתרים (יש בכלל מקור מוסמך לזה שהם צריכים להיות נסתרים?), וא"כ האם באותו רגע נולד צדיק חדש? או שמישהו נהפך להיות צדיק?

[יאיר]

יש לחקור, אם צדיק נסתר מתגלה, לכאו' אינו בכלל הל"ו צדיקים נסתרים (יש בכלל מקור מוסמך לזה שהם צריכים להיות נסתרים?)

viewtopic.php?f=7&t=3961&p=#p30583

[לעניות דעתי]

אני רק לא מבין כיצד ניתן להיות 'צדיק נסתר' כשכל העולם רץ אחריו להתברך...
תסבירו זאת לבור כמותי.

שאלו פעם לאחד מגדולי החסידות שמו פרח מזכרוני, היתכן שכל האדמורי"ם הצדיקים שנתפרמו אינם מאותם חוכי ל"ו שהעולם עומד עליהם, כיון שאינם נסתרים? והשיב כסגנון הזה: אוי היה לנו אם גדלותם של הצדיקים היה רק לפי מה שמתגלה לנגד עינינו,הוי אומר, רב הנסתר על הגלוי ואזלינן בתר רובא...

[הנאמן בפקדונו]

ב"ה
ראיתי פעם כתי"ק מהגה"ק המקובל רבי יודה זריחה סגל זי"ע, שהיה גר בקרית שלום בתל אביב, והוא כתב שבחלומו הראו אותו על כמה צדיקים נסתרים, וא' מהם היה המלאך הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע [שד"א, היום הוא יום הצלתו מגיא ההריגה]

[לייטנר]

מצאתי כתוב על במאי סרטים אובססיבי לשקט ש:

יותר מכולם, עיצבנו אותו מדריכי הסיורים שנעמדים גם היום מתחת לחלונו, ומסבירים שהבית היה שייך פעם לסנדלר צדיק, ועכשיו הוא של משוגע לשקט. הוא התעמת עם המדריכים, הגיש נגדם תביעה וסילק משם את הקבוצות

[IRU]

היום שמעתי מיהודי יקר שי' שבירר בשעתו אצל הגר"י גלינסקי שליט"א והגר"י אדלשטיין שליט"א שמפורסם עליהם שהם תלמידי הרב הסנדלר זצ"ל, ושניהם אמרו כי אין הם תלמידיו אלא היו הולכים אצלו להתברך.
הגר"י גלינסקי הי' אצלו רק 5 פעמים.

כמו כל הסיפורים, לולי דבריך היינו נשארים עם עדויות השקר שבתחילה, שזה תלמידו וזה תלמידו, ובסוף מתברר שלא מיניה ולא מקצתיה, בא פעם אחת להתברך וכבר נהיה תלמיד.

[ספרן]

הרב אברהם פיש הנ"ל:

מאת: מרדכי גרנביץ'

