מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל - והגרי"ז.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ד' מרץ 14, 2018 12:16 am

אראל כתב:יש לציין על זקינו של הגר"ש, הה"ק בעל התולדות זי"ע לא היה אצל הבעש"ט כ"א פעמים מספר, ועכ"ז נחשב לאחד מן תלמידיו המובהקים

'צושטעל' יפה!

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' מרץ 14, 2018 12:26 am

ארזי ביתר כתב:
אראל כתב:יש לציין על זקינו של הגר"ש, הה"ק בעל התולדות זי"ע לא היה אצל הבעש"ט כ"א פעמים מספר, ועכ"ז נחשב לאחד מן תלמידיו המובהקים

'צושטעל' יפה!

אגב, נזכרתי, שגם ה'מאור עינים' מטשערנאבל, לא היה אצל הבעש"ט כי אם פעם אחת בלבד!
ועכ"פ מצינו למידים, שכדי להחשב 'תלמיד' אינו תלוי במספר ה'ביקורים' אצל הרב....

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' מרץ 14, 2018 12:52 am

נסחפתם קצת.. ואולי הרבה

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ד' מרץ 14, 2018 9:58 am

האשכול הזה [ודבריו היפים של הרב הנוטר על איך מודדים קבלה מאדם גדול] הזכיר לי את הדיון שהיה על הקשר של ר' משה שפירא לגרי"ז.
והגדיר את הדברים תלמידו במאמר שהועלה כאן:
viewtopic.php?f=19&t=31074&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90&start=920#p426535
[מאמר נפלא ממש מכל בחינה]

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ד' מרץ 14, 2018 10:56 am

לענ"ד יש לחלק בין שני נושאים שונים:
א. כמה קיבל הגדול של דור ב' מהגדול של דור א' בתורה, ביר"ש, במידות, בהנהגות אישיות, דהיינו בעיקר כמה הושפע ממנו וכן הלאה. ובזה אין כ"כ הרבה נפקא מינה למעשה, אם כי אולי זה מחזק את הרושם שעושה עלינו הגדול השני ראיית הדברים אצל הגדול מהדור השני, ביודעינו שתכונה פלונית היא בגדר קבלה מהגדול שקדם לו.

ב. עד כמה מהוה הגדול השני ממשיך או מייצג לגדול הראשון. בזה יש נפקא מינה גדולה יותר, האם הינו מעתיק השמועה של הגדול הראשון, ואפשר לראות בדעותיו המשך של דעותיו של הגדול הראשון. למשל הרב שך היה אומר שהוא לא אומר כלום מעצמו, הוא שימש את החפץ חיים וכו' וכו', וראה את עצמו כממשיך ומעתיק השמועה שלהם. (כמובן שיהיו כאלה שיחלקו על זה, אני לא הייתי שם ואינני יודע, אבל עכ"פ כך הרב שך עצמו אחז.)

ולכן לענינינו, לגבי החלק הראשון, לומר שרבינו זצ"ל הושפע רבות מהגרי"ז, יש רגליים לדבר, ואין הדבר תלוי כמה פעמים בדיוק היה אצלו אלא במהות הרושם שזה עשה עליו.

אבל לגבי החלק השני, לומר שיש כאן מעתיק השמועה של הגרי"ז, שמייצג את דעותיו של הגרי"ז או את הנהגתו (מנהיגותו בלשון המדוברת), זה לכאורה חסר כל בסיס. אולם גורמים שונים מנסים ליצור רושם כזה, וכאילו שיש לנו כאן דעת הגרי"ז בעניני השעה, על ידי תלמידו מקורבו, בן ביתו, וזהו כנראה מה שמפריע לכמה מבאי הפורום.

קריינא דאיגרתא

דודי צח כתב:
קו ירוק כתב:לא קשור לאשכול.. אבל כמה קטנות המוחין לומר שהגרי"ז לא היה בקי בכל חדרי תורה כפשוטו. ולו ממה שמתבדרין שמועותיו בכל חלקי התורה.

