נעמן כתב:פעם (אינני זוכר את ההקשר), שאלני 'איפה כתוב הביטוי יין ישמח'?
וכמובן שציטטתי מ'ברכי נפשי', אבל הוסיף 'יש עוד מקום', ולא נזכרתי, אז גער בי בחביבות 'אתה הרי צריך לדעת תנ"ך'...
וניגן לעצמו את הפסוק מקהלת 'יין ישמח חיים' כמה פעמים, במנגינת קהלת הידועה.
נוטר הכרמים כתב:'שונאים אפקוהו לקלא' - מזכיר את המכתבים של ה'משמר הלוי' להגראי"ל זצ"ל, יעוי' במשמר הלוי שבת - עירובין במכתבים בסופו סי' ה.
ישנו אברך צעיר שליקט לפני מס' שנים כמעט את כל מה שנדפס מרבינו זצ"ל בקבצים ובספרי זכרון וכד', ונתקבץ חומר של קרוב לארבע מאות עמ', והגישו לפני רבינו זצוק"ל. רבינו לא הביע שביעות רצון מזה, והלה לא הפיץ את עבודתו. כיון שסייעתי מעט לאותו אברך הוא הביא לי העתק. ישנם שם כמה וכמה דברים מקבצי בנתיבות ההלכה, כולם נכתבו ע"י תלמידים. על רשימה אחת יודעני שרבינו הביע מורת רוח מהצורה בה נכתבו הדברים, כך שבכל מקרה לאו מר בר אשי חתים עלה.
מאחר שלא נכללו בליקוט הנ"ל דברים על סת"ם מתוך הקובץ הנ"ל, עדיין בסקרנותי אעמודה לשזוף את המדובר.
נעמן כתב:אני זוכר שמובא שם, שפעם הסתפק קצת האם מפורש שיחזקאל היה כהן, ומייד פתח וראה שמפורש.
ואח"כ הרבה ליסר עצמו על שכחת דבר זה.
(ג"א לא חושב שהיה כל התנ"ך שגור על לשונו ממש, ודאי בשנים האחרונות.
אבל פשוט שהיה לו הרבה טעם ועיון בלימוד התנ"ך, חושבני שיותר מהממוצע אצל החכמים, וגם לשונו הייתה שזורה בהרבה פסוקים)
פעם (אינני זוכר את ההקשר), שאלני 'איפה כתוב הביטוי יין ישמח'?
וכמובן שציטטתי מ'ברכי נפשי', אבל הוסיף 'יש עוד מקום', ולא נזכרתי, אז גער בי בחביבות 'אתה הרי צריך לדעת תנ"ך'...
וניגן לעצמו את הפסוק מקהלת 'יין ישמח חיים' כמה פעמים, במנגינת קהלת הידועה.
נושא הוצאת השיעורים הוא משני בחשיבותו ובסדרו לעומת הוצאת ספרי רבינו עצמו, כרכים מוכנים ממש עמ"ס שבת, ועוד מסכתות, גדולים בכמות ובאיכות. שוקדים על כך, והדברים מתנהלים באחריותו של הגר"י פטרוף שליט"א. אדרבה, אשמח אם יזרזו את המזורזין.מ,א,ור כתב:[/להרב נוטר הכרמים וכל הנלוים עליו א) ייש"כ על הדברים הנלבבים והמחזקים ב) ועוד הרבה יותר חשוב מאשר לדון על כל מיני ספקולציות ונידונים למיניהם [b]אולי תואיל להביא לציבור אסופת השיעורים ע"ס המסכתות וכו' שיהא בהם הרבה הרבה יותר תועלת וזיכוי הרבים ותועלת לנשמתו ואף אם עדיין רוצים ללבן הכתבים אפשר להדגיש עליהם לע"ע שאינם מוגהים כל הצורך ותזכו בזה להפצת תורתו b]
וכך סיפר לי שבעבר עשה מעשה כזה עם אחד מגדולי תלמידי מיר בחו"ל ובשנחאי שהיה עילוי גדול, וכל הזמן היה אומר לו למה אינו לומד כדרך שלומדים בישיבות וכו', ופעם כשלמדו יציאות השבת בישיבה של אותו גאון שאלו רבינו שמבואר בתורה שאסור להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, ומה הדין להכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, והלה לא השיב מיד וקצת התבלבל, ולאחר שהבין מה שעשה לו, אמר לו רבינו לכן אני לומד בצורה אחרת, וגם כאן אמר לי שהיה ברור לו שלא ידע לענות מיד.
נוטר הכרמים כתב:ושאלו מה הדין דסוטה ספק האם מתייבמת או לא, (משנה מפורשת בסוטה)
וכך סיפר לי שבעבר עשה מעשה כזה עם אחד מגדולי תלמידי מיר בחו"ל ובשנחאי שהיה עילוי גדול, וכל הזמן היה אומר לו למה אינו לומד כדרך שלומדים בישיבות וכו', ופעם כשלמדו יציאות השבת בישיבה של אותו גאון שאלו רבינו שמבואר בתורה שאסור להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, ומה הדין להכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, והלה לא השיב מיד וקצת התבלבל, ולאחר שהבין מה שעשה לו, אמר לו רבינו לכן אני לומד בצורה אחרת, וגם כאן אמר לי שהיה ברור לו שלא ידע לענות מיד.
