הגרמ"מ אפשטיין ומשפחתו

[עט סופר]

ד. הג"ר אהרן כהן זצ"ל. ר"י חברון. נפטר ערירי תש"כ.

ה. הג"ר משה חברוני זצ"ל. ר"י חברון. בניו ר' מרדכי חברוני, ר' יצחק זאב חברוני. חתניו ר' הלל זקס שליט"א, יבחל"ח ר' אהרן יפה'ן זצ"ל.
[b]

רבי אהרן כהן הניח בן רבי יוסף כהן הידוע, ונכדו רבי דוד כהן ר"י חברון.
רבי משה חברוני יש גם חתן רבי נחמן טוקר, המכהן בישיבה אף הוא.

[קול אומר קרא]

רבי אהרן כהן הניח בן רבי יוסף כהן הידוע, ונכדו רבי דוד כהן ר"י חברון..

ר"א כהן נפטר ערירי, וכל דבריך הם דמיונות בעלמא.

[מיללער]

ר' אפרים אפשטיין משיקאגו (במרכז) עם משלחת הג'וינט מבקר במחנה הריכוז בפרנוולד, גרמני' אחרי השואה.
http://collections.yadvashem.org/photos ... 80112.html

[חרט]

על הגרמ"מ אפשטיין כתב רי"ז דבורץ חוברת בשם הגאון רבי משה מרדכי עפשטיין.
באוצר נמצאת החוברת עד עמ' 55 בלבד.
יצאה לאור ע"י הוצאת נצח תש"ד.
בחוברת זו, שחלקה הראשון פרסם הרי"ז דבורץ בהמשכים בתבונה, מתמקד המחבר יותר במאבקים בתוככי הישיבה דסלבודקה יותר מאשר בדמותו של הגרמ"מ. וכאמור, החוברת שבאוצר קטועה.

[כלבאשבוע]

יש לי מכתבים של הגאון רבי אפרים אפשטיין זצ"ל להגאון רבי אהרן חיים צימרמן זצ"ל

הנ"ל היו ידידים טובים בימיהם בשיקאגו.

[מיללער]

תודה רבה הרב אי"ס

הנה אח נוסף:
ר' אפרים אפשטיין משיקגו

נולד בשנת תרל”ו בבאקשט שע”י וואלאזין, לאביו הג”ר צבי חיים זצ”ל שייסד ישיבה שם והרביץ תורה לתלמידים. למד בסלבודקה אצל הג”ר איצל’ה רבינוביץ זצ”ל (שהיה אח”כ בפוניבז’ ועל שמה נתפרסם) ואצל הג”ר איצל’ה בלזר זצ”ל. בתר”ס נתמנה לממלא מקום אביו בבאקשט שנפטר אז, בתרס”ב התחתן, ובתרע”ט עבר לארה”ב ונתקבל לרב בקהילת “זכרו תורת משה” בניו יארק, ואח”כ בקהילת “ר’ ישראל סלנטר-אנשי זאמוט”, ובתרפ”א לקהילת “אנשי כנסת ישראל” בשיקגו. היה סגן נשיא אגודת הרבנים. היה ממייסדי ישיבת בית מדרש לתורה בשיקגו, ומסר בה שיעורים. ביסוד “ועד ההצלה” נתמנה לגזברה, ובתש”ח וט’ עמד בראש משלחות לאירופה וא”י לעזור לפליטים ולמוסדות התורה

http://kevarim.com/rabbi-ephraim-b-tzvi-chaim-epstein/

בי"ד אב שנת ת"ש השיא ר' אפרים עפשטיין את בתו בילא חנה להחתן מאיר טמקין ב"ר חיים בנו של ר' מאיר זאב טמקין ר"מ בישיבת תורת חיים בי-ם, הנה כתבה על השמחה בשיקאגו:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 45&hilite=

ר' מאיר זאב טעמקין היה אחיו של ר' מנחם דוד טעמקין אב"ד פיעטריקוב ומח"ס ויברך דוד

[מותיב ומפרק]

היה לרבי אפרים בן נוסף לשעבר תלמיד ישיבת סלבודקא רב קונסרבטיבי באטלאנטא ג'ורג'יא שמו Harry Epstein
מת בשנת תשס"ב בגיל 101

[מיללער]

היה לרבי אפרים בן נוסף לשעבר תלמיד ישיבת סלבודקא רב קונסרבטיבי באטלאנטא ג'ורג'יא שמו Harry Epstein
מת בשנת תשס"ב בגיל 101

שמו המלא היה צבי חיים כשם אבי אביו, מתחלה לא היה רב קונסרבטיבי רק מודרני, אולי לאחריו התדרדר מעמדו הרוחני רח"ל, הנה ספר באנגלית עליו:
Harry H. Epstein and the rabbinate as conduit for change
http://books.google.com/books?id=CSDNTY ... &q&f=false

[היא שיחתי]

מישהו יודע אם התמונה תולה בבניין עיריית חדרה?

