ח''ל קאליסק כתב:במסיבת פרידה מנשיא הישיבה הר''ר משה דייקמאן ז''ל
מימין הרה''ח ר' אהרן בוימיל משמאל גיסו הרה''ח ר' דוד ויינברג זצ''ל
ח''ל קאליסק כתב:לרבי משה וורנר
הא לחמא עניא כתב:ח''ל קאליסק כתב:לרבי משה וורנר
הרבה יש לספר לדבר וללמוד מהגאונות מההתמדה מהמוח העצום ומהעבודה של רבי משה זצ"ל כבר בצעירות ימיו.
ידוע עד כמה זקנו האמרי חיים מויז'ניץ זצוק"ל השתעשע איתו רבות בלימוד ובעניני עבודת ה'.
פייביש אופטובסקי כתב:בתמונה דלעיל באפיית מצות נאמר: להבחל''ח הר'פ אייזנטל ז''ל. אני חושש שצ"ל: הר"ח אייזנטל.
*א"ה, בעניין זה של האחדות בין חסידים למתנגדים, ועל לימוד של מתנגדים בספרי חסידים, אספר כאן מעשה ששמעתי מידידי רבי יחיאל גרינבלט שליט"א כפי ששמעה מבעל המעשה הרב הבר שליט"א ביום שישי האחרון:
הרב הבר שליט"א הינו יהודי ת"ח מרביץ תורה ומוסר שפיו מפיק מרגליות בהרצאות בנושאים שונים. לפני שנים רבות קיבל הזמנה מקהילה באוסטרליה להגיע אליהם לכמה שבועות בהם ימסור שיעורים והרצאות ביהדות לעורר ולחזק את בני הקהילה הרחוקה. הגבאים ביקשו ממנו להודיע להם מראש על איזה נושאים ינאם בשבתות הללו, ובתוך הדברים הוא הודיע להם שבשבת השניה ימסור שיעורים בנושא 'קדושה'.
לאחר כמה ימים, הוא נמלך בעצמו – מה פתאום החלטתי לדבר על 'קדושה'? איך אפשר לשוחח על נושא עדין כזה בקהילה רחוקה, עם אנשים שכלל אינני מכיר? הרי אין לי בכלל הרצאות מוכנות על נושא זה.
אבל – את הנעשה אין להשיב, שכן כבר פורסם הנושא במודעות הקהילה.
בליל שבת הראשונה לשהותו באוסטרליה, ניסה הרב הבר לפתוח ספרים ולעיין במקורות אודות עניין הקדושה, אך לא הצליח למצוא רעיונות שיוכל להשתמש בהם בהרצאותיו בשבת הבאה, הוא החל להילחץ – הרי שבת הבאה עלי למסור ארבעה שיעורים על עניין זה, ועדיין אין באמתחתי אפילו רעיון אחד.
בייאוש-מה הוא פנה לישון. בחלומו הוא רואה זקן מאיר פנים שאומר לו 'האם אתה הוא הרב הבר שאמור לשאת ארבע הרצאות בשבת הבאה אודות עניין הקדושה? הבה ואלמד אותך ארבעה רעיונות עמוקים בעניין זה' והוא פותח פיו ומלמד אותו ארבעה נושאים בעניין הקדושה, הפלא ופלא, כפתור ופרח.
בבוקר קם הרב הבר משתומם כולו, על הפלא שזכה לראות בחלום, וליבו שמח על ההרצאות המוכנות שיש לו באמתחתו...
