מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

[נוטר הכרמים]

יאושר חילם של הכותבים הנכבדים למעלה לב לדעת וישא ברכה.

אכן אני מקוה מאוד להאיר ג"כ את הדמות הגדולה והמאירה. כעת אנו אוחזים בשלבי העימוד האחרונים. הספר מכיל כ450 עמודים.

[קראקובער]

אגב, דומני שבכל עשרות השנים האחרונות, לא ראינו בספרות החרדית ספר אקטואלי שיטתי מאחד מגדולי הדורות או עליו. הספרות המרובה עוסקת במעשיות ואפיזודות אין ספור.

מסיבה פשוטה בגלל שאין משהו שיטתי בנושא, עיין בספר של צבי וויינמן מקאטויץ עד ה' באייר ומה שקרה בשנים האחרונות רק מחזק את הטיעון שלו, ודי בזה.

[אש משמים]

'הנהגות וזכרונות', מתוך ירחון האוצר

ישר כח גדול לרב המחבר!
ניכר שנכתבו הדברים מתוך הלב ומהכירות קרובה מאוד, אשריך שזכית!

[בן ירושלים]

]


נשמע מסקרן מאד. אני חושב שברי הדעת בכל החוגים והעדות מעדיפים לקרוא ספר אוטנתי שמשקף את איש האלוקים הזה מאשר ספר שמעלים עין לרצות קהל כזה או אחר (והשוטים שבעם לא יקראו גם חידושי תורה משמיה). אני באופן אישי סקרן להכיר את דרכו, כמו למשל את ההכרה מחד ההכרה שכל עובד ה' סולל את דרכו המתאימה לו בעבודת ה', ומאידך את השמרנות האדוקה למסורת האבות.



ולמרות שיש גם בהחלט מה לבקר, בכל זאת זן הספרים העשוי מפי תלמידים נאמנים שחיו עם האיש וקיבלו ממנו תורה ועבודה אינו דומה לכתיבת סופרים שעטו שלל על הדמות וכתיבתם פעמים רבים חיצונית.

כל מי שזכה ליהנות מזיוו וטובו של הגר"ש יודע שלצד השמרנות המופלגת בשמירת מסורת הישיבות, לא היה כמוהו אדם פתוח באופן אישי. הוא היה סקרן ואינטלקטואל בכל נפשו, הכרת הנפש שלו היתה מדהימה וידע להלך כנגד רוחו של כל אחד. לפעמים היית עומד נדהם מחופש המחשבה שלו. הבעיה היא שלשים אצבע מדגישה על דברים אלו, מיד זה יצא מההקשר הכללי הגדול של "שומר משמרת הקודש" . רק בחיבור יותר מקיף ניתן לשלב הכל : שמרנות ותעוזה, הנהגה כללית והנהגה פרטית וכו'. ועוד חזון למועד

[אש משמים]

מתחרטנא על התלהבותי הספוטאנית מדברי ר' יחיאל מאיר, מחמת שאהבתי כמה דברים שכתב, ובאמת יש בדבריו הרבה דברים אשר לא כדת. ואני מצרף מה שקיבלתי מא' מן התלמידים הנאמנים בהשמטת משפטים חריפים.

מה שיך לא לאהוב את המציאות כפי שהיא? הרב הנ"ל הביא עובדות והנהגות שראה בעיניו ולא ניזון משמועות או עיתונים ונראה שהיה מאוד קרוב לרה"י זצ"ל ואף שאל ובירר אצלו כל דבר. אגב, צורת הכתיבה שכל הזמן הינך מקבל מכתבים חריפים על כל מה שזז מזכיר לי איזה ניק ישן שהיה מקבל כל הזמן "דוא"ל דחוף ביותר!"..

3) שבשיעורי משניות היה מתפלא על הרע"ב שפירש את המשנה כפי שהגמרא מפרשת אותה (ב'פירוש דַרְשָנִי' שאינו פשטות לשון המשנה) ואומר: "זה הפשט? הרי כתוב פה אחרת", ומיד היה חוסם את עצמו ו'מסכים' לדברי הגמרא, שהרי "כל דבריהם כגחלי אש"...

שוב, זאת עובדה שראה בעיניו (וראו עוד תלמידים) ומה שיך לא להסכים עם זה??

4) שרצה שיהדות התורה תפרוש מהממשלה על רקע ההתנתקות לא רק בגלל סכנה ביטחונית, אלא "בגלל ייקרת ארץ ישראל בעיניו".