[חרט]

אם התמונה תולה או לא - לא אדע, אבל זה האיזכור היחיד באתר של עיריית חדרה: http://www.hadera.muni.il/

רחוב אפשטיין משה מרדכי
תיאור נולד בבאקשט שבפלך וילנא בשנת 1866. יסד את אגודת "נס ציונה" שפעלה לישוב ארץ-ישראל. נסע כציר אגודתו לארץ ישראל וקנה את אדמות חדרה מיהושע חנקין בשנת 1890. חלה בקדחת וחזר לחו"ל. ב- 1928 עלה לארץ והקים את ישיבת סלובודקה בחברון. אחרי מאורעות 1929 יסד עם גיסו, הרב איסר זלמן מלצר, את הישיבה "אהל תורה - בית דוד" בירושלים. נפטר בשנת 1933.


(מתוך החוברת "חדרה רחובות ושכונות" בעריכת אלישיב אורן ז"ל וחיליק מדור חיים).

[מתפעל]

בנו היחיד היה ר' שרגא פייבל אפשטיין זצ"ל,

מה ידוע עליו? האם היה רב? האם היה קשור לישיבה?
בנו רבי שמשון מיכאל היה רב בית הכנסת המגדל בבית וגן ונפטר לא מזמן. ז"ל.

לגבי ר' אהרן כהן זצ"ל, בדוק שנפטר תש"ך? עד כמה שזכור לי זה היה תשכ"ב.
די מצחיק כיצד הרב מלר מנסה בספר לתרץ למה הלך לר' אהרלך.
מה אתה עושה מזה ענין, הוא נהנה שם וקיבל חיזוק ויראת שמים, אז מה? צריך ל"תרץ" את זה?

[תולדות]

איני יודע על העירייה, אבל במוזיאון החאן בחדרה, התמונה תלויה.

[איש_ספר]

בנו היחיד היה ר' שרגא פייבל אפשטיין זצ"ל, מה ידוע עליו? האם היה רב? האם היה קשור לישיבה?

איני יודע בדיוק מה היה דרגתו בתורה אבל ודאי שהיה רחוק מגיסיו הגאונים. אם איני טועה היה קשור להנהלה הגשמית של הישיבה, מחמת חולי נשימה היה צריך לשהות הרבה בסוריה, ונעדר מן הישיבה הרבה, וכך התרופפה אחיזתו בישיבה ומוסדתיה.

[בור הגולה]

בנו היחיד היה ר' שרגא פייבל אפשטיין זצ"ל, מה ידוע עליו? האם היה רב? האם היה קשור לישיבה?

איני יודע בדיוק מה היה דרגתו בתורה אבל ודאי שהיה רחוק מגיסיו הגאונים. אם איני טועה היה קשור להנהלה הגשמית של הישיבה, מחמת חולי נשימה היה צריך לשהות הרבה בסוריה, ונעדר מן הישיבה הרבה, וכך התרופפה אחיזתו בישיבה ומוסדתיה.

בנו ר' שמשון נפטר לא מזמן כנזכר.
בתו הרבנית רמה פינקל תחי', אלמנת הרה"ג ר' משה פינקל זצ"ל ברחז"פ. היא עוסקת בתיעוד עניני המשפחה וכו'.

[תולדות]

הספר שלה כבר נדפס?

[בור הגולה]

לא שמעתי על כך.

[עט סופר]

לגבי ר' אהרן כהן זצ"ל, בדוק שנפטר תש"ך? עד כמה שזכור לי זה היה תשכ"ב.
די מצחיק כיצד הרב מלר מנסה בספר לתרץ למה הלך לר' אהרלך.
מה אתה עושה מזה ענין, הוא נהנה שם וקיבל חיזוק ויראת שמים, אז מה? צריך ל"תרץ" את זה?

