רבי יהודה [זרחיה] אזולאי - נכד החיד"א?

[פרנצויז]

שנית, הריז"א היה בס"ה נין של החיד"א, החוליה היתה ידועה, והבכור ידע עליה, והעיד שהוא נכד החיד"א, אלא שהיא לא עברה במדוייק לנכדיו. ומדובר בס"ה על חוליה אחת, בשאלה האם אמו של ריז"א היא בת רבי רפאל ישעיה או בת רבי אברהם. היום, בדור הטכנולוגיה בה הכל זמין, נמצאה תשובה לנושא הזה והחוליה החסרה נמצאה, ואי"ה עוד חזון למועד להעלותה,

גם אם החיד"א לא ביקר במרוקו אבל צאצאיו כן היו שם.
הנקודה שאני מדבר עליה כל הזמן היא זה שאמו של ריז"א, אשת רבי משה, הגיעה מאיטליה (שבכלל לא רחוקה מאצווירה, מרוקו, כמה ימי נסיעה אז,), והייתה נכדתו של החיד"א וממנה הגיעו אליו חלק מספריו של החיד"א
ולכן ריז"א היה נכד החיד"א..

הנקודה שאני מדבר עליה כל הזמן, היא זה, שאמו של ריז"א, אשת רבי משה, הגיעה מאיטליה, (שבכלל לא רחוקה מאצווירה, מרוקו, כמה ימי נסיעה אז), והיתה נכדתו של החיד"א, וממנה הגיעו אליו חלק מספריו של החיד"א, ולכן ריז"א היה נכד החיד"א.

האם יש לזה מקור, או שזה סתם השערה בעלמא? הרי אין בזה מסורת משפחה, שהרי היחוס לא עבר במדוייק לנכדיו מאב לבן, וכדבריכם כאן:

הריז"א היה בס"ה נין של החיד"א, החוליה היתה ידועה, והבכור ידע עליה, והעיד שהוא נכד החיד"א, אלא שהיא לא עברה במדוייק לנכדיו, ומדובר בס"ה על חוליה אחת, בשאלה האם אמו של ריז"א היא בת רבי רפאל ישעיה או בת רבי אברהם. היום, בדור הטכנולוגיה, בה הכל זמין, נמצאה תשובה לנושא הזה, והחוליה החסרה נמצאה, ואי"ה עוד חזון למועד להעלותה.

להרב נטיעות,
התשובה היא כן. יש מסמך רשמי המוכיח זאת.
עדיין לא לשם אמו, אותו קיבל הרבי מראחמיסטריוקא מזקני המשפחה
אבל לכך שהייתה מאיטליה, וחפצי הירושה הגיעו אליה מרבי אברהם יש.
לאט לאט. זה כרגע מולי, וזה יגיע.
בנוגע לשם [=פייגא], זה אינו קושיא, אמו של החיד"א הייתה אשכנזיה, ויתכן שגם חותנו של רבי אברהם זקנו של הריז"א היה אשכנזי, ולכן זה לא קשה כלל.

אמו של הריז"א שמה לא היה פייגא.
זה נכתב בטעות בקובץ בית צדיקים, אם אמו של הבכור הייתה פייגא.
חמיו של ר"א היה מאיטליה, מפורסם מאד שם, ואכמ"ל.

בכמאה הסעיפים שהעלה הרב מתעמק יש כמאתיים שגיאות, והרב צצפ ממהר לתקן את עניין הפייגא...

ולפי המסורת המשפחתית אמו היתה בת אחד מבניו של החיד"א, ככה"נ רבי אברהם.

למיטב ידיעתי עד כה - מעיסוק רב ומקיף בנושא:
רבי משה בן רבי דוד אזולאי, אביו של רבי יהודה זרחיה אזולאי, לא היה חתנו של רבי אברהם אזולאי בן החיד"א.

יש בידי ראיות המוכיחות הפוך, שהר"מ אזולאי אכן היה חתנו של רבי אברהם,

האדמו"ר מרחמיסטריווקא שליט"א, לרפו"ש, לא יודע כלל כיצד הריז"א היה נכד החיד"א.
... דבר אחד בלבד הוא ידע לומר לי, ... הוא התעניין ובירר ושאל את זקני המשפחה על היחוס, והם אמרו לו שהיחוס אינו בן אחר בן, ושכנראה זה דרך בת. הא, ותו לא מידי.
ולעצם ה"השערה" החדשה שעלתה רק לאחרונה ממש אצל אחד מבני המשפחה החוקרים את הנושא, ש"אולי" הסבא ר' משה אזולאי היה חתנו של ר' אברהם בן החיד"א, ואני מדגיש, "השערה" בלבד, ובינתיים ללא כל בסיס, מלבד זה שיש כמה מחתימותיו על הספרים שהיו בידי הריז"א. "השערה" זו, קנתה לה שביתה אצל כמה צאצאים כאילו שמדובר באיזה הלכה למשה מסיני, אבל בינתיים ה"השערה" הזו לא נבדקה כלל כראוי וכרצוי, לא מול הידיעות שיש לנו על צאצאיו של ר' אברהם, וגם לא נבדקו השנים, וכו'.

כל אלו מוכיחים שאתם מתקיפים בלי לבדוק ובלי סיבה!!

העוקב אחרי הדיון המרתק, מתרשם שהפרטים משתנים מתגובה לתגובה, וקשה מאוד להבין אם מדובר בהשערות או במסורת משפחתית.
בכל אופן, צצ"פ משער שאמו של ריז"א היתה מאיטליה, והיתה בתו של רבי אברהם אזולאי בן הרב חיד"א.
אבל יש על זה פירכה רצינית. רבי אברהם אזולאי התגורר בארץ ישראל, בירושלים ובחברון, אבל לא באיטליה!
אמנם חותנו הרב המקובל רבי אברהם ישמעאל חי סאנגויניטי, היה יליד איטליה, אבל עלה לארץ ישראל בצעירותו, וגם הוא ישב כל ימיו בירושלים, והיה כידוע מבית מדרשו של הרש"ש.
ולפי זה, אם נשער שאמו של ריז"א היתה בת רבי אברהם אזולאי, היא לא התגוררה באיטליה!

[יעקובי]

סוף טוב הכל טוב - עדות מכרעת להיותו של רי"ז אזולאי נכד החיד"א ...
נתחיל מהעדות הראשונה, בימים הקרובים נמשיך בעדויות מוחצות נוספות ובסוף נפרסם את כתב היחוסין העולה מבין השיתין בעז"ה.
הגאון רבי יעקב הלוי ספיר איש ירושלים. ...
היכן מוצאים אנו את עדותו של רבי יעקב ספיר? פשוט. מיד לאחר פטירת הרי"ז, בשנת התר"ל, העמידו יורשיו, הלא הוא בכור אזולאי עם אחיו מאב חזקיהו אזולאי שמאוחר יותר נעלם בחו"ל, את ירושתם הכבירה למכירה. ביניהם היו ספרים רבים שחותם יד החיד"א עליהם.
מצ"ב מודעת המכירה מעיתון החבצלת משנת התר"ל (שימו לב, מוזכר נכד החיד"א) מס' 1:
...
שתיים מכתבי היד, ירושלמי עם פירוש מהרש"ס, ... הובאו לידי ר' יעקב ספיר הנז'. רבי מאיר ליהמן קנה את פי' מהרש"ס, והנה כותב רבי מאיר ליהמן (בשנת תרל"ג) ומזכיר את ייחוסו של רבי יהודה זרחיה לחיד"א, שימו לב שהיה פשוט לר"מ להימן יחוסו של רי"ז, מכיוון שככה"נ כך העיד בפניו ר"י ספיר ...
ולא יאומן שגם רבני וילנא נפלו בפח שטמן להם רבי יעקב ספיר, בן גילו של רבי יהודה זרחיה ... הנה:

הסכמות.pdf

(100.13 KiB) הורד 545 פעמים

די ללילה זה.

בדקתי במסמך ואין כאן שום הסכמה מרבני וילנא.

[פרנצויז]

לאחרונה יצא ספר על תולדות הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל, רב קרית שלום בתל אביב, (מצאצאי רבי יהודה זרחיה אזולאי). שמו של הספר הוא "הצדיק פלא" - תולדות הגרי"ז סג"ל.
ושם עמ' שכו-שכז, כותבים שרי"ז סגל החזיק את עצמו מצאצאי הרב חיד"א, אולם בשנים האחרונות אחר שנחקר הענין, יש הטוענים שאין כל קשר משפחתי בין הריז"א לבין הרב חיד"א, כפי שהובא בהרחבה בקובץ עץ חיים באבוב כרך ט"ז.

הצדיק פלא עמוד שכו.jpg (284.61 KiB) נצפה 17050 פעמים

הצדיק פלא עמוד שכז.jpg (272.29 KiB) נצפה 17050 פעמים

והם כותבים את סיכום הדברים כפי שקיבלו מר' נפתלי אהרן וקשטיין, (כנראה המאמר הנז' לעיל, עם הוספות):
viewtopic.php?f=19&t=4528&start=40#p124825
שסדר היחוס הוא: רי"ז אזולאי, ב"ר משה, ב"ר דוד ממרוקו, ב"ר משה, בן הרב אברהם אזולאי ממאראכאש, ב"ר ישראל, שהיה קרוב משפחתו של [בעל חסד לאברהם] ומרן החיד"א.
והוסיף שיש משערים שרבי דוד אזולאי (סבו של ריז"א) נשא את נכדתו של הרב חיד"א, אלא שעדיין אין הדברים ברורים כל צרכן. ע"כ.
אך על זה יש להעיר שבמאמר בעץ חיים (עמ' ס"ז הערה קי"ג) הוכיח שמבחינת סדר הזמנים אין אפשרות שזקנו או זקנתו של ריז"א היו מנכדי הרב חיד"א.

[לעומקו של דבר]

לאחרונה יצא ספר על תולדות הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל, רב קרית שלום בתל אביב, (מצאצאי רבי יהודה זרחיה אזולאי). שמו של הספר הוא "הצדיק פלא" - תולדות הגרי"ז סג"ל. [/b].

מחילה על הסטיה מהנושא, מה הקשר לספר ההוא הסיפור על הרב גוטסמן?
ד התם כתבתי בזה"ל (על הרב גוסטמן):

עוד שמעתי מפלוני שהסיפור הידוע עם העציצים ור' חיים עוזר הכל הבל ולהד"ם האם מישהו יכול לאשש/ לפרוך את הסיפור?

[אספקלריא]

הרי ידוע ומפורסם שהבכור עצמו היה סופר וכותב מכתבים, (כנזכר בס' מאה שערים, ריבלין)
ואת מכתביו הוא נתן לכתוב למישהו אחר? וההוא טעה והוסיף יחוס שלא היה ושבמקרה בכור התייחס אליו? איזו בדיחה...

הרי לפנינו ג' מכתבים מהבכור בג' כתיבות שונות?
[אגב אם אפשר לציין לעמוד בספר מאה שערים. תודה].

מה פתאום, כל המכתבים ניכר בהם שהם מאותו כתב יד - כתב ידו של ה'בכור' בחתימת ידו. במכתב אחד מזכיר ניסוח של מגזע רבנן קדישי לבית אזולאי והלבוש, במכתב שני חוטר מגזע אזולאי הרוממה, וחוטר מגזע החיד"א והחסל"א.
בנוגע לספר מא"ש, הספר אינו תח"י כעת. אבל כמדומני שיש שם מפתחות

שקר אין שם כלום ! הנה לינק לספר מאה שערים לקטע אודות הבכור http://www.otzar.org/aspcrops/106375_14 ... 752016.asp

זה לא פוטר אותך מלהשיב לשאלה. אתה לא יכול לכתוב כאן דברים ואח"כ כששואלים אותך מקור אתה מתעלם. כתבת שהבכור אזולאי היה סופר כמבואר בספר מאה שערים. הספר נמצא באוצר ואין שם שמץ. המסקנא. הבכור לא היה סופר.

עכשיו מתברר ששתי טעויות טעה צצ"פ.
לא מדובר בר' בכור אזולאי, ולא מדובר בספר מאה שערים.
ראה בספר "סיפורים ירושלמיים" ח"ג עמ' 161 שר' ישראל שמעון שיין (חתנו של ר' בכור) היה סופר, מצייר עיטורים לתעודות, ובעל סגנון כתיבה מיוחד.

