זנב לאריות כתב:מזכיר לי את המעשה שסיפר לי תלמיד הגר"י דיוויד שליט"א שסידר קידושין ולפני החופה ניגש אליו אחד ואמר לו שלא' מהעדים יש אייפון, מיד שאלו הגר"י מה הוא גנב את זה אז הוא ענה, לא זה שלו, הגיב הגר"י אם כן הכל בסדר...
[בודאי אין הכונה להכשיר את את הטמא והמשוקץ לכו"ע אלא הענין ללמד אנשים עם שכלם ודו"ק]
עובדיה חן כתב:קראקובער כתב:הגיע אליו יהודי שאשתו חלה במחלה ושאל אותו במה להתחזק וענה לו; בכלום..
סיפור מוזר.
אריך כתב:עוד מעשה מפורסם:
אבא אחד ניגש אליו להתייעץ אם לשלוח את בנו לישיבה מסויימת.
"למה אתה רוצה שהוא ילך לישיבה הזו"? שאל רבינו.
"כי יש שם הרבה בעלי כשרונות" ענה האב.
"וכי סבור אתה שכשרון זה דבר מדבק?" תמה רבינו.
ניים ושכיב כתב:אריך כתב:עוד מעשה מפורסם:
אבא אחד ניגש אליו להתייעץ אם לשלוח את בנו לישיבה מסויימת.
"למה אתה רוצה שהוא ילך לישיבה הזו"? שאל רבינו.
"כי יש שם הרבה בעלי כשרונות" ענה האב.
"וכי סבור אתה שכשרון זה דבר מדבק?" תמה רבינו.
סיפור מוזר.
ניים ושכיב כתב:אריך כתב:עוד מעשה מפורסם:
אבא אחד ניגש אליו להתייעץ אם לשלוח את בנו לישיבה מסויימת.
"למה אתה רוצה שהוא ילך לישיבה הזו"? שאל רבינו.
"כי יש שם הרבה בעלי כשרונות" ענה האב.
"וכי סבור אתה שכשרון זה דבר מדבק?" תמה רבינו.
סיפור מוזר.
לייבעדיג יענקל כתב:חכמת שלמה, אהבת ישראל, ותיעוב עמוק לגאוה
https://drive.google.com/open?id=1gwjDS ... OM1NA0tLLG
קראקובער כתב:ניים ושכיב כתב:אריך כתב:עוד מעשה מפורסם:
אבא אחד ניגש אליו להתייעץ אם לשלוח את בנו לישיבה מסויימת.
"למה אתה רוצה שהוא ילך לישיבה הזו"? שאל רבינו.
"כי יש שם הרבה בעלי כשרונות" ענה האב.
"וכי סבור אתה שכשרון זה דבר מדבק?" תמה רבינו.
סיפור מוזר.
לא מוזר בכלל, מן הסתם הבחור לא היה בעל כישרון וזה לא התאים לו.
אוצר החכמה כתב:ניים ושכיב כתב:אריך כתב:עוד מעשה מפורסם:
אבא אחד ניגש אליו להתייעץ אם לשלוח את בנו לישיבה מסויימת.
"למה אתה רוצה שהוא ילך לישיבה הזו"? שאל רבינו.
"כי יש שם הרבה בעלי כשרונות" ענה האב.
"וכי סבור אתה שכשרון זה דבר מדבק?" תמה רבינו.
סיפור מוזר.
למה מוזר?
ישראל אליהו כתב:לייבעדיג יענקל כתב:חכמת שלמה, אהבת ישראל, ותיעוב עמוק לגאוה
https://drive.google.com/open?id=1gwjDS ... OM1NA0tLLG
האם יכול מישהו להסביר לי הקטן, את כוונתו?
בקצרה: אומרים לגראי"ל שיש מישהו שרוצה להכניס את ילדיו לחיידר מסויים דוקא, ויש עוד חיידרים בעיר. ורמת הילדים (ברוחניות) אינה מתאימה לשאר הילדים.
והתשובה היא, שבשבילו שאר החיידרים הם כמו קומוניסטים. וכיון שזה נקרא שאין עוד ת"ת בעיר [מבחינתו], לא שייך לומר לו שילך לקומונסטים או לאמריקה.
