עובדיה חן כתב:שמעתי שהוא אמר בשם הגר"א שמזונותיו שלאדם מר"ה עד ר"ה קצובין לו היינו ברוחניות ובשבת ובימים טובים מחוץ לקצבה. אני מחפש האם השמועה זו נכונה ובעיקר האיפה זה נמצא בספרי הגר"א.
viewtopic.php?t=13528#p126242
עובדיה חן כתב:שמעתי שהוא אמר בשם הגר"א שמזונותיו שלאדם מר"ה עד ר"ה קצובין לו היינו ברוחניות ובשבת ובימים טובים מחוץ לקצבה. אני מחפש האם השמועה זו נכונה ובעיקר האיפה זה נמצא בספרי הגר"א.
גן הירק כתב:חיים סגל כתב:גן הירק כתב:שאלני ידיד:
האם ידוע למאן דהו טעמו שכמעט לא לקח סנדקאות?
אצל הסטייפלר ואחריו להבל"ח הגרח"ק זה היה נושא שעליו לא מוותרים, אם כי לא ידוע לי האם הנהגה זו היתה אצל ת"ח נוספים
שמעתי בשם אחד מתלמידיו שביקשו להיות סנדק, והתחנן לו שיוותר לו, וכשביקש שוב ושוב, הסביר לו בפשיטות, שכיון שרח"ל לא זכה לילדים, קשה לו מאוד בכל פעם שהוא סנדק, ולכן מבקש לו שיוותר לו!
סר טעם
יהודי ששפע אהבה עזה לילדי ישראל וקיבלם במאור פנים שלא מצוי גם אצל הורים לשבט כפלים כיוצאי מצרים
למשל בעלמא זה
יראה- שלם כתב:גם איש הח"ק הרב משה אייזנבאך הי"ו, בעת המעמד לפני יציאת המיטה התייפח בבכי ממש שלא כהרגלו עד שלא יכול היה להמשיך בפסוקים.
נוטר הכרמים כתב:ההגדרה הכי יפה שמעתי בהספדו של הגר"מ פטרובר שליט"א בהיכל הישיבה הק', בשם הג"ר מיכל זילבר שליט"א: הוא היה 'נשמה כללית'.
מסיבה זו היה מיוחד כ"כ בלהלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, היתה בו בחינה מסוימת של 'אלקי הרוחות'. אישיות רחבה ואין סופית המורכבת ממוח כביר ולב סוער ורגיש, מזג סוער ועדינות דקיקה, ולכן כל ההגדרות החונקות מהסוג של ההודעה הקודמת אין בהם הרבה. בכל מהותו, קרי: דרכי לימודו, דרכי הנהגתו, עבודתו, יחסי אנוש וכו' וכו' היה בלתי מוגדר.
פרנקל תאומים כתב:נוטר הכרמים כתב:ההגדרה הכי יפה שמעתי בהספדו של הגר"מ פטרובר שליט"א בהיכל הישיבה הק', בשם הג"ר מיכל זילבר שליט"א: הוא היה 'נשמה כללית'.
מסיבה זו היה מיוחד כ"כ בלהלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, היתה בו בחינה מסוימת של 'אלקי הרוחות'. אישיות רחבה ואין סופית המורכבת ממוח כביר ולב סוער ורגיש, מזג סוער ועדינות דקיקה, ולכן כל ההגדרות החונקות מהסוג של ההודעה הקודמת אין בהם הרבה. בכל מהותו, קרי: דרכי לימודו, דרכי הנהגתו, עבודתו, יחסי אנוש וכו' וכו' היה בלתי מוגדר.
יפה כתבת.
בכלל, הרבה פעמים דווקא הניגודיות (כביכול) מאפיינת אנשים גדולים, והיא שמרכיבה את הפסיפס של האישיות שלהם.
בשונה מאצל אנשים קטנים שאינם מבינים מורכבויות, הכל שחור או לבן.
הגרא"ד אויערבאך אב"ד טבריה, ה' ירפאהו, במכתב התנגדותו המפורסם לספר "ועלהו לא יבול" כתב לאפיין את אישיותו של אביהם הגדול מרנא הגרש"ז זי"ע ש"היה דרכו להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".
