מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

[נוטר הכרמים]

היום מלאו אחד עשר חודש להעלות הענן. להלן רשימה שכתבתי במהלך היום.



לבן של ישראל

[א] כתיב במלכים (א ה, ט): וַיִּתֵּן֩ אֱלֹהִ֨ים חָכְמָ֧ה לִשְׁלֹמֹ֛ה וּתְבוּנָ֖ה הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְרֹ֣חַב לֵ֔ב כַּח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם.

ויש לברר מהי המתנה של 'רוחב לב' – 'כחול אשר על שפת הים' שנוספה על המתנות של 'חכמה ותבונה הרבה מאוד' שניתנו לשלמה.

והיה נראה לומר שענין ה'רוחב לב' מישך שייכא למלכותו של שלמה, ואולי זהו בבחינת לשון הרמב"ם בהלכות מלכים (פ"ג ה"ו) על מלך ישראל, "על הסרת לבו הקפידה תורה שנאמר ולא יסור לבבו, שלבו הוא לב כל קהל ישראל לפיכך דבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם שנאמר כל ימי חייו".

[ב] והנה המושג של 'רוחב לב' מצינו בלשונו הזהב של רש"י ז"ל בב' מקומות בפירושו לתלמוד, בביאור דברי הגמ' בתענית (ד, א): ואמר רבא האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה, שנאמר הלוא כה דברי כאש נאם ה'.

ופירש"י, אורייתא מרתחא ליה - שיש לו רוחב לב מתוך תורתו, ומשים ללבו יותר משאר בני אדם, וקא משמע לן דחייבין לדונו לכף זכות.

והנה גם בלשון רש"י אנו מוצאים השייכות של 'רוחב לב' לתורה, וכמו שבדברי הרמב"ם אנו שומעים כי רוחב הלב מישך שייכא לדביקות בתורה יותר משאר העם, אולם בעצם בדבריו נמצינו למדים שענין רוחב הלב היינו שימת הלב ורגש האיכפתיות.

שמעתי מלפני שנים מפי הגאון רבי אליהו ויינר שליט"א ששמע מפי רבינו זצוק"ל שביאר לו את דברי הגמ' בתענית הנ"ל באמרו, עם הארץ חי את חייו בשטחיות, הוא אינו מייחס חשיבות גדולה למה שמתרחש, ומשכך, אינו שת לבו למה שזה עשה או למה שהלה אמר, אבל אצל ת"ח אין 'סתם דברים', כל דבר או מעשה יש בהם עומק וכוונה, ולכך הוא 'משים ללבו יותר'.

רש"י בביצה (טז, א) מבאר את ענין ה'נשמה יתירה', וז"ל, רוחב לב למנוחה ולשמחה, ולהיות פתוח לרוחה, ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו. נלאו חכמי לב בביאור דברי רש"י, אך נראה כי ניתן לפרש שבכל ימות החול אזי האכילה והשתיה מנוגדים לנשמה השוכנת בקרב האדם, והרי הוא אוכל ושותה לצרכי גופו ולא בעבור נשמתו, ואילו בשבת קודש ניתנת בו נשמה יתירה ורוחב לב שתוכל הנשמה להכיל את האכילה והשתיה ולא תהא נפשו קצה עליו.

לאמור, רוחב לב יש לו משמעות נוספת: יכולת הכלה ואפשרות קבלת דברים מנוגדים.

למלך ישראל נדרשות מאוד שתי תכונות אלו הכלולות ברוחב לב, מחד, איכפתיות ועירנות לכל המתרחש, ולקיחת אחריות אישית על חיי הכלל והפרט, גם ברמה הגשמית ובודאי מבחינה רוחנית. ומאידך, יכולת הכלה נדירה של כל מיני הבריות והדעות השונות בעם, ולדעת להלך כנגד כל רוחו של כל אחד ואחד.

====

רבינו זצוק"ל הכ"מ, בדברותיו אשר נשא משאות זכרון מדי שנה בשנה לא חדל מלתאר את מרן בעל האבי עזרי זצוק"ל כ'ליבן של ישראל', וראה בכך את ההגדרה המתאימה לרבינו הגדול. תואר זה שנאמר במקורו על הקב"ה (מדרש שה"ר ה, א) קרא רבינו החתם סופר זצוק"ל בהספדו על הנודע ביהודה "אדוננו מורנו ורבנו רבן של כל בני הגולה מהו' יחזקאל סג"ל אב"ד פראג, היה ממש לבן של ישראל, קברניטא דספינתא מנהיגן ואביהן של חכמים מפרק קושיותיהן והויותיהן" (דרשות חת"ס דף ק"ד ע"א).

אף אנו בעניותינו נקרא אחר מיטתו של רבינו זצוק"ל הכ"מ, 'לבן של ישראל', שלבו לב כל קהל ישראל, וזכה לרוחב לב בשתי הבחינות הללו.

[בן ירושלים]

היום מלאו אחד עשר חודש להעלות הענן. להלן רשימה שכתבתי במהלך היום.

לבן של ישראל

ייש"כ גדול לרב הנוטר.
בדיוק לפני יומיים שמעתי מהגאון ר' מרדכי שליט"א דברים נשגבים במעלותיו של אחיו רבינו זצ"ל.
אחת הנקודות המרכזיות היתה תחושת האחריות הכבדה שחש בה כלפי כל אחד ואחד וכלפי הכלל כולו.
ועל זה נוסף שהוא היה ישר כפי שאלקים עשה אותו והיה נטול לחלוטין מ"והמה בקשו חשבונות רבים" ולכן עשה הרבה מעשים שידע מראש שיזיקו לו אבל לא שת לבו לכך

[נוטר הכרמים]

כיון שנזכר שמו של אחיו של מו"ר זצוק"ל הכ"מ, יבלחט"א הגאון רבי מרדכי שליט"א, נימא ביה כמה מילי מעלייתא.