זוכר אני מימי ילדותי, את ביתו העלוב והחרב של ר' אברהם פיש זצ"ל מתל אביב. ביתו היה פתוח לכל סוגי האנשים, עלובי החיים, המסכנים, כאלו שאין כל אחד מסוגל לשהות במחיצתם.
עבד כפועל בנין, ורוב כספו חילק ופיזר למען אומללים אלו.
במיוחד אהב לקנות מקררים חדשים לזוגות עניים שנישאו. ופעם אמר שכשיהיה לו חם בגהינם יבקש שיצננו לו מעט את האש בצינתן של מקררים שקנה ליתומים ואלמנות...
בעיר ילדותי פתח תקוה, היה יהודי שהיה מקורב אליו ודבוק בו מאד. פעם שאל אותו הלה בחוצפה דקדושה, מה עליו לעשות בכדי לזכות למדריגתו שלו. על אתר נתן לו הרב פיש כתובת בכרם התימנים בתל אביב, ואמר לו שגר שם איש ערירי וחולה: לך אליו, הסר התחבושות מרגליו החולות, רחוץ רגליו ועזור לו, ובכך תזכה למה שבקשת.
תכף ומייד ובלי להתמהמה הלך אותו אחד ממכרי, והגיע לבית המדובר. הסיר התחבושות, ולעיניו נגלו רגליים מלאות פצעים חטטים ורקבון. הריח היה נורא, והוא התעקש לעשות כמצוות רבו בכדי לדבוק בדרכיו. אמנם לאחר כמה דקות הרגיש שהוא עומד להקיא מרוב גועל, ועזב באמצע מלאכתו וברח מבית אותו גלמוד. אז הבין בליבו מה קשה היא עבודת החסד של רבו.
עוד שמעתי מאדם נאמן שהנני מכיר אישית, שהגיע בפסח לבית הרב פיש, וראה על שולחנו מצות "אביב", שהן היו המצות הכי פשוטות, ולא מהודרות ולא "מקובלות" אצל המדקדקים אחר הכשר טוב ובפרט בפסח.
ושאל אותו על כך.
ענה לו הרב פיש: אם באמת תרצה לדקדק על עצמך בעולם תעשייתי כשלנו, תצטרך לגדל תרנגולות בחצר ביתך ולשחוט בעצמך, גדל ירקות ועשר אותם בעצמך, וכו. אך אם אינך עושה כל זאת, מה לך כי תטען לכתר החומרות וההידורים ומאי נפקא מינה...
כשהייתי ילד קטן, לקחתני אמי שתחי' למעונו הדל להתברך מפיו. ולפתע אמר שלמחר אחר הצהריים יהיו במעונו כל פמליא של מעלה עם האבות הקדושים, וזו עת רצון גדולה לברכה וישועה. כמובן ששבנו למחרת בשעה היעודה.
פמליא של מעלה לא ראיתי שם, ואיני מבין בכגון אלו. אך פמליא של מטה במלוא הדרה, על כל עלובי החיים ומרירי גורל, היתה גם היתה. וברכה שכזאת, בודאי יקרה היא בעיני.
נפטר בערב שבת קודש י"ג אלול. והשבוע יחול יום פטירתו (ביום שישי הקרוב). זכותו יגן עלינו.והלוואי ניתן אל לבינו הנהגתו הפשוטה וחסדו ללא מיצרים.



וע"ע : http://www.breslev-midot.com/%D7%94%D7% ... %99%D7%A9/

[בן ירושלים]

חי איתנו כיום יהודי יקר בשם ר' יורם שיאון שעבר הרבה גלגולים בחייו. בין היתר הוא היה מחסידיו של ה"סנדלר". בספרו "ממעיין חרוד עד ירושלים" הוא מייחד כמה עמודים לזכרו של הסנדלר. הוא מציין שהרב קוק שכנעו לעבור ליפו. שם הוא מספר באריכות על גם על "מופת" שהיה נוכח בו. יש שם תיאור של הספד שנשא ר' אריה לוין ביארצייט הראשון. שם מסופר שר' אריה גם סיפר על הפתק שהשאיר הסנדלר ובו בישר על נצחון במלחמת ששת הימים בתשכ"ז. ור' אריה בקש שמי שהפתק ברשותו שיביאו אליו.
בשיחה בע"פ האריך ר' שיאון בשבחיו של הסנדלר וסיפר שהיה לו "בנק" - ארגז מלא בכספים שאנשים הפקידו אצלו והיה ידוע שמי שרוצה יכול לבוא לקחת משם הלואה כמה שרוצה מבלי שום רישום, ולהחזיר כשיוכל. קצת פקפקתי בסיפור והוא עמד על כך בבחינת מראה עיניים

[שלמה בן חיים]