שאלתי היא, אם כך, לעולם לא יוכלו לומר למישהו שלא מתאים לרמת הת"ת - שבנו לא התקבל?
חבר פורום אוצר החכמה כתב:זנב לאריות כתב:מזכיר לי את המעשה שסיפר לי תלמיד הגר"י דיוויד שליט"א שסידר קידושין ולפני החופה ניגש אליו אחד ואמר לו שלא' מהעדים יש אייפון, מיד שאלו הגר"י מה הוא גנב את זה אז הוא ענה, לא זה שלו, הגיב הגר"י אם כן הכל בסדר...
[בודאי אין הכונה להכשיר את את הטמא והמשוקץ לכו"ע אלא הענין ללמד אנשים עם שכלם ודו"ק]
האם כבודו מבין למה "הכל בסדר"?
עובדיה חן כתב:קראקובער כתב:הגיע אליו יהודי שאשתו חלה במחלה ושאל אותו במה להתחזק וענה לו; בכלום..
סיפור מוזר.
עזריאל ברגר כתב:חבר פורום אוצר החכמה כתב:זנב לאריות כתב:מזכיר לי את המעשה שסיפר לי תלמיד הגר"י דיוויד שליט"א שסידר קידושין ולפני החופה ניגש אליו אחד ואמר לו שלא' מהעדים יש אייפון, מיד שאלו הגר"י מה הוא גנב את זה אז הוא ענה, לא זה שלו, הגיב הגר"י אם כן הכל בסדר...
[בודאי אין הכונה להכשיר את את הטמא והמשוקץ לכו"ע אלא הענין ללמד אנשים עם שכלם ודו"ק]
האם כבודו מבין למה "הכל בסדר"?
הכל בסדר - שהוא כשר לעדות ע"פ דעת תורה של ראש-הישיבה.
הוא לא אמר שמותר להחזיק אייפון, אלא שמחזיקי אייפון כשרים לעדות.
מצפה לרחמי שמים כתב:עובדיה חן כתב:קראקובער כתב:הגיע אליו יהודי שאשתו חלה במחלה ושאל אותו במה להתחזק וענה לו; בכלום..
סיפור מוזר.
לפי המוכר לי מסיפור דומה, מסתברא מילתא, שבחכמתו הבין שהבעל לא מפרש בצורה נכונה את המושג של יפשפש במעשיו, וראה את הנזק הרוחני והמעשי שיכול להגרם מלחץ והאשמה עצמית, במקום תמיכה רגשית באשתו מתוך רוגע. וד"ל.
ניים ושכיב כתב:כי עינינו הרואות שלימוד עם בעלי כשרון מחדד.
אפשר גם להביא ראיות מחז"ל, אבל עליהן תמיד אפשר להתווכח.
מצפה לרחמי שמים כתב:עובדיה חן כתב:קראקובער כתב:הגיע אליו יהודי שאשתו חלה במחלה ושאל אותו במה להתחזק וענה לו; בכלום..
סיפור מוזר.
לפי המוכר לי מסיפור דומה, מסתברא מילתא, שבחכמתו הבין שהבעל לא מפרש בצורה נכונה את המושג של יפשפש במעשיו, וראה את הנזק הרוחני והמעשי שיכול להגרם מלחץ והאשמה עצמית, במקום תמיכה רגשית באשתו מתוך רוגע. וד"ל.
אוצר החכמה כתב:ניים ושכיב כתב:אריך כתב:עוד מעשה מפורסם:
אבא אחד ניגש אליו להתייעץ אם לשלוח את בנו לישיבה מסויימת.
"למה אתה רוצה שהוא ילך לישיבה הזו"? שאל רבינו.
"כי יש שם הרבה בעלי כשרונות" ענה האב.
"וכי סבור אתה שכשרון זה דבר מדבק?" תמה רבינו.
סיפור מוזר.
למה מוזר?
ניים ושכיב כתב:כי עינינו הרואות שלימוד עם בעלי כשרון מחדד.
אפשר גם להביא ראיות מחז"ל, אבל עליהן תמיד אפשר להתווכח.
נוטר הכרמים כתב:ארשה לעצמי להתפרץ לויכוח בענין יחסו לבעלי כשרונות. ברור כי לא ניתן להתרשם וכ"ש להוכיח מעובדה כזאת או אחרת, בפרט שדרכו היתה להציב צדדים נוספים ומפתיעים בשאלות שהוצבו בפניו.