אין כאן המקום להרחיב בתיאור דמותו האצילית וגדלותו היחודית, כמו ההשראה המרוממת לה זוכים השוהים במחיצתו של האיש הדגול מרבבה הזה, איש חמודות ממש, ת"ח נשגב, צדיק וחסיד, אהוב למעלה ונחמד למטה, ולו בשל מגבלות האכסניה. רק נחקוק לזכרון כמה דברים הקשורים עם זכרון רבינו זצוק"ל.

הגאון ר' מרדכי שליט"א (המכונה ר' מוט'ל), למרות שהינו באופיו ובהנהגתו רחוק מאוד מרבינו זצוק"ל, בעוד רבינו זצוק"ל נטר את הכרם ושמר על גחלת המסורת שקיבלה מרבותיו זצוק"ל, והנחיל דרך סלולה וברורה לתלמידיו ולהולכים בדרכיו, אצל ר' מרדכי, האוירה שונה לגמרי.

כאשר ביקרתי בסוכתו בחול המועד האחרון, הוא אמר, 'אה, אין בכל המזרח התיכון כזו סוכה', והחווה באצבעו על קירות הסוכה שהיו מקושטות בצפיפות בתמונות רבות של גדולי ישראל זצוק"ל, מכל העדות והחוגים, הרב שך לצד הרב עובדיה, אחיו רבינו זצוק"ל לצד האביר יעקב מסדיגורה. הוא נהנה מאוד כאשר הגבתי, 'כל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת' (סוכה כז, ב) והוספתי שכנראה גם בסוכת עורו של לויתן יהיה כך.

ועם זאת, הנהו שנון וחד כתער בתגובותיו הביקורתיות, וכל הליכותיו בדעת ובתבונה ובהקפדה על קוצו של יו"ד. אין 'מהיכי תיתי'. במראה פניו ובהרבה מתנועותיו החיצוניות הוא דומה להפליא לרבינו זצוק"ל, להבחל"ח, ושררה ביניהם תמיד הערכה הדדית.

כשהגעתי לראשונה לבית הכנסת של ר' מרדכי בת"א, שוחח עמי ארוכות על רבינו. היה זה כשבועיים לאחר פטירתו. באותה השיחה סיפרתי ששמעתי מרבינו על אחד האחים, כלשונו, שלמד בישיבה בבני ברק, וקיים כדת את יום הפורים דפרזים, ולמחרת הגיע לירושלים לשמוח עם המשפחה. רבינו תיאר כיצד הגרש"ז הביע תרעומת גדולה באזני הבן הבחור, וכי יש לך זמן מיותר, לא חבל על התורה שלך, הרי כבר אינך פורימדיגער, ומה לך טורח ובא לכאן על מנת לחגוג. והפטיר רבינו, אינני זוכר את אבא כמעט במצבים דומים למאורע הזה, הוא ממש הקפיד.

למשמע הדברים, ר' מרדכי קפץ כנשוך נחש, ואמר, אכן כן, המקרה הזה אירע עמי, באתי הביתה מפוניבז', וזכורני שדווקא הרבנית ע"ה ריחמה עלי מאוד, והגיבה בביקורת רבה, כיצד מקבלים ככה בן שבא הביתה. דבריה מאוד ניחמוני 'כמים קרים על נפש עייפה'.

בהמשך השיחה תיאר לי ר' מרדכי את השבת הטראגית, שבת קודש פרשת ויגש תש"נ. ר' מרדכי ערך שבת אויפרוף לבנו ר' אהרן שבא בקשרי שידוכין עם בתו של הגאון רבי אליהו שטרנבוך זצ"ל, והחתונה התקיימה באנטוורפען. כל המשפחה הגיעה לת"א לשבת, והשמחה התקיימה בשטיבל של גור 'יבנה'. ולפתע באמצע התפילה אירע הדבר בעזרת הנשים.... והשמחה נהפכה לתוגה.

-----

בהזדמנות נוספת שהגעתי לר' מרדכי, סיפרתי לו שהנני בסיום כתיבת הספר 'בלבת אש' על רבינו. היה זה לאחר שכבר הביע את קורת רוחו מהמאמרים שהתפרסמו על ידי אודות השבת במחיצת רבינו ועוד שהגיעו לידיו וזכו להסכמתו שאכן 'ניכרים דברי אמת'...

כמו בפעמים נוספות הרבה לקבול על התרבות ה'מעשיות' והגוזמאות הרבים שקנו להם שביתה בספרים, והתאונן שממש קשה לקרוא כ"כ הרבה שקרים ודברים שלא אירעו במציאות, חלומות דמיונות, והזהיר אותי נמרצות, היזהר מגוזמאות.

העזתי פני ודרשתי מפיו, גוזמאות כגון מאי. שיתן לי דוגמאות של גוזמאות שהזדמן לו לקרוא בכל מה שכתבו על רבינו. השיב, שקרא באיזה מקום את המעשה הבא. אני מצטט את המעשה תוך ציון מקורו.

בקונטרס עמוד אש וענן מעיד תלמיד רבינו הגאון רבי עופר שמאי היימן שליט"א: "תחת אחד השיחים שמעתי מדוד רבינו, הגה"צ רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון זללה"ה גודל ערך רבינו בעיני הרב מטשעבין זללה"ה עד שלאחר השואה בשעת שעלה ארי זה מבבל, כשכתב כאן בארה"ק חידו"ת ותשובות לשואליו הרבים, הרי שקודם לפרסומם היה אומרם ומראם לרבינו. ונודע זה לו בעת שפעם אחת נכנס הגאון מטשעבין לביהכ"נ הגר"א ומיניה לשטיבל הסמוך – מקום שקידת רבינו, ושאל כל נמצא איה הוא שמואל, איה הוא, שכן החזיק בידיו חידו"ת שכתב, והיה מעונין לשמוע חוות דעת עין בוחנת של רבינו, היאך הכרעת דעתו נוטה, וכל זאת בשנות בחרותו של רבינו".

על מעשה זה טען ר' מרדכי שזה בגדר 'אינו יכול להיות', ובכלל איננו זוכר שהיה כזה קשר הדוק בין רבינו לטשעבינער רב.