הוא הלך בצעדים מתרוננים לתפילת שחרית, בהגיעו לבית הכנסת הוא רואה על הסטנדר לידו ספר בלתי-מוכר לו בשם 'נתיבות שלום' – באותם שנים עדיין לא התפרסם ספר זה מחוץ למקהלות החסידים, והרב הבר, המשתייך לקהילות בני הישיבות, כלל לא הכיר ספר זה – הוא פותח את הספר בעניין 'קדושה' והוא מוצא להפתעתו את ארבעת הנושאים אותם לימד אותו הישיש הזקן בחלומו! הוא ניגש אל הרב ושואל אותו האם הוא יודע מיהו מחבר הספר הזה? הרב התפלא עליו: וכי לא שמעת על הספר הנפלא 'נתיבות שלום' שחיברו אדמו"ר מסלונים שליט"א?! הרב הבר לא שמע מעולם את שמעו של האדמו"ר, אך שמחתו הרקיעה שחקים... כעת יש לו הרצאות על קדושה בתוספת סיפור מופת מפעים!...
בשבת הבאה הוא נשא את הרצאותיו, השומעים 'ליקקו את האצבעות' בפרט לאחר ששמעו שאת הדברים לימדוהו 'מן השמיים' בחלומו הפלאי מתוך הספר הקדוש 'נתיבות שלום'.
הדברים התפרסמו מפה לאוזן, עד שהגיעו לאוזני חסידי סלונים שמיהרו וסיפרו את המעשה הפלאי לרבם הקדוש בעל הנתיבות שלום.
כעבור תקופה, נודע לאדמו"ר נתיבות שלום זי"ע שהרב הבר הנזכר נמצא בביקור בארץ ישראל, הוא שלח לבקשו שיסור למעונו, ברצונו לשאול אותו דבר-מה. הרב הבר הזדרז להיכנס אל הקודש פנימה, הוא חזר לפניו על כל המעשה, ואז שאל אותו האדמו"ר: אמור נא לי, האם אותו זקן שראית בחלומך היה נראה דומה לי? השיב הרב הבר בשלילה, אם זכרונו אינו מטעהו - פני הזקן המאיר ההוא לא היו דומות לפניו המאירות של האדמו"ר.
כאשר שמע זאת האדמו"ר התמלאו פניו בשמחה עצומה, לפליאת הרב הבר סיפר לו האדמו"ר זי"ע:
כאשר עמדתי להוציא לאור את ספרי 'נתיבות שלום' התלבטתי רבות ממי לקחת הסכמה, שכן רבותי נ"ע הסתלקו, והייתי נבוך בזה, לבסוף החלטתי לשלוח את הספר לדפוס בלא לקחת הסכמות. לאחר כמה ימים התחיל מצפוני להעיק לי – מה זאת עשיתי לחבר ספר בעניינים עומדים ברומו של עולם בלא לקחת הסכמה על זה? הרי זו ממש יוהרא!... חשבתי להשיב את הספרים מבית הדפוס ולעצור את הפצתם, אבל אחד מהחברים שכנע אותי שלאחר שכבר נעשה מעשה, הוא מאת ה', ולא כדאי לעצור הפצת הספרים בשביל זה.
אבל מאז – מספר האדמו"ר זי"ע – בכל פעם שאני מתבונן בספרי נתיבות שלום לבי נוקפני ומצפוני מייסרני איך פרסמתי ספר כזה בלא הסכמה?
כעת, כאשר אני שומע ממך ששלחו משמיא זקן אחר ולימדך מתורתי, אני רואה בזה מעין הסכמה מאותו זקן על ספרי, ותבוא על הברכה שהנחת את דעתי..."
ח''ל קאליסק כתב:לרבי משה וורנר
דן בן יעקב כתב:אודה למי שיוכל לפרט את שושלת בית סלונים, והקשר המשפחתי.
משוש דורים כתב:דן בן יעקב כתב:אודה למי שיוכל לפרט את שושלת בית סלונים, והקשר המשפחתי.
האדמו"ר הראשון רבי מרדכי מלעכויטש, השני בנו רבי נח מלעכוויטש, השלישי, תלמידו ר' משה מקוברין, הרביעי תלמידו רבי אברהם ויינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה, בנו ר' מיכל אהרן לא שימש באדמורו"ת, אך בנו (של ר' מיכל אהרן) ר' שמואל בעל דברי שמואל שימש כאדמו"ר החמישי, בנו ר' אברהם (השני) בעל בית אברהם, הוא האדמו"ר השישי, בנו מהרשד"י הי"ד היה האדמו"ר השביעי ונהרג עם משפחתו בשואה.