בתקופת לימודיי בישיבת פוניבז' לצעירים - יחסו המיוחד וחיבתו המופגנת לבעלי כשרונות היתה מפורסמת. הוא אהב את החידוד ואת ההברקה, ולעיתים אפילו את החוצפה. אגדה התהלכה על מעשה שהיה שנים מספר קודם לכן, בחורים השתובבו והזיקו משמעותית את רכוש הישיבה. פנה מי שפנה להגראי"ל זצוק"ל, ושמע ממנו את פסקו כי מחוייבים הללו לשלם את מלוא הנזק. נהגו הללו מעשה עזות, קיבצו את הסכום במטבעות מטבעות של אגורות או בדומה לזה בשקית גדולה, הניחו ביד עז הפנים שבחבורה, והלה נתדפק על דלתו בחזו"א 5 ללא בושה ומורא. להפתעתו ולאכזבתו הגראי"ל הגיב ביבושת גמורה ובטבעיות, נטל את השקית אמר תודה רבה, וסגר את הדלת... לימים הפך הלה לאחד מבני משפחתו [השם שמור עמדי] בידיעתו ובאישורו, כאשר הוא זכר בבירור את פרטי המעשה ולחשם בשמחת האירוסין לחתן.
בזמני, א' מאותם בעלי כשרונות החביבים, היה בא אצלו כל ער"ש ליטול ממנו יין להבדלה לישיבה, כאמור 'ומי שנותנים נר למאור ויין לקידוש ולהבדלה'.
משוש דורים כתב:כשהוצע השידוך שאלו את הגראי"ל אודות הבחור, וסיפר את הסיפור הזה ואמר, כי בהכירותו את הבחור יודע הוא שאין כאן השחתה במידות, כי אם מזג סוער ומשובת נעורים. (וזה היה דבר שחיבב).
ועוד סיפור ששמעתי מו"ר הרב פייבלזון.
לפני ל"ג בעומר ניגש מאירקה הצעיר אל הרב שטיינמן ואמר שהוא מעוניין ליסוע למירון. (כילד צפתי היו לו הרבה חוויות משם).
הרב שטיינמן הביט בו ושאל 'מאירקה, אתה צריך חופש?'
'דווקא לא' ענה הנער, 'אני אשאל את הרב שאלה 'איפה הרב מתפלל בשמחת תורה?'
הרב שטיינמן נקב בשם של בית כנסת והנער שאל 'וכמה מתפללים יש שם?'
'בערך 300 ' ענה הרב
'כמה זמן שרים אצלכם "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו"?'
'עשרים דקות בערך' ענה שוב הרב
'וזה מרגש?' שאל הנער,
'מאד' ענה הרב,
'הרב, במירון יש חמשת אלפים איש ששרים במשך שעה וחצי "אמר רבי עקיבא"
'מאירקה , אני רוצה שתיסע למירון' אמר הרב עכשיו לנער.
'אבל המשגיח לא מרשה'
'דבר ראשון-אמר הרב- כנראה שהוא לא ישים לב. ואם הוא ישים לב תתן לו את הפתק הזה'
הרב שטיינמן הוציא עט מכיסו ורשם 'ביקשתי מהבחור אליהו מאיר פייבלזון ליסוע למירון בל"ג בעומר. א.ל. שטיינמן'
משוש דורים כתב:נוטר הכרמים כתב:ארשה לעצמי להתפרץ לויכוח בענין יחסו לבעלי כשרונות. ברור כי לא ניתן להתרשם וכ"ש להוכיח מעובדה כזאת או אחרת, בפרט שדרכו היתה להציב צדדים נוספים ומפתיעים בשאלות שהוצבו בפניו.