על כך הגבתי, שמכל הסיפורים שכבר התפרסמו מיעטתי מלהעתיק, ובפרט סיפורים על קשרים עם גדולי ישראל, אבל דווקא את הסיפור הזה העתקתי ביודעי נאמנה עד כמה היה אכן היה רבינו קשור בכל נימי לבו ונפשו לרב מטשעבין, וכמים הפנים לפנים, כפי ששמעתי רבות מפיו, וגם הבאתי בנושא זה כמה סיפורים לא ידועים, לכן היה חשוב לי לשלב גם את הסיפור הזה.

ר' מרדכי מיאן להשתכנע ואמר לי, אני מציע לך למחוק את הסיפור הזה.

המאורע הזה היה ביום חמישי. בשבוע שלאחר מכן, צעדתי בהלויית הגה"צ ר' שריה דבליצקי זצ"ל, והנה אני רואה לצידי את ר' עופר היימן שליט"א בעל המעשה, דרשתי וחקרתי מפיו אודות המעשה הנ"ל, מה מקורו ושיאמת לי אותו על כל פרטיו. מה הנסיבות וכו'.

ואז הוא מספר לי, כי בבחרותו בלמדו בישיבת מעלות התורה בקיץ תשמ"ה, חלה הסטייפלער זיע"א את חוליו האחרון ממנו לא קם. בכל המקומות אמרו תהילים, אולם בישיבה היה הדבר ניכר באופן מיוחד. רבינו שהרגיש קשור מאוד לסטייפלר (ראה הקדמת ספר דרכי שמואל עמ"ס אהלות) הורה להרבות בכל עת באמירת תהילים, אמרו פרקים אחרי פרקים.

יום אחד רבינו קורא לי ואומר לי, עופר, אני מרגיש שכבר יש רפיון בישיבה באמירת התהילים, וצריך חיזוק גדול בזה. חשבתי שכדאי שר' שלום שבדרון יבוא כאן ויגש לפני התיבה לחמם את הציבור. אנא לך אליו ותציע לו, אבל אל תגיד לו בשמי, אלא שכך מבקשים וכו'.

עשיתי כמצווה עלי והלכתי לר' שלום שמיד סירב והאריך להסביר לי כי למרות שהוא גר בשערי חסד והוא משפחה עם רבינו, אינו קשור לישיבה וכו', ואז בתוך הדברים הכביר דברים במעלת רבינו וסיפר לי את הסיפור הזה ככתבו וכלשונו...

=====

באותו ביקור בחול המועד, ר' מרדכי התבטא באזני, אינני יודע אם מותר לי לומר, אך ישנו דבר שהיה קשה לי למחול לראש ישיבה זצ"ל כל ימיו, ואפילו עכשיו... נדרכתי מאוד. ואז סיפר לי, כי בחג הסוכות האחרון לחיי מרן החזו"א, נסעו האחים לבית אויערבאך ר' שמואל ויבלחט"א ר' אברהם דב לבני ברק ואני הצטרפתי בתור ילד, היינו אמורים להתארח וללון אצל דודינו ר' אברהם הורביץ זצ"ל שגר אז בשכונת מרכז בעלי מלאכה. אני התכוננתי לקראת השינה ונרדמתי. למחרת בבוקר נודע לי כי במהלך הלילה אחיי הגדולים הלכו לבית החזו"א, שם התקיימה שמחת בית השואבה בראשותו, ובהשתתפות כל החבריא קדישא שהגיעו מירושלים, ר' משה שייע לנדא, ר' יוד'ל שפירא, ר' חיים ברים. החזו"א היה אז בנהירו עילאה, הוא עלה ועמד על מיטת הסוכנות שבחדרו, שמח ושימח, ואף חילק כוסות לחיים לכל אחד ואחד מהמשתתפים.

היתה לי תרעומת גדולה למה לא לקחו אותי אתם, הקפדתי גברה כאשר השיבו לי כי סברו שאין זה מן הראוי להביא ילדים... למחרת התאמצתי והלכתי לבית החזו"א עם בן דודי ר' אברהם יוסף ליזרזון, לא היה מצב מי יודע מה, חטפנו דקה עד שהרבנית הורתה לנו לצאת, החזו"א שכב במיטתו עם גמרא והשיב לנו גוט מועד.

=====

לא אוכל להתאפק מלספר כאן מעשה נפלא אודות רבינו זצוק"ל הקשור מעט בר' מרדכי, ואקוה שיובן כראוי.

שמעתי מקרוב של בעל המעשה ששמע ממנו בכלי ראשון, וסיפר לי לפני למעלה מעשור שנים. אותו אדם, יהודי נכבד ובר אוריין מתגורר באחת הקריות בירושלים, למגינת לבו אחד מבניו בחור ישיבה, נתפס לפתע בצורה משונה לאיזו חסידות, הוא החל לשנות את אורחותיו ואת לבושו, וכבר דיבר על מעבר למוסדות אותה חסידות. הצער של האב היה מאוד רב, החסידות רחוקה ממנו כרחוק מזרח ממערב, מה גם שהבחור היה קרוב מאוד לגיל שידוכים.

בצר לו פנה אל אחד הרבנים בבני ברק, ששמע בקצרה את פרטי המקרה, ובתגובה הושיט לו את ידו ואמר לו, הוא שומר תורה ומצוות, ברכה והצלחה. כלומר, ר' איד, שמח שאין לך צרות גדולות מאלו.

הלה, שלא נמנה על מבקשי פניו של רבינו, בצר לו בא אל בית רבינו ושב להביע את מצוקתו. רבינו השיב לו, האם שמעת על אחי ר' מרדכי מתל אביב, בודאי שמעת, הרי הוא ת"ח חשוב מאוד וכו' וכו'. הוא בצעירותו 'נתפס' לחסידות, וזה היה איכפת לאבא, למרות שלא נמצא בו שום דופי, והעניק הרבה נחת לאבא. לכן אני מבין את כאבך מאוד, להורים לא קל שהבן לא הולך בדרכם למרות שהוא נותר שלם בתורה וביראה.

