הצדיק מאמשינוב שליט"א

[מתפעל]

איתן, למה לא תיכנס לאדמו"ר ותשטח בפניו את כל המדרשים הללו?
לך תדע, אולי תצליח לשכנע אותו לשנות דרכיו הרעים.

אין כאן אף אחד שיש לו תשובות עניינייות להסביר את איחור זמני התפילה שלו, ולכן נכתב בתחילת האשכול שאין טעם לדון בזה כי זה כבר נטחן עד דק.
בסדר?

חיים טובים ומאושרים שיהיו לך.

[יענקלה המשיב]

אני אוהב לקרוא הרבה אשכולות מן העבר ונדמה לי שה"בוטות" לא היה נחלתן קחו לדוגמא את כל התגובות של "תוך כדי דיבור" שבא מפלנטה אחרת מרוב או עכ"פ חלק גדול מבאי הפורום ואף עלפי כן באיזה כבוד הדדי הוא התבטא או קחו לדוגמא את עשרת אלפי תגובותיו של חכם באשי או של הרבה הרבה חברים ותיקים חבל שזה השתנה זה התחיל באשכול על ר' יודל ועבר לאשכולות אחרים חבל חבל שנקלענו לרדידות הזאת שבזה היתה כל יחודייתו של פורומינו כמובן שזה יותר מעניין כשיש אקשן אבל נדמה שלשמור על הרמה יותר מעניין

[משה נטע]

מה העניין הגדול מאיחור התפילות?
אני רוצה לראות מה יעשה אדם שמתפלל 12 שעות ברציפות בהתפשטות הגשמיות ממש עם זמני תפילות.
חוץ מהנ"ל, נא להוציא את האף מענייניהם של אנשים גדולים ממכם ברמות שאינכם משיגים בכלל...
כבר ידוע שגדולים בררו את פשר הנהגתו וכבר הובא לעיל באשכול.
ועיניינו הרואות שאף אדם לא בא להתיר בגלל שהרבי מאמשינוב נוהג כן, גם לא חסידיו.

[שלמה גוטליב]

כואב הלב לקרוא דברי בלע שכאלו. אוי לנו שהגענו לכך.

אבל אני על משמרתי אעמודה,
שפתיחת אשכולות הערכה על צדיקים החיים בינותינו חזקה עליהם שמתוך שבאת לספר בשבחו אתבה דורש בגנותו.
לא יעזרו הבהרות ובקשות.
לכבוד רבותי אני חרד, בבקשה מהנהלת הפורום להפסיק לאשר אשכולות אשר כותרתם צדיקים חיים.
אני יכול רק לספר סיפור שמקובלני מרבותי (כמעט בטוח שאני טועה בשמות האדמורי"ם, אבל זה לא כ"כ משנה):

כשנפטר הרבי מפארשיסחא התפלגה העדה בין חסידי הרבי מקאצק לחסידי הרבי מוורקא.
פעם נסע רבי יצחק מוורקא זי"ע בדרך, וממולו לפתע פגש אותו אחד מאלו שהסתופפו בצל רבו הקדוש,
וזה אמר לו: אוי ר' איצקל, מה לך לובש אדרת רבנות, בא וסע איתו אל הרבי האמיתי...לקוצק...
נענה לו רבי איצקל בחן: "שמע נא ידידי, תמיד תמהתי מה להם לחסידים שהם תמיד רודפים לשכנע אחרים להצטרף אליהם לנסיעה אצל הרבי שלהם, הן ככל שיש לרבי יותר חסידים כך הוא יותר טרוד ופחות פנוי לעסוק בצרכיו האישיים של כל אחד ואחד.
אלא מאי? שהחסידים ככל הנראה לא כ"כ בטוחים שרבם כל כך צדיק, ולכן הם משכנעים אחרים, בכדי שאם האחר ישתכנע זו תהיה להם ההוכחה שרבם באמת גדול והם יכולים להיות רגועים בנוגע לצדקתו...
"סוף כל סוף", אמר לו רבי איצקל לחסיד השוטה ההוא, "אני אומר לך, אני מכיר את רבך זה רבות בשנים, הוא באמת צדיק גדול וקדוש נשגב, אתה יכול לנסוע אליו בלב שקט מבלי לחפש את ההוכחה שלי..."