אב בבינה כתב:עוד בענין דרך הלימוד בישיבות.
לפני כמה שנים כשלמדתי בישיבה בחו"ל בחוה"מ סוכות נכנסתי אליו, ושאל אותי מה לומדים, ואמרתי לו קידושין, והתחיל מיד לדון בסוגיא של אתרוג שוה לאילן, ובבושת פנים אמרתי לו שלא הגענו לזה עדיין... ואז הוא ענה, מה עשיתם כל הזמן, עסקת רק במה שכתב רש"י האשה נקנות "לבעלה"??!
קו ירוק כתב:נעמן כתב:אני זוכר שמובא שם, שפעם הסתפק קצת האם מפורש שיחזקאל היה כהן, ומייד פתח וראה שמפורש.
ואח"כ הרבה ליסר עצמו על שכחת דבר זה.
(ג"א לא חושב שהיה כל התנ"ך שגור על לשונו ממש, ודאי בשנים האחרונות.
אבל פשוט שהיה לו הרבה טעם ועיון בלימוד התנ"ך, חושבני שיותר מהממוצע אצל החכמים, וגם לשונו הייתה שזורה בהרבה פסוקים)
פעם (אינני זוכר את ההקשר), שאלני 'איפה כתוב הביטוי יין ישמח'?
וכמובן שציטטתי מ'ברכי נפשי', אבל הוסיף 'יש עוד מקום', ולא נזכרתי, אז גער בי בחביבות 'אתה הרי צריך לדעת תנ"ך'...
וניגן לעצמו את הפסוק מקהלת 'יין ישמח חיים' כמה פעמים, במנגינת קהלת הידועה.
לשלוף 'ויין ישמח חיים' זו רבותא עצומה לדעתי.
אני הרבה שנים בעל קורא, ולקח לי זמן להיזכר בפסוק.. (זה בסוף כשכבר יש לאות מההכנה והחזרה המרובה...)
לענין כתב:אם ראית את הודעתי שלמעלה מהודעתך תוכל להבין שזה שכפול של סיפור שהיה אצל הגרי"ז
קו ירוק כתב:נעמן כתב:אני זוכר שמובא שם, שפעם הסתפק קצת האם מפורש שיחזקאל היה כהן, ומייד פתח וראה שמפורש.
ואח"כ הרבה ליסר עצמו על שכחת דבר זה.
(ג"א לא חושב שהיה כל התנ"ך שגור על לשונו ממש, ודאי בשנים האחרונות.
אבל פשוט שהיה לו הרבה טעם ועיון בלימוד התנ"ך, חושבני שיותר מהממוצע אצל החכמים, וגם לשונו הייתה שזורה בהרבה פסוקים)
פעם (אינני זוכר את ההקשר), שאלני 'איפה כתוב הביטוי יין ישמח'?
וכמובן שציטטתי מ'ברכי נפשי', אבל הוסיף 'יש עוד מקום', ולא נזכרתי, אז גער בי בחביבות 'אתה הרי צריך לדעת תנ"ך'...
וניגן לעצמו את הפסוק מקהלת 'יין ישמח חיים' כמה פעמים, במנגינת קהלת הידועה.
לשלוף 'ויין ישמח חיים' זו רבותא עצומה לדעתי.
אני הרבה שנים בעל קורא, ולקח לי זמן להיזכר בפסוק.. (זה בסוף כשכבר יש לאות מההכנה והחזרה המרובה...)
אמיר כרמי כתב:נוטר הכרמים כתב:ושאלו מה הדין דסוטה ספק האם מתייבמת או לא, (משנה מפורשת בסוטה)
הכוונה לספק סוטה?וכך סיפר לי שבעבר עשה מעשה כזה עם אחד מגדולי תלמידי מיר בחו"ל ובשנחאי שהיה עילוי גדול, וכל הזמן היה אומר לו למה אינו לומד כדרך שלומדים בישיבות וכו', ופעם כשלמדו יציאות השבת בישיבה של אותו גאון שאלו רבינו שמבואר בתורה שאסור להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, ומה הדין להכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, והלה לא השיב מיד וקצת התבלבל, ולאחר שהבין מה שעשה לו, אמר לו רבינו לכן אני לומד בצורה אחרת, וגם כאן אמר לי שהיה ברור לו שלא ידע לענות מיד.
נשמע מוזר מאוד הרי זה מפורש במשנה הראשונה.... שו"ר שכבר העירו בזה
ואולי צריך לומר ששאלו על מעביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים?
סעדיה כתב:לענין כתב:אם ראית את הודעתי שלמעלה מהודעתך תוכל להבין שזה שכפול של סיפור שהיה אצל הגרי"ז
כמדומני שהסיפור היה עם הגר"ח [ור"מ בלוי].
קו ירוק כתב:צופר הנעמתי כתב:אוי ואבוי שמשתוממים מכך שת"ח זוכר פסוקים בחבקוק ש"אנו יכול להיות שלא ראינו אותם מעולם".