מענין לענין, אני יוסיף סיפור מעניין על הלך הרוח של תלמידי חברון בעבר שנהגו לקחת מכל אחד את המעלות שלו
בישיבת חברון היתה קבוצת בחורים חשובה וביניהם הגאון רבי דוד כהן שהיו נוהגים ללכת לשמוע חבורה פעם בשבוע מהגאון רבי בצלאל ז'ולטי רבה של ירושלים, ומאידך אותה קבוצה הלכה לשמוע ועד בהשקפה ויראת שמים מהגאון רבי אהרן קצלנבוגן ראש ישיבת תורה ויראה, באחד הימים זימנה ההשגחה כי בזמן מסירת החבורה בביתו של הגר"ב זולטי הגר"א קצלנבוגן טעה בכתובת ובטעות דפק על דלת הבית, להפתעתו הוא מגלה כי קבוצת הבחורים שהוא היה משוכנע שהם כבר עומדים לעבור לנטורי קרתא לאחר שהוא מילא אותם בקנאות בועדיו, שומעים שיעור מהרב הציוני מהיכל שלמה. גם הבחורים היו במבוכה נוראית.
אך אם זה לא הספיק הגר"ב זולטי קידמו בברכה ובחביבות, 'קומט אריין רבי אהרן, וואס וויל אייך טרינקין היינט', לנוכחים היה נשמע כאילו רבי אהרן מבקר את רבי בצלאל דבר יום ביומו.
אחד הנוכחים שהיה שם סיפר לי כי הגר"א והבחורים התפללו כי ברגע זה תפצה הארץ את פיה...

[מתפעל]

בדקתי, ר' אהרן כהן זצ"ל נלב"ע ח"י סיון תשכ"א.

[בר אוריין תנינא]

בנו היחיד היה ר' שרגא פייבל אפשטיין זצ"ל, מה ידוע עליו? האם היה רב? האם היה קשור לישיבה?

איני יודע בדיוק מה היה דרגתו בתורה אבל ודאי שהיה רחוק מגיסיו הגאונים. אם איני טועה היה קשור להנהלה הגשמית של הישיבה, מחמת חולי נשימה היה צריך לשהות הרבה בסוריה, ונעדר מן הישיבה הרבה, וכך התרופפה אחיזתו בישיבה ומוסדתיה.

בנו ר' שמשון נפטר לא מזמן כנזכר.
בתו הרבנית רמה פינקל תחי', אלמנת הרה"ג ר' משה פינקל זצ"ל ברחז"פ. היא עוסקת בתיעוד עניני המשפחה וכו'.

עד כמה שזכור לי היא קרויה רמה (רממה) על שם רמ"מ סבה הגדול.

[בר אוריין תנינא]

כהיום הזה מבכים אנו את הסתלקותו של נכדו הגר"ח סרנא זצ"ל בן חתנו הגדול מרן הגאון ר' יחזקאל זצ"ל ראש הישיבה.

[מתקן טעויות]

היום היארצייט של חתנו בגר"מ חברוני זצ"ל
היה מתמיד גדול מאד

[מתקן טעויות]

רבי יוסף כהן
אביו של רבי דוד כהן ר"י חברון הוא נכדו של הגרצ"פ פרנק
וזכה למשרה בישיבה עקב מעלה עצמית וארבה הוא בא בעקבות דרישה שלא למנות מישהו מהמשפוחה
כיום נושאי המשרה מהמשפוחה הם הגאון רבי נחמן טוקר שליט"א ראש הישיבה חתן הגר"מ הגאון רבי מ"מ פרבשטיין נכד הגר"י סרנא ובנו של הגר"א פרבשטיין
לרבי אהרון כהן יש אחיין רבי זלמן כהן העושה רבות להאדרת שמו הגדול בכולל ובהוצאת ספריו וכן תרם ס"ת לישיבה על שמו והתודה והברכה לו ולכל משפחתו

[חרט]

רצו"ב מכתב ממנו להגרא"ז זלה"ה

האם המדובר במכתב המצורף על בתי נייטין שבשכונת מאה שערים? ידוע ששמו הפרטי של אותו "נייטין" היה נתן, ממכתב זה אנו למדים ששמו הלועזי היה מרקס.

[מיוחס]

לגבי ר' אהרן כהן זצ"ל, בדוק שנפטר תש"ך? עד כמה שזכור לי זה היה תשכ"ב.
די מצחיק כיצד הרב מלר מנסה בספר לתרץ למה הלך לר' אהרלך.
מה אתה עושה מזה ענין, הוא נהנה שם וקיבל חיזוק ויראת שמים, אז מה? צריך ל"תרץ" את זה?