וד"ל...

[משה נטע]

זה מעשה ידוע בין חסידי פולין, בעיקר היו מספרים אותו בין חסיד גור לאלכסנדר.
ללא הסיום כמובן...

[מקדש מלך]

כאשר נפתח השטיבל של אמשינוב בביתר עילית הכניסו לפניו שליט"א את זמני התפילות וכאשר ראה שזמן התפילה בשבת בבוקר מאוחר מאד העיר על כך היתכן להתפלל לאחר זמן תפילה?, לתמיהת החסידים המורגלים לאיחורים גדולים מכך הסביר להם שאסור להתפלל אחרי זמן תפילה כנפסק בשו"ע, אלא שאם נעמדים להתפלל אך מה לעשות שהזמן אינו מספיק.. זהו סיפור אחר. ועמד על כך שזמן התפילה יקבע לכתחילה ע"פ שו"ע.

[יושב ירושלים]

לא זכיתי להבין את כל הרעש והמחאות שגרמתי בדברי, כתבתי דבר מאוד פשוט: מתוך הנהגתו של הרבי נראה להדיא דס"ל כשיטת החסידים הידועה ד'עבירה לשמה', אשר הקצין אותה עוד יותר הרב מאיז'ביצא, [וזה דרך אגב, אכן מסתדר נפלא עם העובדה שלחסידיו מורה שאסור כדאיתא בשו"ע, דהיינו שאינו סובר שזאת ההלכה, אלא שלש"ש מצוה לעשות אף דברים שלא כהלכתא, ופ'] וא"כ א"ש טפי מה שאמר על קרליבך, ואח"כ תמהתי על הרב אוצה"ח לשיטתו [שדרך אגב, גם אני הקטן סבור כמוה] באשכול על ש"ק. זה הכל.

[איש גלילי]

הטעות של הרב יושב ירושלים היא בהבנה הבסיסית של שיטתו של הצדיק הקדוש והנורא מאמשינוב.
הרבי מאמשינוב איננו סבור שמותר לו לשנות את זמן התפילה מטעם של עבירה לשמה, אלא שהוא סבור שבאופן כזה מותר ע"פ הלכה להתפלל אחר זמן תפילה, ואכמ"ל בסוגיא ההלכתית הזאת.
ובדומה לזה גם מה ששיבח לר' שלמה קרליבך... מחקתי מפני טענה שיש ריעותא שיכולה להגרם מדברי.

[יושב ירושלים]

הטעות של הרב יושב ירושלים היא בהבנה הבסיסית של שיטתו של הצדיק הקדוש והנורא מאמשינוב.
הרבי מאמשינוב איננו סבור שמותר לו לשנות את זמן התפילה מטעם של עבירה לשמה, אלא שהוא סבור שבאופן כזה מותר ע"פ הלכה להתפלל אחר זמן תפילה, ואכמ"ל בסוגיא ההלכתית הזאת.

אם אכן כדבריך הוא, חוזרני לגמרי מכל דברי.

[כח עליון]

.
גם שבחו לר' שלמה קרליבך, לכאו' (כך נראה לי פשוט לפי איך שאני מכיר את דרכו) אינו מפני שהוא סבור שר' שלמה עשה עבירות לשמה, אלא שלדעתו ר' שלמה היה כ"כ קדוש ודבוק בה', שלגביו היה מותר לו לעשות מה שעשה, כי דמיין באפוהי ככשורא (והלא דבר הוא, שמכל הסיפורים הנוראים שמספרים על ר' שלמה, אף אחד לא מספר שהוא נכשל באיסור עצמו אי פעם, ואיך יתכן בן אדם שמתנהג כך ולא נכשל???).

אינם ניתנים להאמר. חמור שבעתיים עניני עריות שלא נאמרים לשניים

[איש גלילי]

באר נא את דבריך.

אם כתבתי משהו שאינו כשורה, לא אבוש להודות, ואף למחוק את דברי.

[מאור עינים]

הטעות של הרב יושב ירושלים היא בהבנה הבסיסית של שיטתו של הצדיק הקדוש והנורא מאמשינוב.
הרבי מאמשינוב איננו סבור שמותר לו לשנות את זמן התפילה מטעם של עבירה לשמה, אלא שהוא סבור שבאופן כזה מותר ע"פ הלכה להתפלל אחר זמן תפילה, ואכמ"ל בסוגיא ההלכתית הזאת.