כידוע אנשי ירושלים מכל הסגונונות. מחשיבים מאוד מאוד את הגרי"ז. אחד מחכמי ירושלים זצ"ל שנפטר לפני כמה שנים, סיפר לחתנו, כי נפגש עם רעהו שלמד איתו יחד ב"עץ חיים" לפני למעלה מיובל שנים, והלה משמש כדיין חסידי ידוע בבני ברק. בשיחתו עמו הזכיר איזה עניין בשם הגרי"ז, הגיב לו הדיין ההוא בביטול לדברי הגרי"ז, והנ"ל ממש הזדעזע.
אמר לו הדיין: וכי אינך זוכר את פגישתנו עמו בגאולה? המעשה היה, שהיה להם בצעירותם שאלה הלכתית בחושן משפט, ופגשו את הגרי"ז באמצע הרחוב וניגשו אליו ושאלו, וענה מה שענה, אולם אחר שביררו אצל דיינים אחרים, נתברר להם כי העניין מפורש הוא "סעיף בשולחן ערוך", ודלא כמו שאמר להם הגרי"ז. אותו חסידי, מני אז הסתכל בעין עקומה על הגרי"ז, כי לדידו, אין כזה מושג של גדול שאינו יודע סעיף מפורש בשו"ע. נידח כמה שהוא נידח.
כמובן, הת"ח הירושלמי נחרד מצורת החשיבה הזאת, וכמדומה שרובנו ככולנו מזדהים עם החרדה הזאת. כי לא זהו ה'קנה-מדה' ההכרחי של גדלות. אבל אני כותב זאת בהמשך לקטנות המוחין כתגובה להנ"ל.
כדי לקדש את המטרה לא צריך להתעלם מעובדות פשוטות.

אוי אוי
כמה טיפשות יש בתגובה כה רדודה
אולי יציין כבודו מי הם אותו דיין, ומיהו אותו ת"ח ירושלמי???
אולי יציין כבודו על איזה סעיף בשולחן ערוך מדובר???....

רק לשם דוגמא, להבין את הרדידות בתגובה שלך, אילולא תסביר בדיוק על איזה סעיף בשולחן ערוך מדובר..

את הבריסקער רוב לא הכרתי וגם אתה לא!
אבל את ר' חיים קנייבסקי כולנו מכירים שהוא בקי בכל חדרי תורה כפשוטו

והנה יושב לו בחור חבדני"ק וטוען שהוא תפס את ר' חיים קנייבסקי על שלחן ערוך מפורש שהוא לא יודע, (בדיוק כמו שאותו דיין ''גילה' על שהבריסקער רוב לא יודע סעיף בשולחן ערוך... חחחחח)
הנה הציטוט

: מגד.jpg (515.12 KiB) נצפה 14186 פעמים

אני לא נכנס אם השבועון הנ"ל נאמן בדבריו, מן הסתם ש90 אחוז של הסיפור לא התחיל כמו כל יתר הכתבות בשבועון הנ"ל...

אבל נניח שהסיפור נכון, הגר"ח טוען שאדם שמקצין את עמדתו עד כדי כך שהוא אומר לשרוף את גופו, הרי הוא כמו גוי, ואם כן איזה סתירא יש בדברים אלו לאותו סעיף לגבי אדם האומר לא לקבור אותו שלא שומעים לו, וכי אין חילוק פשוט בין הדברים, בין מי שאומר לשרוף אותו, לבין מי שאומר סתם לא לקבור אותו, הרי כל ילד מבין את החילוק בין הדברים, ויתכן שגם "דיין פשוט חסידי ידוע מב"ב" וגם "ת"ח ירושלמי" יכול להבין שאין קשר בין הדברים, כמה טיפש צריך להיות ולטעון שהגר"ח הוא טועה בדבר משנה, כמו כן כל התגובות הנ"ל הלועגות להגרי"ז, שלא היה בקיא בשו"ע הוא ס"ה בורות

נכון, כידוע בשיעור של הגרי"ז היה נוהג (ושמעתי שגם בניו ונכדיו נוהגים כן) שהיה מצטט איזה תוס' והיה מחפש כמה דקות היכן הוא אותו תוס' ולא היה שולף מהשרוול, אך זה ברור שהיה כאן הנהגה בצורה של מסירת הדברים, מסיבות הכמוסות עימו, [אולי רצה לעודד את התלמידים, שיהיה להם 'עזות' להראות שהם כן יודעים היכן התוס', או סיבות אחרות] ולא שנעלמה ממנו מקומו של התוס', (דרך משל, שמעתי שא' מנכדיו שמוסר שיעורים בבוקר וחוזר על אותו שיעור בערב, יכול לחפש את אותו התוס' למשך דקות ארוכות גם בבוקר וגם בערב, ...)

ודי בזה.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ד' מרץ 14, 2018 1:52 pm

חבל שלא ציינו בספר שזה היה "מטעם הכמוס" גם כן.
viewtopic.php?f=19&t=39180&start=40#p441692

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ד' מרץ 14, 2018 2:07 pm

מה שממשיכי דרכו של הגרי"ז כיום מחפשים את התוס' זמן רב, זה לכאורה מפני שכך עשה הגרי"ז, וממילא אין ראיה מזה לניד"ד, ודו"ק.