איזה בעיה יש בכך שיקר את ארץ ישראל הקדושה מכל הארצות ארץ שעיני ה' בה וכו'?!
יש איזה הרגשה שיש אנשים הרוצים לצייר לעצמם אדם חדש המתאים למודל אג'נדה 2018 ה'קנאית'..

6) שבניסן תשע"ד, תוך כדי המלחמה בגזירת הגיוס, בירך 'בחמימות גדולה' מפקד צה"ל דתי שסיפר לו את תפקידו המדויק בצבא.

שוב, מה הבעיה???
זו היא גדולתם של גדולי ישראל, להבחין בין דין לדין ובין דם לדם. כשכל השנאה היא לחטא ולרוע של האדם ולא לאדם עצמו אשר יש בו נשמה טהורה, אז אין שום סתירה במלחמה ברוע ובחטאים ובין הארת פנים חמה ולבבית לאדם בעל נשמה גבוהה העומד לפניו אף אם לבוש בבגדים 'צואים'.

7) שאמר ש"מסתמא אם היו לו בנים היה שולח אותם לזילברמן". (שקר וכזב! אני בעצמי שמעתי ממנו דברים חריפים ביותר נגד שיטת זילברמן, אותה שיטה סוטה שיחיאל מאיר בחר להסתופף בכנפיה תוך כדי תליית בוקי סריקי ברבנו זיע"א).

הנ"ל מעיד על דברים ברורים ששמע באזניו ומה שיך להתווכח ע"ז??!!
יתכן שהוא שמע בשבח הבקיאות שיש אצל 'זילברמן' ואילו אתה שמעת את הביקורת על חוסר ההעמקה והעיון שיש שם ולא פליגי..

9) שעד השנים האחרונות ממש הוא "טייל" (כך במקור) "בשוק מחנה יהודה"....

מה הבעיה???????????!!!!!!!!!
ראיתי בעיני כמה פעמים את רה"י מטייל הכא והתם וכשאר גדול"י שטיילו. (מי שיודע, החזו"א זצ"ל היה מטייל הרבה וכן הגראי"ל זצ"ל וכן גדול"י החיים עימנו הגר"ח ועוד ועוד. גם זה היה פשוט עד לפני כמה שנים..)

10) שבענייני הנאות העולם "לא מנע מזה עצמו מזה בדווקא כלל" כי "הבין שאם הקב"ה נטע באדם את תאוות האכילה זה לא על מנת לדכא אותה" (היפך מה שאמרו ז"ל: "עד שיתפלל אדם שייכנסו ד"ת לתוך מעיו יתפלל שלא ייכנסו מעדנים לתוך מעיו", ומה שאמרו "קדש עצמך במותר לך", והיפך המבואר באין סוף קטעים בשערי תשובה ובמס"י וכל שאר ספרי המוסר, המרבים לעורר על חובת הפרישה מתענוגים ושבירת התאוות. וגם אני יודע ש"יין ישמח לבב אנוש" ו"אין שמחה אלא בבשר", אבל למחוק לגמרי את המושג של שבירת התאווה הגשמית?? את "תאווה נהיה תערב לנפש"?? יש גבול!]).

כנ"ל. יש בצורת העבודה של האדם כמה וכמה דרכים וכל אחד פועל ע"פ שורש נשמתו ואין חיסרון בזה יותר מבזה.
הדברים ידועים ופשוטים שמרן רה"י זצ"ל היה אוכל טוב ועובד ה' עם כל הרגש הן בשמחה והן ביראה גדולה ואכן היו גדול"י שנהגו אחרת והיו אוכלים כדי חיותם ממש ונהגו עצמם בחיי 'סיגוף' וצער הגשם אך שוב, אין זו סתירה וכל גדול שבישראל ינהג ע"פ דרכו ואין בזה חיסרון כלל. גם זה היה פשוט וכו'