ברם, אין לי דמעות בשבילך, היה פה אבא עם עסק כאוב מאוד של בית שמתפרק, והיה כאן סיפור של... וכו' וכו'. האב יצא מעודד ברוחו ומפויס בהרגשתו.

מה ההבדל, אותו מסר בדיוק, יש צרות גדולות יותר, אבל הצורה...

[איש_ספר]

כיון שנזכר שמו של אחיו של מו"ר זצוק"ל הכ"מ, יבלחט"א הגאון רבי מרדכי שליט"א, נימא ביה כמה מילי מעלייתא.

יש"כ על הדברים היפים והנעימים.

[לא ידען]

דברים נפלאים ממש מה שכתב הרב נוטר על הגר"מ.
ברם, אני שמעתי מכלי ראשון דברים אחרים בתכלית המספרים על הקשר שלהם בשנים האחרונות.
כנראה אוירבאך יודעים להכיל מורכבויות עדינות.

ענין אחד שאוכל להזכיר כאן ברמז, הוא הסכמת רבי שמואל על ספר הרב מטשעבין ואי הסכמת רבי מרדכי להסכמה זו.

[המשורר]

דברים נפלאים ממש מה שכתב הרב נוטר על הגר"מ.
ברם, אני שמעתי מכלי ראשון דברים אחרים בתכלית המספרים על הקשר שלהם בשנים האחרונות.
כנראה אוירבאך יודעים להכיל מורכבויות עדינות.

ענין אחד שאוכל להזכיר כאן ברמז, הוא הסכמת רבי שמואל על ספר הרב מטשעבין ואי הסכמת רבי מרדכי להסכמה זו.

אין כאן שום ענין של אויערבאך יודעים להכיל מורכבויות אלא פשוט ענין של אנשים מפעם שידעו שאפשר לחלוק ולא להסכים עם משהו ובד בבד להעריכו לפי מעלתו ובמיוחד נצטיין בזה מו''ר ראש הישיבה זצוק''ל כפי שידוע לכל מי שבא במגע אתו הן בנוגע לדעותיו לאנשים גדולים וגם לתלמידיו שהיה יכול לבקרם ולהעריכם כאחת. [וידעינן גם דעתו על אותם שמקובל כביכול בעולם התורה של היום שהם מחוץ לקונצנזוס שידע גם להעריכם אל נכון] אמנם בדורינו הכל צבוע בשחור לבן וטענה אחת על בן אדם כבר הווי פירכא גמורה. וזה נכון הן בענינים גדולים והן בפרטים קטנים כשיש ויכוח בין אנשים וחבל שכך.

[נוטר הכרמים]

דברים נפלאים ממש מה שכתב הרב נוטר על הגר"מ.
ברם, אני שמעתי מכלי ראשון דברים אחרים בתכלית המספרים על הקשר שלהם בשנים האחרונות.
כנראה אוירבאך יודעים להכיל מורכבויות עדינות.

ענין אחד שאוכל להזכיר כאן ברמז, הוא הסכמת רבי שמואל על ספר הרב מטשעבין ואי הסכמת רבי מרדכי להסכמה זו.

לא אוכל להגיב על ה'דברים אחרים בתכלית' שאותם אתה מצניע. אני עומד מאחורי כל מה שכתבתי, כמובן, ויש עמי עוד.

בשולי הדברים רואני צורך להוסיף שני נקודות שהם בעצם אחד. גם לו ר' מרדכי היה מכיר את מו"ר זצ"ל לפני ולפנים כפי שאנחנו התלמידים הקרובים זכינו להכיר, והיתה דעתו והתרשמותו חלוקה בקשר להערכתו אותו בכל מיני תחומים, לא הייתי מתרגש מזה, רבינו לא זקוק להסכמת מי מאחיו, ק"ו בן בנו של ק"ו, שכפי שהתרשמתי אישית משיחות ממושכות עם ר' מרדכי, וכן עם אחים וקרובי משפחה נוספים שהם פשוט לא הכירו אותו ברמה מספקת, וכך אמר לי ר' מרדכי באופן אישי כו"כ פעמים, אז איני מתפעל מכל מיני סיפורים.

מה שאוכל לומר, שניכרים דברי אמת מה ששמעתי בעצמי הערכה מופלגת לרבינו בכל התחומים, ובכללם מה שנוגע לשנים האחרונות, גם מר' עזריאל וגם מר' מרדכי, ומהרבה מבני המשפחה, גם אם לא כולם בחרו ללכת בעקבותיו ולתמוך בדרכו.

עוד בחיי רבינו זצוק"ל, הגיע ר' מרדכי להתפלל עמנו בליל ש"ק בקהילתנו בבני ברק, בלי רעש וצלצולים, וללא שמישהו ביקש ממנו, זאת כאשר התארח אצל משפחתו החסידית. בכמה הזדמנויות הביע כאבו העצום והנורא על היחס לרבינו מכל מיני גורמים, וכמובן שלא אוכל לפרט יותר.

[ידידיה]

כל העניינים המשפחתיים הללו אינם מעלים או מורידים כלל, ובודאי ביחס לאשיות המדוברת.
זה ממש סתמי, ויכול להגיע להתפרש כמיעוט כבוד.


נ.ב. שמא עדיף למחוק לגמרי מאשר לרמוז לעניינים שלא ניתנים ליכתב.
הקורא חושב מי יודע אילו עניינים מעניינים מעלימים כאן.

[דורשי יחודך]

באותה השיחה סיפרתי ששמעתי מרבינו על אחד האחים, כלשונו, שלמד בישיבה בבני ברק, וקיים כדת את יום הפורים דפרזים, ולמחרת הגיע לירושלים לשמוח עם המשפחה. רבינו תיאר כיצד הגרש"ז הביע תרעומת גדולה באזני הבן הבחור, וכי יש לך זמן מיותר, לא חבל על התורה שלך, הרי כבר אינך פורימדיגער, ומה לך טורח ובא לכאן על מנת לחגוג. והפטיר רבינו, אינני זוכר את אבא כמעט במצבים דומים למאורע הזה, הוא ממש הקפיד.