קריינא דאיגרתא

או כלך לדרך זו, שכשם שהגרי"ז עשה כן כי כך עשה אביו, כן, הם עושים כמנהג אביהן כפי שנהג הגרי"ז לנהוג כמנהג אביו

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ד' מרץ 14, 2018 3:24 pm

קו ירוק כתב:
דודי צח כתב:הוא אומר מה שאמרו לו, כאשר הוא עצמו (הגר"מ אויערבך) מעיד שהיה ילד בן עשר כשהתחתן. לפיכך לא רק בעניין תאריך ההולדה גם מה שכתב שהיה 'בן בית' אצל הבריסקר רב, מוכחש על ידי כל הזוכרים, שלא היה בא אלא לעתים כמו הרבה מבני ירושלים יודעי תורה.

אבל גם אתה 'רק' משער מה מידת התבוננותו בתהלוכות הגרי"ז.. ואחיו שליט"א מעט מבוגר מאיתנו, והיה מקושר אתו כל השנים מאוד..

יחד עם זאת (כמו שציינתי לעיל), ברור שהוא לא 'קיבל' ממנו כפי שניכר היה מדבריו שלו בכמה דרשות, שהראשון שהוא מזכירו ש'קיבל' ממנו היה הטשיבינער רב.

לא נכון.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' מרץ 14, 2018 4:32 pm

פירשת אותי לא נכון (כנראה עדיף למעט בפסיקים). מקושר אתו כל השנים מאוד הכוונה להגר"ש זצ"ל עם אחיו ר' מרדכי שליט"א.. שלכן אני סומך על דבריו יותר מאשר על הגיונות 'דודי צח'... ואם כוונתך למה שלדעתי קיבל מ'הטשיבינער רב', אזי ג"כ שקיל לדבריך.
אפשר למחוק את שתי ההודעות כמדומה, אלא שאין לך פרטי... בכא"פ ניסחתי בתיקון ברור יותר בגוף הודעתי לעיל.

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ה' מרץ 15, 2018 11:42 am

אפרקסתא דעניא כתב:
דורשי יחודך כתב:
איש_ספר כתב:אמרתי בנפשי, זה החושב שחכם צריך להיות שגור על לשונו, כל המסכת סופרים, אינו רק טיפש אלא גם ע"ה. וד"ל.
דבריך הם גמרא מפורשת אך אשאיר להבקיאים לציין מקומה :)

האם כוונתך לגמרא גיטין אצל ר' אביתר? בשלמא מלתא דתליא בסברא כו'?

איזהו ת"ח? כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה, ואפילו במסכתא דכלה. וצ"ע.[/quote]

יש לצרף לשאלה את מה שכתוב בגמרא כי קאי רבי בהאי מסכתא לא תישייליה ממסכתא אחריתא.

יש אולי ליישב הדברים בכמה אנפי:
א. בגמרא בגיטין מבואר שאין חסרון במה שאינו יודע מילתא דתליא בגמרא שלא לקראו "אדם גדול", אך עדיין שם "תלמיד חכם" מדאורייתא ניתן רק למי שיודע דבר הלכה בכל מקום [ונראים הדברים שלכך התכוון מרן הרב שך זצ"ל במה שאמר (לפי המונח בזכרוני) באחד הכנסים על הגר"ח קנייבסקי שיבדלח"א, שאפשר שהוא התלמיד חכם הגדול בדורינו].
ב. מה שכתוב ששואלים דבר הלכה בכל מקום ואומרה, היינו דברים התלויים בסברא, שיהיה לו כח סברא ועיון בכל מקום בתורה ויודע לעיין ולפלפל בהם ואפילו במסכתא דכלה, אך גם אם חסר לו ידיעות כלשהן מוגדר תלמיד חכם.
גם יש לחלק בין ידיעות פשוטות שלא טעונות עיון לבין שאלות חדשות הדורשות עיון ובירור במעמקי הסוגיא, וזה לא נדרש מהאדם להיות מונח בעומק העיון כל רגע בכל הש"ס (כמדומני שמובא מעין זה בשם החתם סופר או פני יהושע, אשמח למקור), ובודדים גדולי הדורות שהיה להם כח זה. [ידוע המעשה שהגר"ח מוואלאזין אמר שהוא יכול לכתוב תשובה כמו רבי עקיבא איגר חוץ משלוש מילים בתחילת התשובה - "אמש קיבלתי מכתבו"...].
ג. מה שכתוב שיהיו דברי תורה משוננים בפיך, גם כן אינו מחייב שצריך לדעת בכל מקום, אלא שכל מה שלומדים יהיה משונן ומחודד. [ובהלכות תלמוד תורה בשלחן ערוך הרב כתב שאם אדם רואה שאין בכוח זכרונו אלא הלכה אחת צריך לחזור עליה כל ימיו].
ד. אתן דוגמא מהגאון בעל יד יהודה, שכל הלומד יורה דעה יודע שאין בנמצא כספר הזה בכח עיונו בשיטות הראשונים והפוסקים, שפורשם כשמלה ברורה ומחוורת בגמרא ובסברא, ודבר שפתיים אך למחסור, ועם כל זה כששאלו אותו תשובות על עניינים שלא עסק בהם אותו זמן סירב להשיב כי אינו מונח בהם.