סיפורים ירושלמיים חלק ג עמוד 161 .gif (47.34 KiB) נצפה 19411 פעמים

וכל מה שבמשך כמה ימים ר' צצ"פ בילבל את כולם עם הטענה שר' בכור היה "סופר מקצועי", לא היה ולא נברא, ורק חתנו היה סופר, ואילו ר' בכור אזולאי לא היה סופר מקצועי. (ר' בכור היה "מלמד").

דבר זה לא ללמד על עצמו בלבד אלא ללמד על הכלל כולו יצא.
ר' צצ"פ היה פעיל באשכול הזה י"א יום בלבד (2-12 במאי), אך הספיק בזמן הקצר הזה להביא "מבול" של ידיעות שכאילו מבוססים על ציטוטים וצילומים וכו'.
ומי שלא בודק את הדברים, סבור לתומו שמילתא דעבידי לאגלויי לא משקרי אינשי, אבל הוא לא יודע שישנם אנשים שמרשים לעצמם ... ובטוחים שלא עתידים לגלות!
ורק בבדיקת הדברים מתברר שרוב ככל המובא על ידו אינו אלא "זריית חול בעינים".
וכבר הרב מתעמק עשה סיכום ארוך של כל ה"חידושים" של ר' צצ"פ, וכמו שהגדיר הרב איש ספר "בכמאה הסעיפים שהעלה הרב מתעמק יש כמאתיים שגיאות".
אבל לא כולם יורדים לעומק כוונתו של הרב מתעמק.

הרב העילוי מתעמק, חושב שכולם בעלי מוח גאוני כמותו ומבינים לבד את הגיחוך שבדברים. אבל חלושי שכל כמונו לא מבינים עד שלא יסבירו להם, ולכן בדקתי בכוחות עצמי וראיתי את גודל השערוריה שבדברי נכד החיד"א כפי שסיכם אותם הרב מתעמק.
כל הדברים הם ממש שקר וכזב.

ולכן ראוי לכל מי שבודק את הדברים, אפילו פרטים בודדים, שיואיל לשתף את הציבור במסקנותיו.

[פרנצויז]

יתכן אולי שכדי לכתוב את המכתבים לגזברים הנכבדים של הועד, היו מבקשים מאנשים מומחים שידעו לכתוב נוסח יפה ומכובד בלשון הקודש וגם בעלי כתב יפה, (אפשר לראות שם מכתבים עם גרפיקה מיוחדת שאולי הצריכו בעלי מקצוע), ויתכן שה"סופר" שכתב את המכתב בשנת תרמ"ז לא ידע את היחוס המדוייק, והוסיף בטעות דברים שלא אמרו לו לכתוב.
... תיאור קצר של המכתבים ...
א] עש"ק כי תצא תרל"ו, מאת רחי"ד אזולאי, מזכיר "משפחת בית אזולאי אשר אני בא מתוכם".
http://brieven.dpc.uba.uva.nl/uvaletter ... D206666/en
ב] כ"ב אדר תרמ"ד, מאת רחי"ד אזולאי, מזכיר "חוטר מגזע האיתנים מוסדי הארץ רבנן קדישי בית אזולאי הרוממה ומגזע הלבוש זצ"ל".
http://brieven.dpc.uba.uva.nl/uvaletter ... D207746/en
ג] ו' אדר תרמ"ז, מאת רחי"ד אזולאי, (כותב שבתו בגרה והיא בת כ"ב), וחותם: "חוטר מגזע רב חיד"א וחסד לאברהם ואור החמה", וכן כתבו (בערך) שם גם ראשי קהלת חב"ד.
http://brieven.dpc.uba.uva.nl/uvaletter ... D208816/en

הרי ידוע ומפורסם שהבכור עצמו היה סופר וכותב מכתבים, (כנזכר בס' מאה שערים, ריבלין),
ואת מכתביו הוא נתן לכתוב למישהו אחר?

הרי לפנינו ג' מכתבים מהבכור בג' כתיבות שונות?

מה פתאום, כל המכתבים ניכר בהם שהם מאותו כתב יד - כתב ידו של ה'בכור' בחתימת ידו. במכתב אחד מזכיר ניסוח של מגזע רבנן קדישי לבית אזולאי והלבוש, במכתב שני חוטר מגזע אזולאי הרוממה, וחוטר מגזע החיד"א והחסל"א.

על הטענות שעלו שם הגיב הצצפ, שכל המכתבים אותו כתב (וכל מי שיטרח לפתוח את הלינקים יראה שצצפ עקבי במידת דביקותו באמת) ושהבכור היה סופר כמבואר בספר מאה שערים...

כמובן, רק ע"י עיון במכתבים עצמם אפשר לבדוק מי צודק בויכוח הזה. והיות ויש אנשים שלא הצליחו לפתוח את הלינקים, העליתי לכאן את המכתבים של ר' בכור, וכל אחד יוכל לשפוט בעצמו אם לפנינו כתיבות שונות או שכל המכתבים אותו כתב.
מדובר בשלוש מכתבים שנשלחו ע"י ר' חי"ד (המכונה בכור) ב"ר יהודה זרחיה אזולאי לממוני ועד פקידים ואמרכלים (פקוא"ם) באמסטרדם, באלול תרל"ו, באדר תרמ"ד, ובאדר תרמ"ז. (התאריכים לפי זמן קבלת המכתב ע"י הועד, כפי הרשום עליהם).

מכתב בכור אזולאי אלול תרלו.jpg (68.43 KiB) נצפה 19315 פעמים

מכתב בכור אזולאי אדר תרמד.jpg (58.42 KiB) נצפה 19315 פעמים

מכתב בכור אזולאי אדר תרמז.jpg (56.89 KiB) נצפה 19315 פעמים

א] אלול תרל"ו: (בצד ימין למעלה: ק[בלנו] כ"ט אלול תרל"ו).
בראש המכתב, קישוט יפה עם הכיתוב פעיה"ק ירושלם תובב"א, יברכך ה' מציון וכו', תחל שנה וברכותיה, לשנה טובה וכו', יום ועש"ק לסדר ואליו הוא נושא את נפשו (=כי תצא) שנת צדי"ק ונוש"ע (=תרל"ו), אל כבוד הרב הגאון הצדיק המפורסם נשיא הארץ ... כקש"ת כמוהר"ר עקיבא לעהרין נ"י ...

בכור אלול תרלו קטע 1.GIF (86.64 KiB) נצפה 19315 פעמים

בתוך דבריו: "באמת אין לי פה שום עסק ומו"מ כ"א מה שאני יושב ולומד עם איזה תלמידים וחיי בדוחק ובצער וטפלי המוטלים על צוארי ויש לי בת גדולה אשר הגיע זמנה לפרק הנשואין ואין לאל ידי ... ומימי לא נסיתי לצאת קריית חוצות לעמוד על פתחי נדיבים אף לא במכתבים כנהוג כ"א מסתפק במועט ומנהג בני ביתי כמנהג בתי עניים ...".

בכור אלול תרלו קטע 2.GIF (81.98 KiB) נצפה 19315 פעמים

ובסוף דבריו: "ויגמול נא חסדו עם משפחת בית אזולאי אשר אני בא מתוכם וזכות המצוה ... יכתבהו ויחתמהו הקב"ה ... דברי העני בן טובים המזכירו לטוב ומעתיר עבור כת"ר לפני כותל המערבי חיים יוסף דוד (המכונה בכור אזולאי) בן לא"א הרב הגדול המפורסם יהודא אזולאי זלל"ה".

בכור אלול תרלו קטע 3.GIF (76.44 KiB) נצפה 19315 פעמים

ב] אדר תרמ"ד: (בצד ימין למעלה: ק[בלנו] כ"ב אדר תרמ"ד).
בתוך דבריו: "אנכי יליד ירושלם חוטר מגזע האתנים מוסדי הארץ רבנן קדישי בית אזולאי הרוממה ומגזע הלבוש זצ"ל, והנה אנכי היום זה לי נ"ה שנים ואנכי יושב בארה"ק ומעודי לא יצאתי החוצה ... ואתפרנס בשכר המעט הניתן לי מאת אבות הילדים אשר אלמדם תורה ...".

בכור אדר תרמד קטע 1.GIF (91.25 KiB) נצפה 19315 פעמים

ובהמשך דבריו: "ויש לי בת גדולה בת 19 שנים ... כי ע"כ אנא ידידי ה' רחמנים בני רחמנים חוסו נא עלי ותנו כבוד לבית אבותי ולא יהי' צדיק נעזב וזרעו מבקש ...".

בכור אדר תרמד קטע 2.GIF (100.08 KiB) נצפה 19315 פעמים

ובסוף דבריו: "אלה דברי העני בן טובים המברכם בלו"נ ... הק' חיים יוסף דוד אזולאי".

בכור אדר תרמד קטע 3.GIF (37.49 KiB) נצפה 19315 פעמים

ג] אדר תרמ"ז: (בצד ימין למעלה: ק[בלנו] ו' אדר תרמ"ז, והשבנו י"ב בו).
בתוך דבריו: "אנכי החמ"ט חוטר מגזע בית אזולאי הרוממה, נולדתי בירושלם עיה"ק ומעודי לא יצאתי חוצה ... בשכר המעט הנתן לי מאת אבות הילדים אשר אלמדם תורה ... והנה עתה בתי בגרה והגיעה לפרקה והיא היום בת כ"ב שנים ארסתיה לעלם מופלא בר אורין ובר אבהן מפליטי רוסי', הוצאות החתונה ... ואין בידי לפורטה ...".

בכור אדר תרמז קטע 1.GIF (110.73 KiB) נצפה 19315 פעמים

ובסוף דבריו: "נאם חיים יוסף דוד אזולאי חוטר מגזע רב חידא וחסד לאברהם ואור החמה זצללה"ה".
דברי ראשי קהילת חב"ד בירושלים: "אנחנו החמ"ט רו"מ ק"ק חסידי חב"ד, אשר נתגדל בינינו מילדותו, והוא ת"ח וירא שמים, ותורתו אומנותו, חוטר מגזע רבנן קדישי רב חיד"א ורב בעל חס"ל, והוא איש עני גדול שרוי בצער, כי יש לו בת גדולה בשנים ... הדו"ש מעתירים בעדם תמיד".
וחתומים: שניאור זלמן ריבלין (חתימה וחותמת), ישעי' אורנשטיין. (חתימה, וחותמת כולל חסידי חב"ד פעה"ק ירושלים תוב"ב).

בכור אדר תרמז קטע 2.GIF (66.88 KiB) נצפה 19315 פעמים

ולגבי השאלה האם לפנינו כתיבות שונות או שכל המכתבים אותו כתב, המעיין היטב במכתבים יראה שהמכתב הראשון מאלול תרל"ו עם הקישוטים וכו', הוא בכתב שונה לחלוטין ואין לו שום דמיון לכתב של שני המכתבים האחרים.
וגם בין המכתב השני מאדר תרמ"ד והמכתב השלישי מאדר תרמ"ז, יש ביניהם הבדלים בסוג הכתב. (אפשר לראות היטב את השינויים בצורת אות צ' סופית, ועוד) .

[ציבור]

צפ"פ ונכד החיד"א - חבל על דאבדין
הואילו נא לפתוח ניק חדש, וזכות אבותיכם מסייעתכם

[פרנצויז]

כפי שנכתב לעיל, הובאו הרבה הוכחות במאמר על רבי יהודה זרחיה אזולאי בקובץ "עץ חיים" (באבוב) גליון ט"ז, שריז"א מעולם לא כתב על עצמו שהיה נכד הרב חיד"א, וגם אחרים לא כתבו עליו את היחוס הזה בימי חייו.

וכשניסה צצ"פ להצדיק בכל זאת את היחוס, לא הצליח למצוא ראיות שבימי חייו אמרו עליו שהיה נכד הרב חיד"א, ולכן ניסה ללקט מקורות (בעיקר ממודעות בעיתונים) שהזכירו את היחוס אחרי פטירתו, בטענה מוזרה שבודאי ידעו על כך בחייו! אך גם לטענתו הראיות שלו אינם מבוססות.