מענין לענין, אני יוסיף סיפור מעניין על הלך הרוח של תלמידי חברון בעבר שנהגו לקחת מכל אחד את המעלות שלו
בישיבת חברון היתה קבוצת בחורים חשובה וביניהם הגאון רבי דוד כהן שהיו נוהגים ללכת לשמוע חבורה פעם בשבוע מהגאון רבי בצלאל ז'ולטי רבה של ירושלים, ומאידך אותה קבוצה הלכה לשמוע ועד בהשקפה ויראת שמים מהגאון רבי אהרן קצלנבוגן ראש ישיבת תורה ויראה, באחד הימים זימנה ההשגחה כי בזמן מסירת החבורה בביתו של הגר"ב זולטי הגר"א קצלנבוגן טעה בכתובת ובטעות דפק על דלת הבית, להפתעתו הוא מגלה כי קבוצת הבחורים שהוא היה משוכנע שהם כבר עומדים לעבור לנטורי קרתא לאחר שהוא מילא אותם בקנאות בועדיו, שומעים שיעור מהרב הציוני מהיכל שלמה. גם הבחורים היו במבוכה נוראית.
אך אם זה לא הספיק הגר"ב זולטי קידמו בברכה ובחביבות, 'קומט אריין רבי אהרן, וואס וויל אייך טרינקין היינט', לנוכחים היה נשמע כאילו רבי אהרן מבקר את רבי בצלאל דבר יום ביומו.
אחד הנוכחים שהיה שם סיפר לי כי הגר"א והבחורים התפללו כי ברגע זה תפצה הארץ את פיה...

הידיעה שלי בסיפור הזה
שרבי אהרון קצנלבויגן שהיה חכימא דיהודאי ולא היה טיפש כלל וכלל ידע את מקומם וגם ידע שהם הולכים לר"ב זולטי והוא היה מדבר איתם הרבה נגדו
והסיפור הוא שהם יצאו מחבורה אצל רב"ז
וראו את רא"ק יוצא מתוך מונית לבית רב"ז
בשבוע הבא הם שאלו את רב"ז מה חיפש רא"ק אצלו והשיב שרצה שיניס את הנכד שלו לכולל הידוע שהוא פתח
ואז הם הבינו שאחרי הכל כסף אפשר לקחת גם מרבי בצלאל זולטי ואפילו מותר ללמוד אצלו בכולל
ואני כשלעצמי למדתי מזה את גדלותו של רבי אהרן קצנלבויגן שבשביל שהנכד שלו ילמד טוב הוא ידע לחפש ולהתפשר על עוד כמה מקורות ולא להיות ספון רק בתוך הד' אמות שלך
כמובן שלמזרחי הוא לא היה שולח אותו
ושימו לב שגם בציבור בני התורה הכללי הגבולות בסך הכל בגדול הם אותם גבולות ודו"ק

[הבונה]

רצו"ב מכתב ממנו להגרא"ז זלה"ה

האם המדובר במכתב המצורף על בתי נייטין שבשכונת מאה שערים? ידוע ששמו הפרטי של אותו "נייטין" היה נתן, ממכתב זה אנו למדים ששמו הלועזי היה מרקס.

שמו הפרטי היה מנחם שם אביו היה אכן נתן נטע, ראה שכונות בירושלים, י. גליס, עמ' קכט, וכך מובא בעוד ספרים.

[מיללער]

בהמשך לאשכולות הקודמים צריך לציין שהיה גם גיסו של הגרא"ז מלצר ומהצד השני של הג"ר נפתלי מנחם הוטנר בן הג"ר זונדל הוטנר מאישישוק

הגרנ"מ נשא את אחותו של רמ"מ הרבנית קריינא גולדא. זכו לחתנים גדולי תורה ביניהם: המשגיח הגה"צ ר' מאיר חדש זצ"ל ועוד.

וגם הג"ר זיסל חינסקי זצ"ל.