11) מ"התנהגותו הספונטנית" של מרן זצ"ל, שלא היה 'טכנוקרט הלכתי מוסרי שאינו נוקף אצבע ואינו פולט מילה בלי חשבון מדוקדק' (סוף ציטוט מהטרמינולוגיה המשכילית הארורה...). [גם אני יודע ומרגיש ומבין היטב, אולי יותר מכמעט כל אחד אחר, את היות רבנו זיע"א "איש חי", "חי", היפך הגמור מאחרים שעבודתם היא רובוטית, מתה וחסרת חיות, אבל אינני חושב שזה סותר למציאות בה "לא נוקפים אצבע ולא פולטים מילה בלי חשבון מדוקדק", אדרבה, כשזכיתי להיות סמוך על שולחנו הלכה והתחדדה אצלי ההרגשה כלפיו שכל נקיפת אצבע או פליטת מילה היא עם חשבון מדוקדק, ודווקא בגלל היותו חי, ראיתי בו התגלמות של "כל רואהו נזכר הלכה", שכל כל תנועותיו היו מחושבות על פי דקדוק ההלכה, דווקא בשל היותו חי. כך או כך, המנגינה, אוי, המנגינה המנשבת מבין השורות, כל כך זרה].

התנהגותו ה'ספונטנית' היתה לשם דבר בעולם התורה כולו והדברים ידועים ומפורסמים ואיך יבוא החי להכחיש את החי?!
יש אין ספור עובדות הממחישות את דברי הרב הכותב ואין גם בזה שום חסרון שצריך מיד לצאת חוצץ כנגד (ועוד בלשון כ"כ חריפה התואמת את רוח הזמן..)

13) מה שלאה הייתה שנואה רק משום שיעקב היה 'ספונטני' ולא 'טכנוקרט מוסרי'.

אני מסכים שיש לכתוב על האבות הק' בלשון יותר מכובדת ולא להוריד אותם להבנות והגדרות שלנו.

[קראקובער]

יש איזה הרגשה שיש אנשים הרוצים לצייר לעצמם אדם חדש המתאים למודל אג'נדה 2018 ה'קנאית'..

זה הכול ואידך זיל גמור.

[נוטר הכרמים]

אש משמים, אני מתנצל אך קשה לי לחזור לנושנות. בספר שלי אני מתייחס לכל הנקודות הללו, ולפי דעתי בצורה הראויה והמאוזנת. עיקר הנושא זה איך להעמיד את הדברים בצורה נורמלית ושקולה. עם כל הכבוד לר' יחיאל מאיר, לא נראה לי שהיינו קרובים לרבינו פחות ממנו (ואיני מדבר כעת ביחס לאביו הגדול הגאון הנשגב), ולרוב התלמידים היתה פרשנות אחרת ממנו למה שראינו. הוא לא גילה את אמריקה אלא שם דגש מוגזם על דברים מסוימים עם פרשנות משלו.

[אש משמים]

ההתנצלות מתקבלת..
אם עיקר הנושא הוא להעמיד את הדברים בצורה נורמלית אז לא היה צריך לכתוב עליו 'משכיל ארור'.
אדרבה, נשמח לראות את שכתבת אתה ממבט עיניך ומה שכתבו שאר התלמידים הקרובים שהבינו אחרת את העובדות.

[סעדיה]

איני מתיימר להכריע בויכוח על השליטה בתורת הרש"ש, כי לא היה לי שום שייכות לרבי שמואל אוירבך זצ"ל. אמנם יש לציין לספר "דרך מבוא השמש" (ירושלים תשע"ב) מאת רבי יצחק ארלנגר ורבי מרדכי נחמן ארונובסקי, ושם כותב הג"ר שמואל אוירבך הסכמה על הספר, ובשולי ההסכמה מעיר הערה בתורת הרש"ש, עיי"ש.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 6854400010

האם לדברים הנ"ל רמז בדבריו במאמרו על תפילה הנדפס בהליכות שלמה [עיי"ש עמ' שס"ג בסוגריים מרובעות]?

[צולניק]

..

[ידידיה]

"אבוה דשמואל"
גם אם הגרש"ז התכוון במלוא הרצינות, מצידנו זו מעט הסחפות לענ"ד.
אין כוונתי שיש בזה מיעוט כבוד התורה חלילה, אלא פשוט חוסר טעם.

[נוטר הכרמים]

"אבוה דשמואל"
גם אם הגרש"ז התכוון במלוא הרצינות, מצידנו זו מעט הסחפות לענ"ד.
אין כוונתי שיש בזה מיעוט כבוד התורה חלילה, אלא פשוט חוסר טעם.

