לרגל היא"צ של האריז"ל-כמה בירורים

[נאשער]

א.האם משפחתו-לוריא מוצאה מאשכנז כמשפחת המהרש"ל או משפחת ספרדי?,[יש תשו' חת"ס בזה ואריכות בשדה חמד].
ב.איך היה האר"י ז"ל מחותנו של הבית יוסף ז"ל?
ג.בן כמה היה האריז"ל בפטירתו,י"א לד וי"א לז,[יש ישמח משה שכתב שגילו לו בחלום שחי לד שנים לתקן מה שקלקל בלעם בלד שנותיו, לעומת זה יש תשו' מהסטמער רב בדברי יואל שחי לז שנים].
-------------------
יבואו בעלי התריסים ויבררו כשמלה את הנ"ל:

[חכם באשי]

לגבי סעיף א, אולי ר"א אפשטיין במאמרו 'משפחת לוריא' (בתוך: כל כתבי אברהם עפשטיין, מצוי באוצר), דן בענין.
לשאר שאלותיך, עיין בספרו של מ' בניהו, תולדות האר"י. וגם אהבת שלום הדפיסה לפני כמה שנים ספר על תולדותיו.

[[email protected]]

אם כבר, באילו כרכים של שיטה מקובצת היה שותף הראיז"ל

[שיבר]

יש בידי מכון עוז והדר ירושלים רי"ף דפוס סביונטא שאותו הגיה רבי בצלאל אשכנזי בעצמו, ובמקומות ספורים יש כתב יד אחר המייחסים אותו לאריז"ל הק'.

[היא שיחתי]

נראה לי שיש שיטמק אבוד על איזו מסכת שמייחסים חלקים נרחבים ממנה לאריזל

יש איזה תשובה באיזה שות שיש מחלוקת אם היא לאריזל מישהו זוכר היכן?

[נאשער]

איך בדיוק היה האריזל אחיין ? של השיטמ"ק.אחי אמו?!

[איש_ספר]

יש בידי מכון עוז והדר ירושלים רי"ף דפוס סביונטא שאותו הגיה רבי בצלאל אשכנזי בעצמו, ובמקומות ספורים יש כתב יד אחר המייחסים אותו לאריז"ל הק'.

בתומת ישרים ונציא שפ"ב כתוב בהקדמה, אני מצטט מהזכרון: עוד אנה ה' לידינו הגהות על הרי"ף משני המאורות הגדולים הרב הגדול רבינו בצלאל אשכנזי והרב המקובל האלדי יצחק לוריא.
הרי"ף הזה שיש בו הגהות כתב יד היה ברשות רד"צ רוטשטיין, ודכירנא ששמעתי שהראה לפלוני בסילודין שיש בו קווצת שער זקן בין דפיו, ובלא ספק הם מהדיקנא קדישא של האריז"ל, עד שהלה העיר תשומת ליבו שהאר"י היה אדמוני והשער שחור. (אאל"ט).

האריז"ל בפטירתו היה בן ל"ז שנה וא"צ לפלפל מדברי היש"מ והדבר"י, כי יש מקורות מתוך דברי הרח"ו וגם מאגרות הר"ש שלומיל.

בנו של מרן היה חתן האר"י.

התשובה היא באבקת רוכל, וכתבתי אודות זה במקו"א. הדברים יראו אור בהרחבה בספר החדש שי"ל ע"י הבא"ח של אהב"ש.

[מנחם וואהלינער]

בנו של מרן היה חתן האר"י.
בשבחי הארי מובא סיפור אודות השידוך

[נטיעות]

איך בדיוק היה האריזל אחיין ? של השיטמ"ק.אחי אמו?!

מנין לך שהוא היה אחיין שלו?

[מנחם וואהלינער]

איך בדיוק היה האריזל אחיין ? של השיטמ"ק.אחי אמו?!

מנין לך שהוא היה אחיין שלו?

היה אחיין ותלמיד ונתגדל אצלו במצרים

[ישראל אליהו]

זוהי חתימת רבינו האר"י ז"ל.

[תוכן]

ר' דוב צבי רוטשטיין טוען שהשמט"ק על ב"ק הוא מהאר"י.

[נטיעות]

איך בדיוק היה האריזל אחיין ? של השיטמ"ק.אחי אמו?!

מנין לך שהוא היה אחיין שלו?

היה אחיין ותלמיד ונתגדל אצלו במצרים

א. מקור מדוייק בבקשה.
ב. כיצד הוא היה אחיינו?

[הולך בטל]

ר' דוב צבי רוטשטיין טוען שהשמט"ק על ב"ק הוא מהאר"י.

מי גילה לו רז זה?

[מחולת המחנים]

ר' דוב צבי רוטשטיין טוען שהשמט"ק על ב"ק הוא מהאר"י.

מי גילה לו רז זה?

כפי שהבנתי מבן משפחתו הכת"י היה ברשותו.

[תוכן]

ר' דוב צבי רוטשטיין טוען שהשמט"ק על ב"ק הוא מהאר"י.

מי גילה לו רז זה?

בנה בניינו על בסיס דברי השיטמ"ק ב"ק ט"ז א' ד"ה אלא לעולם דרבנן וחסורי מחסרא וז"ל: 'ובהאי לישנא בתרא דפירש רש"י אני יצחק מגמגם'.

[מה שנכון נכון]

שם הגדולים י,שלב ערך האר"י.