יח''ד · הודעהעל ידי **יח''ד** » ה' מרץ 15, 2018 12:12 pm

דעת_האברך כתב:גם יש לחלק בין ידיעות פשוטות שלא טעונות עיון לבין שאלות חדשות הדורשות עיון ובירור במעמקי הסוגיא, וזה לא נדרש מהאדם להיות מונח בעומק העיון כל רגע בכל הש"ס (כמדומני שמובא מעין זה בשם החתם סופר או פני יהושע, אשמח למקור), ובודדים גדולי הדורות שהיה להם כח זה. [ידוע המעשה שהגר"ח מוואלאזין אמר שהוא יכול לכתוב תשובה כמו רבי עקיבא איגר חוץ משלוש מילים בתחילת התשובה - "אמש קיבלתי מכתבו"...].

חידושי החת"ס שבת ג:

וע"ע כאן- http://asif.co.il/wpfb-file/1-1-pdf-22/

ישיבה בחור · הודעהעל ידי **ישיבה בחור** » ה' מרץ 15, 2018 7:02 pm

דורשי יחודך כתב:מה שממשיכי דרכו של הגרי"ז כיום מחפשים את התוס' זמן רב, זה לכאורה מפני שכך עשה הגרי"ז, וממילא אין ראיה מזה לניד"ד, ודו"ק.

זכיתי ללמוד אצל בנו הגרמ"ד,
זה לא רק חיפוש תוספות זה כל דבר, והמטרה היא די ברורה זה לא סתם שיעור למסור שיעור וזהו, אלא כל השיעור הוא הכוונה לדרך לימוד איך ללמוד, הוא יכול לפעמים בעת לימוד הגמרא להקשות איזה קושיא מהתוס' בלי להגיד שזה מהתוספות כי זה קושיא מאליה ולהתעמק בקושיא ולפעמים לנסות לתרץ ולפעמים להניח בצ"ע ובהמשך כשיגיע לתוס' אז כך ברגש מגיב הנה תוס' מקשה הקושיא,
כל מסירת השיעור היא מטרה והכוונה איך ללמוד

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ה' מרץ 15, 2018 7:53 pm

יפה, זה כבר נשמע... יש"כ.

מאת הלוי · הודעהעל ידי **מאת הלוי** » ה' מרץ 15, 2018 8:42 pm

פרנקל תאומים כתב:
עבד הזמן כתב:
דודי צח כתב:

מן הסתם עיקר הסיבה שהגרשז"א והגריש"א לא התקרבו לגרי"ז הייתה מסיבת קירבתם לראי"ה, כנודע.

הלא בין הבולטים שבין הת"ח שהיו מגיעים בקביעות למרנא הגרי"ז לשאת ולתת עימו בד"ת ושהיו חביבים עליו עד מאד היו הג"ר יוד'ל גרשוני (ר' יוד'ל גרודנער) מח"ס 'חוקת הפסח' שהיה מאנשי 'מרכז הרב', הג"ר שלמה יוסף זווין המפורסם שהיה איש 'המזרחי', הג"ר מרדכי אילן בעל "כנסת הראשונים" ו"תורת הקודש" (שלמד אז בישיבת 'מרכז הרב', ושהיה חתנו של חד מראשיה- הגר"י אריאלי), הג"ר יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל ועוד.

הגר"א שפירא זצ"ל גם כן.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' מרץ 18, 2018 9:40 pm

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=313476#p313476

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ג' מרץ 20, 2018 2:39 pm

קו ירוק כתב:דודי צח כתב:
הוא אומר מה שאמרו לו, כאשר הוא עצמו (הגר"מ אויערבך) מעיד שהיה ילד בן עשר כשהתחתן. לפיכך לא רק בעניין תאריך ההולדה גם מה שכתב שהיה 'בן בית' אצל הבריסקר רב, מוכחש על ידי כל הזוכרים, שלא היה בא אלא לעתים כמו הרבה מבני ירושלים יודעי תורה.
קו ירוק כתב:אבל גם אתה 'רק' משער מה מידת התבוננותו בתהלוכות הגרי"ז.. ואחיו שליט"א מעט מבוגר מאיתנו, והיה מקושר אתו כל השנים מאוד..

