הודעהעל ידי מאיר סובל » ב' נובמבר 26, 2012 12:34 pm
הגאון רבי ליפא דוב וינטרוב זצ"ל הידוע יותר לפי כיוניו "ר' בערל וינטרוב", הוא מתלמידי מרן רבינו החזון איש, ניתן כבר להתבטא "משרידי תלמידי החזון איש".
הוא היה עד השבוע הזה אברך מן המנין (והבנין! שלא כאחרים שכבר פרשו מהבנין עקב גילם או טרדות הציבור המאיימות להוציאם מלימוד בהתמדה אם ישבו בכולל), בכולל חזון איש – מאז יסודו!
במשך עשרות שנים היה ר' בערל החברותא – בה' הידיעה – של עמיתו וידיד נפשו הקרוב רבי חיים קניבסקי שיבלחט"א. רבים עדיין זוכרים את החברותא בלימודם בהיכל הכולל (בקומה התחתונה הנקראת "בית המדרש הישן" שנבנה עוד בחיי החזון איש, אשר גם התפלל בו באחרית ימיו בימים נוראים, וכיום שוכנת בו ישיבת מרבה תורה לדוברי אנגלית) בשולחן המערבי, שצמוד לפתח המרפסת האחורית. שם למדו שני הגאונים בלי הפרעה, ובלי יומרה. ככל האברכים הצעירים מהם עשרות שנים.
הידידות והקשר עם רבי חיים החלה בלי ספק בעקבות הקשר ההדוק של אבותיהם – הסטייפלר בצעירותו היה ר"מ בישיבת נובהרדוק "בית יוסף" בסמיאץ', [ובהמשך בפינסק] שבראשות רבי שמואל וינטרוב אביו של המנוח. שם נולדו בניהם רבי בערל, ויבלח"ט רבי חיים, שהם בני אותו גיל.
ככל הנראה הקשר של ר' בערל לכולל חזון איש, משתלב גם עם העובדה שאחותו היתה נשואה לרבי שמריהו יוסף קרליץ צעיר בניו של רבי מאיר קרליץ מלכוביץ' (האח הבכור של החזון איש, שבניו היותר ידועים הם רבי שלמה שמשון אב"ד פתח תקוה, ורבי חיים שאול מיסד ת"ת תשבר וגאב"ד שארית ישראל). רבי שמריהו יוסף (המכונה במשפחת קרליץ "דער קליינער" כנראה על מנת שלא לקרוא בשם האב – הגרש"י אבי החזון איש ורבי מאיר – אפילו אחר פטירתו) הוא יסד את הכולל וקראו על שם דודו בעל החזון איש, ואף ניהלו גשמית בתקופה הראשונה. (לשם החזקתו הפליג אל עבר הים עם אשתו אחות המנוח, ולמעשה בסוף השתקעו שם).
רבי בערל למד עם רבי חיים עוד בישיבה הקטנה "תפארת ציון", ובישיבה הגדולה "פתח תקוה – לומז'ה", וכשנישאו שניהם, המשיכו את לימודם בכולל חזון איש. עד הימים האחרונים עוד היו הדוקים וקשורים בלימוד ונשאו ונתנו זה עם זה – דבר יום ביומו.
כידוע שניהם גם היו שכנים באותו בנין. אך אין זה רק קשר של שכנות כי אם מעבר לזה – שניהם כבחירי תלמידי הכולל, קבלו דירות בדמ"פ בבנין שהכולל בנה לשם כך ברחוב רשב"ם.
רבי בערל היה איש השתיקה, שלא בזבז מילותיו לבטלה.
הוא היה קרוב לרבינו החזון איש, ונהג על פיו, והמון הוראות ותגובות, תשובות הלכתיות ותורניות אשר שמע מפיו, נשארו ספונים אצלו.
עדיין מוקדם להספידו ולהקיף את מפעליו – מפעלי נובהרדוק שיסד אביו בחו"ל וחלם לפתחם ולהתאימם לבני התורה של ארץ ישראל אליה עלה בפרוץ מלחמת העולם השניה, אך נלב"ע ללא עת בשנת תש"ב.
יהי זכרו ברוך.