הכוונה הייתה ציוני לפי עולם המושגים של הקנאים שכל בית מדרש שניזון מכספי המדינה נחשב לבית הפסול. לא מעט מהקנאים מתייחסים כן, וזה גופא שהמנח"י בחר לשהות במקום כזה בקביעות היה גירא בעיניהם.יראה- שלם כתב:חיימשה כתב:קנאות אמיתית לש"ש הוא מעלה גדולה ואף אחד לא התכוון לגרוע ח"ו מגדלותו של האי גברא רבה.
הכוונה שלא היה קנאי לשיטתו של בעל ויואל משה, האגודאים כלל לא היו פסולים בעיניו, ואדרבה כל חוג ידידיו הקרובים נמנו על אלו. היה עושה כל שנה שבועות ארוכים אצל מחותנו וידיד נפשו גאב"ד ערלוי זצוק"ל, שהיה בחוד החנית של אגודת ישראל, עד שבתקופות אלו גאב"ד ערלוי היה מוותר על מקומו בבית המדרש עבורו, וגדודי קנאים שלא הסכינו מעולם להיכנס לבית מדרש של "ציונים" נאלצו בעל כרחם לנדוד לקטמון לקבל פני רבם שם.
זכיתי לשמוע מפיו כו"כ אמרות שפר שהספיקו כדי להבין היטב את דעתו ורוחו הקדושה על עניינים אלו, ועוד רבים אחרים, אך כמובן שלא נאמרו דברים מפורשים.
הבהרה בעלמא.
אלו שבאו לשהות בצלו לא באו על כרחם אלא מרצונם והם היו נאמנים לבעל המנח"י ללכת אחריו לכל מקום ללא שאלות. להבדיל בין אלו הקנאים שהולכים לרבנים אך ורק אם הרב הולך לפי שיטתם.
עוד זאת לכו"ע אין ביהמ"ד של הגה"צ מערלוי ביהמ"ד ציוני.
בעל קורא כתב:מספרים שפעם בא אליו מאן דהו עם בעיה שיש לו - שהוא חושב שמותר להשתתף בבחירות, אך במקום העבודה שלו אוסרים עליו להצביע והוא אנוס לנהוג כן, נענה לו המנח"י: גם לי יש את אותה הבעיה...
חיים ושלו' כתב:בעל קורא כתב:מספרים שפעם בא אליו מאן דהו עם בעיה שיש לו - שהוא חושב שמותר להשתתף בבחירות, אך במקום העבודה שלו אוסרים עליו להצביע והוא אנוס לנהוג כן, נענה לו המנח"י: גם לי יש את אותה הבעיה...
מי מספר?
כבר כתבתי, שאפילו אם תמצי לומר שלפני התמנותו לכהן כגאב"ד, לא היה קנאי, דבר שטרם הוכח, אבל ברור שבעת שהיה גאב"ד זה היה דעתו, וכי סליק אדעתין חלילה שחתם ופסק להלכה דבר שלא ס"ל כן, רק מחמת שהיה ירא על המשרה שלו, הרי זה עלבון התורה לומר כן, וכי משוחד היה, חלילה.
(תדמיין שמישהו יכתוב על חכם אחד ממועצגה"ת שחתם על החוב קדוש להצביע רק מחמת שקיבל כסף מח"כ פלוני, הרי לא יעבור יום וב"יתד" יופיע מאמר על עלבון התורה, ובצדק, ולמה שמדובר על הצד השני מותר לומר כן, אתמהה.)
ומה גם דהיה חסיד נאמן להרה"ק מסאטמר זצוק"ל, והכירו עוד בגרוו"ד, ואינו רחוק כל כך שהיה מתבטל אצלו, ומבטל דעתו מפני דעתו.
חיים ושלו' כתב:בעל קורא כתב:מספרים שפעם בא אליו מאן דהו עם בעיה שיש לו - שהוא חושב שמותר להשתתף בבחירות, אך במקום העבודה שלו אוסרים עליו להצביע והוא אנוס לנהוג כן, נענה לו המנח"י: גם לי יש את אותה הבעיה...
מי מספר?
כבר כתבתי, שאפילו אם תמצי לומר שלפני התמנותו לכהן כגאב"ד, לא היה קנאי, דבר שטרם הוכח, אבל ברור שבעת שהיה גאב"ד זה היה דעתו, וכי סליק אדעתין חלילה שחתם ופסק להלכה דבר שלא ס"ל כן, רק מחמת שהיה ירא על המשרה שלו, הרי זה עלבון התורה לומר כן, וכי משוחד היה, חלילה.
(תדמיין שמישהו יכתוב על חכם אחד ממועצגה"ת שחתם על החוב קדוש להצביע רק מחמת שקיבל כסף מח"כ פלוני, הרי לא יעבור יום וב"יתד" יופיע מאמר על עלבון התורה, ובצדק, ולמה שמדובר על הצד השני מותר לומר כן, אתמהה.)
ומה גם דהיה חסיד נאמן להרה"ק מסאטמר זצוק"ל, והכירו עוד בגרוו"ד, ואינו רחוק כל כך שהיה מתבטל אצלו, ומבטל דעתו מפני דעתו.
מנדעל כתב:חיים ושלו' כתב:בעל קורא כתב:מספרים שפעם בא אליו מאן דהו עם בעיה שיש לו - שהוא חושב שמותר להשתתף בבחירות, אך במקום העבודה שלו אוסרים עליו להצביע והוא אנוס לנהוג כן, נענה לו המנח"י: גם לי יש את אותה הבעיה...
מי מספר?
כבר כתבתי, שאפילו אם תמצי לומר שלפני התמנותו לכהן כגאב"ד, לא היה קנאי, דבר שטרם הוכח, אבל ברור שבעת שהיה גאב"ד זה היה דעתו, וכי סליק אדעתין חלילה שחתם ופסק להלכה דבר שלא ס"ל כן, רק מחמת שהיה ירא על המשרה שלו, הרי זה עלבון התורה לומר כן, וכי משוחד היה, חלילה.
(תדמיין שמישהו יכתוב על חכם אחד ממועצגה"ת שחתם על החוב קדוש להצביע רק מחמת שקיבל כסף מח"כ פלוני, הרי לא יעבור יום וב"יתד" יופיע מאמר על עלבון התורה, ובצדק, ולמה שמדובר על הצד השני מותר לומר כן, אתמהה.)
ומה גם דהיה חסיד נאמן להרה"ק מסאטמר זצוק"ל, והכירו עוד בגרוו"ד, ואינו רחוק כל כך שהיה מתבטל אצלו, ומבטל דעתו מפני דעתו.
לשיטתך, א"כ איך התיר לעצמו לישא את בתו של האמ"ח שסבר שהוא מצוה גדולה מאד וידוע הלשם יחוד שחיבר חסידו ר' מענדיל גפנר על מצוה זו.
הוא סבר שזה כל הג' עבירות חמורות כלולות יחד, ונשא בתו של מי שאחזה למצוה? אתמהה!
מנדעל כתב:חיים ושלו' כתב:בעל קורא כתב:מספרים שפעם בא אליו מאן דהו עם בעיה שיש לו - שהוא חושב שמותר להשתתף בבחירות, אך במקום העבודה שלו אוסרים עליו להצביע והוא אנוס לנהוג כן, נענה לו המנח"י: גם לי יש את אותה הבעיה...
מי מספר?
כבר כתבתי, שאפילו אם תמצי לומר שלפני התמנותו לכהן כגאב"ד, לא היה קנאי, דבר שטרם הוכח, אבל ברור שבעת שהיה גאב"ד זה היה דעתו, וכי סליק אדעתין חלילה שחתם ופסק להלכה דבר שלא ס"ל כן, רק מחמת שהיה ירא על המשרה שלו, הרי זה עלבון התורה לומר כן, וכי משוחד היה, חלילה.
(תדמיין שמישהו יכתוב על חכם אחד ממועצגה"ת שחתם על החוב קדוש להצביע רק מחמת שקיבל כסף מח"כ פלוני, הרי לא יעבור יום וב"יתד" יופיע מאמר על עלבון התורה, ובצדק, ולמה שמדובר על הצד השני מותר לומר כן, אתמהה.)
ומה גם דהיה חסיד נאמן להרה"ק מסאטמר זצוק"ל, והכירו עוד בגרוו"ד, ואינו רחוק כל כך שהיה מתבטל אצלו, ומבטל דעתו מפני דעתו.
לשיטתך, א"כ איך התיר לעצמו לישא את בתו של האמ"ח שסבר שהוא מצוה גדולה מאד וידוע הלשם יחוד שחיבר חסידו ר' מענדיל גפנר על מצוה זו.
הוא סבר שזה כל הג' עבירות חמורות כלולות יחד, ונשא בתו של מי שאחזה למצוה? אתמהה!
חיים ושלו' כתב:, למיטב ידיעתי הגאב''ד אינו יושב בדיני תורה.
גיזונטע קאפ כתב:חיים ושלו' כתב:, למיטב ידיעתי הגאב''ד אינו יושב בדיני תורה.
תלוי אם הוא גאב"ד שנבחר לפי גדלותו בתורה, או לפי חצר והשקפה.......
חיים ושלו' כתב:בעל קורא כתב:מספרים שפעם בא אליו מאן דהו עם בעיה שיש לו - שהוא חושב שמותר להשתתף בבחירות, אך במקום העבודה שלו אוסרים עליו להצביע והוא אנוס לנהוג כן, נענה לו המנח"י: גם לי יש את אותה הבעיה...
מי מספר?
כבר כתבתי, שאפילו אם תמצי לומר שלפני התמנותו לכהן כגאב"ד, לא היה קנאי, דבר שטרם הוכח, אבל ברור שבעת שהיה גאב"ד זה היה דעתו, וכי סליק אדעתין חלילה שחתם ופסק להלכה דבר שלא ס"ל כן, רק מחמת שהיה ירא על המשרה שלו, הרי זה עלבון התורה לומר כן, וכי משוחד היה, חלילה.