בתקופת לימודיי בישיבת פוניבז' לצעירים - יחסו המיוחד וחיבתו המופגנת לבעלי כשרונות היתה מפורסמת. הוא אהב את החידוד ואת ההברקה, ולעיתים אפילו את החוצפה. אגדה התהלכה על מעשה שהיה שנים מספר קודם לכן, בחורים השתובבו והזיקו משמעותית את רכוש הישיבה. פנה מי שפנה להגראי"ל זצוק"ל, ושמע ממנו את פסקו כי מחוייבים הללו לשלם את מלוא הנזק. נהגו הללו מעשה עזות, קיבצו את הסכום במטבעות מטבעות של אגורות או בדומה לזה בשקית גדולה, הניחו ביד עז הפנים שבחבורה, והלה נתדפק על דלתו בחזו"א 5 ללא בושה ומורא. להפתעתו ולאכזבתו הגראי"ל הגיב ביבושת גמורה ובטבעיות, נטל את השקית אמר תודה רבה, וסגר את הדלת... לימים הפך הלה לאחד מבני משפחתו [השם שמור עמדי] בידיעתו ובאישורו, כאשר הוא זכר בבירור את פרטי המעשה ולחשם בשמחת האירוסין לחתן.
בזמני, א' מאותם בעלי כשרונות החביבים, היה בא אצלו כל ער"ש ליטול ממנו יין להבדלה לישיבה, כאמור 'ומי שנותנים נר למאור ויין לקידוש ולהבדלה'.
אף אני שמעתי את הסיפור הלזה בשעתו, ושמעתי עוד כי כשהוצע השידוך שאלו את הגראי"ל אודות הבחור, וסיפר את הסיפור הזה ואמר, כי בהכירותו את הבחור יודע הוא שאין כאן השחתה במידות, כי אם מזג סוער ומשובת נעורים. (וזה היה דבר שחיבב).
חיימשה כתב:לא ייתכן שמחמת ענווה ימליץ על בחור שמידותיו פגומות.
עובדיה חן כתב:אכן כן.
אני מכיר אברך שחלה במחלה הידועה, ובא הגר"מ שפירא לבקרו, ואמר לו אתה צריך להתחזק בדבר אחד, לשמור על המצב רוח הטוב שלך, ולהלחם על החיים, וזה תפקידך לעת זו ולא שום דבר אחר, וגם אם יבואו אליך אנשים וימליצו לך לעשות תשובה על דבר פלוני ולהתחזק בדבר אלמוני אל תשמע להם.
והיינו, שאדם במצב קשה נסחט רגשית מכל מיני דברים שאינם עיקריים, ומסיט את כוחותיו מהדברים החשובים באמת, כי בדר"כ אדם יודע במה הוא פגום ועל מה צריך לעשות תשובה, וכל שאר הדברים הם עקירת תשומת הלב מרצון ה' ממנו, שישמור על חייו.
אמיר כרמי כתב:חיימשה כתב:לא ייתכן שמחמת ענווה ימליץ על בחור שמידותיו פגומות.
מחמת ענווה אחז שאין פה פגיעה בת"ח(הדבר היה נשמע לי מופרך לולא שמעתי את הצוואה
זנב לאריות כתב:שומע כעונה כתב:בא' מהספרים ראיתי ששאלוהו בג' שבועות לגבי תיקון ברכב אם כדאי לדחות התיקון אחר הג' שבועות,
וענה שודאי לתקן מה שיותר מהר כיון שיבימים אלו הרי מסוכן לנסוע עם זה.
בפי העם נפוץ הסיפור שבא פעם א' להתייעץ עם מרן מה לעשות על כך שבנו מעשן,
ומיד שאלו רבינו "מה, בשבת????"...
מזכיר לי את המעשה שסיפר לי תלמיד הגר"י דיוויד שליט"א שסידר קידושין ולפני החופה ניגש אליו אחד ואמר לו שלא' מהעדים יש אייפון, מיד שאלו הגר"י מה הוא גנב את זה אז הוא ענה, לא זה שלו, הגיב הגר"י אם כן הכל בסדר....
[בודאי אין הכונה להכשיר את את הטמא והמשוקץ לכו"ע אלא הענין ללמד אנשים עם שכלם ודו"ק]
ניים ושכיב כתב:שמעתי שפעם בשעת השיעור בישי"ק שני בחורים שירטטו קו באמצע השולחן שלהם, ומדי פעם דחפו אחד את השני אם הוא עבר מעבר לקו.
אחרי השיעור, כשעברו ליד הגראי"ל בדרכם החוצה, הוא שאל אותם בשקט "מי ניצח"?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 160 אורחים