יחד עם זאת (כמו שציינתי לעיל), ברור שהוא לא 'קיבל' ממנו כפי שניכר היה מדבריו שלו בכמה דרשות, שהראשון שהוא מזכירו ש'קיבל' ממנו היה הטשיבינער רב.

פרנקל תאומים כתב:לא נכון.

פירשת אותי לא נכון (כנראה עדיף למעט בפסיקים). מקושר אתו כל השנים מאוד הכוונה להגר"ש זצ"ל עם אחיו הג"ר מרדכי שליט"א.. שלכן אני סומך על דבריו יותר מאשר על הגיונות 'דודי צח'... ואם כוונתך למה שלדעתי קיבל מ'הטשיבינער רב', אזי ג"כ שקיל לדבריך.
אפשר למחוק את שתי ההודעות כמדומה, אלא שאין לך פרטי... בכא"פ ניסחתי בתיקון ברור יותר בגוף הודעתי לעיל.

הבנתיך היטב כבר בראשונה, ואכן ע"ז קאי מה שכתבתי "לא נכון".
למיטב הכרותינו עם הגר"מ שליט"א, לא היה להם קשר מיוחד אהדדי, בוודאי לא "מאד" ובוודאי לא כל השנים. גם לא להיפך חלילה. סתם קשר משפחתי ממוצע של אחים, לרבות כבוד כהלכה לאח הבכור והחשוב, לא מעבר לזה. הביטוי "מקושר אתו כל השנים מאוד" מוגזם לגמרי. (אם כי אינני יודע מה היה כשהוא היה נער/בחור או אברך צעיר).

נ"ב:
איך אתה יכול לתקן בגוף ההודעה אחרי כ"כ הרבה זמן ואחרי כמה הודעות שכתבו אחריך, מבלי שיהיה סימון מתחת של עריכה? אתה מעובדי המקום?

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' מרץ 20, 2018 3:27 pm

היה לך לדונני לכף זכות, שלולי הייתי רואה ויודע באופן בלתי אמצעי - לא הייתי כותב "מקושר עמו כל השנים מאוד". ואין כאן המקום, איננו מנתחי החיים והמתים.
בהקשר לעריכה אינני יודע. אינני נמנה על גבאי המקום - שאולי כאן כבר המקום להערכה על פועלם וטרחתם בהעמדת הבמה החשובה על תילה.
אבל עריכה לאחר זמן ראוי לה שתהיה מצויינת כי זה מיקל על התיעוד, למי שנצרך לו לפעמים.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 20, 2018 3:44 pm

באמת מעניין. כלומר מה שקורה הוא שכשאתה עורך הודעה לא כתוב למטה נערך פעם 1 וכולי?
ניסיתי לראות בהרשאות שלך ולא ראיתי הבדל בין ההרשאות שלך לאלו של פרנקל תאומים. כך שצריך לבדוק מה הסיבה (ןגם למה קיים הבאג של אי יכולת לקבל הודעות פרטיות לחלק מהמשתמשים כגון פרנקל תאומים)

נוה הלבנון · הודעהעל ידי **נוה הלבנון** » ג' מרץ 20, 2018 3:55 pm

קראקובער כתב:טענו בחיטין והודה לו בשעורים.

בלי להתייחס לעצם העניין.
אפשר לכתוב בצורה קצת יותר מכובדת.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' מרץ 20, 2018 5:49 pm

אוצר החכמה כתב:באמת מעניין. כלומר מה שקורה הוא שכשאתה עורך הודעה לא כתוב למטה נערך פעם 1 וכולי?
ניסיתי לראות בהרשאות שלך ולא ראיתי הבדל בין ההרשאות שלך לאלו של פרנקל תאומים. כך שצריך לבדוק מה הסיבה (ןגם למה קיים הבאג של אי יכולת לקבל הודעות פרטיות לחלק מהמשתמשים כגון פרנקל תאומים)

יש כאן טעות קטנה. הודעתי הראשונה ההיא אכן מצויינת בסימן תיקון יומיים אחרי.
viewtopic.php?f=19&t=39180&start=40#p442116

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 20, 2018 6:53 pm

אם כך הכל בסדר.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ג' מרץ 20, 2018 9:42 pm