למשמע הדברים, ר' מרדכי קפץ כנשוך נחש, ואמר, אכן כן, המקרה הזה אירע עמי, באתי הביתה מפוניבז', וזכורני שדווקא הרבנית ע"ה ריחמה עלי מאוד, והגיבה בביקורת רבה, כיצד מקבלים ככה בן שבא הביתה. דבריה מאוד ניחמוני 'כמים קרים על נפש עייפה'.

"הרבנית ע"ה" היינו הרבנית של רה"י הגר"ש זצ"ל?

[נוטר הכרמים]

"הרבנית ע"ה" היינו הרבנית של רה"י הגר"ש זצ"ל?

אכן כן.

[ידידיה]

"הרבנית ע"ה" היינו הרבנית של רה"י הגר"ש זצ"ל?

אכן כן.

חשוב להדגיש זאת במקור.
אני הבנתי בפשטות שהכוונה לאמו.

[הרואה]

סרטון ארוך מהגר"ש ורעיתו
https://www.kikar.co.il/amp/304211

[פרשנדתא]

סרטון ארוך מהגר"ש ורעיתו
https://www.kikar.co.il/amp/304211

אפשר בבקשה לחסומים?

[מיני ומינך]

-

[לב_לדעת]

סרטון ארוך מהגר"ש ורעיתו
https://www.kikar.co.il/amp/304211

אפשר בבקשה לחסומים?

מצטרף לבקשה

[הרואה]

נמחק

[ארזי ביתר]

בהמשך השיחה תיאר לי ר' מרדכי את השבת הטראגית, שבת קודש פרשת ויגש תש"נ. ר' מרדכי ערך שבת אויפרוף לבנו ר' אהרן שבא בקשרי שידוכין עם בתו של הגאון רבי אליהו שטרנבוך זצ"ל, והחתונה התקיימה באנטוורפען. כל המשפחה הגיעה לת"א לשבת, והשמחה התקיימה בשטיבל של גור 'יבנה'. ולפתע באמצע התפילה אירע הדבר בעזרת הנשים.... והשמחה נהפכה לתוגה.

אולי תפרט את הסיפור?

[הרואה]

נמחק

[מקדש מלך]

לי יש נתיב. אבל יש מחברי הפורום שיש להם נטפרי, ופתחו להם את האתר הזה.

[שמש]

אני התכתבתי בזמנו עם נטפרי וסירבו בתוקף לפתוח את אתרא קדישא הדין (למרות שהסכימו להרבה דברים אחרים)...

[שמחו]

בהמשך השיחה תיאר לי ר' מרדכי את השבת הטראגית, שבת קודש פרשת ויגש תש"נ. ר' מרדכי ערך שבת אויפרוף לבנו ר' אהרן שבא בקשרי שידוכין עם בתו של הגאון רבי אליהו שטרנבוך זצ"ל, והחתונה התקיימה באנטוורפען. כל המשפחה הגיעה לת"א לשבת, והשמחה התקיימה בשטיבל של גור 'יבנה'. ולפתע באמצע התפילה אירע הדבר בעזרת הנשים.... והשמחה נהפכה לתוגה.

אולי תפרט את הסיפור?

לפי התאריך אני מבין שבאותה שבת התמוטטה הרבנית ע"ה [של הגר"ש], ולאחר מספר ימים נלקחה לבית עולמה.

[לב_לדעת]

איזה וידאו מיוחד.

הבחור האמריקאי בסוף : ר' שמואל הוא איש קדוש ואיש אמת. מרטיט.

[שאלת תם]

באמת וידאו מרטיט!
גם הרבנית נראית אישיות מדהימה, בכמה שניות שהיא מופיעה שם, מבינים היטב למה הוא כ"כ התאבל עליה.
ושוב צפות המחשבות כמה היהודי הגדול הזה סבל בימי חייו... ועכ"ז לא ליפול, לא לוותר, להילחם עד הסוף, הלוואי שידבק בנו משהו מכושר ההתמודדות הזו.
דרך אגב, נראה כי ר' מרדכי ארנון היה בקשר חם מאד עם רה"י, בזמני (לפני כעשרים שנה), לא היה נראה שיש לו שום קשר אם רה"י, האם חתול שחור עבר ביניהם? (כמובן לא לכתוב דברים שיש בהם חשש וכו').

[בן ירושלים]

בהמשך השיחה תיאר לי ר' מרדכי את השבת הטראגית, שבת קודש פרשת ויגש תש"נ. ר' מרדכי ערך שבת אויפרוף לבנו ר' אהרן שבא בקשרי שידוכין עם בתו של הגאון רבי אליהו שטרנבוך זצ"ל, והחתונה התקיימה באנטוורפען. כל המשפחה הגיעה לת"א לשבת, והשמחה התקיימה בשטיבל של גור 'יבנה'. ולפתע באמצע התפילה אירע הדבר בעזרת הנשים.... והשמחה נהפכה לתוגה.

אולי תפרט את הסיפור?

לפי התאריך אני מבין שבאותה שבת התמוטטה הרבנית ע"ה [של הגר"ש], ולאחר מספר ימים נלקחה לבית עולמה.

אכן כן. היא נפטרה אחרי כמה ימים בי"ד בטבת.
היתה מאד חזקה. לפעמים היתה נותנת מוסר לבחורים. הרגישה כאם לתלמידים בדאגה לכל מה שקורה עמם. כח התפילה שלה היה מיוחד ולפעמים ר' שמואל היה מפנה אליה שתתפלל . היתה מעורה מאד בעניני השידוכין ובררה בשביל הבחורים . כל מה שאמרה בענין זה היה קודש אצל רבינו ר' שמואל וממילא אצל הבחורים.
מקרה אחד : לאחד מחשובי התלמידים הוצע שידוך מאד נכבד. לרבנית התעורר ספק על נדנוד צניעות של הבחורה בביתה. הרבנית טרחה והלכה לביקור אצל אותה משפחה כדי לראות את אותה בחורה בביתה.

[דורשי יחודך]

יש למישהו דרך להעלות את הוידיאו לכאן? לי יש אתרוג וזה לא נפתח...