תלוי באיזה הקשר, כאשר זה קובץ המוקדש ל'שמואל', זה לא נורא כ"כ. ואגב, ואולי בעצם זה לא כ"כ אגב, את הביטוי 'אבוה דשמואל' לא המציא מרן הגרש"ז אלא זה נאמר לו ע"י הרב מטשעבין אחר ששוחח עם רבינו והתפעל מאוד, ככה נפלט פעם מפי רבינו זצוק"ל בדברו על הרב מטשעבין, שמעתי באזניי.

[ישא ברכה]

שמעתי היום מפי בעל המעשה

אחד עמד בתפילה קרוב למרן הגר"ש, ורגליו לא היו צמודות לגמרי זו לזו, אחר התפילה העיר לו הגר"ש שעפ"י הלכה יש להפקיד לכוון הרגליים לגמרי. הלה השיבו שהרבה לא מקפידים להצמיד את הרגליים לגמרי, והשיב הגר"ש שאלו מצוות שאדם דש בעקביו תרתי משמע..

[ידידיה]

נראה לכם שכוונת הרב מטשיבין היתה להגדיר את הגרש"ז מעתה כאבוה דאברך בן 30? (הרב נפטר בכו)

הוא התפעל מאד מכוחו של הבן, ואמר לאב מחמאה גדולה.

[לענין]

עד''ז מאד הייתי תמה על שם הספר 'חותן איש האלקים'. מילא כאשר באגרות סופרים הקדים את החת''ס לגרע''א החרשנו, אבל בכה''ג זו המעטת הדמות בכדי להשתמש בה לטובת אחרת. אתמהה.

[ידידיה]

עד''ז מאד הייתי תמה על שם הספר 'חותן איש האלקים'. מילא כאשר באגרות סופרים הקדים את החת''ס לגרע''א החרשנו, אבל בכה''ג זו המעטת הדמות בכדי להשתמש בה לטובת אחרת. אתמהה.

viewtopic.php?t=3750&start=40#p28644

[ידידיה]

"אבוה דשמואל"
גם אם הגרש"ז התכוון במלוא הרצינות, מצידנו זו מעט הסחפות לענ"ד.
אין כוונתי שיש בזה מיעוט כבוד התורה חלילה, אלא פשוט חוסר טעם.

תלוי באיזה הקשר, כאשר זה קובץ המוקדש ל'שמואל', זה לא נורא כ"כ. ואגב, ואולי בעצם זה לא כ"כ אגב, את הביטוי 'אבוה דשמואל' לא המציא מרן הגרש"ז אלא זה נאמר לו ע"י הרב מטשעבין אחר ששוחח עם רבינו והתפעל מאוד, ככה נפלט פעם מפי רבינו זצוק"ל בדברו על הרב מטשעבין, שמעתי באזניי.

לגופו של עניין אתה צודק שזה לא נורא כ"כ.
אבל שוב לענ"ד זה חוסר טעם, וגם יוצר רושם של התלהבות והתאמצות לרומם טיפה "אובר".
הגע בנפשך, אילו היה שמו יעקב, האם הרב מטשיבין ואחריו הגרש"ז היו טובעים כאן מטבע של "אבוה דיעקב"?
אלא מאי,קצת צחצחות לשון מחוייכת ודאי יש כאן, והתחושה שלקחו את זה רחוק מידי, עד כדי מדור תורת האב בשם הבן.
לא נורא, ודאי. אך לדעתי לא כדאי לחזור על כך.

[נוטר הכרמים]

בא נגיד ככה, ר' שלמה זלמן חזר על מטבע הלשון 'אבוה דשמואל' עשרות פעמים לאנשים שונים, וזה נותן לזה משקל מעבר להלצה.

[ידידיה]

אנו לא ממש מתווכחים.
כל ההתעסקות בזה ובדומיו, זה חלק מהחלפת הכח דבין הזמנים.
שבת שלום.

[לב_לדעת]

גם אני סבור שיש חוסר טעם בביטוי הזה, שלאחרונה נכתב ומודגש בכל קונטרס או דברי זיכרון. לגאון הגאונים מרן הגרש'ז מותר להגיד את זה, לנו אסור. שמעתי כבר מכמה שמפריע להם הנקודה הזאת.

[אהוביון]

שמעתי שלדעת מרן הגר"ד לנדו שליט"א גם לנו מותר לומר זאת.