אוצר החכמה כתב:באמת מעניין. כלומר מה שקורה הוא שכשאתה עורך הודעה לא כתוב למטה נערך פעם 1 וכולי?
ניסיתי לראות בהרשאות שלך ולא ראיתי הבדל בין ההרשאות שלך לאלו של פרנקל תאומים. כך שצריך לבדוק מה הסיבה (ןגם למה קיים הבאג של אי יכולת לקבל הודעות פרטיות לחלק מהמשתמשים כגון פרנקל תאומים)

גם אצלי זה ככה, לפעמים כתוב נערך ולפעמים לא

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' מרץ 20, 2018 10:14 pm

כשאין עוד הודעות אחרי ההודעה הנערכת, לא יופיע המשפט 'נערך על ידי...'.

אליפלט · הודעהעל ידי **אליפלט** » ג' מרץ 20, 2018 10:17 pm

בענין הנ"ל

שאלו את מו"ר הגרי"י קלמנוביץ אם הגרי"ז ידע את כל התורה, וענה שהוא לא יודע רק בכל מקום שהוא שאל אותו הוא ידע.
והמשכיל יבין.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 20, 2018 11:27 pm

מעט דבש כתב:כשאין עוד הודעות אחרי ההודעה הנערכת, לא יופיע המשפט 'נערך על ידי...'.

נכון. גם פרנקל תאומים התייחס לזה בשאלתו וציין שמדובר בהודעה שהיו אחריה הודעות.

מלאעולם · הודעהעל ידי **מלאעולם** » ב' מרץ 26, 2018 1:26 am

הרב הנוטר הביא כאן בעבר את הסיפור הבא כפי ששמע ממרן הגר"ש זצ"ל:
פעם הראו לפני הגרי"ז את דברי הגאון מוהר"ר אלעזר משה הלוי הורוויץ מפינסק בהגהותיו לשבת קיט,ב שמביא את דברי שו"ע הגר"ז בדבר דין מצוה בו יותר בשלוחו המיוחד לכבוד שבת ומקלסם מאוד. תוך שצויין כי יש בזה מן החידוש שהגרא"מ שהיה מגדולי המתנגדים בדורו מזכירו ביחס כזה. הגיב הגרי"ז בקפידא: שו"ע הרב דארף ניט הסכמה...
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=56&t=2418&p=18158&hilit=%D7%94%D7%92%D7%A8+%D7%A9+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%90%D7%9A#p18158

זבולון · הודעהעל ידי **זבולון** » ג' מרץ 27, 2018 8:32 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
אִיךְ-מֶיְין כתב:
עובדות והנהגות.jpg

נתעוררתי, דאם לא היה באיסור דרבנן יותר מלאו דלא תסור, איך היינו מברכים עליו? מהברכה, ובפרט מה שהברכות חלוקות בין מצוה למצוה, חזינן דמצוות עצמיות הן

לכאורה הוא מה שנחלקו ריב"ל וריו"ח בירושלמי סוכה אם מברכים 'על מצות זקנים' או 'על נטילת לולב' ע"ש.

מענה לשון · הודעהעל ידי **מענה לשון** » ד' מרץ 28, 2018 12:55 am

האריכו מאד כל הכותבים לגבי "שר השכחה" והאם שייך לשכוח דבר אחד מהש"ס וסעיף בשו"ע
ותמהני שלא הביאו עד כה דברי הרמב"ם המופלאים בכל קנה מידה המצ"ב
[img]

רמב''ם.JPG

[/img]

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ד' מרץ 28, 2018 5:36 pm

שמעתי פעם על אחד מגדולי דורינו (אולי הגרזנ"ג) שאמר שהוא יודע על איזו הלכה מהלכות רוצח התכוון הרמב"ם וידע להסביר למה הרמב"ם חשב שנמצאת בסנהדרין או בע"ז ולמה אחר כך חשב שנמצאת הלכה זו בגיטין ובסוף מצא אותה ביבמות אולם איני יודע הפרטים.
על כל פנים שכחת המקור להלכה כלשהי איננה לגמרי מה שדובר עליו כאן, ועל כך נאמר כי קאי רבי במסכת זו אל תשאל אותו ממסכת אחרינא.

[בספר ועלהו לא יבול מספר ששאל פעם את מרן הגרש"ז זצ"ל שאלה בהלכה בדרך לביתו כשהיה תוך כדי שיחה עם אנשים אחרים ואחר כך אמר לו הגרש"ז שהוא מקפיד עליו למה לא נזהר לא לשאול אותו שאלות במקום ובזמן שדעתו אולי לא תהיה צלולה עליו מספיק כדי לדעת לענות לו כהלכה ויכול להביאו במבוכה בפני זרים...!].