[דודי צח]

רבי שמואל בסרט, הוא כבן 55,
בזמננו - אברך מבוגר

[שאלת תם]

עוד דבר מעניין בסרט, הגר"ש יודע שמצלמים בשביל להתרים לישיבה, ובעקבות כך מתחילים לשוחח עמו על "עץ חיים היא למחזיקים בה" והגר"ש על המקום מתקן אותם ש'למחזיקים בה' הם לומדי התורה ואלה שתורמים הם רק 'ותומכיה', העומדים שם מנסים לפרש שוב את הפסוק שיתאים למטרה שלשמה התכנסו, והגר"ש חוזר שוב שזה טעות בהנת הפסוק ו'תומכיה' זה רק תומכיה.
אכן איש אמת!

[נוטר הכרמים]

אגב הסירטון, אותי 'תפס' משהו אחר. הזכרון הראשון שלי מרבינו הכ"מ הוא מן הסתם לפני הסירטון, מש"ק פר' עקב תשמ"ה. עת התפללנו עמו ושהינו במחיצתו ב'שער השמים' ובביתו ב'גשר החיים'. לאחר מכן בעוד הזדמנויות, וגם מהרבנית יש לי זכרון עמום. תמיד היתה סביבו אוירה 'חסידית' משהו. כלומר, גם בהיותו כבן 50 פלוס אצל תלמידיו הוא היה כאדמו"ר. זה מה שנצפה ברור בסירטון, התלמיד לא מצא הגדרה מוצלחת יותר מ'אדם קדוש'... ורואים גם את ה'מצב' מסביב, זה לא נראה מלאכותי.

תלמידים מ'אמשינוב' ומ'איתרי' תיארו לי שזה היה קיים גם שם. בהחלט מעניין לפרשן את התופעה.

[בן ירושלים]

אגב הסירטון, אותי 'תפס' משהו אחר. הזכרון הראשון שלי מרבינו הכ"מ הוא מן הסתם לפני הסירטון, מש"ק פר' עקב תשמ"ה. עת התפללנו עמו ושהינו במחיצתו ב'שער השמים' ובביתו ב'גשר החיים'. לאחר מכן בעוד הזדמנויות, וגם מהרבנית יש לי זכרון עמום. תמיד היתה סביבו אוירה 'חסידית' משהו. כלומר, גם בהיותו כבן 50 פלוס אצל תלמידיו הוא היה כאדמו"ר. זה מה שנצפה ברור בסירטון, התלמיד לא מצא הגדרה מוצלחת יותר מ'אדם קדוש'... ורואים גם את ה'מצב' מסביב, זה לא נראה מלאכותי.

תלמידים מ'אמשינוב' ומ'איתרי' תיארו לי שזה היה קיים גם שם. בהחלט מעניין לפרשן את התופעה.

כבר אמרו בהספדים שרבינו כבר בגיל 40 היה רב'ה לתלמידים מאיתרי וכבר אז היה מקובל שהוא יודע את התורה כולה. וכל ההזדמנויות הוכיחו זאת היטיב , היו מדברים עמו בכל מוצאי שבת כמה וכמה וכל אחד בסוגיות אחרות. הרב א"י ליזרזון אמר לי שכבר לפני עשרות שנים זה היה בית ועד לחכמים כפשוטו..
יש ברשותי רישומים של שיחות עמו של אחד מחשובי התלמידים דאז. בחלקי התורה השונים: עירובין ונשים נזיקין, עניני הלכה למעשה לצד עצות סיפורים על גדולי ישראל ועוד.

[נוטר הכרמים]

ודאתינן, חשוב לי לתקן טעות שנבעה כנראה מאי שמיעה / הבנה נכונה שלי, כתב לי חכ"א שליט"א:

הסיפור של ר' מרדכי עם החזו"א. אני שמעתי פרטים אחרים ממה שכתבת: א. ר' שמואל נסע עם הרבנית לאחותה ביפו ולקחו איתם את ר' מוטל. ב. ישנו אצל ר' אברהם הורביץ ור' אברהם ור' שמואל הלכו לחזו"א,

[ישא ברכה]

לי יש נתיב. אבל יש מחברי הפורום שיש להם נטפרי, ופתחו להם את האתר הזה.

לי יש נטפרי, והם פתחו לי.
העצה היא לומר שצריכים זאת לעבודה תורנית.

אשמח אם מישהו יסכים לשלוח את הסרטון למייל [email protected]
תודה רבה

[נוטר הכרמים]

לרגל ימי השובבי"ם, ולקראת יום השנה המתקרב (ט' אדר א'), וכמובן בהעדר מתכונת מתאימה יותר לפרסום דברים מעין אלו, הריני בזה להעתיק מילה במילה מתוך תכריך אוטנטי שקיבלתי, ללא שינוי.

מוצאי ר"ח סיון תשס"ג

בסוד שיח שרפי קדש. בבית מרן רה"י שליט"א עם הגאון הצדיק רבי חזקיהו אלכסנדר סנדר ערלנגער שליט"א בבואו לקבל הסכמה לספרו 'טהרת התורה'

רה"י שליט"א: כל תלמידי הגר"א טבלו בשב"ק. זכור לי מהמעשה רב דבשב"ק לא יטבול, אבל במוצש"ק מיד יטבול.

הגראס"י: רח"ק כותב שהרבה עבירות באים אם לא נטהר מקריו.

עיקר המטרה זה לאו דוקא המקוה, אלא שיידעו עד כמה אפשר ליטהר ולהתקדש, דבר שמאד נשתכח כהיום, כאשר בישיבות מחמת עדינות הענין לא מדברים, ואני כשלעצמי גם אם אקרא משונה דיגער, שחורות כעורב. מספרים על אביו של האלטער מסלבודקא שהיה טובל קודם אור היום ושובר קרח בשביל כך. עד שנודע והפסיד, היה להם מדת צניעות נוראה.

רה"י שליט"א: הגה"צ ר"א לופיאן דיבר על עניני קדושה, וכך נהג גם המשגיח הגה"צ ר"י לוינשטיין זצוק"ל, ראי"ל שטיינמן נהג לטבול עד לפני מעט שנים.