לפני שנדון קימעא קימעא בהוכחות, הנה המסמכים שהובאו על ידי צצ"פ:

1] מודעה בעיתון החבצלת (ט"ו כסלו תרל"א) מר' מענדיל (ב"ר יונה ליב) מענדלזאהן. (צצ"פ כותב על זה: בא ונקרא לזה מודעת אבל על ריז"א!?!).

מכירה.JPG (65.31 KiB) נצפה 19184 פעמים

2] מודעה בעיתון הלבנון (כ"ג סיון תרל"ג) מר' מאיר להמאן

NLI-Article (3).JPG (1.57 MiB) נצפה 19184 פעמים

3] מודעה בעיתון הלבנון (י"ג אב תרל"ג) מאת המו"ל של הירושלמי עם פי' ר"ש סיריליאו, מכיל קטע מהסכמת רבני ירושלים משנת תקצ"ב [צ"ל תקפ"ט] עם חלק מהחתימות על ההסכמה הנ"ל.

הסכמות.JPG (1.29 MiB) נצפה 19184 פעמים

4] מודעה בעיתון החבצלת (א' כסלו תרל"א) מר' יצחק מפראג ור' נסים עזרא חיון שקנו את כת"י שיטמ"ק קדשים, (וכותבים שריז"א נפטר לפני ג' חדשים), מכיל גם הסכמת ר"א אשכנזי.

רבי רבקהם אשכנזי.JPG (1.74 MiB) נצפה 19184 פעמים

5] הסכמת רבני חברון, (כנראה בשנת תרל"ח, ראה עץ חיים הערה קכ"ב), על פרקי אבות עם פי' ר"א אזולאי בעל חסד לאברהם.

seferid_5281_page_3.JPG (1.33 MiB) נצפה 19184 פעמים

6] קטע מהקדמת ר"מ להמן על ירושלמי עם ר"ש סיריליאו (ניסן תרל"ה) שם כתב שלא מצא חתימה נוספת בכת"י.

מאיר לה.JPG (227.24 KiB) נצפה 19184 פעמים

7] מודעה בעיתון יהודה וירושלם (תרל"ז?) על הדפסת ספר אור החמה ח"ב, (צצ"פ קורא לזה מבאי כחו של הריז"א!?!).

זרחיה.JPG (453.14 KiB) נצפה 19184 פעמים

8] מכתב למערכת עיתון יהודה וירושלם מאת ר' ש. ז. שניאורסון (שזבנ"י) על הקושי להוציא לאור ספרי קדמונים.

הרב שניאורסון1.JPG (1.56 MiB) נצפה 19184 פעמים

הרב שניאורסון2.JPG (564.5 KiB) נצפה 19184 פעמים

הרב שניאורסון3.JPG (539.75 KiB) נצפה 19184 פעמים

9] הסכמת רבי מאיר אויערבך (ט"ו תמוז תרל"א) על ספר אור החמה.

רבי מאיר אוירבך.jpg (68.88 KiB) נצפה 19184 פעמים

מסמך מס' 1: מכירה
המעיין במסמך מס' 1 "מכירה" (מודעה בעיתון החבצלת) יראה שדברי צצ"פ על מסמך זה אינם נכונים כלל.

מיד לאחר פטירת הרי"ז, בשנת התר"ל, העמידו יורשיו, הלא הוא בכור אזולאי עם אחיו מאב חזקיהו אזולאי שמאוחר יותר נעלם בחו"ל, את ירושתם הכבירה למכירה. ביניהם היו ספרים רבים שחותם יד החיד"א עליהם.
מצ"ב מודעת המכירה מעיתון החבצלת משנת התר"ל (שימו לב, מוזכר נכד החיד"א) מס' 1:
.JPG מכירה

אני הבאתי מסמכים משנת התר"ל, שהתפרסמו בעיתון א"י, מיד לאחר פטירת החיד"א (בא ונקרא לזה מודעת אבל) בהם נזכר נכד החיד"א.

העיתון איננו משנת תר"ל, והמודעה הזו לא נתפרסמה ע"י יורשי רבי יהודה זרחיה אזולאי בזמן שהעמידו את ירושתם למכירה פומבית, אלא ע"י אחד הקונים.
מי שפרסם את המודעה הזאת הוא ר' מענדיל ב"ר יונה ליב מענדלזאהן שקנה בזמנו מהיורשים כמה כתבי יד, (וביניהם חידושי מהר"ם חלאווה על פסחים, ראה בהסכמות שבסוף מהדורת ירושלים תרל"ג), והיה זקוק לעשות פרסום לספרים שברשותו. ובודאי אינה בבחינת מודעת אבל!. זמן המודעה ט"ו כסלו תרל"א.

מסמך מס' 2: (NLI‐Article (3
על מסמך מס' 2 (מודעה בעיתון הלבנון) בנה צצ"פ בנין שלם של דמיונות והמצאות כאילו רבי יעקב ספיר העיד על יחוסו של ריז"א, וכבר העירו על זה, שבבדיקה פשוטה של הדברים מתברר שאינו נכון כלל, ולא נזכר שם כלום מדברי ר"י ספיר, לא מיניה ולא מקצתיה.

נתחיל מהעדות הראשונה, בימים הקרובים נמשיך בעדויות מוחצות נוספות ובסוף נפרסם את כתב היחוסין העולה מבין השיתין בעז"ה.
הגאון רבי יעקב הלוי ספיר איש ירושלים. (רבי יעקב מבוגר במעט מרי"ז אזולאי הגיע בתקופת רבי יהודה זרחיה לצפת, בשנת התק"צ, רבי יעקב היה ידוע כחוקר יוחסין גדול, ועדויותיו מנסיעותיו הרבות הינן המקור ליחוסים רבים, כמו איסור בני עדת הפלשמורה וכו', וראוי הוא לאשכול מיוחד, לאחר רעידת האדמה בצפת הוא היגר כמו רבי יהודה זרחיה לירושלים, ומשם נפרדו דרכיהם, עד לשנים מאוחרות יותר, עת שב רי"ז לירושלים ואח"כ לעכו).
היכן מוצאים אנו את עדותו של רבי יעקב ספיר? פשוט. מיד לאחר פטירת הרי"ז, בשנת התר"ל, העמידו יורשיו, הלא הוא בכור אזולאי עם אחיו מאב חזקיהו אזולאי שמאוחר יותר נעלם בחו"ל, את ירושתם הכבירה למכירה. ביניהם היו ספרים רבים שחותם יד החיד"א עליהם.
מצ"ב מודעת המכירה מעיתון החבצלת משנת התר"ל (שימו לב, מוזכר נכד החיד"א) מס' 1:
.JPG מכירה ...

שתיים מכתבי היד, ירושלמי עם פירוש מהרש"ס, (בירושלמי הנ"ל לא היתה חותמת החיד"א אלא רק הרי"ז עם הכיתוב קניתי) ושיטה מקובצת קדשים עם חותמת החיד"א והרי"ז, הובאו לידי ר' יעקב ספיר הנז'.
רבי מאיר ליהמן קנה את פי' מהרש"ס,
והנה כותב רבי מאיר ליהמן (בשנת תרל"ג) ומזכיר את ייחוסו של רבי יהודה זרחיה לחיד"א, שימו לב שהיה פשוט לר"מ ליהמן יחוסו של רי"ז, מכיוון שככה"נ כך העיד בפניו ר"י ספיר..
NLI‐Article (3).pdf

ולפי העדויות שהבאתי כאן, ובפרט מהנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר, ומעדות בנו שסעד אותו בחוליו בעשרים שנותיו האחרונות, מוכח שכן יחס עצמו לחיד"א! וגדולי ישראל הספרדים והאשכנזים כאחד בכל התקופות, גם אלו שחיו בתקופת החיד"א, האמינוהו... וסמכו על היחס את ידיהם.

שלטענתו שום גדול בישראל ובן תקופתו לא כתב עליו שהוא נכד החיד"א, ... ומהמסמכים שהבאתי מתברר שהאמת רחוקה מכך, (מכתבים מר"י ספיר, ר"מ להימן, רבני וילנא, ר"א אשכנזי, האמרי בינה, ר"א מאני ועוד אחרים שאביא אי"ה כולל ר"י משינווא) ולהפך כולם כולם כן 'התפתו אחר השמועה',

אני הבאתי מסמכים משנת התר"ל, שהתפרסמו בעיתון א"י, מיד לאחר פטירת החיד"א (בא ונקרא לזה מודעת אבל) בהם נזכר נכד החיד"א.
הבאתי מסמך מר"מ להמן ומרבני וילנא בהם נזכר שהיה נכד החיד"א - בשם הנוסע המפורסם ר"י ספיר איש ירושלים, שיד ושם היה לו בכל המדינות. והיה חי בירושלים ובצפת בתקופת הריז"א. אז לפני שמתקיפים - בודקים.

על דעת כולם, דבר היותו של ריז"א נכד החיד"א נפוצה עוד בחיי ריז"א, והגיעה לנכדיו על ידי ה'בכור' בעצמו. (מקור: עדויות בשם ר"י ספיר, כתבי עיתונות מיד לאחר פטירתו, מכתבי ר"א אשכנזי ור"א מני שמייחסים אותו כנכד החיד"א, וכיהנו ברבנות בחיי הריז"א, ובעיקר מכתבו של הבכור בעצמו שכותב על עצמו חוטר מגזע החיד"א ובעל החסל"א, וברור שהבכור שמע זאת מאביו, כי הרי סעד אותו בשנותיו האחרונות).

בדקתי בכוחות עצמי וראיתי את גודל השערוריה שבדברי נכד החיד"א, כפי שסיכם אותם הרב מתעמק.
כל הדברים הם ממש שקר וכזב.
רבי יעקב ספיר היה צעיר מריז"א בכשלשים שנה. עלה לצפת, בתקופה שריז"א התגורר רשמית בחברון, וריז"א היה רוב הזמן בחו"ל. ריז"א לא נסע לירושלים אחר הרעש בצפת, כי כאמור הוא לא התגורר בצפת. ובלא"ה סך הכל הי' ר"י ספיר בן ט"ו בעת הרעש, ומה קשר היה לו לבחור הצעיר הליטאי עם אברך בן ל"ה המרוקאי?
והעיקר... אין שום איזכור מר"י ספיר עצמו שריז"א נכד החיד"א! (אף שזה לא היה משנה בכלום, אבל זהו העובדא). הכל רק הכרחים שמכריח הנכד ממה שר"מ ליהמן מן הסתם שמע דבר זה ממנו...

האין גבול לשקרים????
וכל זה רק בקטע אחד, אודות ר' יעקב ספיר שהוא כמובן שולי לגמרי!

ובאמת לא נזכר בשום מקום, שהידיעות על יחוסו של ריז"א, מקורן בר' יעקב ספיר. והכל דמיונות. וכל המקור הוא דברי ר"מ להמן, אשר "כפי הנראה" שמע על כך מר"י ספיר!
[בנוסף לזה, יש הרבה שינויים בין מש"כ הרב להמן בעיתון במודעה הזאת , ובין מה שכתב בהקדמת ירושלמי ברכות עם פי' מהר"ש סיריליאו, (ראה מה שהעיר ע"ז בספר זכרון להרב יצחק נסים כרך ב' עמ' קמ"ו). וההסבר הוא פשוט, כי בזמן כתיבת המודעה הוא חשב שריז"א קיבל את הכת"י בירושה, וסבר שיש מן הצורך לציין את מה ששמע שהיה נכד הרב חיד"א. אך כשר"מ להמן עיין בכת"י וראה שריז"א כותב שקנה את הכת"י, כבר לא ראה שום צורך לכתוב שהיה נכד הרב חיד"א].
ודרך אגב, מה שכתב צצ"פ שגם כתב היד של שיטה מקובצת קדשים הובא לידי ר' יעקב ספיר, לא הביא לזה שום מקור.

המפליא ביותר הוא שגם אחרי התגובה החריפה של "אורח", צצ"פ לא הבין את הגיחוך שבדבריו וב"הוכחותיו" על ר"י ספיר, ואצלו עולם כמנהגו נוהג, והוא המשיך להניף ברמה את דמיונותיו, ונושא לשוא את שמו של רבי יעקב ספיר.