האם ר' נפתלי מנחם (הירץ מענדל) הוטנר מאיישישאק גיסו של רמ"מ אפשטיין וחותנו של ר"מ חדש התגורר בניו יורק שבארה"ב?
http://kevarim.com/rabbi-naftali-hertz- ... el-hutner/

וכיון שהזכרתיו הנה תמונה ממנו ומשפחתו, מאתר מוזיאן השואה בארה"ב:
http://digitalassets.ushmm.org/photoarc ... NS+(JEWISH)&index=71

[בבא קמא]

ממש לא.
הגרנ"מ נקבר בעירו איישישוק לצד אביו הגדול.
תמונת קבריהם ששרדה את השואה נמצאת במקומות רבים כמו ספר איישישוק ואחרים.

[בבא קמא]

התמונה שהבאת היא תמונה מביקורה של הרבנית צביה חדש אצל הוריה באיישישוק, יחד עם שני ילדיה הרבנית שולמית אזרחי, והגה"צ ר' אהרן חדש שליט"א.
נראים עוד בתמונה הרבנית ציפורה קרביץ, הרבנית שושנה חינסקי. והרב שמעון הוטנר

[בראנסוויל]

ממש לא.
הגרנ"מ נקבר בעירו איישישוק לצד אביו הגדול.
תמונת קבריהם ששרדה את השואה נמצאת במקומות רבים כמו ספר איישישוק ואחרים.

ישר כחכם, הנה התמונה:
מקור
http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1569
עמוד 89

[מיללער]

תודה לשניכם

[רב פעלים]

היום י' כסלו הוא היארצייט של הגאון ר' משה מרדכי אפשטיין זצ"ל, אב"ד ור"מ בסלבודקה, ואח"כ ר"מ חברון, ומח"ס "לבוש מרדכי". הוא נפטר לפני 77 שנים, בי' כסלו תרצ"ד.

ר' משה מרדכי למד בצעירותו בוואלאזין, והתבלט בהתמדתו והעצומה, ובתפיסתו המהירה. עודו בבחרותו, כבר שלט היטב בש"ס ובופוסקים, עם ראשונים ואחרונים. נישא לבתו של הנדיב ר' שרגא פייבל פראנק ז"ל מאלקסוט פרבר קובנה. אחר תקופה קצרה נתמנה לר"מ בישיבת "כנסת ישראל" שנוסדה בסלבודקה ע"י הגה"צ ר' נתן צבי פינקל - הסבא מסלבודקה. לימים עם פטירת הג"ר משה דנישבסקי זצ"ל אב"ד סלבודקה, נתמנה תחתיו גם כאב"ד סלבודקה.

בשנת תרפ"ה עלה לארץ עם חלק גדול מישיבתו, והתיישבו בחברון. לאחר הפרעות בתרפ"ט עברו לירושלים. לא התאושש מצערו וכאבו עקב רציחת טובי תלמידיו, ומאז סבל בלבו, עד שנפטר והלך לעולמו בי' כסלו תרצ"ד, ומנו"כ בהר הזיתים.

יש להוסיף שבתרפ"ד מרן הגרמ"מ אפשטיין זצוק"ל היה שותף במשלחת הרבנים לארה"ב להתרמה בעבור מוסדות התורה בירושלים וליטא יחד עם מרנן הגאונים הראי"ה קוק והרא"ד כהנא-שפירא, זצוק"ל.

לגבי משפחתו, אאל"ט, הייתה לו קרבת משפחה ברמה כזו או אחרת עם מרנן הגאונים ר' איסר זלמן מלצר זצוק"ל והרב קוק. מישהו יכול לפרט ולהוסיף על כך?

[רב פעלים]

בהמשך לאשכולות הקודמים צריך לציין שהיה גם גיסו של הגרא"ז מלצר ומהצד השני של הגרנ"מ הוטנר בן הג"ר זונדל הוטנר מאישישוק

