הרב אברהם פיש הנ"ל:מאת: מרדכי גרנביץ'
זוכר אני מימי ילדותי, את ביתו העלוב והחרב של ר' אברהם פיש זצ"ל מתל אביב. ביתו היה פתוח לכל סוגי האנשים, עלובי החיים, המסכנים, כאלו שאין כל אחד מסוגל לשהות במחיצתם.
עבד כפועל בנין, ורוב כספו חילק ופיזר למען אומללים אלו.
במיוחד אהב לקנות מקררים חדשים לזוגות עניים שנישאו. ופעם אמר שכשיהיה לו חם בגהינם יבקש שיצננו לו מעט את האש בצינתן של מקררים שקנה ליתומים ואלמנות...
בעיר ילדותי פתח תקוה, היה יהודי שהיה מקורב אליו ודבוק בו מאד. פעם שאל אותו הלה בחוצפה דקדושה, מה עליו לעשות בכדי לזכות למדריגתו שלו. על אתר נתן לו הרב פיש כתובת בכרם התימנים בתל אביב, ואמר לו שגר שם איש ערירי וחולה: לך אליו, הסר התחבושות מרגליו החולות, רחוץ רגליו ועזור לו, ובכך תזכה למה שבקשת.
תכף ומייד ובלי להתמהמה הלך אותו אחד ממכרי, והגיע לבית המדובר. הסיר התחבושות, ולעיניו נגלו רגליים מלאות פצעים חטטים ורקבון. הריח היה נורא, והוא התעקש לעשות כמצוות רבו בכדי לדבוק בדרכיו. אמנם לאחר כמה דקות הרגיש שהוא עומד להקיא מרוב גועל, ועזב באמצע מלאכתו וברח מבית אותו גלמוד. אז הבין בליבו מה קשה היא עבודת החסד של רבו.
עוד שמעתי מאדם נאמן שהנני מכיר אישית, שהגיע בפסח לבית הרב פיש, וראה על שולחנו מצות "אביב", שהן היו המצות הכי פשוטות, ולא מהודרות ולא "מקובלות" אצל המדקדקים אחר הכשר טוב ובפרט בפסח.
ושאל אותו על כך.
ענה לו הרב פיש: אם באמת תרצה לדקדק על עצמך בעולם תעשייתי כשלנו, תצטרך לגדל תרנגולות בחצר ביתך ולשחוט בעצמך, גדל ירקות ועשר אותם בעצמך, וכו. אך אם אינך עושה כל זאת, מה לך כי תטען לכתר החומרות וההידורים ומאי נפקא מינה...
כשהייתי ילד קטן, לקחתני אמי שתחי' למעונו הדל להתברך מפיו. ולפתע אמר שלמחר אחר הצהריים יהיו במעונו כל פמליא של מעלה עם האבות הקדושים, וזו עת רצון גדולה לברכה וישועה. כמובן ששבנו למחרת בשעה היעודה.
פמליא של מעלה לא ראיתי שם, ואיני מבין בכגון אלו. אך פמליא של מטה במלוא הדרה, על כל עלובי החיים ומרירי גורל, היתה גם היתה. וברכה שכזאת, בודאי יקרה היא בעיני.
נפטר בערב שבת קודש י"ג אלול. והשבוע יחול יום פטירתו (ביום שישי הקרוב). זכותו יגן עלינו.והלוואי ניתן אל לבינו הנהגתו הפשוטה וחסדו ללא מיצרים.
וע"ע :
http://www.breslev-midot.com/%D7%94%D7% ... %99%D7%A9/