אבי זצ"ל הכיר היטב את הסנדלר ר' יעקב משה, הוא הכירו כילד גר, כשגר בסמיכות אליו, והיה יושב אצלו הרבה מאד, כילד לא ידע מגדולתו מה שכן ידע שהוא היה בחבורת המקובלים שהיו מתפללים יחד בראש השנה יחד עם הרב נפתלי הערץ הלוי [אם אינני טועה בשם] והיו טובלים במי ים התיכון קודם התפלה. הוא ידע שהוא יהודי מאד טוב והיה אוהב מאד ילדים אבי זצ"ל היה מספר שהיה יושב אצלו באופן קבוע בסדלריה והיה נהנה להיות במחיצתו. אם אינני טועה אבי זכר אותו תמיד קורא תהלים בסנדלריה וידע שהוא יהודי מאד טוב. פעם הציל את אבי מצלף ירדני שהיה יורה והורג אנשים העוברים שם ליד ביתו, הסנדלר קרא לאבי שימהר ליכנס לביתו ובאמת רגע אחר שנכנס נורה הכדור וכך ניצלו חיי אבי זצ"ל [עד לפני לא הרבה שנים היה אפשר לראות את החורים שחוררו הכדורים של אותו צף היום אולי שיפצו את הקירות החיצונים או שהרסו לגמרי את הבתים שם אינני יודע]. בזמנו עדיין לא נודע כצדיק נסתר אך כן הילכו שמועות על כך שהחזון איש מבקרו לעתים. אבי עזב את תל אביב בהיותו ילד וכך שנים רבות לא בא אליו, עזבו כילד בן 11 בערך. אחר שנים אבי עזב את הארץ נישא לאמי, בגיל למעלה משלושים עלה חזרה לארץ ובא לבקר את הסנדלר, כשנכנס אליו בלי שאבי הציג את עצמו קרא לעברו חיימקה' מה שלום האסטמה שלך? אבי היה המום, מכל שהכירו. למעשה הציע לו הסנדלר לעשות איזה תערובת של בצל עם דבש ולהשאירה כך במשך הלילה ליד המטה ועל ידי זה האסטמה תעבור לו, אבי שהיה ליטאי שורשי ולא האמין לא במקובלים ולא בסגולות לא חשב לרגע לעשות את הסגולה הזו, לאחר שנים רבות פגש באדם שהיה לו אסטמה והתרפא ממנה, אבי שאלו איך התרפא? וסיפר לו שהלך לסנדלר ונתן לו את הסגולה הנזכרת. אבי אמר נו זה עונשו של ליטוואק שלא מאמין בסגולות אילו הייתי מאמין שמא גם לי היתה האסטמה עוברת.
בזמנו סיפרו עליו שהניח מכתב בו הוא מבשר את הניצחון שבמלחמת ששת הימים. [לימים שמעתי שאת המכתב הפקיד בידו של הגאון ר' גדליה הערץ זצ"ל ראש ישיבת חידושי הרי"מ אך חתנו הכחיש לי שמועה זו].
אבי שהיה ליטוואק במלוא מובן המילה האמין מאד בסנדלר והיה מדבר הרבה על אודותיו על צדקותו ובעיקר על החיים הישירם והתמימים מול הבורא יתברך בלי חכמות, יהודי שכל התגלמותו היתה תמים תהיה עם ה' אלוקיך, דברים דומים בנוסח שונה שמעתי מנכדו של מו"ר מרן הגאון ר' גרשון איידלשטיין שליט"א על אודותיו של הסנדלר.

[לייטנר]

אבי זצ"ל הכיר היטב את הסנדלר ר' יעקב משה, הוא הכירו כילד גר, כשגר בסמיכות אליו, והיה יושב אצלו הרבה מאד, כילד לא ידע מגדולתו מה שכן ידע שהוא היה בחבורת המקובלים שהיו מתפללים יחד בראש השנה יחד עם הרב נפתלי הערץ הלוי [אם אינני טועה בשם] והיו טובלים במי ים התיכון קודם התפלה. הוא ידע שהוא יהודי מאד טוב והיה אוהב מאד ילדים אבי זצ"ל היה מספר שהיה יושב אצלו באופן קבוע בסדלריה והיה נהנה להיות במחיצתו. אם אינני טועה אבי זכר אותו תמיד קורא תהלים בסנדלריה וידע שהוא יהודי מאד טוב. פעם הציל את אבי מצלף ירדני שהיה יורה והורג אנשים העוברים שם ליד ביתו,

ירדני, מאן דכר שמיה?
מסתמא הכוונה לצלף ערבי מיפו.

[ברזלים]

כהמשך לסיפור לעיל על שהסנדלר השאיר מכתב לפותחו לפני מחמת ששת הימים, יש שמועות עקשניות ממקורבי "החלבן", וכן הופיע באחד העיתונים לפני כמה שנים, שה"סנדלר" השאיר בידו מכתב סגור לפותחו לפני פרוץ מלחמת עולם שלישית.