צעיר_התלמידים

דעת_האברך כתב:שמעתי פעם על אחד מגדולי דורינו (אולי הגרזנ"ג) שאמר שהוא יודע על איזו הלכה מהלכות רוצח התכוון הרמב"ם וידע להסביר למה הרמב"ם חשב שנמצאת בסנהדרין או בע"ז ולמה אחר כך חשב שנמצאת הלכה זו בגיטין ובסוף מצא אותה ביבמות אולם איני יודע הפרטים.
על כל פנים שכחת המקור להלכה כלשהי איננה לגמרי מה שדובר עליו כאן.

גם אני יודע, ההלכה נמצאת גם בגיטין דף ע וגם ביבמות דף קכ לענין שחט בו שנים או רוב שנים ה''ז אינו גולה

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ד' מרץ 28, 2018 5:47 pm

צעיר_התלמידים כתב:
דעת_האברך כתב:שמעתי פעם על אחד מגדולי דורינו (אולי הגרזנ"ג) שאמר שהוא יודע על איזו הלכה מהלכות רוצח התכוון הרמב"ם וידע להסביר למה הרמב"ם חשב שנמצאת בסנהדרין או בע"ז ולמה אחר כך חשב שנמצאת הלכה זו בגיטין ובסוף מצא אותה ביבמות אולם איני יודע הפרטים.
על כל פנים שכחת המקור להלכה כלשהי איננה לגמרי מה שדובר עליו כאן.

גם אני יודע, ההלכה נמצאת גם בגיטין דף ע וגם ביבמות דף קכ לענין שחט בו שנים או רוב שנים ה''ז אינו גולה

אכן הזכרתני שאותו גדול אמר שהלכה זו באמת נמצאת גם בגיטין.

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ד' מרץ 28, 2018 6:03 pm

בנוגע לתשובת הרמב"ם הנ"ל יש לזכור שמאז שנספה אחיו של הרמב"ם במסעו בים ונפל על הרמב"ם עול פרנסתו ופרנסת משפחת אחיו, והוכרח לקבל על שכמו משרת רופא החצר של וזיר מלך מצרים, לא היה לו כמעט רגע של מנוחה וזמן ללימוד תורה, כפי שהתאונן על עצמו במכתבו הידוע בו מתאר את סדר יומו, שמיד בבוקר יוצא אל החצר, ואחר כך כשחוזר אחרי צהריים מחכים לו עשרות ומאות פונים המבקשים עצה או רפואה וכדומה, ובקושי יש לו זמן לחטוף ארוחת צהריים לפני שפונה אליהם, ואז עסוק איתם עד מאוחר בלילה, ואז מתפלל ערבית וסועד לבו קצת והולך לענות לכל המכתבים והשאלות שקיבל ואז לישון קמעא עד שיתחיל היום הבא, ורק בשבת יש לו זמן ללמוד. וכבר ידוע מה שאמר מימי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת... ובוודאי לא נתקרב כל ימינו למה שעבר לרמב"ם בראשו בדברי תורה גם כשהיה עסוק עם כל טרדותיו אך לפי ערכו לא נותר לו כמעט זמן ללמוד.

צבי וחמיד · הודעהעל ידי **צבי וחמיד** » ב' אפריל 02, 2018 1:34 am

צעיר_התלמידים כתב:
דעת_האברך כתב:שמעתי פעם על אחד מגדולי דורינו (אולי הגרזנ"ג) שאמר שהוא יודע על איזו הלכה מהלכות רוצח התכוון הרמב"ם וידע להסביר למה הרמב"ם חשב שנמצאת בסנהדרין או בע"ז ולמה אחר כך חשב שנמצאת הלכה זו בגיטין ובסוף מצא אותה ביבמות אולם איני יודע הפרטים.
על כל פנים שכחת המקור להלכה כלשהי איננה לגמרי מה שדובר עליו כאן.

גם אני יודע, ההלכה נמצאת גם בגיטין דף ע וגם ביבמות דף קכ לענין שחט בו שנים או רוב שנים ה''ז אינו גולה

יתכן שזה מורה שלא זו ההלכה. הרמב"ם הרי כותב שלא מצאה בגיטין

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ב' אפריל 02, 2018 9:28 am

דעת_האברך כתב:
צעיר_התלמידים כתב:
דעת_האברך כתב:שמעתי פעם על אחד מגדולי דורינו (אולי הגרזנ"ג) שאמר שהוא יודע על איזו הלכה מהלכות רוצח התכוון הרמב"ם וידע להסביר למה הרמב"ם חשב שנמצאת בסנהדרין או בע"ז ולמה אחר כך חשב שנמצאת הלכה זו בגיטין ובסוף מצא אותה ביבמות אולם איני יודע הפרטים.
על כל פנים שכחת המקור להלכה כלשהי איננה לגמרי מה שדובר עליו כאן.