אם אכן כדבריך הוא, חוזרני לגמרי מכל דברי.

אולי יגלו לנו מהו אותו "ע"פ הלכה" שמתיר להתפלל לאחר זמן תפילה,
ואם לגופו של "אדם" אין טעם ורצון לבקר,
אבל חובתנו להכריז כי אין שום היתר בעולם לאף אדם גדול וקטן, לעבור על הלכה, בין דאורייתא בין דרבנן. לא עבירה לשמה ולא שום תי' אחר. זאת התורה לא תהא מוחלפת!!

[איש גלילי]

אני יודע שיש השגות על הזמנים שלו, אנא בבקשה, הנושא הזה נטחן עד דק ,

[עתניאל בן קנז]

.
גם שבחו לר' שלמה קרליבך, לכאו' (כך נראה לי פשוט לפי איך שאני מכיר את דרכו) אינו מפני שהוא סבור שר' שלמה עשה עבירות לשמה, אלא שלדעתו ר' שלמה היה כ"כ קדוש ודבוק בה', שלגביו היה מותר לו לעשות מה שעשה, כי דמיין באפוהי ככשורא (והלא דבר הוא, שמכל הסיפורים הנוראים שמספרים על ר' שלמה, אף אחד לא מספר שהוא נכשל באיסור עצמו אי פעם, ואיך יתכן בן אדם שמתנהג כך ולא נכשל???).

אינם ניתנים להאמר. חמור שבעתיים עניני עריות שלא נאמרים לשניים

הכל יתכן.
אבל במקרה זה, ניסיתי לברר את הנושא - עדיין בחיים חיותו. ואז שמעתי ממקור מוסמך ביותר (לא בקשתי רשות, לכן לא אפרט), שאף הוא טרח ובירר ענין זה, והעיד לפניו אחיו (דומני תאומו) רבי אליהו חיים קרליבך זצ"ל, שמעולם לא עשה אחיו יותר מתחילת פסוק שני דשיר השירים...

וזה באמת מענין ומפליא, הוא רווק עד למעלה מארבעים, הסתובב בין הנשים ולא רק... ואעפ"כ - ואף בחיו,ואף ע"י מתנגדיו - לא טענו שהוא נכשל בחטא ממש. כנראה שבכל זאת היה לו איזה שמירה...

איני משוכנע שהפירוש האמור היתה כוונת האדמו"ר מאמשינוב. ולדעתי הוא בהחלט לא סבר ששלמה קרליבך היה היתר לעשות מה שהיה. הוא בסה"כ התייחס לענין שבדיעבד, לאחר שעשה מה שעשה, מבלי לשאול רשות, הרי כאשר הנידון אם ילך לגן-עדן או לגהנום. הרי ביחס לתוצאות מעשיו, שיש המונים המונים מבעלי תשובות בזכותו (וישנם כאלו המפארים קהילות קדושות בישראל מכל החוגים. שלמה קרליבך לא החזיק את הציבור ה'נורמלי' אצלו. ומי שראה שהתקדם ביהדות, פשוט שלח אותם הלאה לחוגים נורמליים להתקדם עוד. ידוע ובדוק). הרי לאור האמור, שכרו הרבה מאוד.

[עתניאל בן קנז]

הטעות של הרב יושב ירושלים היא בהבנה הבסיסית של שיטתו של הצדיק הקדוש והנורא מאמשינוב.
הרבי מאמשינוב איננו סבור שמותר לו לשנות את זמן התפילה מטעם של עבירה לשמה, אלא שהוא סבור שבאופן כזה מותר ע"פ הלכה להתפלל אחר זמן תפילה, ואכמ"ל בסוגיא ההלכתית הזאת.

אם אכן כדבריך הוא, חוזרני לגמרי מכל דברי.

אולי יגלו לנו מהו אותו "ע"פ הלכה" שמתיר להתפלל לאחר זמן תפילה,
ואם לגופו של "אדם" אין טעם ורצון לבקר,
אבל חובתנו להכריז כי אין שום היתר בעולם לאף אדם גדול וקטן, לעבור על הלכה, בין דאורייתא בין דרבנן. לא עבירה לשמה ולא שום תי' אחר. זאת התורה לא תהא מוחלפת!!

