הקדמון - הצמח צדק.

[בר ששת]

שמא יש למישהו מהחברים, מידע כלשהו,
לקורותיו, תולדותיו של הצמח צדק, זה שברבות
הימים הפך ל'קדמון' בזכות הצ"צ האחרון דליובאוויטש?
משהו יותר משמו ושם ספרו.

(אני מקווה בימים הקרובים להיות על ציונו, והייתי מעוניין לדעת משהו).

[י. בנימין]

העתקה מהביוגרפיה של פרוייקט השו"ת בר אילן:
צמח צדק (הקדמון)
ר' מנחם מנדל ב"ר אברהם קרוכמל נולד בקרקא בשנת ש"ס (1600). הוא למד בישיבתו של ר' יואל סירקיס בעל הב"ח, וחברו ללימודים היה ר' דוד הלוי בעל הט"ז. בצעירותו נתמנה לאחד מדייני העיר, וברשות רבו הב"ח גם הקים בה ישיבה. מבין תלמידיו ידועים חתנו ר' גרשון אוליף אשכנזי בעל 'עבודת הגרשוני', ר' מנחם מנדל אויערבך בעל 'עטרת זקנים' ועוד. רמ"מ נחשב אחד מגדולי הפוסקים בימיו, ופנו אליו בשאלות גם ר' יום טוב ליפמן הלר בעל 'תוספת יום טוב' ועוד ת"ח חשובים אחרים. רמ"מ היה מקורב לרבי ר' השיל מקרקא. לאחר פרעות ת"ח-ת"ט (1648-1659) עזב את קרקא ועבר למורביה שבצ'כיה שם כיהן ברבנות בכמה מקומות, עד שנקרא לכהן כרבה של ניקשלבורג. רמ"מ פעל הרבה למען עגונות ת"ח-ת"ט ועסק בצורכי ציבור, וכן תיקן תקנות רבות לטובת העניים. הוא נפטר בשנת תכ"א (1661) בניקלשבורג. שו"ת 'צמח צדק' (כדי להבדילו משו"ת 'צמח צדק' שכתב אחריו האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון - נוהגים לכנות את ספרו של רמ"מ קרוכמל 'צמח צדק הקדמון') נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תל"ה (1665), ומהדורה חדשה ומתוקנת נדפסה בירושלים תשמ"ב (1982), והיא הוכנסה למאגר פרוייקט השו"ת. כתבים רבים אחרים שהותיר אבדו במשך השנים.

[מיללער]

תמונת מצבתו בעיר ני'לשבורג (מפה כמו"ש ישנו שם תמונת מציבת בנו ומ"מ ר' יהודא ליב קרוכמל עם מעט מתולדוציו, בין שאר מציבת גדולי מורבי' (מעהרן)

[חוצפא יסגא]

קיים מבוא לשו"ת צמח צדק מהדורת זכרון אהרן שיצא לפני שנתיים לערך.

[בר ששת]

ואם כבר, לא צורמת מעט העובדה, שהאחרון הופך עיקר והראשון הופך לפחות מוכר (קדמון).
הדבר צורם לא פחות, כשמדובר בשומר אמונים (קדמון)...

[שיבר]

זכותך לקרוא לצ"צ מליובאוויטש "אחרון".

למעשה, זה נובע מכך שהשם צמח צדק הפך להיות שם האיש ובצירוף העובדה שהיה אדמו"ר לעשרות אלפי חסידים ואחריו נמשכו כמה שושלות.

כנ"ל בערך בענין שומר אמונים.

[ישבב הסופר]

השם 'מנחם מנדל' גימטריא 'צמח צדק', ולכך נקראו שני הספרים כן, שכן נקראו שני המחברים.
מעניין שלרבי מענדיל מקאסוב קראו 'צמח צדיק' מפני שנהג לכתוב מענדיל בהוספת יו"ד.