גם אני יודע, ההלכה נמצאת גם בגיטין דף ע וגם ביבמות דף קכ לענין שחט בו שנים או רוב שנים ה''ז אינו גולה

אכן הזכרתני שאותו גדול אמר שהלכה זו באמת נמצאת גם בגיטין.

כ"כ במבחר כתבים לר' מתתיהו שטראשון.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אפריל 02, 2018 10:34 am

קמחא טחינא

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=17419

תם מה הוא אומר

איש_ספר כתב:מרוב סיפורים וגוזמאות, סילפנו את חוש הביקורת. לא אשכח שישבתי בסוכתו של גדול אחד מאד, ופלוני הציג איזה דבר ממסכת סופרים, ומשראה שהחכם לא הכיר, המהם לעצמו, הלזה יקרא בקי ?! אמרתי בנפשי, זה החושב שחכם צריך להיות שגור על לשונו, כל המסכת סופרים, אינו רק טיפש אלא גם ע"ה. וד"ל. הרב מטשעבין אכן היה יודע "לשלוף" בקיאות בכל מקום על אתר, וכמוהו גדולים אחרים, (מהדורות הקודמים הצטיין בכך האדר"ת), אך לא כל אחד זכה לתכונה שכזו, ורבים רבים, שאין שום ספק שלימודם היה בהיקף עצום של רוב ככל מקצועות התורה, עכ"ז היה שר של שכחה שולט בהם, באופן שיכל להתעלם מהם גם אותם דברים שהם שקדו עליהם. א"צ לנקוט בדוגמאות, וכל מי ששם אורחותיו בין החכמים מכיר את הדברים ולא מופתע מהם. וגם בין אותם חכמים שבקיאותם נפרזת והדברים היו שגורים על פיהם, פעמים הרבה שהיה מתקיים בהם פעמים שאתה מתעלם, והסיפורים על מי שלעולם לא שכח דבר, הם בדמיון הסופרים המשחיתים לב קוראם בגוזמאות פראיות. ואילו אותו דיין שמדד גדלות לפי זכירת כל השו"ע על בוריו, ושלדעתו העלמה של סעיף בשו"ע מפריכה את האדם, אם כך היה מעשה, כנראה הוא בעל חכמה אחת שחוץ משו"ע ונו"כ אינו יודע דבר, או גרוע מכך. הגדלות של החכם נמדדת אם הוא לומד כל התורה בעיון ובעמקות, וכזה היה מרן הגרי"ז, או מסתפק בכמה מסכתות ישיבתיות, זכרון מופלג וכושר שליפה הוא אכן סגולה נפלאה אבל לא אמת מידה.

"איזהו ת"ח כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפי' במסכת כלה"
ושיננתם שיהיו ד"ת מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם וכו'

זה שיש שר של שכחה והעלמה מצויה אצל כולם, אינו גורם לא להיות מופתע כל פעם מחדש.

כמובן שאין הכל תלוי בזכרון של האדם, אבל עיקר הלימוד צריך שיהיה ע"מ לזכור ולדעת.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ג' מאי 14, 2019 2:35 pm

אליפלט כתב:בענין הנ"ל

שאלו את מו"ר הגרי"י קלמנוביץ אם הגרי"ז ידע את כל התורה, וענה שהוא לא יודע רק בכל מקום שהוא שאל אותו הוא ידע.
והמשכיל יבין.

כעין זה ובשפה אחרת, השיב הגאון רבי זאב וועלוועל צ'צ'יק מבאי ביתו של הגרי"ז, שנשאל ע"י אברך ת"ח (שמעתי מהת"ח עצמו) בשנות התש"ל, האם הגרי"ז 'ידע את כל התורה כולה'.
השיב רבי וועלוול על אתר: "דבר אחד בטוח, שלא היה צריך לחכות בתור אצל הרב אלישיב..."

אגב, מעצם העובדא איכא למישמע שהחכמים האמיתיים ידעו שיש מקום לדון האם אכן גדלותו של הגרי"ז צריכה להימדד דווקא בעניי הבקיאות או שמא עיקר ענקותו הוא בעמקותו ובחכמתו המקיפה, ולא בידיעת כל ס"ק. למרות הגערות הנשמעות ממגיבים בני ימינו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר