נוטר הכרמים כתב:אגב, דומני שבכל עשרות השנים האחרונות, לא ראינו בספרות החרדית ספר אקטואלי שיטתי מאחד מגדולי הדורות או עליו. הספרות המרובה עוסקת במעשיות ואפיזודות אין ספור.
צולניק כתב:'הנהגות וזכרונות', מתוך ירחון האוצר
ישא ברכה כתב:נוטר הכרמים כתב:
]
נשמע מסקרן מאד. אני חושב שברי הדעת בכל החוגים והעדות מעדיפים לקרוא ספר אוטנתי שמשקף את איש האלוקים הזה מאשר ספר שמעלים עין לרצות קהל כזה או אחר (והשוטים שבעם לא יקראו גם חידושי תורה משמיה). אני באופן אישי סקרן להכיר את דרכו, כמו למשל את ההכרה מחד ההכרה שכל עובד ה' סולל את דרכו המתאימה לו בעבודת ה', ומאידך את השמרנות האדוקה למסורת האבות.
ולמרות שיש גם בהחלט מה לבקר, בכל זאת זן הספרים העשוי מפי תלמידים נאמנים שחיו עם האיש וקיבלו ממנו תורה ועבודה אינו דומה לכתיבת סופרים שעטו שלל על הדמות וכתיבתם פעמים רבים חיצונית.
נוטר הכרמים כתב:מתחרטנא על התלהבותי הספוטאנית מדברי ר' יחיאל מאיר, מחמת שאהבתי כמה דברים שכתב, ובאמת יש בדבריו הרבה דברים אשר לא כדת. ואני מצרף מה שקיבלתי מא' מן התלמידים הנאמנים בהשמטת משפטים חריפים.
נוטר הכרמים כתב:3) שבשיעורי משניות היה מתפלא על הרע"ב שפירש את המשנה כפי שהגמרא מפרשת אותה (ב'פירוש דַרְשָנִי' שאינו פשטות לשון המשנה) ואומר: "זה הפשט? הרי כתוב פה אחרת", ומיד היה חוסם את עצמו ו'מסכים' לדברי הגמרא, שהרי "כל דבריהם כגחלי אש"...
נוטר הכרמים כתב:4) שרצה שיהדות התורה תפרוש מהממשלה על רקע ההתנתקות לא רק בגלל סכנה ביטחונית, אלא "בגלל ייקרת ארץ ישראל בעיניו".
נוטר הכרמים כתב:6) שבניסן תשע"ד, תוך כדי המלחמה בגזירת הגיוס, בירך 'בחמימות גדולה' מפקד צה"ל דתי שסיפר לו את תפקידו המדויק בצבא.
נוטר הכרמים כתב:7) שאמר ש"מסתמא אם היו לו בנים היה שולח אותם לזילברמן". (שקר וכזב! אני בעצמי שמעתי ממנו דברים חריפים ביותר נגד שיטת זילברמן, אותה שיטה סוטה שיחיאל מאיר בחר להסתופף בכנפיה תוך כדי תליית בוקי סריקי ברבנו זיע"א).
נוטר הכרמים כתב:9) שעד השנים האחרונות ממש הוא "טייל" (כך במקור) "בשוק מחנה יהודה"....
נוטר הכרמים כתב:10) שבענייני הנאות העולם "לא מנע מזה עצמו מזה בדווקא כלל" כי "הבין שאם הקב"ה נטע באדם את תאוות האכילה זה לא על מנת לדכא אותה" (היפך מה שאמרו ז"ל: "עד שיתפלל אדם שייכנסו ד"ת לתוך מעיו יתפלל שלא ייכנסו מעדנים לתוך מעיו", ומה שאמרו "קדש עצמך במותר לך", והיפך המבואר באין סוף קטעים בשערי תשובה ובמס"י וכל שאר ספרי המוסר, המרבים לעורר על חובת הפרישה מתענוגים ושבירת התאוות. וגם אני יודע ש"יין ישמח לבב אנוש" ו"אין שמחה אלא בבשר", אבל למחוק לגמרי את המושג של שבירת התאווה הגשמית?? את "תאווה נהיה תערב לנפש"?? יש גבול!]).
נוטר הכרמים כתב:11) מ"התנהגותו הספונטנית" של מרן זצ"ל, שלא היה 'טכנוקרט הלכתי מוסרי שאינו נוקף אצבע ואינו פולט מילה בלי חשבון מדוקדק' (סוף ציטוט מהטרמינולוגיה המשכילית הארורה...). [גם אני יודע ומרגיש ומבין היטב, אולי יותר מכמעט כל אחד אחר, את היות רבנו זיע"א "איש חי", "חי", היפך הגמור מאחרים שעבודתם היא רובוטית, מתה וחסרת חיות, אבל אינני חושב שזה סותר למציאות בה "לא נוקפים אצבע ולא פולטים מילה בלי חשבון מדוקדק", אדרבה, כשזכיתי להיות סמוך על שולחנו הלכה והתחדדה אצלי ההרגשה כלפיו שכל נקיפת אצבע או פליטת מילה היא עם חשבון מדוקדק, ודווקא בגלל היותו חי, ראיתי בו התגלמות של "כל רואהו נזכר הלכה", שכל כל תנועותיו היו מחושבות על פי דקדוק ההלכה, דווקא בשל היותו חי. כך או כך, המנגינה, אוי, המנגינה המנשבת מבין השורות, כל כך זרה].
נוטר הכרמים כתב:13) מה שלאה הייתה שנואה רק משום שיעקב היה 'ספונטני' ולא 'טכנוקרט מוסרי'.
אש משמים כתב:יש איזה הרגשה שיש אנשים הרוצים לצייר לעצמם אדם חדש המתאים למודל אג'נדה 2018 ה'קנאית'..
וונדרבר כתב:איני מתיימר להכריע בויכוח על השליטה בתורת הרש"ש, כי לא היה לי שום שייכות לרבי שמואל אוירבך זצ"ל. אמנם יש לציין לספר "דרך מבוא השמש" (ירושלים תשע"ב) מאת רבי יצחק ארלנגר ורבי מרדכי נחמן ארונובסקי, ושם כותב הג"ר שמואל אוירבך הסכמה על הספר, ובשולי ההסכמה מעיר הערה בתורת הרש"ש, עיי"ש.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 6854400010
תלוי באיזה הקשר, כאשר זה קובץ המוקדש ל'שמואל', זה לא נורא כ"כ. ואגב, ואולי בעצם זה לא כ"כ אגב, את הביטוי 'אבוה דשמואל' לא המציא מרן הגרש"ז אלא זה נאמר לו ע"י הרב מטשעבין אחר ששוחח עם רבינו והתפעל מאוד, ככה נפלט פעם מפי רבינו זצוק"ל בדברו על הרב מטשעבין, שמעתי באזניי.ידידיה כתב:"אבוה דשמואל"
גם אם הגרש"ז התכוון במלוא הרצינות, מצידנו זו מעט הסחפות לענ"ד.
אין כוונתי שיש בזה מיעוט כבוד התורה חלילה, אלא פשוט חוסר טעם.
לענין כתב:עד''ז מאד הייתי תמה על שם הספר 'חותן איש האלקים'. מילא כאשר באגרות סופרים הקדים את החת''ס לגרע''א החרשנו, אבל בכה''ג זו המעטת הדמות בכדי להשתמש בה לטובת אחרת. אתמהה.
נוטר הכרמים כתב:תלוי באיזה הקשר, כאשר זה קובץ המוקדש ל'שמואל', זה לא נורא כ"כ. ואגב, ואולי בעצם זה לא כ"כ אגב, את הביטוי 'אבוה דשמואל' לא המציא מרן הגרש"ז אלא זה נאמר לו ע"י הרב מטשעבין אחר ששוחח עם רבינו והתפעל מאוד, ככה נפלט פעם מפי רבינו זצוק"ל בדברו על הרב מטשעבין, שמעתי באזניי.ידידיה כתב:"אבוה דשמואל"
גם אם הגרש"ז התכוון במלוא הרצינות, מצידנו זו מעט הסחפות לענ"ד.
אין כוונתי שיש בזה מיעוט כבוד התורה חלילה, אלא פשוט חוסר טעם.
קרית מלך כתב:מפספסים את הנקודה העיקרית, כשמרנא הגרש"ז השתמש עם מטבע הלשון "אבוה דשמואל" כולם קיבלו זאת באופן טבעי כחלק בלתי נפרד ממדת ענותנותו הנשגבה. לקחת זאת למחוזות אחרים זהו חטא לאמת. ואין בזה בכדי למעט את דמותו הגדולה והנוראה של בנו מרן הגר"ש זצ"ל
לב_לדעת כתב:קרית מלך כתב:מפספסים את הנקודה העיקרית, כשמרנא הגרש"ז השתמש עם מטבע הלשון "אבוה דשמואל" כולם קיבלו זאת באופן טבעי כחלק בלתי נפרד ממדת ענותנותו הנשגבה. לקחת זאת למחוזות אחרים זהו חטא לאמת. ואין בזה בכדי למעט את דמותו הגדולה והנוראה של בנו מרן הגר"ש זצ"ל
הגדרה מדויקת
ישא ברכה כתב:בעז"ה
הרב פרנקל תאומים
נראה לי שאתה קצת נסחף, לא מכיר אחד שלוקח את מטבע לשון זו כפשוטה, ומתיימר לחשוב שהגר"ש מאפיל על אביו, (ואדרבה יש לי קצת תחושה שאצל תלמידי הגר"ש חזר היחס הראוי גם לגרש"ז, במקום היחס המזולזל יחסית שיש לרבים שהושפעו מחוגי תלמידי החזו"א). נכון שהגרש"ז בסך הכל אמר ווארט יפה שהמחיש את הערכתו הרבה לבנו הגדול, ואין טעם עניין של טעם.להשתמש בזה מעבר לכך, (שם למדור בספר על הקשר בינהם, כשזה בא מנקודת חייו של הגר"ש, גם אני לא אהבתי, אבל לא נראה לי סוף העולם. זה שאלה של טעם).
בכל אופן הנושא יצא מכל פרופורציה.
אש משמים כתב:במחילה, כל בר דעת מהמתים והחיים היה סולד מההתגוששות התינוקית הזו.
אסור לכתוב זאת בפורום אבל לך אני מוסר מה ששמעתי מיהודי חשוב ונאמן בלייקווד שלמד בסלבודקה לפני כ40 שנה ויותר (הוא היום בגילאי אמצע 60, אז מסתמא היה שם בתחילת שנות הל') שפעם הגר"ח ברים זצ"ל ששימש כר"מ בסלבודקה אמר (איני זוכר אם אמר לו או ששמע זאת מחבירו) אני אומר לך שר' שמואל הוא יותר גדול מאביו, וההוא התפלא איך יתכן והרי הגרש"ז מפורסם בכל העולם כפוסק וכו' וכו' אבל הגר"ח התעקש, לא לא, אני אומר לך ער איז גרעסער, ע"כ שמעתי.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 495 אורחים