ראו נא כל עוברי דרך, ראו מה ניצב כנגד מה, ניצבים כאן מסמכים והוכחות, ולמולם רדיפה
אובססיבית חסרת טעם...
ואסכם שוב את המסמכים שהובאו כאן, למען תדעו עם מה להתמודד:
מכתבו של הבכור בו מציין חוטר מגזע חיד"א
מכתביהם של הרבנים בני דורו של ריז"א המציינים שהיה נכד חיד"א או שירש מהחיד"א
רש"ז שניאורסון מירושלים
ר"מ להמן בשם ר"י ספיר
רבני וילנא בשם ר"י ספיר
רבי אברהם אשכנזי
ר"א מני
ר"מ אוירבעך
מכתב מר"י משקלוב בו הוא מכנהו 'מגזע אזולאי'
מכתבי עיתון משנת התר"ל, ומשנת התרל"ג בהם מצויין נכד החיד"א
מכתב ר"מ להמן בנוגע ליורשי ובו הוא מעיד שבכל דפי הכרך לא מצא חותם יד אדם ומסתבר שמיורשי הכוונה למהרש"ס.
מכל הנ"ל רואים בבירור שכל אותו הדור ובכללם בניו שסעדו אותו ידעו שהוא נכד החיד"א, ולפי המסורת המשפחתית אמו היתה בת אחד מבניו של החיד"א, ככה"נ רבי אברהם.
כך שלבוא משנות דור ולהכחיש כל אלו בהנף יד, היא כסילות ואווילות מאין כמוה!!
נ.ב. למען האמת אני נהנה מביקורת הצולבת, ואני נהנה להתמודד עמה ב"ה בהצלחה, וזאת כי האמת זועקת כאן, רק שימו לב לשלוח את החיצים למקומות נכונים, ולא להטריחני לנקודות צדדיות שאינם נפק"מ לשום דבר. תודה מראש.

אבל ידידיי, טלו נא קורה מנגד עינכם ואל תסחפו בסחף העכור הזה, כי הדברים לא כל כך פשוטים כמו שניסה להציג זאת טולידאנו, ואחריו נמשכו בטעות לצערי הרב הרב וועקנין ואיש ספר.
כי למולם עומדות עשרות עדויות מאנשים שהכירו אותו, וחיו בדורו, ומעידים על גדלותו התורנית ובכולם נזכר שהיה נכד חיד"א.
בין העדויות הללו:
רש"ז שניאורסון, ר"א אשכנזי, ר"מ להימן ורבני וילנא בשם ר"י ספיר, עדות בנו הבכור שהיה סמוך על שולחן אביו, עדות בנו חזקיה (מגזע רבנן קדישי אזולאי הרוממה), עדות ר"א מני ור"מ אוירבאך, עדות רבני חב"ד, עדות מחייו של רי"ז מר"י משקלוב שכותב עליו מגזע אזולאי, ועוד עדות שבידי (בע"פ) מרבי שלמה אלפנדרי זי"ע שאמר שזוכר את ריז"א ושאמו הייתה נכדת החיד"א, עדות מאדמו"ר רבי חי יצחק מראחימסטריווקא שליט"א ששמע מזקנים שהכירו את ריז"א, עדות מעיתוני התקופה ללא יוצא מן הכלל, כשכולם החזיקו בדבר אחד, (ואפילו ריבלין מס' מאה שערים...) רי"ז היה נכד החיד"א.
כמו"כ דברים ברורים מר"מ להמן אודות סוגיית ה'מיורשי' שמערערים את כל הבניין.
רבותי, הדברים הללו עומדים בסתירה מוחלטת לדבריו של טולידאנו ולמאמרו של הרב ר' שלמה וועקנין.
ולא עוד, אלא שכל מחקרם בנושא זה, מצריך חישוב מסלול מחדש... (וגם העיסוק האובססיבי בנושא זה תמוה, כי למען האמת הינו נושא משפחתי ואינו נוגע לאיש מלבד הצאצאים, ולדעתי אף בגדר 'ביטול תורה' מתלמידי חכמים).
וכנגד כל אלה מה התשובה?

ולא רחוק להניח שאם צצ"פ לא היה נחסם, עדיין אנו ובנינו ובני בנינו היינו שומעים השכם והערב את ההוכחה מרבי יעקב ספיר.

[יעקובי]

ייש"כ לרב פרנצויז על הסדר שעשה בדברים. ועל אף שהיו ידועים לכולם, מ"מ מרוב בוץ ועפר שהערימו פה, היה צורך לחזור ולצחצח את האמת, עד שתשוב ותאיר באורה הבוהק.

אלא שקצת פלא, מאחר והתברר שבחייו מעולם לא היה מי שייחסו לחיד"א, א"כ היאך נולד הייחוס בן לילה מיד בפטירתו? ולכאורה נראה מתוך המסמכים הללו שהייחוס לא "נולד" אצל המשפחה, אלא אצל אלו שקנו את הכת"י מירושת ריז"א (והם חיפשו קונים לכת"י), כי רוב המקורות הם מודעות "מסחריות", ואין לדעת אם זה ב"מזיד" ח"ו, או בטעות, שסברו שאם יש לו כת"י מהחיד"א מן הסתם הוא נכד. וגם כל ההסכמות מרבנים וכו' גם נכתבו לבקשת הסוחרים.

[פרנצויז]

נמשיך לדון בהוכחות מהמסמכים הנ"ל.

מסמך מס' 3: הסכמות

נתחיל מהעדות הראשונה, בימים הקרובים נמשיך בעדויות מוחצות נוספות ובסוף נפרסם את כתב היחוסין העולה מבין השיתין בעז"ה.
הגאון רבי יעקב הלוי ספיר איש ירושלים. ...
היכן מוצאים אנו את עדותו של רבי יעקב ספיר? ...

והנה כותב רבי מאיר ליהמן (בשנת תרל"ג) ומזכיר את ייחוסו של רבי יהודה זרחיה לחיד"א, שימו לב שהיה פשוט לר"מ להימן יחוסו של רי"ז, מכיוון שככה"נ כך העיד בפניו ר"י ספיר ...

ולא יאומן שגם רבני וילנא נפלו בפח שטמן להם רבי יעקב ספיר, בן גילו של רבי יהודה זרחיה ... הנה:
הסכמות.pdf

לדברי צצ"פ, במסמך המכונה כאן "הסכמות", אמור להיות עדות מרבני וילנא שריז"א נכד הרב חיד"א.
והוא חוזר ומתבסס על עדות זו של רבני וילנא פעמים רבות.

שלטענתו שום גדול בישראל ובן תקופתו לא כתב עליו שהוא נכד החיד"א, ... ומהמסמכים שהבאתי מתברר שהאמת רחוקה מכך, (מכתבים מר"י ספיר, ר"מ להימן, רבני וילנא, ר"א אשכנזי, האמרי בינה, ר"א מאני ועוד אחרים שאביא אי"ה כולל ר"י משינווא) ולהפך כולם כולם כן 'התפתו אחר השמועה',

הבאתי מסמך מר"מ להמן ומרבני וילנא בהם נזכר שהיה נכד החיד"א - בשם הנוסע המפורסם ר"י ספיר איש ירושלים, שיד ושם היה לו בכל המדינות. והיה חי בירושלים ובצפת בתקופת הריז"א. אז לפני שמתקיפים - בודקים.

ואסכם שוב את המסמכים שהובאו כאן, למען תדעו עם מה להתמודד:
מכתבו של הבכור בו מציין חוטר מגזע חיד"א
מכתביהם של הרבנים בני דורו של ריז"א המציינים שהיה נכד חיד"א או שירש מהחיד"א
רש"ז שניאורסון מירושלים
ר"מ להמן בשם ר"י ספיר
רבני וילנא בשם ר"י ספיר
רבי אברהם אשכנזי
ר"א מני
ר"מ אוירבעך
מכתב מר"י משקלוב בו הוא מכנהו 'מגזע אזולאי'
מכתבי עיתון משנת התר"ל, ומשנת התרל"ג בהם מצויין נכד החיד"א

כי למולם עומדות עשרות עדויות מאנשים שהכירו אותו, וחיו בדורו, ומעידים על גדלותו התורנית ובכולם נזכר שהיה נכד חיד"א.
בין העדויות הללו:
רש"ז שניאורסון, ר"א אשכנזי, ר"מ להימן ורבני וילנא בשם ר"י ספיר, עדות בנו הבכור שהיה סמוך על שולחן אביו, עדות בנו חזקיה (מגזע רבנן קדישי אזולאי הרוממה), עדות ר"א מני ור"מ אוירבאך, עדות רבני חב"ד, עדות מחייו של רי"ז מר"י משקלוב שכותב עליו מגזע אזולאי,

אך הקורא את המסמך הזה המכונה "הסכמות", (ראה צילומו לעיל), ומצפה למצוא בו עדות רבני וילנא שריז"א נכד הרב חיד"א, יתאכזב עד מהרה.
המסמך הזה הוא מודעה בעיתון הלבנון (י"ג אב תרל"ג) מאת המו"ל של הירושלמי עם פי' ר"ש סיריליאו, שכדי לפרסם את הספר, הדפיס תחת הכותרת "תעודה", קטעים מהסכמת רבני ירושלים לספר [משנת תקפ"ז], עם חלק מחתימות הרבנים.
[לא ברור מי פירסם את המודעה, כי בספר עצמו חתומים בסוף ההקדמה "המוציא לאור: מאיר ... לעהמאנן ... המגיה: יחיאל בריל", ולא מבואר מה חלקו של כל אחד בספר].
לפני הקטעים המועתקים מההסכמה, מקדים המו"ל כמה מילים:
"בימים האלה הגיעו לידינו ההסכמות אשר הרבנים הגאונים הגדולים מעה"ק ירושלם ת"ו ומקושטא רבתי זצ"ל נתנו להרב המובהק וכו' מוה' יהודה זרחי' אזולאי (נכד הרב חיד"א) זצ"ל אז (בשנת תקצ"ב) כי היה עם לבבו ישר להדפיס את הירושלמי כ"י עם הפי' מהגאון מהרש"ס זצ"ל אשר עתה הוא בידינו והננו נכונים להוציאו לאור עולם בע"ה. ואמרנו לתת לפני הקוראים קצת מדבריהם הנאמרים באמת וצדק, (לכל דבריהם אין בזה המקום):"
(בעיתון שכחו לציין אם הדברים הועתקו מרבני ירושלים או מרבני קושטא).
ההסכמה הזו נדפסה בשלימותה בתלמוד ירושלמי ע"פ ר"ש סיריליאו - ברכות, שיצא לאור במגנצא תרל"ה, ע"י הרב מאיר להמן. בכותרת: "הסכמת המאורות הגדולים גאוני ורבני עיר הקדש ירושלם תובב"א".

הסכמת רבני ירושלים על ירושלמי עם רש סיריליאו.PDF

(567.78 KiB) הורד 455 פעמים

ההסכמה בשלימותה מכילה י"ג פסקאות שכל קטע מתחיל במילה "כל" ונגמר במילה "שלמה". ובסופה "הלא כה דברי החותמים פה עה"ק ירושלם ת"ו בחדש שבט משנת ציו"ן במשפ"ט תפדה לפ"ק" [=תקפ"ז, ולא תקצ"ב כמו שכתבו בעיתון], ועליה שמונה חתימות: רבי שלמה משה סוזין, רבי ישראל חיים רפאל סגרי, רבי שלמה יצחק בכ"ר בנימין מיוחס, רבי שמואל הלוי, רבי משה בכ"ר דוד דידיע מאגאר, רבי יונה משה נבון, רבי רפאל יהודה עוזיאל, רבי חזקיה אברהם הכהן.
ואילו במודעה כאן הועתקו מתוכם ד' פסקאות בלבד, ורק ד' חתימות: רש"מ סוזין, ריח"ר סגרי, רש"י מיוחס, רר"י עוזיאל.

נחזור לענינינו, כבר העיר "יעקובי" שאין במסמך שום הסכמה מרבני וילנא. דהיינו שההסכמה נכתבה ע"י רבני ירושלים ואין שם שום זכר לרבני וילנא.
ובנוסף לזה, כדאי לשים לב, התואר "נכד הרב חיד"א" לא נמצא כלל בתוך הסכמת הרבנים, אלא ב"מבוא" של המו"ל לפני ההסכמה.
לסיכום אין שום עדות מרבני וילנא.

[פרנצויז]

נמשיך עוד לדון בהוכחות מהמסמכים הנ"ל.
מסמך מס' 4: רבי רבקהם אשכנזי

מסמך מס' 4 הוא מודעה בעיתון החבצלת (א' כסלו תרל"א) מר' יצחק מפראג ור' נסים עזרא חיון, שקנו מיורשי רי"ז אזולאי את כת"י שיטה מקובצת קדשים, (וכותבים שריז"א נפטר לפני ג' חדשים), ומכיל גם הסכמת רבי אברהם אשכנזי, שממנה טוען צצ"פ שיש להוכיח שריז"א נכד הרב חיד"א.

כבר לפני כמה שנים נעשה נסיון להוכיח את הייחוס של ריז"א מדברי רבי אברהם אשכנזי (ורבי מאיר אויערבאך בעל אמרי בינה) בהסכמה לספר "חידושי מהר"ם חלאוה" על פסחים (ירושלים תרל"ג).

אצרף כאן צילום של ההסכמה בספר "חידושי מהר''ם חלאווה", ששם מופיע מפורשות שריז''א הוא נכדו של החיד''א, עד כדי שזה משמש הוכחה לאוטנטיות של הכתב יד, וכן הוכחה שהכתב יד הוא פירושו של המהר''ם חלאווה, כפי שיראו שם בהסכמת הרב אשכנזי, ובהסכמה למסקנתו מהג"ר מאיר אויערבאך מיד לאחריו.

viewtopic.php?f=19&t=4528#p36505

הסכמות לחידושי מהרם חלאווה פסחים.PDF

(414.08 KiB) הורד 409 פעמים

אך כבר אז, לפני כמה שנים, דחו הכותבים השונים את הראיה מההסכמה לחידושי מהר"ם חלאוה.

לאור פניה באישי, אציין עוד, שמשום מה אין הסכמת מהר"א אשכנזי למהר"ם חלאווה נראית בעיני כקובעת שאלה זו.
איש ספר ציין שלא גרו בירושלים בתקופה זו מצאצאי החיד"א. כך שאין לו למהר"א אשכנזי - שנולד בארץ יון אחר פטירת החיד"א ובילדותו עלה לירושלים - לידע אם רי"ז אזולאי נכד או לא, הרי שמו אזולאי, ובידו כתבי יד שהיו שייכים להחיד"א, הרי "חותם הגאון חיד"א ז"ל עליהם ונכרין הדברים שת"י ז"ל היו החידושים הנ"ל בירושה לנכדו ז"ל". ואף אם אין זה נכדו, עדיין "חותם הגאון חיד"א ז"ל עליהם".
כל זה היה נראה בעיני בפשיטות. אבל כיון שכבר עוררו, אציין עוד שגם פה יש חסרון תיבה או שתים, ולכאורה היה צ"ל "וממנו עברו בירושה לנכדו ז"ל". גם כאמור אין הימצאות הכת"י ביד נכד מהוה ראיה נוספת אחר שחותם החיד"א עצמו על זה ואין צורך לעדיות ומסורות. אינני מסיק מזה כלום, אבל תמיהה יש בזה.

כיוון שנדרשו עתה להסכמות אני אבקש לתהות, היכן וכיצד הקשר ביניהן לבין ר' יהודה זרחיה אזולאי? מדוע אף אחד מהמסכימים אינו מזכיר את שמו? ובפרט אם היה כל כך מיוחס, נכד החיד"א?
צאו וראו מה יש לפנינו (בהסכמות שהובאו כאן): הראשל"צ הרב אשכנזי מאריך לפרט שבירושלים יש הרבה כתבי יד מגדולי הדורות, וכמה מהכתבים הללו נקנו במחיר מלא על ידי שלושה אברכים, שלושתם כנראה אשכנזים גמורים - שמעון הכהן, מנחם מנדל מנדלזון ובן ציון מבוסק - ואחד מהכתבים הללו שקנו האברכים הללו, הוא כתב היד של מהר"ם חלאוה. ואחר כך מוסיף את המילים שסומנו, שחותם החיד"א על הדברים ותחת ידו היו ועברו בירושה לנכדו ז"ל (שיורשיו כנראה הם שמכרו את הכת"י לאברכים האשכנזים הנ"ל. ואגב כבר העיר כאן 'מתעמק' איזה דין ירושה יש בבן הבת?), מבלי להזכיר כלל מי הוא זה ואי זה הוא, מה עניינו, היכן היה מושבו ומיהם צאצאיו.
ובהסכמת הרמ"נ כהנוב, כשמצטט את לשון הראשון לציון "כי חותם הגאון חיד"א ז"ל עליו", אינו טורח לצטט את ההמשך עם הנכד (ובהסכמת הר"מ אויערבך אפילו להתחלה אינו נדרש). סמי מכאן "מה אחזו באותה תקופה בני ירושלים" בשאלה זו, ואיני יודע איך בדיוק אפשר על סמך רבע המשפט הנ"ל לקבוע איזה דבר "היה ידוע בירושלים של אותם ימים".

וכן ראה במאמר הנ"ל בקובץ "עץ חיים" (באבוב) גליון ט"ז, עמ' סה-סו, הערה ק':

יש שטוענים שיש חתימות של גדולי הרבנים, [שאחרי פטירת ריז"א נתנו אישור על כת"י מתוך עזבונו שהיו בחתימת הרב חיד"א], שבתוך דבריהם מעידים שריז"א היה נכד הרב חיד"א, אולם אחרי העיון מתברר שאין הדברים מדוייקים. א) בספר חידושי מהר"ם חלאווה על פסחים (ירושלים תרל"ג), בסוף הספר, בהסכמת הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי (בעל "שמרו משפט" על חוקות הדיינים ו"שו"ת מהר"א אשכנזי"): "והגם כי למותר הוא כי חותם הגאון חיד"א ז"ל עליהם ונכרין הדברים שת"י ז"ל היו החידושים הנ"ל בירושה לנכדו ז"ל". [עיי"ש שלא כתוב מי הוא הנכד, ויתכן שכונתו שריז"א קבל או קנה מנכדו]. ...
כלל הדברים, המדייק היטב היטב בדבריהם יראה שמעולם לא אמרו שריז"א נכד הרב חיד"א. ...

כאמור, כבר נדחתה ההוכחה מהסכמת ר"א אשכנזי על חידושי מהר"ם חלאוה, וכעת מנסה צצ"פ הוכחה חדשה, ומביא מסמך מס' 4 (המכונה "רבי רבקהם אשכנזי"!), שהוא מודעה בעיתון החבצלת (א' כסלו תרל"א) מר' יצחק מפראג ור' נסים עזרא חיון, שקנו מיורשי רי"ז אזולאי את כת"י שיטה מקובצת קדשים, (הם כותבים שריז"א נפטר לפני ג' חדשים), והדפיסו שם הסכמה מרבי אברהם אשכנזי.

(ההסכמה מכילה ח' פסקאות שכל קטע מתחיל במילה "מילתא" ונגמר בחרוז "קים".
דרך אגב, הסכמה זו של ר"א אשכנזי, נדפסה גם בס' "שיטה מקובצת" למס' כריתות, [בהשמטת הפיסקה השישית], וויען תרל"ח,

הסכמות לשיטה מקובצת כריתות.PDF

(248.9 KiB) הורד 410 פעמים

ראה בעץ חיים שם, עמ' נז הערה מ"ז).

צצ"פ טוען שרבי אברהם אשכנזי כותב שם שהכת"י נפל לחלקו של רבי יהודה זרחיה אזולאי מירושת הרב חיד"א, ומזה הוא רוצה להביא ראיה שריז"א היה נכד הרב חיד"א.

ר"א אשכנזי, ה'חכם באשי' בתקופת חייו של רי"ז, כותב שרי"ז היה נכד יחד עם האמרי בינה בקובץ שהובא כבר לעיל.
אני מעלה קול קורא נוסף משנת התר"ל, שלושה חודשים אחר הסתלקותו של הריז"א, בחתימת ידי יצחק מפראג ועזרא חיון, קוני ה'שיטה' ורבי אברהם אשכנזי מירושלים בו נכתב שהכת"י נפל לחלקו מירושת החיד"א.
רבי רבקהם אשכנזי.pdf

רבי רבקהם אשכנזי.JPG (1.74 MiB) נצפה 18881 פעמים

צצ"פ חוזר ומתבסס על עדות זו של רבי אברהם אשכנזי פעמים רבות.

שלטענתו שום גדול בישראל ובן תקופתו לא כתב עליו שהוא נכד החיד"א, ... ומהמסמכים שהבאתי מתברר שהאמת רחוקה מכך, (מכתבים מר"י ספיר, ר"מ להימן, רבני וילנא, ר"א אשכנזי, האמרי בינה, ר"א מאני ועוד אחרים שאביא אי"ה כולל ר"י משינווא) ולהפך כולם כולם כן 'התפתו אחר השמועה',

על דעת כולם, דבר היותו של ריז"א נכד החיד"א נפוצה עוד בחיי ריז"א, והגיעה לנכדיו על ידי ה'בכור' בעצמו. (מקור: עדויות בשם ר"י ספיר, כתבי עיתונות מיד לאחר פטירתו, מכתבי ר"א אשכנזי ור"א מני שמייחסים אותו כנכד החיד"א, וכיהנו ברבנות בחיי הריז"א, ובעיקר מכתבו של הבכור בעצמו שכותב על עצמו חוטר מגזע החיד"א ובעל החסל"א, וברור שהבכור שמע זאת מאביו, כי הרי סעד אותו בשנותיו האחרונות).

ואסכם שוב את המסמכים שהובאו כאן, למען תדעו עם מה להתמודד:
מכתבו של הבכור בו מציין חוטר מגזע חיד"א
מכתביהם של הרבנים בני דורו של ריז"א המציינים שהיה נכד חיד"א או שירש מהחיד"א
רש"ז שניאורסון מירושלים
ר"מ להמן בשם ר"י ספיר
רבני וילנא בשם ר"י ספיר
רבי אברהם אשכנזי
ר"א מני
ר"מ אוירבעך
מכתב מר"י משקלוב בו הוא מכנהו 'מגזע אזולאי'
מכתבי עיתון משנת התר"ל, ומשנת התרל"ג בהם מצויין נכד החיד"א

כי למולם עומדות עשרות עדויות מאנשים שהכירו אותו, וחיו בדורו, ומעידים על גדלותו התורנית ובכולם נזכר שהיה נכד חיד"א.
בין העדויות הללו:
רש"ז שניאורסון, ר"א אשכנזי, ר"מ להימן ורבני וילנא בשם ר"י ספיר, עדות בנו הבכור שהיה סמוך על שולחן אביו, עדות בנו חזקיה (מגזע רבנן קדישי אזולאי הרוממה), עדות ר"א מני ור"מ אוירבאך, עדות רבני חב"ד, עדות מחייו של רי"ז מר"י משקלוב שכותב עליו מגזע אזולאי,

וכבר העירו עליו שלא כתוב שם לשון ירושה, אלא כתוב שנפל לחלקו מהגאון החיד"א.

לא כתוב שם שירש את החיד"א, אלא שנפל לחלקו מהגאון החיד"א. [לא שאם היה כתוב היה זה משנה הרבה].

אך כשמעיינים במסמך מתברר שאין דברי צצ"פ נכונים כלל. ויש כאן בלבול בין הדברים שנכתבו ע"י רבי אברהם אשכנזי, לבין מה שנכתב ע"י אחרים.