ספרן כתב:נא התייחסות היודעים למש'כ 'יעבץ' במק'א וז'ל:
"הרש"ז אוירבך אימץ הנהגות יקיות - תמימות, מרב איסר זלמן מלצר, הרב קוק, אנשי רחביה, רבני קול תורה. הרב שמואל זצ"ל היה דומה למשפחה, סוער ופיקח (בקריאת בני אדם, והגיב בהתאם). היה שרוי באוירה המיסטית של ספר נפש החיים ודרושי הקבלה שע"ד הפשט, וחי במתח רגשי שהקרין סביבו. טבל במקוה מס' פעמים ביום, לפני שחרית, לפני השיעור בישיבה ועוד.
ספרן כתב:נא התייחסות היודעים למש'כ 'יעבץ' במק'א וז'ל:
"הרש"ז אוירבך אימץ הנהגות יקיות - תמימות, מרב איסר זלמן מלצר, הרב קוק, אנשי רחביה, רבני קול תורה. הרב שמואל זצ"ל היה דומה למשפחה, סוער ופיקח (בקריאת בני אדם, והגיב בהתאם). היה שרוי באוירה המיסטית של ספר נפש החיים ודרושי הקבלה שע"ד הפשט, וחי במתח רגשי שהקרין סביבו. טבל במקוה מס' פעמים ביום, לפני שחרית, לפני השיעור בישיבה ועוד.
לב האבן כתב:היתה בו בחינה מסוימת של 'אלקי הרוחות'.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t= ... 40#p338177
קו ירוק כתב:אין באמת 'אופי חסידי' אלא חינוך חסידי. 'אופי חסידי' הינו בס"ה ביטוי מושאל. וברור שאינו קשור מאום להגר"ש.
זה שהיה לו לב חם זה נכון (לא יודע אם יותר מאביו זצ"ל כי לא הכרתיו).
הוא לא למד 'קנאות' ולא סולידיות. הוא קיבל מגדולי הדור הקודם שעשאוהו בית קיבול, ודובר ע"ז כבר באשכול. וזה בית המדרש של 'בני הנביאים' שהוא זכה לינוק ממנו, ולהעביר הלאה.
ואגב, קנאותו של הגר"ש אין לה דבר עם הקנאות של חוגי הקנאים בירושלים, ואף הוא עצמו התאונן וגיחך ע"ז שעמי הארץ כינוהו 'קנאי'. קנאותו היא אותה קנאות המוכרת של הרב שך שמוכרת מהרב מבריסק ומהחזו"א (לאופקי ממי שסבור שהחזו"א לא היה קנאי - עקב היותו הולך בין משעולי בני הישוב החדש, שאת תפקידו בארץ ישראל ראה בהשפעה עליהם).
אגב גם הלב החם שלו מזכיר את הרב שך בעל האופי הכללי הזה.
קו ירוק כתב:
ראוי היה לך לבד להבין שיש הבדל תהומי בין הביטוי 'אלוקי הרוחות' שפירשו שיודע להלוך נגד רוחו של כאו"א, וזהו להידבק במידותיו של הקב"ה,
לבין חלילה לומר שאדם הוא 'אל' והכל עובר דרכו, שזה כפירה והאמונה בממוצע, שהוא עוון חטא העגל שקראנו בפרשה לפי איך שביאר הרמב"ן.
דרומי כתב:התבלבלו כאן בין 'אלקי הרוחות' לבין מה שכתוב אחר כך 'איש אשר רוח בו'. ותו לא מידי.
שמחו כתב:יש על זה אשכול נפרד.
הרושם המתגבש אצלי, שדעותיו בעניינים אלו נחשבים די חריגים בציבור החרדי [קרובים לעמדת זילברמן], ואעפ"כ לא חינך כך את הציבור כולל את תלמידיו הקרובים.
יבואו היודעים ויאשרו או יכחישו.
משוש דורים כתב:אך אחר שהתקרב להנהגת הציבור בסוף שנותיו של הרב שך זצ"ל הפך את צורתו ואף נלחם בהם
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: תולדות ו־ 548 אורחים