(תדמיין שמישהו יכתוב על חכם אחד ממועצגה"ת שחתם על החוב קדוש להצביע רק מחמת שקיבל כסף מח"כ פלוני, הרי לא יעבור יום וב"יתד" יופיע מאמר על עלבון התורה, ובצדק, ולמה שמדובר על הצד השני מותר לומר כן, אתמהה.)
ומה גם דהיה חסיד נאמן להרה"ק מסאטמר זצוק"ל, והכירו עוד בגרוו"ד, ואינו רחוק כל כך שהיה מתבטל אצלו, ומבטל דעתו מפני דעתו.
הא לחמא עניא כתב:לאחר מלחמת העולם נשארו מאות נשים עגונות, והוא המנחת יצחק זכה להתיר לאחר המלחמה, באזור שבו הוא היה, למעלה מ-200 עגונות.
משוש דורים כתב:ר"ע בלוי כתב עוד קודם לכן מאמר ארוך בהחומה נגד הבאתו לשמש כראב"ד, בשעה שקיבל בעבר את פרס הרב קוק.
בפועל, מי שטרח להסיר את הנידוי מעל ר"ע בלוי בעקבות פרשת הגיורת, היה המנח"י, ולימים התבטא ר"ע בלוי ואמר אני כתבתי 4 דפים נגדו, והוא כתב 8 דפים לסייע לי.
נכחתי בהכנסת ס"ת שעשה הגאב"ד המנח"י לס"ת שלו, ובכתיבת האותיות בביתו השתתף (לצד מרן הגרא"מ שך זצ"ל), גם הרב מנחם פרוש.
שמשון כתב:ראיון עם נכדו הגאון ר' לייבל ווייס שליט"א מלונדון כיום יו"ר וועד הכשרות של העדה החרדית על סבו
חיימשה כתב:לא קראתי עדיין, אך כמה ערך יכול להיות לראיון שנכתב בעלון מפלגתי חסר ביקורת מינימלית, עם מישהו שאמור כיום למצוא חן בעיני מעסיקיו ולהתאים את דמות סבו בדיעבד לאג'נדה שלהם.
חיימשה כתב:לא קראתי עדיין, אך כמה ערך יכול להיות לראיון שנכתב בעלון מפלגתי חסר ביקורת מינימלית, עם מישהו שאמור כיום למצוא חן בעיני מעסיקיו ולהתאים את דמות סבו בדיעבד לאג'נדה שלהם.
הגה"צ ה'מנחת יצחק' זצ"ל גאב"ד ה'עדה החרדית' בעיה"ק ירושלים, נישא בג' זיווגים, במשך שנות חייו, בזיווג ראשון נישא עוד קודם ה'מלחמה', ומעשה שהיה כך היה. 'שדכן' אחד הציע עבורו – 'בת פלוני לפלוני', ויגמר הדבר בכי טוב, בטרם ראיית אם החתן והחתן את המדוברת. בהתקרב מועד הנישואין, נסעו כל בני משפחתו אל עיר מגורי הכלה, לערוך שם את שמחת הנישואין' אך משהגיעו ואמו ראתה את הכלה, נבהלה מאד, כי ראתה שמדובר בבעלת מום. מיד גמרה האם אומר לבטל את השידוך (היה מותר להם לבטל את השידוך) כי מדובר בשידוכי טעות על ידי שליח, שהשליח קלקל ואפשר לומר לו – 'לתיקוני שדרתיך ולא לעוותי'. ואמרה לו האם, 'יצחק'ל' בוא נברח ונמלט על נפשנו כי אין רצוני שתחיה עם בעלת מום כזה, אמר הבן ה- 'מנחת יצחק', אל לנו לבטל ח"ו את קשרי השידוכין אעפ"י שהרשות בידינו לעשות כן, אך, איככה נוכל לבזות נערה זו, שכבר מכינה עצמה לנישואיה זה מכבר, ועתה תבוש ותיכלם. ואכן נשאר שם ונשאה באמרו, אף אם אצטרך לאחר מכן לגרשה, מכל מקום בזו העת נערוך את הנישואין, ואם המצב יכריחנו לשלחה בגט פיטורין, נעשה כן בלית ברירה, אבל הס מלהזכיר – לביישה עתה.
אחר שנה מנישואיהם נולד לו מאשה זו בנו הגה"ח ר' בעריש שליט"א, לאחר כמה שנים פרצה המלחמה הנוראה והיא נספתה על קידוש ה'. ולאחר המלחמה נישא המנחת יצחק תחילה לבתו של הרה"ק מוואסלוי זי"ע, ולאחר מכן לבתו של הרה"ק האמרי חיים מויז'ניץ זי"ע, אך לא היה לו מהם זש"ק. כשסיפר המנחת יצחק סיפור זה נענה ואמר, לאחר כמה שנים מנישואי הראשונים נתברר שכלל לא היה מציאות שיהיה לי זש"ק, ועל פי דרך הטבע הייתי צריך להישאר ערירי. וברור לי ללא כל ספק שזכיתי לבן אחד מזיווגי הראשון (וממנו נבראו דורות יראים ושלמים בלעה"ר) רק כשכר על שלא גרמתי לבייש נערה מישראל
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 529 אורחים