מרנן הגאונים הגרא"ז והגרמ"מ נשאו את בנות הגאון הרב שרגא פייבל פראנק זצ"ל. לאחר שנפטר ר' שרגא פייבל, ביקשה אלמנתו, מרת גולדה ע"ה, למלא את צוואתו ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה. ראש הישיבה מרן הגאון הנצי"ב זצוק"ל התלבט בין הגרמ"מ ובין הגרא"ז שהיו מהעילויים הבולטים בישיבה (באותה תקופה למדו שם מרנן הגאונים ה"דבר אברהם" מקובנה זצוק"ל הי"ד, הרב קוק זצוק"ל, והרב יואל שורין זצוק"ל ["העילוי מפולטבה" שהיה חברותא של הרב קוק]). היא הזמינה את גיסה - בעל אחותה - הגאון הרב זבולון בריט זצוק"ל, ראב"ד פלונגיאן, לבחון את שניהם, אך גם הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים למרן פוסק הדור הגרי"א ספקטור זצוק"ל בקובנה, התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להינשא, ואכן בשנת תרנ"ב נישאה הבת חיה-מנוחה לגרמ"מ, והבת בילה-הינדה נישאה לגרא"ז.
אחות הגרמ"מ, מרת קריינה ע"ה, הייתה נשואה לגרנ"מ הוטנר זצ"ל, בכורו של הגרי"ז הוטנר מאיישישוק זצוק"ל. מכאן גם ברור מה הקשר לרב קוק שהיה זכור לי וששאלתי על כך: רעיית מרן הגאון הרצי"ה קוק זצוק"ל, מרת חוה-לאה ע"ה, הייתה אחותו של הגאון הרב יהושע הוטנר זצ"ל בן הרב יהודה לייב הוטנר זצ"ל ורשה, מבני ר' יוסף זונדל. כלומר, חותן בן הרב קוק, ר' יהודה לייב הוטנר, וגיס ר' משה מרדכי, ר' נפתלי מנחם הוטנר, היו אחים.

פרטים נוספים על מרן הגרמ"מ:
נולד בבאקשט (סמוך לוילנה) לגאון הרב רב צבי חיים אפשטיין זצוק"ל, ששימש כראב"ד באקשט, שלמד בישיבת וולוז'ין וכונה "העילוי השחור", ולמרת ביילה-חנה. אחיו הגדול של ר' משה מרדכי, הגאון הרב אליהו דוד אפשטיין זצוק"ל, היה חתנו של מרן הגאון המקובל הרב מרדכי וייצל רוזנבלט מאושמינה זצוק"ל.
הגרמ"מ היה פעיל מאוד בענייני ארץ ישראל: כבר בתקופה שלמד בישיבת וולוז'ין, הושפע מתפיסת הגר"א והנצי"ב שיש לקומם את א"י במעשה לכן היה פעיל באגודת סתר ציונית בשם "נס ציונה" שבה היו חברים גם הרב קוק, ה"דבר אברהם", ר' איסר זלמן ותלמידים רבים נוספים, ומזכיר האגודה היה פסח פרידלנד. מטרת חברי האגודה הייתה לעלות לארץ ישראל. קיומה של האגודה נשמר בסוד, משום שהרוסים אסרו עיסוק בענייני יישוב ארץ ישראל שהייתה ארץ זרה תחת שלטון טורקי.
לאחר עזיבת וולוז'ין, כשכבר היה נשוי ואב לילדים, חבר ר' משה מרדכי לשלוש אגודות סתרים נוספות, שאחת מהן באה מאלקסוט ובה היה חבר דוד-אשתו, הרב יהודה לייב פרנק, ואחרת מריגה. הוא היה חבר במשלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל. בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין קנו את אדמות חדרה. זאת לאחר שחנקין התחייב בחוזה כתוב חנקין התחייב לייבש את כל הביצות שבאדמות אלה והוחלט שהכסף עבור הקרקעות וגם שטרי הבעלות על הקרקע (קושאנים) יופקדו עד הייבוש בידי זאב טיומקין. חנקין לא עמד בדיבורו, ותוך שהוא מנצל את חולשתו של טיומקין בנושא שהשתיקה יפה לו וקשורה ליצר, הצליח לקבל ממנו הן את הכסף והן את הקושאנים. לבסוף, לאחר משא ומתן עם ר' משה מרדכי שהיה נציגן של אגודות אלה, העביר חנקין את רוב הקרקעות לרב אפשטיין, אך הותיר לעצמו חלק מן האדמות. הרב אפשטיין לא עלה עם אנשי האגודות לחדרה, משום שמונה בינתיים להיות ראש ישיבת סלבודקה. רק בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל בעקבות תלמידי הישיבה.