למה אוי ואבוי, כי יש אנשים שמתהדרים בידיעת תנ"ך בחושבם שזה הופך אותם לאנשי המעלה? ..
הרי הגמרא אומרת שת"ח צריך שיהיה בקי בכ"ד ספרים, כלומר הוא תלמיד חכם גם בלי זה! כי הוא יודע את כל התורה שבעל לפה, אלא שהוא צריך כ"ד קישוטים ככלה. הכלה זה לא הקישוטים. הכלה זה התורה.
וזה כר נרחב ורק הערתי בקצרה. ואכן מי שבקי בכל התורה בעומק העיון וזוכר גם פסוקי התנ"ך זו מעלה !
כמה התעניין אצל כל תלמידי הישיבה, אלו שפקדו בקביעות את מקומותיהם בסדרים, על לימודם והספקיהם.ולא היה איכפ"ל מה ילמדו ומה לא ילמדו.
נוטר הכרמים כתב:סיפור נחמד מאוד מתוך רשימות תלמיד:
פעם ישבנו בסעודת יו"ט ושרו מים רבים לא יוכלו וכו' במנגינתו המיוחדת של רבינו, ובאמצע אמר רבינו שישנו פסוק שבו מופיע 'נהרים' בלשון זכר ולא 'נהרות' נקבה, ולא הצליח להיזכר איפה, וכמובן שאף אחד לא ידע, וניסו לומר לו אולי באיוב ולא הסכים וכן בכל הספרים והסכים לעיין רק בישעיהו ותרי עשר, וקצת חיפש ולא מצא, ולאחר כעשר דקות ששרו כמה שירים ביקש שיביאו לו תרי עשר ופתח בחבקוק והראה לנו את הפסוק, ולפליאתנו הסביר את עצמו שפתאום עלו לו כמה פסוקים לפני ואחרי ולכך ידע לאיזה נבואה לקשר את זה, והתחיל לומר את הפסוקים, שאנו יכול להיות שלא ראינו אותם מעולם, והשתוממנו על המראה. ואח"כ בדקתי במחשב ומצאתי שיש עוד בישעיהו, והבנתי למה רבינו חיפש גם בישעיהו.
בדרך אגב פעם אמר לי שהרב בענגיס ידע את כל התנ"ך בעל פה מילה מילה, ושאלתי על הרב מטשיבין וחשב וחשב כמה דקות ולבסוף אמר לי 'את כל השמות בדברי הימים לא נראה לי', הוא ידע דברים אחרים בעל פה וכו'.
אליפלט כתב:בדידי הוה עובדא
כשנבחנתי אצלו לישיבה על כתובות ד"ט. ושאל אותי האם כשהבועל אנס א"א אם אסורה לבועל.
שזה דבר מפורש שם בגמ'.
רק שבישיבות הרבה מלומדי דף זה לא יודעים את התשובה [מסיבות מובנות...]
וגם אני הקטן, זה במקרה ממש [או בלה"ק השגחה פרטית], שידעתי דבר זה.
וזה אומר הרבה עליו.
בן ירושלים כתב:באחת השנים כדי לעודד את הלימוד בקשתי מהגר"ש שיבחן גם הוא. הוא הסכים.
הגר"ש תפס בזרועו של המנהל ואמר : בדרך כלל במבחנים אני מקפיד שהמלמד לא יהיה נוכח.
סוף סוף! ברוך מקיץ נרדמים.איש_ספר כתב:מחקתי (באיחור לצערי) כמה הודעות.
יובהר כי אין איש הסובר, כי צדיק יש בארץ אשר שכולה אין בו, ומ"מ לא לשם כך נועדה מסגרת זו.
לא נהגו כך בעבר כלפי אישים נוספים ולא ינהגו כך גם בעתיד.
(ואם יש מי שמבקש להטיף לשנות את הסגנון, עם כל מיני מליצות נבובות על אהבת האמת, מוטב לו שיתחיל באישים שלא היתה מחלקות סביבם, ולכה"פ לא בכאלו שהכותב נקט צד לעומתם...)
נוה הלבנון כתב:מה היה העניין בזה שבחן תלמידים ללא המלמדים? (דבר שלא נתחדש לי עתה)
אליפלט כתב:אז ככה
זה רק אומר שמעניין אותו כל התורה ולא רק ה'רייד'. והוא גם מלמד לזה.
הא ותו לא מידי. אם זה כלום אצלך, שיהיה..
שאלת תם כתב:נוה הלבנון כתב:מה היה העניין בזה שבחן תלמידים ללא המלמדים? (דבר שלא נתחדש לי עתה)
נ"ל פשוט; א. כדי שהתלמידים לא ילחצו מהצוות. ב. כדי שלא יתבזו בעיני המלמד. ג. שהמלמד לא יתבזה מהם. ד. שהמלמד לא יוציא את הנשמה לילדים לאחר המבחן. [ה. כמובן שאם המנהל והמפקח נמצאים, יש לחשוש מביקורת שתהיה להם על המלמד.]
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 184 אורחים