שמעתי מרח"ש פרוש דהאדמו"ר מביאלא ידע תמיד שחסידים טובלים ומשא"כ המתנגדים, וכשבא לירושלים עיה"ק וראה שכולם טובלים אמר כבר אין הבדל, אינו יודע מה ההבדל ביניהם, ובאמת כך היה בירושלים כולם טבלו ואפי' בשב"ק, היום נדמה לי נשתנה הענין.

הגראס"י: היום שמקואות מצויים כ"כ יש צורך להזכיר ולחזק הענין. אמרתי פעם שמקוה זה למי שגם יכול ליכנס למים קרים, אבל היום הלא יש מים חמים, וזו התשובה היחידה שאנו יכולים לעשות נגד הטומאה ברחוב, להרבות חדושי תורה בעניני טהרה.

רה"י: מיד בתחילת השיחה: למה טהרת התורה, די תורה איז דאך הייליג, צריך טהרת האדם מיר זאלען זיין הייליג.

הגארס"י: די תורה איז מטהר _ ומאידך ד"ת מקבלין טומאה.

בקדמונים יש שהיו דוממים בשב"ק שסברו שלענין תפלה המקוה הוא לעיכובא.

הגראס"י: האמת היא שלא ראינו או עכ"פ לא ידענו על חלק מגדולי רה"י שהלכו והקפידו לענין המקוה, וכתבתי שמהם אינה ראיה, שהלא הלא כה דברי כאש נאם ה', והם היו בחי' אש, אבל היום מי יכול לומר ע"ע שהוא כאש, האם יכול לפטור עצמו.

הגרא"מ שך ידוע שהקפיד מאוד ולפני כל שיעור ברבים הלך.

הגראס"י: עיקר דברי הר"מ הוא לענין רחיצה אבל הרבנו יונה הביאו לענין טבילה, ולא נקטו הראשונים כן. ידוע אצל האלטער שידע מי קדוש ומי לא, ובחורים חששו לגשת אליו.

הר"י: סיפר לי מרביץ תורה ידוע שפעם נכנס בשב"ק למרן החזו"א זצוק"ל והחזו"א הוריד עיניו ולא הסתכל עליו וא"ל מדארף גיין אין מקוה, ואכן הנ"ל ראה קרי לאונסו.

הר"י: הכרתי את אביך הגדול, עובד ה' אמיתי, לא יאומן. היום אין כאלה גם אצל החסידים. הרבנית גם היא גדולה מאד. פעם אמרה לי אחרי שאביך נפטר אתה מנסה לחקות אותו בקידוש אבל אתה לא מגיע אליו.

הגראס"י: הר"י היה בסיום כתיבת הספר מאירת עינים. אמר הר"י ודאי ודאי זה היה בבית אחיך ר' י. מ. מה שלומו וכו' וכו'.

הר"י: מסתמא יש עוד מסכימים מבוגרים ממני.

הגראס"י: אולי הרב ואזנער והרב קרליץ, אבל הם רבנים. צריך ר"י של עולם התורה, הלא עיקר המטרה לציבור הליטאי. החסידים יש להם די בענין זה, ובאמת כמעט אין הפרש של ממש בענין כה חשוב ונצרך לדורנו. גם בענין הזקן צריך תיקון גדול, ועוד ענינים.

הר"י: היה כאן בחור סיפר שהמשגיח (צעיר) א"ל להתגלח אמרתי לו אתה נכנס לכאן למה אינך שואל. בחוה"מ סיפר לי אברך שבהיותו בחור היה כאן בשע"ח ופגשו אבי זצוק"ל וזה היה בימי הספירה וא"ל מתאים לך הזקן ונשאר כן, וזה חידוש אצל אבי כך.

הגראס"י: חמי רח"א טורצין כשבא לראשונה למרן החזו"א עם בחור נוסף מחברון, וראה אותו עם זקן אחז בזקנו באושר גדול. עוד סיפר לי חמי שהחזו"א הבטיח לו עוה"ב אם ילביש את כל בניו חליפות ארוכות, ואכן זה היה תנאי יחיד שעשה עם גיסי ר' צבי גרינהויז.

הגראס"י: אבי מעולם לא הסתכל דרך עיניו היו לו משקפיים עם מסגרת עבה והסתכל לתוך המסגרת. העידה ערלית שעבדה עמו 20 שנה שמעולם לא הסתכל עליה.

הר"י: מנין אביך קיבל תורתו.

הגאס"י: א נשמהד'יקא זאך.

הר"י: אביך סיפר לי שפעם בא משולח לאביך ודברו גימטריות של שם ב"ן - בהמ"ה, ומזה נתפס מאד מאד לכל הלימוד הזה.

[חשבונות רבים]

בדברי הגראס"י יש כמה משפטים תמוהים.
ד"ת מקבלים טומאה?? ולמה הכוונה שהם היו בחינת אש משא"כ היום? הד"ת הם בחינת אש ולא האדם. אולי הראש שלי מדי ליטוואק...

[נוטר הכרמים]

בדברי הגראס"י יש כמה משפטים תמוהים.
ד"ת מקבלים טומאה?? ולמה הכוונה שהם היו בחינת אש משא"כ היום? הד"ת הם בחינת אש ולא האדם. אולי הראש שלי מדי ליטוואק...

מעניין שנמשכת להתעמק בזה כאשר יש כאן דברים יותר מענינים. לעצם הענין, זה כידוע מחלוקת בברכות כב וזו דעת רבי יהודה שאין ד"ת מקבלים טומאה. לענ"ד, ההארה של רבינו זצוק"ל שהתורה היא קדושה ונשארת בקדושתה, והבעיה היא של האדם, היא הגדרה ליטאית עמוקה מאוד...

[סעדיה]

הד"ת הם בחינת אש ולא האדם.

הכונה לדברי הגמ' חגיגה כ"ז.

ת"ח שכל גופן אש

[נוטר הכרמים]

אודה למי שיעלה את ההסכמה המדוברת מיום ח' בכסלו תשס"ד בה נרמז המעשה עם מרן החזו"א 'וקשה לפרט בפרסום'.