החלק הראשון של המודעה הוא מדברי קוני הכת"י: ר' יצחק מפראג ור' נסים עזרא חיון, והם הם שכתבו את המילים: "וס' הנורא הזה נפל לחלקו של יאודה מהגאון מופת הדור כמה"ו חיד"א זצ"ל".
אך בהסכמת רבי אברהם אשכנזי עצמה, שנדפסה בהמשך המודעה, לא נזכר כלל שמו של הרב חיד"א, ראה בדברי ר"א אשכנזי שכתב: "אשר הזילו זהב מכיסם ובמחיר רב קנו הכרך הנורא הזה מעזבון הרב הישיש המפורסם כמוהר"ר יאודה אזולאי ז"ל".
בקיצור, מה שמביא צצ"פ "שהכת"י נפל לחלקו מהרב חיד"א", לא נמצא כלל בהסכמת ר"א אשכנזי, אלא ב"מבוא" של קוני הכת"י לפני ההסכמה. (וגם בדבריהם לא כתוב לשון ירושה).
לסיכום אין שום עדות מרבי אברהם אשכנזי.

[פרנצויז]

נמשיך עוד לדון בהוכחות מהמסמכים הנ"ל.
מסמך מס' 5: seferid_5281_page_3.pdf

מסמך מס' 5 הוא הסכמת רבני חברון שנדפסה בספר "פרקי אבות עם פירוש מהר"א אזולאי בעל חסד לאברהם" ירושלים תר"ע, וחתומים עליה רבי אליהו מני, רבי שמעון מנשה ב"ר משה, ורבי מנחם אריה ב"ר שמואל הלוי.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0009R

צצ"פ טוען שיש להוכיח את הייחוס של ריז"א מדברי רבי אליהו מני.

להמשך הדברים: הנה עדותם של רבי אברהם אשכנזי, ה'חכם באשי' של א"י בתקופת רבי יהודה זרחיה, וכן רבני חברון ובראשם הרבי הראשי רבי אליהו מני, החותם גם הוא על הכתב כי הכתבים של ה'שיטה' נפלו לחלקו של הגאון רי"ז בירושה מהגאון חיד"א. (גם הם היו מבין המתפתים להאמין אחרי נכדי החידא משנת 2016, ולפי עדותם הם הכירו את רבי יהודה זרחיה, בכתבם 'הרב הישיש המפורסם וכו')
נציין שהדברים היו כשישים שנה בס"ה אחר פטירת החיד"א, ובה בשעה שכל העולם ידע והכיר את צאצאי החיד"א, שחלקם היו גרים בא"י...

seferid_5281_page_3.JPG (1.33 MiB) נצפה 18827 פעמים

בחלק מהדברים יש כאן בלבול, כי בהסכמה זו לא חתום כלל רבי אברהם אשכנזי, והסכמתו על כת"י שיטה מקובצת נדפסה במק"א, (ראה מסמך מס' 4, וראה שיטמ"ק כריתות). [וכן המילים 'הרב הישיש המפורסם' לא נזכרו כאן, אלא בהסכמה על שיטמ"ק]. ולעומת זאת, רבני חברון ורבי אליהו מני לא חתמו בענין השיטה מקובצת.

ולעצם ההוכחה מהסכמת ר"א מני, צצ"פ חוזר ומתבסס על "עדות" זו של רבי אליהו מני פעמים רבות.

שלטענתו שום גדול בישראל ובן תקופתו לא כתב עליו שהוא נכד החיד"א, ... ומהמסמכים שהבאתי מתברר שהאמת רחוקה מכך, (מכתבים מר"י ספיר, ר"מ להימן, רבני וילנא, ר"א אשכנזי, האמרי בינה, ר"א מאני ועוד אחרים שאביא אי"ה כולל ר"י משינווא) ולהפך כולם כולם כן 'התפתו אחר השמועה',

על דעת כולם, דבר היותו של ריז"א נכד החיד"א נפוצה עוד בחיי ריז"א, והגיעה לנכדיו על ידי ה'בכור' בעצמו. (מקור: עדויות בשם ר"י ספיר, כתבי עיתונות מיד לאחר פטירתו, מכתבי ר"א אשכנזי ור"א מני שמייחסים אותו כנכד החיד"א, וכיהנו ברבנות בחיי הריז"א, ובעיקר מכתבו של הבכור בעצמו שכותב על עצמו חוטר מגזע החיד"א ובעל החסל"א, וברור שהבכור שמע זאת מאביו, כי הרי סעד אותו בשנותיו האחרונות).

ואסכם שוב את המסמכים שהובאו כאן, למען תדעו עם מה להתמודד:
מכתבו של הבכור בו מציין חוטר מגזע חיד"א
מכתביהם של הרבנים בני דורו של ריז"א המציינים שהיה נכד חיד"א או שירש מהחיד"א
רש"ז שניאורסון מירושלים
ר"מ להמן בשם ר"י ספיר
רבני וילנא בשם ר"י ספיר
רבי אברהם אשכנזי
ר"א מני
ר"מ אוירבעך
מכתב מר"י משקלוב בו הוא מכנהו 'מגזע אזולאי'
מכתבי עיתון משנת התר"ל, ומשנת התרל"ג בהם מצויין נכד החיד"א

כי למולם עומדות עשרות עדויות מאנשים שהכירו אותו, וחיו בדורו, ומעידים על גדלותו התורנית ובכולם נזכר שהיה נכד חיד"א.
בין העדויות הללו:
רש"ז שניאורסון, ר"א אשכנזי, ר"מ להימן ורבני וילנא בשם ר"י ספיר, עדות בנו הבכור שהיה סמוך על שולחן אביו, עדות בנו חזקיה (מגזע רבנן קדישי אזולאי הרוממה), עדות ר"א מני ור"מ אוירבאך, עדות רבני חב"ד, עדות מחייו של רי"ז מר"י משקלוב שכותב עליו מגזע אזולאי,

ועוד לפני צצ"פ, כבר לפני כמה שנים, נעשה נסיון להוכיח את הייחוס של ריז"א מדברי רבי אליהו מני.

כתבי היד באו אליו בירושה מאת החיד''א. ולא זו אף זו, גדולי הדור לפני כמאתים שנה, כגון, ר' אליהו מני מחברון, ר' אברהם אשכנזי הראשון לציון, ר' יחזקאל שרגא משינאווא, ועוד, כולם מעידים בסגנון אחד, שהכתבים שהיו בידי ר' יהודה זרחיה אזולאי באו אליו בירושה מהחיד''א.

וכבר אז, לפני כמה שנים, דחו את הראיה מהסכמת רבי אליהו מני.

טופס ההסכמה על פירוש לפרקי אבות אינה לר"א סלימן מני אלא לרבי שמעון מנשה חייקין (ראיה פשוטה לחלוטין, מזכיר כ"ק אדמו"ר הזקן), ואין להר"א מני בה אלא חתימה בלבד. כך שכזה נכתב בשנת תרמ"א (זכו"ת אבר"ה) אין לזה משמעות יתירה. וכי מאין לו לרשמ"ח לידע אם הרב הבכור צאצא החיד"א או לא. (ראה עוד בקטלוג "יודאיקה ירושלים" י' אדר תשנ"ג מספר 333, שם יש צילום כת"י הסכמת רבני חברון על ספר בית יוסף חדש, והטופס בכת"י רשמ"ח ועליה מתנוססים חתימת שאר רבני חברון).

וכן ראה מה שכתב על זה במאמר בקובץ "עץ חיים" (באבוב) גליון ט"ז, עמ' סח-סט, הערה קכ"ג:

ההסכמה כתובה כולה בלשון יחיד, ונכתבה כנראה ע"י הרב שמעון מנשה ב"ר משה [חייקין מסלוצק], כי הוא מזכיר את מ"ש "כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם בעל המחבר שו"ע וספר התניא" על המחבר. בנוסף עליו חתמו שם, רבה של חברון הג"ר אליהו מני, ורבי מנחם אריה ב"ר שמואל הלוי.

וגם כעת, בשנה זו, דחו את הראיה של צצ"פ מהסכמת רבי אליהו מני.

לא מצאתי בדברי ר"א מאני (וליתר דיוק בהסכמה שהוא חתום עליה) שריז"א הוא נכד החיד"א, או שירש אותו.
אגב האמור שם "בא סימן זכות אברהם" שלכאורה בא לציין את התאריך (=תרפ"א) אינו מובן, כי ר"א מאני ורש"מ חייקין לא היו אז בין החיים. ובהקדמת המו"ל של חסל"א אבות נאמר שבשנת תרל"ח השיג חמיו את הסכמת רבני חברון.

ר"א מאני כותב שהכת"י היה ספון בגנזי מהריז"א מירושת אבות לנחלת בנים ועליהם חותם מהריז"א ורב חיד"א ואביו.

ירושת אבות היינו שריז"א הוא מגזע הגאון המחבר ר"א אזולאי, ואין משפט זה מתייחס כלל לחיד"א, (גם אם כתה"י היו בידו או אפילו שייכים לו). וגם אין הכונה לדיני ירושה, אלא ש'עבר במשפחה'.

וראה מה שכתב (לגבי תאריך ההסכמה), במאמר הנ"ל בקובץ "עץ חיים" (באבוב) גליון ט"ז, עמ' סח, הערה קכ"ב:

כן כתב רי"ש שיין (שהוציא לאור בשנת תר"ע את הספר "פרקי אבות עם פירוש מהר"א אזולאי בעל חסד לאברהם"), בהקדמתו (דבר אל הקורא, עמ' ט"ו במהדורת תשמ"ז), שבשנת תרל"ח רצה רחי"ד להדפיס את הפירוש על פרקי אבות, ואז קיבל את ההסכמה מרבני חברון, וכן כתבו בפרקי אבות ע"פ בעל חסד לאברהם מהדורת תשמ"ז במבוא (עמ' י"א) שהסכמת רבני חברון היתה בתרל"ח, ופרט השנה שנדפס בהסכמה ("זכות אברהם") אינו מדוייק. [נראה שיש להחשיב בגימטריא רק את המילה "זכות" ואותיות "רה"].

וכן ראה מש"כ ב"עץ חיים" שם, הערה קכ"ג:

בתוך ההסכמה כתוב: "בן לאותו צדיק הרה"ג המפורסם בנש"ק כמו"ה יהודא זרחי' אזולאי ז"ל חוטר מגזע רבנן קדישי ומגזע הגאון המחבר ז"ל והראה לי ספרי כ"י ... אשר היו טמונים וגנוזים באמתחת ספרי כ"י היקרים של הרב מוהריז"א הנ"ז ירושת אבות לנחלת בנים ועליהם ח"י של נכדו הגאון רב חיד"א ז"ל וח"י הרב מר אביו של רב חיד"א". [ועיי"ש שלא כתוב שריז"א נכד הרב חיד"א, וכן לא כתוב ממי ירשו].

בקיצור, ההסכמה על "פרקי אבות עם פירוש רבי אברהם אזולאי", נכתבה בלשון יחיד, כנראה ע"י רבי שמעון מנשה חייקין, ואין שם לרבי אליהו מני אלא חתימה בלבד.
וכבר העיר הרב "מתעמק" שאין ליחוס הנזכר בהסכמה זו משמעות יתירה. וכי מנין לו לרבי שמעון מנשה חייקין (בשנת תרל"ח) לדעת אם הרב הבכור צאצא החיד"א או לא.
בנוסף לזה, בתוך ההסכמה לא נזכר שריז"א הוא נכד הרב חיד"א או שירש אותו, ורק כתוב שהיה מגזע ר"א אזולאי בעל חסד לאברהם, ושהספרים היו גנוזים אצל ריז"א "ירושת אבות לנחלת בנים" עם חתימות הרב חיד"א ואביו, ולא כתוב ממי ירשו.
לסיכום, אין עדות מרבי אליהו מני שריז"א היה נכד הרב חיד"א.

[שלמה גוטליב]

נחזור לענינינו, כבר העיר "יעקובי" שאין במסמך שום הסכמה מרבני וילנא. דהיינו שההסכמה נכתבה ע"י רבני ירושלים ואין שם שום זכר לרבני וילנא.
ובנוסף לזה, כדאי לשים לב, התואר "נכד הרב חיד"א" לא נמצא כלל בתוך הסכמת הרבנים, אלא ב"מבוא" של המו"ל לפני ההסכמה.
לסיכום אין שום עדות מרבני וילנא.