[קרית מלך]

מפספסים את הנקודה העיקרית, כשמרנא הגרש"ז השתמש עם מטבע הלשון "אבוה דשמואל" כולם קיבלו זאת באופן טבעי כחלק בלתי נפרד ממדת ענותנותו הנשגבה. לקחת זאת למחוזות אחרים זהו חטא לאמת. ואין בזה בכדי למעט את דמותו הגדולה והנוראה של בנו מרן הגר"ש זצ"ל

[לב_לדעת]

מפספסים את הנקודה העיקרית, כשמרנא הגרש"ז השתמש עם מטבע הלשון "אבוה דשמואל" כולם קיבלו זאת באופן טבעי כחלק בלתי נפרד ממדת ענותנותו הנשגבה. לקחת זאת למחוזות אחרים זהו חטא לאמת. ואין בזה בכדי למעט את דמותו הגדולה והנוראה של בנו מרן הגר"ש זצ"ל

הגדרה מדויקת

[נוטר הכרמים]

מפספסים את הנקודה העיקרית, כשמרנא הגרש"ז השתמש עם מטבע הלשון "אבוה דשמואל" כולם קיבלו זאת באופן טבעי כחלק בלתי נפרד ממדת ענותנותו הנשגבה. לקחת זאת למחוזות אחרים זהו חטא לאמת. ואין בזה בכדי למעט את דמותו הגדולה והנוראה של בנו מרן הגר"ש זצ"ל

הגדרה מדויקת

אני גם חושב שענוה זה חלק גדול מהסיפור, ועם זאת, כידוע שלהגרש"ז לא היה רק בן אחד, וגם לא רק הגרש"ז אמר זאת. עי' לעיל, ולכן לצמצם את הסיפור רק למחוז הענוה זה חטא לאמת. ואין בזה כדי למעט מדמותו הגדולה והנוראה של מרן הגרש"ז זצ"ל.

[פרנקל תאומים]

רשכבה"ג מרן הגרש"ז זי"ע אכן היה גאה בבנו הבכור, והוא השתמש במטבע לשון הנלקח מחז"ל כחידוד להמחשת העניין, וזה פשוט.
אם הוא השתמש בחידוד הלשון הזה עשרות פעמים או פעמים בודדות אינני יודע, וזה גם לא משנה, כאו"א מאיתנו היה עשוי להשתמש בחידוד כגון דא עשרות פעמים למכרים שונים כדי להמחיש את שמחתו על בן חכים שה' נתן לו.
וגם אצ"ל שאין כל חידוש בכך שמרנא הגרש"ז בענוונתנותו המפורסמת לא נמנע מלהשתמש בחידוד שיש בו כדי להציג כביכול בנו מאפיל עליו בגדלותו.
הניסיון השיטתי וההזוי להציג את הגר"ש זי"ע כמאפיל על אביו רבן של ישראל זי"ע הינו מעשה חוצפה וביזוי חכמים.
.

[ישא ברכה]

בעז"ה

הרב פרנקל תאומים
נראה לי שאתה קצת נסחף, לא מכיר אחד שלוקח את מטבע לשון זו כפשוטה, ומתיימר לחשוב שהגר"ש מאפיל על אביו, (ואדרבה יש לי קצת תחושה שאצל תלמידי הגר"ש חזר היחס הראוי גם לגרש"ז, במקום היחס המזולזל יחסית שיש לרבים שהושפעו מחוגי תלמידי החזו"א). נכון שהגרש"ז בסך הכל אמר ווארט יפה שהמחיש את הערכתו הרבה לבנו הגדול, ואין טעם להשתמש בזה מעבר לכך, (שם למדור בספר על הקשר בינהם, כשזה בא מנקודת חייו של הגר"ש, גם אני לא אהבתי, אבל לא נראה לי סוף העולם. זה שאלה של טעם).

בכל אופן הנושא יצא מכל פרופורציה.

[ידידיה]

בעז"ה

הרב פרנקל תאומים
נראה לי שאתה קצת נסחף, לא מכיר אחד שלוקח את מטבע לשון זו כפשוטה, ומתיימר לחשוב שהגר"ש מאפיל על אביו, (ואדרבה יש לי קצת תחושה שאצל תלמידי הגר"ש חזר היחס הראוי גם לגרש"ז, במקום היחס המזולזל יחסית שיש לרבים שהושפעו מחוגי תלמידי החזו"א). נכון שהגרש"ז בסך הכל אמר ווארט יפה שהמחיש את הערכתו הרבה לבנו הגדול, ואין טעם עניין של טעם.להשתמש בזה מעבר לכך, (שם למדור בספר על הקשר בינהם, כשזה בא מנקודת חייו של הגר"ש, גם אני לא אהבתי, אבל לא נראה לי סוף העולם. זה שאלה של טעם).