לאחר השואה שימש כמנהיג העדה ר' מרדכי חיים סלונים, עד לפטירתו, (אאל"ט בתשי"ד), לאחר מכן נערכו בחירות שבסיומן נבחר רבי אברהם ויינברג (השלישי) בעל ברכת אברהם לאדמו"ר השמיני, ר' אברהם היה בן ר' נח אחיו של הרבי החמישי בעל דברי שמואל, אחריו שימש חתנו בעל הנתיבות שלום זצ"ל, כאדמו"ר התשיעי.
ר' מרדכי מלעכויטש היה תלמידו של רבי שלמה מקארלין, ושל רל"י מברדיטשוב, תלמידי המגיד ממעזריטש'.
מנדעל כתב:משוש דורים כתב:דן בן יעקב כתב:אודה למי שיוכל לפרט את שושלת בית סלונים, והקשר המשפחתי.
האדמו"ר הראשון רבי מרדכי מלעכויטש, השני בנו רבי נח מלעכוויטש, השלישי, תלמידו ר' משה מקוברין, הרביעי תלמידו רבי אברהם ויינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה, בנו ר' מיכל אהרן לא שימש באדמורו"ת, אך בנו (של ר' מיכל אהרן) ר' שמואל בעל דברי שמואל שימש כאדמו"ר החמישי, בנו ר' אברהם (השני) בעל בית אברהם, הוא האדמו"ר השישי, בנו מהרשד"י הי"ד היה האדמו"ר השביעי ונהרג עם משפחתו בשואה.
לאחר השואה שימש כמנהיג העדה ר' מרדכי חיים סלונים, עד לפטירתו, (אאל"ט בתשי"ד), לאחר מכן נערכו בחירות שבסיומן נבחר רבי אברהם ויינברג (השלישי) בעל ברכת אברהם לאדמו"ר השמיני, ר' אברהם היה בן ר' נח אחיו של הרבי החמישי בעל דברי שמואל, אחריו שימש חתנו בעל הנתיבות שלום זצ"ל, כאדמו"ר התשיעי.
ר' מרדכי מלעכויטש היה תלמידו של רבי שלמה מקארלין, ושל רל"י מברדיטשוב, תלמידי המגיד ממעזריטש'.
ומה עם רבי אברהם וינברג (הרביעי)?
משוש דורים כתב:דן בן יעקב כתב:אודה למי שיוכל לפרט את שושלת בית סלונים, והקשר המשפחתי.
האדמו"ר הראשון רבי מרדכי מלעכויטש, השני בנו רבי נח מלעכוויטש, השלישי, תלמידו ר' משה מקוברין, הרביעי תלמידו רבי אברהם ויינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה, בנו ר' מיכל אהרן לא שימש באדמורו"ת, אך בנו (של ר' מיכל אהרן) ר' שמואל בעל דברי שמואל שימש כאדמו"ר החמישי, בנו ר' אברהם (השני) בעל בית אברהם, הוא האדמו"ר השישי, בנו מהרשד"י הי"ד היה האדמו"ר השביעי ונהרג עם משפחתו בשואה.
לאחר השואה שימש כמנהיג העדה ר' מרדכי חיים סלונים, עד לפטירתו, (אאל"ט בתשי"ד), לאחר מכן נערכו בחירות שבסיומן נבחר רבי אברהם ויינברג (השלישי) בעל ברכת אברהם לאדמו"ר השמיני, ר' אברהם היה בן ר' נח אחיו של הרבי החמישי בעל דברי שמואל, אחריו שימש חתנו בעל הנתיבות שלום זצ"ל, כאדמו"ר התשיעי.
ר' מרדכי מלעכויטש היה תלמידו של רבי שלמה מקארלין, ושל רל"י מברדיטשוב, תלמידי המגיד ממעזריטש'.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 260 אורחים