NLI-Article (13).jpg (156.32 KiB) נצפה 18744 פעמים

[שלמה גוטליב]

זאת ועוד

חדיד - חיים יוסף דוד.JPG (30.24 KiB) נצפה 18734 פעמים

[וונדרבר]

זאת ועוד

חדיד - חיים יוסף דוד.JPG

מה מקור הצילום הזה?
לא מובן איזה חידוש רואים כאן. הרי לא כתוב כאן שריז"א היה נכד החיד"א.

[שלמה גוטליב]

הסכמת רבני וילנא שחיפשו כאן מצאתי לפני תקופה בעיתון הלבנון, מוזכר היותו נכד בגוף הדברים

וילנא.JPG (21.12 KiB) נצפה 18656 פעמים

ההסכמה השניה היא מובאה בהסכמות רבני ירושלים וקושטא בו הם מזכירים שהוא נכד לגזע המלוכה ומוסיפים "חדי"ד ואונו" בר"ת, (חדיד הם ר"ת של חיים יוסף דוד)
כך שאי אפשר לטעון שהיותו נכד לא מוזכרת בכלל בהסכמות אלא להפך, אני כן ראיתי שמוזכר.
העלתי הכל למען ההיסטוריה, לא מבין הרבה בסוגיא.

[וונדרבר]

ההסכמה השניה היא מובאה בהסכמות רבני ירושלים וקושטא בו הם מזכירים שהוא נכד לגזע המלוכה ומוסיפים "חדי"ד ואונו" בר"ת, (חדיד הם ר"ת של חיים יוסף דוד)
כך שאי אפשר לטעון שהיותו נכד לא מוזכרת בכלל בהסכמות אלא להפך, אני כן ראיתי שמוזכר.
העלתי הכל למען ההיסטוריה, לא מבין הרבה בסוגיא.

1. חדיד אינו ראשי תיבות של שמו של הרב חיד"א, כי שם משפחתו אינו מתחיל באות ד'.
2. בחלק הראשון של המשפט מדובר על היחוס של ריז"א: "זרע קדש מגזע האיתנים, ממעונות אריות לבן של ראשונים, עירין קדישין ממלכת כהנים", ואח"כ עוברים לדבר על ריז"א בעצמו, ועליו כתוב "חדיד", ולא על משפחתו: "ואיהו גופיה גדול מרבן, דגול מרבבה ורבי רבוין, חדי"ד ואונו, חדודו קודם לליבונו, ... כמהר"ר יהודה זרחיה אזולאי נר"ו".
3. "חדיד" פירושו "מחודד", דהיינו "חריף". (מליצה עפ"י לשון של פסוק, ולכן יש סימן של גרשיים, ואינו ראשי תיבות).

כך שאפשר וצריך לטעון שהיותו נכד לא מוזכרת כלל בהסכמה זו.

[שלמה גוטליב]

לא.
חדי"ד נרמז השם ח יים י וסף ד ו ד

ובכלל המליצה 'חדיד ואונו' לא משמשת כמליצה על 'חידוד'
כי חדיד זה שם של אדם, 'ובני לוד חדיד ואונו'
השבח כאן שחדיד ואונו עלו לארץ ישראל.
וזה בהחלט יכול להתפרש כמו שאני ראיתי זאת ממבט ראשון ואכמ"ל.

עד כאן בעניין זה. חבל לעורר שוב את האמוציות הרבות הטמונות כאן

[להודות ולהלל]

היום יום ההצלה של בכור אזולאי - חיים יוסף דוד בנו של רבי יהודה זרחיה.
בגיל 3 בפרוע פורע במרת פייגא יפה שגידלה אותו, והיא נשכבה וגוננה עליו בגופה וכך ניצל.
ועשה זאת יום הצלה למשפחתו ואמירת משניות לעילוי נשמתה.

[יוסף אזולאי]

בדידי הוה עובדא
באחד מנכדי הבכור אזולאי שהתווכחתי אתו אודות יחוסו להחיד"א והלה טען שזה דבר ברור שהם נכדים להחיד"א והא לך ראיה כיוון שלאמו שהוא נכדת הבכור יש ספרים עם הגהות רבות של ג"ע החיד"א.
ביקשתי ממנו לראות את הספרים, המשיך ואמר שאמו מחזיקה את הספרים בכספת בבנק והספרים האלה קדושים ויקרים אצלה ובוודאי לא תסכים להוציא מהכספת. פגעתי בו במשך כמה חדשים עד שיום אחד הוא הלך עם אמו להבנק ועשה לי תמונות מספר אחד והעביר לי.
מיד אמרתי לו תראה איך שההגהות האלה כתב אשכנזי מובהק כמו שאנו רגילים לכתוב היום, ואילו החיד"א אפילו לא הכיר כתב כזה. ועוד שהספר הזה הוא ספר שערי צדק להרב דב"ש שנדפס בירושלים לראשונה בשנת תרכ"ב כמעט 50 שנה אחרי שנפטר הרב חיד" א. הרי בוודאי שהגהות האלו אינם שלו. וראיתי על השער חתימה אשכנזית וכנראה שהוא חתימת הבכור.
האיש קיבל וסבר, אבל לאמו לא רצה להגיד כלום כי אצלה האמונה בזה שהם נכדים להחיד"א, חזק מאוד, וכל חייהם הביאו ראיה מהספרים שיש בהם בירושה.

[הגרח]

מהרב בנימין יוז"ק האמרי בנימין שמעתי מספר פעמים שאמו היא מבית חבדי ירושלמי מנינותיו של אחד מחתני החיד"א לדבריו החידא בכוונת מכוון בחר חתנים אשכנזים
י"א שסבר עפי הקבלה שזהו חיבור נכון של חסד ספרדי עם גבורות אשכנזי ויש בזה משום קירוב הגאולה
וכן נהג בעקבותיו בדורינו אבי משפחת דרזי הירושלמית חלבית.

[מחולת המחנים]

מהרב בנימין יוז"ק האמרי בנימין שמעתי מספר פעמים שאמו היא מבית חבדי ירושלמי מנינותיו של אחד מחתני החיד"א לדבריו החידא בכוונת מכוון בחר חתנים אשכנזים
י"א שסבר עפי הקבלה שזהו חיבור נכון של חסד ספרדי עם גבורות אשכנזי ויש בזה משום קירוב הגאולה
וכן נהג בעקבותיו בדורינו אבי משפחת דרזי הירושלמית חלבית.

כוונתך כמובן לבכור אזולאי נשוא האשכול ולא למרן החיד"א.

[ציבור]

מהרב בנימין יוז"ק האמרי בנימין שמעתי מספר פעמים שאמו היא מבית חבדי ירושלמי מנינותיו של אחד מחתני החיד"א לדבריו החידא בכוונת מכוון בחר חתנים אשכנזים
י"א שסבר עפי הקבלה שזהו חיבור נכון של חסד ספרדי עם גבורות אשכנזי ויש בזה משום קירוב הגאולה
וכן נהג בעקבותיו בדורינו אבי משפחת דרזי הירושלמית חלבית.

למה הספרדים זה חסד והאשכנזים זה גבורות?

[דרומי]

כמדומה שהחיד"א כותב משהו בסגנון הזה. ולמיטב זכרוני הוא כותב שבאיטליה זה משהו 'ממוצע', כעין תפארת.

היסוד למיטב ידיעתי הוא זה שהאשכנזים נמצאים בגלות אדום, בנו של יצחק, שהוא ענין של גבורה (וגם הצבע אדום שייך לגבורה)

ואילו הספרדים בגלות ישמעאל, בנו של אברהם, איש החסד.

ומסבירים לפי זה את ההבדל במנגינות שביניהם, ואיני זוכר כרגע הפרטים.

[מה שנכון נכון]

דיוקם של דברים כאן.

[ברוז]

מתברר שתופעת אימוץ הורים לא הייתה רק אצל מיודענו הבכור
הנה מנדהוא שהחליט כי הוא בן של השדי חמד... לא יאומן.
מצורף בזה דברי הגאון רבי יעקב חיים סופר בעניין מפליא זה.

מסתבר שלשקר יש רגלים...

[וונדרבר]

מתברר שתופעת אימוץ הורים לא הייתה רק אצל מיודענו הבכור
הנה מנדהוא שהחליט כי הוא בן של השדי חמד... לא יאומן.
מצורף בזה דברי הגאון רבי יעקב חיים סופר בעניין מפליא זה.

מסתבר שלשקר יש רגלים...

כותב המכתב שהבאת, בבקשה לקבלת אישור לעליה לארץ ישראל, הוא רבי משה פסח, והוא ידוע כתלמיד מובהק של השדי חמד, וכשרבו השדי חמד כתב את צוואתו (הנדפסת בשדי חמד) מינה אותו כאפוטרופוס על עזבונו.
אמנם, יש תוספת חידוש במכתב שהבאת, ששם כתוב שרבו אימץ אותו ואת אחיו כבנים. [ומבואר שם שבזמן כתיבת המכתב, בשנת תרע"ה, הוא כבר היה זקן והגיע לגיל גבורות].

אך אין לזה שום קשר למה שהביאו מה שכתב הרב יעקב חיים סופר בקובץ עץ חיים באבוב גליון י' עמ' רס"ו
viewtopic.php?f=19&t=4528&p=140052&hilit=#p140052
כי שם מדובר על מה שנזכר באהלי שם (גוטליב) עמ' 490, על אחד שכינה את עצמו שמעון מדיני, וטען שהוא ממש בנו של השדי חמד, ואמר על עצמו שנולד בשנת תרכ"א בעיר חברון, ובשנת תרס"ה התקבל כממלא מקום אביו כרב הכולל לעדת הספרדים בעיה"ק חברון. [וכמובן שכל מה שכתוב שם הוא שקר].

[ברוז]

מתברר שתופעת אימוץ הורים לא הייתה רק אצל מיודענו הבכור
הנה מנדהוא שהחליט כי הוא בן של השדי חמד... לא יאומן.
מצורף בזה דברי הגאון רבי יעקב חיים סופר בעניין מפליא זה.

מסתבר שלשקר יש רגלים...

כותב המכתב שהבאת, בבקשה לקבלת אישור לעליה לארץ ישראל, הוא רבי משה פסח, והוא ידוע כתלמיד מובהק של השדי חמד, וכשרבו השדי חמד כתב את צוואתו (הנדפסת בשדי חמד) מינה אותו כאפוטרופוס על עזבונו.
אמנם, יש תוספת חידוש במכתב שהבאת, ששם כתוב שרבו אימץ אותו ואת אחיו כבנים. [ומבואר שם שבזמן כתיבת המכתב, בשנת תרע"ה, הוא כבר היה זקן והגיע לגיל גבורות].

אך אין לזה שום קשר למה שהביאו מה שכתב הרב יעקב חיים סופר בקובץ עץ חיים באבוב גליון י' עמ' רס"ו
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... t=#p140052
כי שם מדובר על מה שנזכר באהלי שם (גוטליב) עמ' 490, על אחד שכינה את עצמו שמעון מדיני, וטען שהוא ממש בנו של השדי חמד, ואמר על עצמו שנולד בשנת תרכ"א בעיר חברון, ובשנת תרס"ה התקבל כממלא מקום אביו כרב הכולל לעדת הספרדים בעיה"ק חברון. [וכמובן שכל מה שכתוב שם הוא שקר].

ידעתי גם ידעתי את כל הדברים האלה.
ומ"מ הבאתי מכתב זה ללמדנו שאע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר מיהא איכא.
פוק חזי במוספי חג פסח הבעל"ט שהכותבים המחוננים יכתבו כתבה מסעירה ורצופת גילויים: "כל מה שלא ידעתם על הבן המאומץ של השדי חמד", ולבטח יביאו גם את מכתבו של רבי משה פסח.
כיד ה' הטובה עליהם.