[אש משמים]

הגראס"י: חמי רח"א טורצין כשבא לראשונה למרן החזו"א עם בחור נוסף מחברון, וראה אותו עם זקן אחז בזקנו באושר גדול. עוד סיפר לי חמי שהחזו"א הבטיח לו עוה"ב אם ילביש את כל בניו חליפות ארוכות, ואכן זה היה תנאי יחיד שעשה עם גיסי ר' צבי גרינהויז.

זה תמוה בעיני.
היתכן שחליפה כזו או אחרת תקנה לאדם עוה"ב??

[חשבונות רבים]

בדברי הגראס"י יש כמה משפטים תמוהים.
ד"ת מקבלים טומאה?? ולמה הכוונה שהם היו בחינת אש משא"כ היום? הד"ת הם בחינת אש ולא האדם. אולי הראש שלי מדי ליטוואק...

מעניין שנמשכת להתעמק בזה כאשר יש כאן דברים יותר מענינים. לעצם הענין, זה כידוע מחלוקת בברכות כב וזו דעת רבי יהודה שאין ד"ת מקבלים טומאה. לענ"ד, ההארה של רבינו זצוק"ל שהתורה היא קדושה ונשארת בקדושתה, והבעיה היא של האדם, היא הגדרה ליטאית עמוקה מאוד...

מההגדרה של הגר"ש גם אני נהנתי. והיא גופא הפירכא לדברי הגראס"י המחלוקת בברכות היא לא אם ד"ת מקבלין טומאה אלא האם החיסרון של האדם מונע ממנו לאמרם. כנראה באמת זה מה שהגרש"א בא לומר וכשהגראס"י התעקש הוא לא מצא לנכון להמשיך להתווכח איתו.

(אין לי מושג למה אתה מתקפד, כתבתי הערה על מה שהיה לי להעיר. הגרש"א לא צריך שאני אומר אחרי דבריו פששש איזה יופי.)

[חשבונות רבים]

הד"ת הם בחינת אש ולא האדם.

הכונה לדברי הגמ' חגיגה כ"ז.

ת"ח שכל גופן אש

אבל ההתייחסות היא לגמרא בברכות אין ד"ת מקבלין טומאה שנאמר הלא כה דברי כאש וגו' מה אש אינו מקבל טומאה אף ד"ת אינם מקבלים טומאה. הגראס"י טוען שזה דוקא לאותם גדולים שגופן כאש ועל זה תמהתי.

[נוטר הכרמים]

בהקשר לזה אצטט קטע מתוך ההקדמה לספרי 'בלבת אש'

'בלבת אש'

"וירא מלאך ד' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל". (שמות ג, ב).

'בלבת אש - בשלהבת אש לבו של אש, כמו (דברים ד, יא) לב השמים (רש"י).

ובתיקוני זוהר (תקונא חד ועשרין) איתא: ולב האי איהו לב דביה נהיר ההוא דאתמר ביה ותרא אותו כי טוב הוא, וביה עתיד לאתגלייא קודשא בריך הוא למשה באורייתא, בגלותא בתראה כגוונא דפורקנא קדמאה דאתמר ביה וירא מלאך ה' אליו בלבת אש, בקדמיתא בלבת אש דנבואה, ובגלותא בתראה בלבת אש דאורייתא.

לבה של אש, אש של 'לב', זוהי לבת אש דאורייתא, וראיתי לנכון להעתיק כאן דברים שנכתבו בס"ד ב'יום המיוחס' דהאי שתא.

איתא בירושלמי בחגיגה (פ"ב), וישבו ונתעסקו בדברי תורה מן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים, וירדה אש מן השמים והקיפה אותם, אמר להן אבויה, רבותיי מה באתם לשרוף את ביתי עלי. אמרו לו, חס ושלום, אלא יושבין היינו וחוזרין בדברי תורה מן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני, והיתה האש מלחכת אותן כלחיכתן מסיני, ועיקר נתינתן מסיני לא ניתנו אלא באש, וההר בוער באש עד לב השמים. ומובאים הדברים בתוס' בחגיגה (טו, א ד"ה שובו).

ויש להבין ענין זה של 'כנתינתם מסיני' המתבטא במיוחד במה שניתנה תורה באש.

ונראה לבאר לפי מה ששמעתי מרבינו זצוק"ל (בהספידו את ידידו ורעו מנעוריו הגאון הגדול רבי חיים קמיל זצוק"ל), דאמנם ישנם שתי מדרגות שונות בקבלת התורה, ודרגת 'כנתינתן מסיני' היא דרגה גבוהה של קבלה 'מפיו' כביכול, וזוהי בחינה אחרת מלימוד תורה בעלמא, שעליה נאמר 'תורה מונחת בקרן זוית וכל הרוצה לבוא יבוא ויטול'.

ובדומה לזה ראיתי בשיעורי מרן הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל (מכות כד, א) שהמבואר בזה שכל הענינים הנשגבים שהיו במעמד הר סיני אינם ענינים מיוחדים לאותה שעה בלבד, אלא כך היא מציאותה של תורה, ובכל עת שאדם זוכה ללמוד תורה בשלימות כנתינתה מסיני ישנם לאותם הענינים עצמם, והאש יורדת מן השמים כמו במעמד הר סיני, [וכן הוא במדה מסויימת בכל מדרגה ומדרגה של לימוד לפי עניינה].

ואולי יש לבאר לפי"ז את מה שמצינו בברכות (כא, ב) דאיכא מאן דאמר דבעל קרי אסור בדברי תורה דילפינן מסיני דבעינן שיהיה באימה ויראה רתת וזיע, ומאידך להלכה קיימא לן כר' יהודה בן בתירא שאין דברי תורה מקבלים טומאה.

אולם באמת נראה שדרגת 'כנתינתה מסיני' בודאי לא שייכא בבעל קרי, ולא נחלקו אלא בדרגה של 'מונחת בקרן זוית', אם בבחינה זו דברי תורה מקבלים טומאה או לאו.