בכל אופן הנושא יצא מכל פרופורציה.

המדור בספר אינו "על הקשר ביניהם" אלא שו"ת הלכתי של הגרש"ז לאדם ששמו צויין שם במבוא לספר
ועדיין זה לא כ"כ נורא אלא עניין של טעם.

[דורשי יחודך]

.

[אהוביון]

יצויין כי את הדברים שמענו ממו"ר הגרד"ל שליט"א כהפלגה בשבחו של הגר"ש ולא כהפחתה בשבחו של הגרש"ז, מכל מקום זוהי דעתו הברורה ואינו צריך, כמובן הסכמה מאיש,
תודה למוחים באישי על ההתקפה, אך כידוע אין אדם נתפס בשעת צערו וכו', וד"ל, והו"ר יכפ"ע.

[נוטר הכרמים]

ברוך שובך, פ"ת.

אין לך בו אלא חידושו, אף אחד לא התיימר להגיד מי יותר גדול ממי, זהו ביטוי שמבטא את ההערצה הגדולה שחש הגרש"ז כלפי בנו רבינו זצוק"ל. ותו לא מידי. [ובזה זה חלוק מהביטוי חותן משה על הגרע"א שאותו המציא מחבר חוט המשולש ולא הגרע"א, עד כמה שידוע].



והפעם אחרי המחאות שלך, אני לא יתאפק מלכתוב את מה ששמעתי באזניי מהגאון רבי .... שליט"א בן גילו וידידו של הגרד"ל שליט"א שאמר לו הגרד"ל לפני 35 שנה, לפני המכתב כמובן) שאם יקח את הגרש"ז ואת הגרי"ש זצוק"ל יחד זה לא יגיע לרבינו זצוק"ל. אני לא חושב ככה, וזה לא חשוב בכלל מה אני חושב, אבל מותר לי להאמין לרב גדול בישראל שהעיד ששמע ככה. [קצת יותר חריף הנוסח, ועידנתי מפני כבוד החיים והמתים].

[אש משמים]

במחילה, כל בר דעת מהמתים והחיים היה סולד מההתגוששות התינוקית הזו.

[לב_לדעת]

בהקשר הזה ניתן לומר שמי שהחזיר את עטרת כבוד הגרש'ז ליושנה הם דווקא תלמידי מרן הגר'ש, ודווקא אנשי בני ברק המעיטו ככל שיכלו, כך שלהאשים את תלמידי מרן הגר'ש בהמעטת כבוד מרנא הגרש'ז הוא פשוט מגוחך.

ובכלל כל השיח שהתפתח כאן הוא מיותר לחלוטין. השימוש הנרחב בביטוי הנ'ל נראה לעיני רבים קצת חסר טעם, ובעיניי ת"ח חשובים כן מתאים בהקשרים מסוימים, ואין זה אלא אי הסכמה מקומית ושולית, וכמו שכתבו - שאלה של טעם.

[נוטר הכרמים]

במחילה, כל בר דעת מהמתים והחיים היה סולד מההתגוששות התינוקית הזו.

אני מקוה שאתה מבין שאם מישהו מותח ביקורת שוב ושוב, הוא אמור לקבל תגובה. לא אנחנו פתחנו את השיח הזה, ולא יתכן שאנחנו נהפך לשק חבטות בכל מה שקשור לכבוד חכמים.

[אש משמים]

זה לא משנה מי התחיל..
לא כיוונתי לצד אחד יותר מלשכנגדו.

[נוטר הכרמים]

אני גם סבור שלקבוע דברים בנושאים כאלו בספר אין זו הדרך, אבל בתור דיון בפורום אני מעלה כאן הודעה אישית שקיבלתי:

אסור לכתוב זאת בפורום אבל לך אני מוסר מה ששמעתי מיהודי חשוב ונאמן בלייקווד שלמד בסלבודקה לפני כ40 שנה ויותר (הוא היום בגילאי אמצע 60, אז מסתמא היה שם בתחילת שנות הל') שפעם הגר"ח ברים זצ"ל ששימש כר"מ בסלבודקה אמר (איני זוכר אם אמר לו או ששמע זאת מחבירו) אני אומר לך שר' שמואל הוא יותר גדול מאביו, וההוא התפלא איך יתכן והרי הגרש"ז מפורסם בכל העולם כפוסק וכו' וכו' אבל הגר"ח התעקש, לא לא, אני אומר לך ער איז גרעסער, ע"כ שמעתי.