מעט על ר' שרגא פייבל:
הגרשפ"פ נולד בקלווריה בפלך סובלאק שבפולין לגאון הרב צבי פסח זצ"ל [על שמו מי שכיהן כראב"ד ירושלים והיה בן אחיו של הגרשפ"פ] ולמינה (לבית טורצקי) פרנק. תלמיד חכם ועשיר נכבד באלקסוט, פרבר של העיר קובנה, מתלמידי מרן הגאון הרב ישראל ליפקין מסלנט זצוק"ל. נפטר בתרמ"ח. אחיו היה הגאון הרב יהודה לייב פרנק, אביהם של מרן הגרצ"פ זצ"ל ושל הגאון הרב חיים שרגא פייבל פרנק זצ"ל, רבה של שכונת ימין משה. שני חתנים נוספים שלו היו מרנן הגאונים הרב ברוך הורביץ זצ"ל, ראב"ד אלקסוט ור"מ בישיבת סלבודקה שבקובנה, שנישא לבת השלישית של ר' שרגא פייבל, והרב שפטל קרמר זצ"ל, משגיח בישיבת סלוצק וראש ישיבת בקליבלנד וחותנו של הגאון הרב יעקב יצחק רודרמן זצ"ל (מייסד ישיבת "נר ישראל" בבולטימור במדינת מרילנד שבארה"ב וחבר מועצת גדולי התורה של אגו"י בארה"ב), שנישא לבת הרביעית.

מעשה מאוד מעניין המורכב מכמה חלקים הקשור בשניהם ובחלקו הראשון הוספה לעניין שידוכו של הגרמ"מ):
רעייתו של הגרמ"מ אפשטיין שהיתה הגדולה בבנות הגרשפ"פ היתה מאורסת תחילה לגאון הרב אהרן יוסף באקשט זצ"ל הי"ד (מגדולי רבני המוסר וראב"ד שאוולי שנספה בשואה עם קהילתו. כאשר הגיע פעם בערב חג ר"א לבית העסק של חותנתו לעתיד (שנתאלמנה וחיתנה לבדה את בנותיה עם ת"ח עפ"י צוואת בעלה) וראה את עומס העבודה, ניסה לעזור. החמות לעתיד שחששה שחתנה לא ימשיך ללמוד אלא יצא לעבוד, ביקשה לבטל השידוך אחר הסכמת רבנים לענין פיצתה את המיול"ח בכסף רב ועזב השידוך.
בת זו כאמור נישאה לרמ"מ אפשטיין שקיבל קעסט לעשר שנים וישב על התורה. אחריו נישא ר' איסר זלמן לבת השנייה. כשכלו ימי הקעסט של רמ"מ, שלח ידו במסחר. לימים הציע מרן הגאון "הסבא מסלבודקה" זצוק"ל לגרא"ז לכהן ראש ישיבה בישיבת סלבודקה. הגרא"ז שאל אותו אם יהיה ראש ישיבה יחיד. הסבא השיב לו שעמו יבוא לכהן הגרא"י באקשט זצ"ל. סירב ר' איסר זלמן להצעה. שאל אותו "הסבא" מה פגם מצאת בר' אהרן? ענה לו רא"ז: "חלילה, הוא אכן ראוי להיות ראש ישיבה. אבל חוששני שאם אקבל עלי המשרה וחותנתי תתעניין מי עוד ר"מ שם. הרי כשתשמע שרבי אהרן באקשט, החתן לשעבר, נהיה ראש ישיבה, בעוד רבי משה מרדכי, החתן הנוכחי, שלח ידו במסחר, תחלש דעתה. אי לכך איני יכול להענות להצעה". ביקש הגרא"ז מהסבא שימנה את רמ"מ לראש ישיבה עימו יחד, וכך היה.
הסיפור עם השידוך שבוטל, מופיע אצל קמינצקי (making of a godol), בכל הגרסאות האפשריות, כולל זו שמופיעה ב"שמושה של תורה". למשל בעמ' 437 הוא מביא גרסה שהשידוך בוטל בגלל שמשפחת פראנק שמעה שהבחור נגוע בהשכלה. (אכן כן, על פי דוב כ"ץ). גרסה אחרת שם בשם הרב חינסקי, שר' אהרן יוסף בעצמו ביטל את האירוסין לאחר ששמע שמצופה ממנו להיות גדול הדור. גם לסירובו של הגרא"ז למשרת הר"מ עד שיבוא עמו הגרמ"מ, יש כמה גרסאות. בספר "בדרך עץ החיים" של נכדו ידעאל מלצר (עמ' 85), מסופר שהגרא"ז עירב את הגאון הרב זבולון באריט זצ"ל בעניין, והוכיח לו את גדלותו בתורה של גיסו.