[שלמה גוטליב]

בדידי הוה עובדא
באחד מנכדי הבכור אזולאי שהתווכחתי אתו אודות יחוסו להחיד"א והלה טען שזה דבר ברור שהם נכדים להחיד"א והא לך ראיה כיוון שלאמו שהוא נכדת הבכור יש ספרים עם הגהות רבות של ג"ע החיד"א.
ביקשתי ממנו לראות את הספרים, המשיך ואמר שאמו מחזיקה את הספרים בכספת בבנק והספרים האלה קדושים ויקרים אצלה ובוודאי לא תסכים להוציא מהכספת. פגעתי בו במשך כמה חדשים עד שיום אחד הוא הלך עם אמו להבנק ועשה לי תמונות מספר אחד והעביר לי.
מיד אמרתי לו תראה איך שההגהות האלה כתב אשכנזי מובהק כמו שאנו רגילים לכתוב היום, ואילו החיד"א אפילו לא הכיר כתב כזה. ועוד שהספר הזה הוא ספר שערי צדק להרב דב"ש שנדפס בירושלים לראשונה בשנת תרכ"ב כמעט 50 שנה אחרי שנפטר הרב חיד" א. הרי בוודאי שהגהות האלו אינם שלו. וראיתי על השער חתימה אשכנזית וכנראה שהוא חתימת הבכור.
האיש קיבל וסבר, אבל לאמו לא רצה להגיד כלום כי אצלה האמונה בזה שהם נכדים להחיד"א, חזק מאוד, וכל חייהם הביאו ראיה מהספרים שיש בהם בירושה.

ר' יוסף,
אפשר לומר הכל, אבל הסיפור הזה שלך הינו לצערי סתם דמיונות.
אני ראיתי בעיניי בספריית ר' אבהם וינגרטן ז"ל מירושלים ספרים עם חת"י יד החיד"א והגהותיו הק' בכת"י ספרדי. הספריות מלאות בכל העולם ספרים של החידא מאוצרו של הריז"א. ספרי 'חסד לאברהם' מירושת החיד"א הודפסו ע"י המשפחה, כך שספרים בטוח היה להם.
כאן באשכול יש טענות אחרות לגמרי.
אבל ברור שלריז"א הייתה ספריה ענקית מספרי החידא.

(נזכרתי מכך עכשיו כי ראיתי שוב את אחד הספרים הנ"ל בביתו של אחד מבני הנ"ל, סליחה על ההקפצה)

[וונדרבר]

הספריות מלאות בכל העולם ספרים של החידא מאוצרו של הריז"א. ספרי 'חסד לאברהם' מירושת החיד"א הודפסו ע"י המשפחה, כך שספרים בטוח היה להם. כאן באשכול יש טענות אחרות לגמרי. אבל ברור שלריז"א הייתה ספריה ענקית מספרי החידא. (נזכרתי מכך עכשיו כי ראיתי שוב את אחד הספרים הנ"ל בביתו של אחד מבני הנ"ל, סליחה על ההקפצה)

ס' 'חסד לאברהם' לא נדפס ע"י משפחת הריז"א.
כנראה כוונתך לס' "פרקי אבות עם פירוש מהר"א אזולאי בעל חסד לאברהם", שהוציא לאור רי"ש שיין (חתן הבכור) בשנת תר"ע.

[שלמה גוטליב]

הספריות מלאות בכל העולם ספרים של החידא מאוצרו של הריז"א. ספרי 'חסד לאברהם' מירושת החיד"א הודפסו ע"י המשפחה, כך שספרים בטוח היה להם. כאן באשכול יש טענות אחרות לגמרי. אבל ברור שלריז"א הייתה ספריה ענקית מספרי החידא. (נזכרתי מכך עכשיו כי ראיתי שוב את אחד הספרים הנ"ל בביתו של אחד מבני הנ"ל, סליחה על ההקפצה)

ס' 'חסד לאברהם' לא נדפס ע"י משפחת הריז"א.
כנראה כוונתך לס' "פרקי אבות עם פירוש מהר"א אזולאי בעל חסד לאברהם", שהוציא לאור רי"ש שיין (חתן הבכור) בשנת תר"ע.

אכן כן.
למשפחה היה את כל הסט בכתב יד של הגה"ק החסל"א.
אבל ברובו הגדול נעלם (ניתן לרב אחד ולא חזר...), חלקו קיים עוד אצל משפחת שיין, ורק הפרקי אבות יצא לאור מאותו כתבי יד.

[וונדרבר]

ס' 'חסד לאברהם' לא נדפס ע"י משפחת הריז"א.
כנראה כוונתך לס' "פרקי אבות עם פירוש מהר"א אזולאי בעל חסד לאברהם", שהוציא לאור רי"ש שיין (חתן הבכור) בשנת תר"ע.

אכן כן. למשפחה היה את כל הסט בכתב יד של הגה"ק החסל"א.
אבל ברובו הגדול נעלם (ניתן לרב אחד ולא חזר...), חלקו קיים עוד אצל משפחת שיין, ורק הפרקי אבות יצא לאור מאותו כתבי יד.

ס' אהבה בתענוגים, שהוא פי' מהר"א אזולאי על כל סדר נזיקין, יצא לאור בשנת תשמ"ו, ע"י מכון ירושלים, מכת"י של המשפחה הנ"ל.

[שלמה גוטליב]

ס' 'חסד לאברהם' לא נדפס ע"י משפחת הריז"א.
כנראה כוונתך לס' "פרקי אבות עם פירוש מהר"א אזולאי בעל חסד לאברהם", שהוציא לאור רי"ש שיין (חתן הבכור) בשנת תר"ע.

אכן כן. למשפחה היה את כל הסט בכתב יד של הגה"ק החסל"א.
אבל ברובו הגדול נעלם (ניתן לרב אחד ולא חזר...), חלקו קיים עוד אצל משפחת שיין, ורק הפרקי אבות יצא לאור מאותו כתבי יד.

ס' אהבה בתענוגים, שהוא פי' מהר"א אזולאי על כל סדר נזיקין, יצא לאור בשנת תשמ"ו, ע"י מכון ירושלים, מכת"י של המשפחה הנ"ל.

אני נזכר כי הרה"ח ר' אברהם וינגרטן הנז' (אביו של ר' יעקב מח"ס הסיודר המפורש) סיפר לי בשם זקנתו ודודתו גענעשע שפירא ע"ה שאביהם הבכור היה מאד מחשיב את הכת"י של החסל"א מירושת זקנו ע"ה והיה משתמש בו בסגולה לשמירה ליולדות ולחולים, והיה מניחם תחת הכרית. כמעט את כל הספריה שרכש הוא מכר, אבל את הכת,י הזה היה מחשיב מאד ורצה להדפיסו בעצמו כידוע.
עוד אמר לי שזה מיורשת החיד"א, שהיה בידו שני כרכים מכתבי החסל"א (אמר לי שהחיד"א כותב בכמה מקומות שכתבי החסל"א כולם בידו. עוד אמר לי שהחיד"א כותב בכמה מקומות שהיה בידו את אותו הכתב יד פעמיים. (דהיינו שהחסל"א העתיקו ב' פעמים)

ואגב, ר' אברהם הנ"ל לעג לכל הויכוח דלעיל על הייחוס, ומשנתו הייתה ברור בנידון כפי ששמע מדודתו גינעשע הנ"ל יחד עם הרר"א בריזל שהריז"א היה בן בתו של בן החיד"א, ואף סיפר כי לזקנו היו ספרים מירושת ר' אברהם בן החיד"א. (שנפטר בחיי אביו)
(מבקש לא להגרר שוב לויכוח)

[מתישהוא]

האם מישהו יכול לעזור לי לאמת/לפרוך את הסברא שהעלו בפורום אחר, שהחתימות בספר דלקמן הם של רבי יהודא זרחיא אזולאי? אני לא שואל האם אתם מסכימים לפענוח, אלא האם מישהו יכול לאשר/להכחיש דמיון בין חתימות וכתבי יד אלו ובין שאר החתימות וכת"י שלו, או שמא מדובר ברבי יהודא זרחיא אזולאי אחר, ולא זה שבאשכול זה.

[פרנצויז]

האם מישהו יכול לעזור לי לאמת/לפרוך את הסברא שהעלו בפורום אחר, שהחתימות בספר דלקמן הם של רבי יהודא זרחיא אזולאי? אני לא שואל האם אתם מסכימים לפענוח, אלא האם מישהו יכול לאשר/להכחיש דמיון בין חתימות וכתבי יד אלו ובין שאר החתימות וכת"י שלו, או שמא מדובר ברבי יהודא זרחיא אזולאי אחר, ולא זה שבאשכול זה.

החסומים לא רואים כלום. (רק שלשה ריבועים אפורים!].
כדאי שבמקום לשלוח קישורים לאתר, תוריד את התמונות ותשמור אותם בתור JPEG, ואז יוכלו לראות מה שכתוב.

[מתישהוא]

האם מישהו יכול לעזור לי לאמת/לפרוך את הסברא שהעלו בפורום אחר, שהחתימות בספר דלקמן הם של רבי יהודא זרחיא אזולאי? אני לא שואל האם אתם מסכימים לפענוח, אלא האם מישהו יכול לאשר/להכחיש דמיון בין חתימות וכתבי יד אלו ובין שאר החתימות וכת"י שלו, או שמא מדובר ברבי יהודא זרחיא אזולאי אחר, ולא זה שבאשכול זה.

החסומים לא רואים כלום. (רק שלשה ריבועים אפורים!].
כדאי שבמקום לשלוח קישורים לאתר, תוריד את התמונות ותשמור אותם בתור JPEG, ואז יוכלו לראות מה שכתוב.

אני מעלה כבקשתך שוב את התמונות בצורה ישירה. אשמח לשמוע חוות דעת.

[פרנצויז]

אני מעלה כבקשתך שוב את התמונות בצורה ישירה. אשמח לשמוע חוות דעת.

בצילום הראשון מעל הכיתוב "ספר רוח דוד ונשמת דוד" כמדומה שכתוב "לעבודת קוני קניתי יאודה זרחיה", ובצד שמאל של דף השער יש חתימה מסולסלת "יאודה זרחיה ס"ט".
אך מוזר שבשתיהם לא כתוב "אזולאי"!
[בצילום השני יש חתימה "... יצחק", ואינו רבי יהודה זרחיה].
בצילום השלישי כמדומה שכתוב "מקנת כספי לעבודת קוני הצעיר יאודה זרחיה ... ס"ט". ולא ברור האם כתוב שם "אזולאי" (?).

בעבר התפרסם לעיל צילום כתב ידו של רבי יהודה זרחיה אזולאי, על כת"י שהיה ברשותו,
viewtopic.php?f=19&t=4528&start=120#p267936
viewtopic.php?f=19&t=4528&start=240#p276784
מצורף כאן שוב הקישור והצילום לשם השוואת הכתב.
http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 2823_f001r

ריז אזולאי מיורשי.png (2.21 MiB) נצפה 13270 פעמים

[מתישהוא]

אני מעלה כבקשתך שוב את התמונות בצורה ישירה. אשמח לשמוע חוות דעת.

בצילום הראשון מעל הכיתוב "ספר רוח דוד ונשמת דוד" כמדומה שכתוב "לעבודת קוני קניתי יאודה זרחיה", ובצד שמאל של דף השער יש חתימה מסולסלת "יאודה זרחיה ס"ט".
אך מוזר שבשתיהם לא כתוב "אזולאי"!
[בצילום השני יש חתימה "... יצחק", ואינו רבי יהודה זרחיה].
בצילום השלישי כמדומה שכתוב "מקנת כספי לעבודת קוני הצעיר יאודה זרחיה ... ס"ט". ולא ברור האם כתוב שם "אזולאי" (?).

ממש תודה רבה על התשובה המפורטת!

האם בכיתוב שבתוך דף השער לא כתוב "לעבודת קוני קניתי יאודה זרחיה א", כלומר בתוסף האות אל"ף אחרי "יאודה זרחיה"? ואז זה יכול להתפרש כהתחלה של אזולאי.

[נטיעות]

הכל עוד יתהפך לטובת צפפ כשהוא יעלה את המסמכים האוטנטיים שבידו, שם מבורר ומפורש היטב כל סדר הייחוס

ושם כתוב שאמו של הריז"א היא בתו של רבי אברהם בן החיד"א?

[ליבא לתיובתא]

כתבי היד של הגאון רבי אהרן אזולאי, מחכמי מראכש העצומים [יעויי' בכתה"י שלו בספה"ל]
היו בידי ריז"א. האם יש בזה הוכחה לכך שהוא צאצא שלו??