ובבחרותו כתב שיטה על מסכת זבחים בחברת רבו הרב בצלאל. ושמעתי מפי הרב מהר"א אלפנדארי הרב המחבר יד אהרן שהוא ז"ל היה בידו שיטה זו והיה מפורש שם על כל חידוש שמא דמאריה עליה הרב בצלאל או האר"י, ובעוה"ר נשרפה בשרפה אשר היתה באיזמיר עם כל ספריו.

וא"כ גם אם נקבל ש'אני יצחק' הוא האר"י, אין להוכיח מהרישום ששרד בקטע אחד שכל השטמ"ק ב"ק לאר"י.

[מה שנכון נכון]

מדברי שלמה טולידנו 'רבי בצלאל אשכנזי - האיש, מפעלו הספרותי וספרייתו'.

לאחרונה קם ערעור מצד רוטשטיין שרוצה לייחס שטמ"ק זו לר' יצחק לוריא במקום לרב"א . הוא מצא בשטמ"ק ב"ק קטע שבו מוצג פירוש רש"י במהדורא קמא ואחריו כתוב כך: "אחר כך כתב רש"י במהדורא בתרא ככתוב בספרי הדפוס ומחק מה שכתב במהדורא קמא ובהאי לישנא בתרא דפי' רש"י אני יצחק מגמגם דהא מתני' דה' תמים וכו' ". רוטשטיין סבור שיצחק זה הוא ר' יצחק לוריא אשכנזי. לענ"ד אין להסיק מהר מדי מסקנה כזאת. הקטע הארוך שלנו שמתחיל בד"ה "אלא לעולם דרבנן וחסורי מיחסרין והכי קתני" מסתיים בציון ע"כ, שהוא הציון המקובל לסוף ציטוט בשטמ"ק, ומיד אחריו כתוב: "כל זה מצאתי כתוב ברש"י כתיבת יד". ברור, אם כן, שמדובר בציטוט מכ"י של פירוש רש"י, ושם הסופר של אותו כ"י היה יצחק. הביטוי "ככתוב בספרי הדפוס" אינו צריך להטעות אותנו. מדובר בביטוי רגיל של רב"א שמקצר את ציטוטיו כשהוא יכול להסתמך על הדפוס. אפשר להעיר גם כי הקטע שלנו מתייחס למהדורא קמא של רש"י. אם קטע זה נכתב ע"י ר' יצחק לוריא - הרי שהיתה בידיו מהדורא קמא של רש"י לב"ק. אם כך לא מובן מדוע אין הוא מצטט ממנה בשום מקום אחר במסכת. יותר נכון לומר כי אותו סופר בשם יצחק שהעתיק את כתב היד של פירוש רש"י, שהיה בידי רב"א, היו בידיו גם מהדורא קמא וגם מהדורא בתרא של פירוש רש"י.
לבסוף, הראיה החזקה ביותר כי שטמ"ק ב"ק היא של רב"א, נמצאת בעובדה שרב"א מתייחס אליה 6 פעמים בשטמ"ק כתובות: 1) "וכבר כתבתי בה במקומה שם בפ"ק דב"ק ועוד אכתוב בה שם בעזר העוזר האמתי" (ח"א, עמ' קפט1-2); 2) "וכבר הארכתי בזה בב"ק פ"ק שכתבתי שם לשון הרשב"א ז"ל ולשון תוס' שאנץ ולשון תוס' רבי' ישעיה" (ח"א, עמ' קפט3), והדברים מופיעים באמת בשטמ"ק ב"ק דף טו, ע"א; 3) "ובחידושי ב"ק הארכתי עוד בס"ד" (ח"ב, עמ' קכט2); 4) "והאריך בשמועה זו הרב המאירי ז"ל בפ"ק דב"ק וכמו שכתבתי שם בס"ד" (שם); 5) "וכבר הארכתי בזה בחדושי שם בפ"ק דב"ק" (ח"ב, עמ' קסג4); הדיבור מן המאירי מצוטט באמת בשטמ"ק ב"ק שלנו (סוף דף ח, ע"ב); 6) "וכבר הארכתי בזה בב"ק פ"ק שכתבתי שם לשון הרשב"א ז"ל ולשון תוס' שאנץ ולשון תוס' רבי' ישעיה ע"ש" (ח"א, עמ' קפט3). כל ההתייחסויות האלה לשטמ"ק ב"ק מתאימות בהחלט למה שנמצא לפנינו בשטמ"ק ב"ק. אם כן לא נותר שום ספק ששטמ"ק ב"ק שלפנינו היא מרב"א.
יש מעט מאד אינדיקציות היסטוריות בשטמ"ק ב"ק. ברור ממנה שהרדב"ז עדיין בחיים . אין בה שום התייחסות לשהותו של רב"א בא"י. אין בה שום איזכור של חיבורים אחרים של רב"א. בעמ' נ3 דן רב"א בדברי גליון תוספות, ואחר כך הוא כותב: "ושאר לשון הגליון שאומר וכו' אומר מורי הרב שאינו כלום". אם כן גליון תוספות היה לפני הרדב"ז, והוא זלזל בו. בנוסף לזה, לשון ההווה "אומר מורי הרב" מוכיחה כי רב"א כתב את שטמ"ק ב"ק בזמן שהרדב"ז היה עדיין במצרים, כלומר לפני שנת 1553. גם נקודה זו מחלישה את טענתו של רוטשטיין ששטמ"ק ב"ק חוברה ע"י האר"י ז"ל, שהרי האר"י נולד בשנת 1534, ובשעת חיבורה של שטמ"ק ב"ק היה גילו פחות מ- 19 שנה).