[רב פעלים]

התמונה שהבאת היא תמונה מביקורה של הרבנית צביה חדש אצל הוריה באיישישוק, יחד עם שני ילדיה הרבנית שולמית אזרחי, והגה"צ ר' אהרן חדש שליט"א.
נראים עוד בתמונה הרבנית ציפורה קרביץ, הרבנית שושנה חינסקי. והרב שמעון הוטנר

מיהו הרב שמעון הוטנר ומה הקשר לגרי"ז מאיישישוק?

[בבא קמא]

בתמונה הנ"ל נראים בנותיו של הרב הוטנר ה"ה הרבנית חדש [ושני ילדיה כנ"ל], ושתי הבנות הצעירות שלימים היו הרבניות קרביץ וחינסקי. כמו"כ נראה בנו הרב שמעון הוטנר שעלה אח"כ לארץ והיה גבאי בביה"כ זכרון משה. בנו הוא הרב חיים הוטנר הי"ו ובתו היא שרה פריד.
שני בנים נוספים היו לו ה"ה הר' צבי חיים הוטנר שלמד באותה שעה אצל דודו בישיבת סלבודקה בחברון [והיה ממיסדי הישיבה]. ובנו הר' יעקב הוטנר שכנראה למד גם הוא בישיבה באותה שעה. לשניהם לא הי' זש"ק.

וראה עוד כאן.
viewtopic.php?f=19&t=9690

[בבא קמא]

לשאלה על הקבר בארה"ב.
היה בירושלים ר' הערץ מנדל הוטנר אחר שחתום על כמה כרוזים. ולא ידוע על קשר משפחתי. עכ"פ יתכן שהוא בסופו של דבר ירד לארה"ב ונקבר שם. אינני יודע.

[אויצר_ניק]

בתור חברונער בעבר ובהווה אלבן כאן כמה נקודות שנידונו באשכול זה
א-ראשי הישיבה כיום הם הגר''ד כהן,הגרמ''מ פרבשטיין,הגר''נ טוקר,הגר''ש כץ ,הגר''י חברוני
המשגיח-הגרח''י קפלן הרמים-הרב לויסון,הרב לנדא,המשגיחים קטנים-הרב וייסבלום והרב צ'צ'יק המשיבים-הרב קצנלבוגן הרב פוס
ב- לראש הישיבה הגאון רבי אהרון כהן לא היה ילדים וידוע הסיפור שפעם אחת קרא לכמה מתלמידיו(אבי שליט''א היה אחד מהם) ואמר להם שיש ברית לבנו והוא מזמין אותם לברית הלכו אליו אותם תלמידים ור''א אמר להם חידוש נורא שנתחדש לו לאחר שבעה ימים שחקר בענין במסכת נדרים ואמר שזה הילדים שלו זה הברית של ילדיו
ג- אחיו של הגרמ''מ אפשטיין הגר''א עזר המון לישיבה ואת רוב הבנין בגבעת מרדכי הוא דאג לתורמים שיתרמו את הבנין

[צh33]

איפה ר שלמה פאליי?
באשכול אחר כתבו שהוא משגיח שם וממליץ על הספר בעצתך תנחני?

[רב פעלים]

מה היה שמו הפרטי של אחיו של הגרמ"מ אפשטיין שהיה חתנו של ר' מרדכי וויצל אב"ד אושמינה וסלונים? בספר לתולדות הגר"מ וויצל רק נכבד בר"ת ר"י אפשטיין סוחר נכבד בבאקסט אחיו של הגרמ"מ מסלאבודקא http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=17

אחיו הגדול של הגרמ"מ הוא ר' אליהו דוד אפשטיין כפי שכבר כתבתי לעיל בתגובה הארוכה. שמו המלא של ר' מרדכי מאושמינה: ר' מרדכי וייצל רוזנבלט, כפי שגם כתבתי בתגובה הארוכה.

אחד מחתני הגרמ"מ היה ר' משה סקורטה. מישהו יודע להביא פרטים עליו?

[אוצר החכמה]

למד עמי בישיבה משה מרדכי אפשתיין, והוא אמר לי שהגרמ"מ אפשתיין הקפיד לכתוב את שם משפחתו בת ולא בט, כדי שיהיה ניכר שאינם עפשטיין הלויים.

[לייטנר]

למד עמי בישיבה משה מרדכי אפשתיין, והוא אמר לי שהגרמ"מ אפשתיין הקפיד לכתוב את שם משפחתו בת ולא בט, כדי שיהיה ניכר שאינם עפשטיין הלויים.

אמת. כך שמעתי גם מרחוקת משפחתי (אחותו של הנ"ל?).