אני לא יודע אם אסור או מותר להעלות, אינני מבין כ"כ מה האיסור בזה. שמעתי פעם מרבינו זצוק"ל הכ"מ שהיה לו קשר ממושך עם הגה"ק רבי מאיר אבוחצירה זצוק"ל, והתבטא עליו שהיה גדול מאוד בכל הענינים, גם בתורת הנגלה, והוסיף שהיה גדול יותר מאביו הבאבא סאלי. אם לאותם גדולים וצדיקים היה מותר להתבטא כך, למה אסור לצטט אותם?
הרי כל אחד כשזה נח לו יצטט ככל העולה על רוחו.

[נוטר הכרמים]

ואם כבר אז הנה עוד ציטוט מעניין ששמעתי פעם ממו"ר בהזדמנות, זה היה בערך לפני כעשרים שנה. הוא הביע את שמחתו על כך שתורת הגרמ"ד סאלאוויציק התחילה אז לצאת לאורה, ואמר לי שבבריסק יש הרבה שמזלזלים בו, וזה לא למרות שהוא מתמיד גדול אלא בגלל שהוא מתמיד. והוסיף שהוא סבור ששיעוריו טובים יותר משיעורי אחיו הגדול זצוק"ל, שהוא מדקדק יותר בפשט ואף שזה נראה פחות מבריק. ושוב שמעתי מנכדו של הג"ר אליעזר פלצ'ינסקי זצוק"ל שאף הוא היה סבור כך, ומטעם זה שלח את בנו יחידו שיחי' ללמוד אצל הגרמ"ד שליט"א.

[לב_לדעת]

דברים ידועים.

[קרית מלך]

מהודעה להודעה הגחלים כאן לוהטות ו"לוחשות" יותר ויותר. אולי כדאי לעצור כאן?
כמדומה שעד עתה הצליחו לפעול בחסד ה' שאשכול זה יתנהל על מי מנוחות כראוי לכבוד התורה האמיתי של רבינו ראש הישיבה זצלה"ה. נא ונא כדאי להמשיך בדרך זו.

[אוצר החכמה]

אני משתומם על חברי הפורום שבדרך כלל הם הגיוניים שנפלו לדיון חסר ההגיון הזה.
מה הכוונה גדול מחבירו בהקשר הזה יותר בקי? יותר בעל סברא? יותר בעל כוח הכרעה?

ובכלל על מה מדובר?

אם הדיון על הגדלות האישית זה מגוחך לכל אחד יש את כוחותיו ומעלותיו ודרכי לימודו.
אם הדיון הוא על פסקיו הלא אין מדובר בזה אין כאן מחלוקות בין שיטות פסיקה או בכלל בין התורות שלו לשל אביו לבחון מה ראוי יותר ללמוד.
והסיפורים הם ממש מגוחכים. אפילו היו בדיוק כמו שסופרו האם הם אומרים משהו. הכי מישהו בהנחה שהתפעל מאד מהגרש"א ואמר כמחמאה שהוא גדול מאביו באמת התכוון לזה שמדד את שניהם והאחד גדול מחבירו? הוא התכוון לבטא את ההתפעלות ותו לא.

[אהוביון]

אין לי אלא להעיד על ששמעתי מפורש יוצא מפי מו"ר הגר"ד לנדו שליט"א, ויהיו הדברים מרים כלענה וקשים כחרבות בפיהם של חלק מהנוכחים כאן, אבל זהו האמת שאמר כי מעלת הגר"ש גדלה בכמה מונים על מעלת אביו גאון ישראל זללה"ה, ואדגיש כי לא אמר הדברים בבקורת על הגרש"ז (למרות שבלי ספק היתה לו כזו) אלא כהפלגה בשבח הבן,
כמו כן שמעתי מפי כמה מקורבים למו"ר שליט"א שחזר על אמירה זו כמה פעמים בכמה שנים, וכן שמעתי גם מהגאון ר' אי"ש יוסי שליט"א שגם הוא שמע כן מאביו, נא לנוח ולכבוש תאוות הנקם ושאר מדות שפלות, וד' יכפר בעד.