למה למען ה', צריך כל אשכול עניני, העוסק בתהלוכתיו של צדיק, ופרטי עניניו, צריך להפוך לכר ניגוח בין שני אסכולות.

אם בכל זאת ברצונך להעלות את הנושא, תעבור ל'אספקליא', למדור חסידים ומתגדים. ושם תעלה את טענות תלמידי הגר"א וכו', נגד איחור התפילה של החסידים. והחסידים יעלו את תשובותיהם. כפי שכבר נטחן הנושא ב250 שנה האחרונות. ובלצ"ג.

[יושב ירושלים]

הטעות של הרב יושב ירושלים היא בהבנה הבסיסית של שיטתו של הצדיק הקדוש והנורא מאמשינוב.
הרבי מאמשינוב איננו סבור שמותר לו לשנות את זמן התפילה מטעם של עבירה לשמה, אלא שהוא סבור שבאופן כזה מותר ע"פ הלכה להתפלל אחר זמן תפילה, ואכמ"ל בסוגיא ההלכתית הזאת.

אם אכן כדבריך הוא, חוזרני לגמרי מכל דברי.

אולי יגלו לנו מהו אותו "ע"פ הלכה" שמתיר להתפלל לאחר זמן תפילה,
ואם לגופו של "אדם" אין טעם ורצון לבקר,
אבל חובתנו להכריז כי אין שום היתר בעולם לאף אדם גדול וקטן, לעבור על הלכה, בין דאורייתא בין דרבנן. לא עבירה לשמה ולא שום תי' אחר. זאת התורה לא תהא מוחלפת!!

אם התגובה כוונה לדברי, הנני להבהיר שאני מסכים לגמרי לכל דבריך, רק שאם אדם סבור כן ע"פ הלכה, זו רק טעות מקומית, ועדיין יכול להקרא צדיק, אבל אם זה מהשקפה של 'עבירה לשמה' זו כבר בעיה הרבה יותר חמורה.

[אליעזר מארקס]

בקצרה, ממש, יש שיטה בפוסקים, שאם התחלת בזמן, גופא בתר רישא קאזיל,
ולכן, האדמו"ר מקפיד מאוד שלפחות המילה הראשונה תהא בזמן.
אם זאת, לא נראה לי, שהוא חושב, שמה שהוא עושה, מותר לכתחילה
אלא, בדיעבד גדול, וכמו שהזכירו, שמחשיב עצמו לעברין וכו'.
הרב יושב ירושלים, כדי לעבור על זמן תפילה, לא צריך להפליג עד איז'ביצא
דיינו, בקוצק וחב"ד שלא התפללו בזמן.

[משה נטע]

נראה לי שכבר הזכירו, אבל המציאות היא שאינו יכול להתפלל בזמן כלל, ודו"ק.

[איש גלילי]

בקצרה, ממש, יש שיטה בפוסקים, שאם התחלת בזמן, גופא בתר רישא קאזיל,
ולכן, האדמו"ר מקפיד מאוד שלפחות המילה הראשונה תהא בזמן.
אם זאת, לא נראה לי, שהוא חושב, שמה שהוא עושה, מותר לכתחילה
אלא, בדיעבד גדול, וכמו שהזכירו, שמחשיב עצמו לעברין וכו'.
הרב יושב ירושלים, כדי לעבור על זמן תפילה, לא צריך להפליג עד איז'ביצא
דיינו, בקוצק וחב"ד שלא התפללו בזמן.

אם כבר הרחבת בקיצור, ארחיב גם אני בקיצור מקוצר...
מה שהרבי מאמשינוב סומך על הקולות הללו, הוא מפני שלדעתו הוא פטור מתפילה בכלל מכמה טעמים (ואכמ"ל), וכל תפילותיו תפילות נדבה. ובכל זאת הוא משתדל שיהיה ע"פ הלכה לפי איזו שיטה. ולכן כלפי חסידיו הוא מחמיר מאד בשמירת זמן תפילה (אגב, אני מכיר חסיד אמשינוב נלהב שמקפיד מאד על תפילה כותיקין, ולטענתו זאת דעת הרבי).
ראוי להדגיש שבכל נושא בהלכה הרבי מאמשינוב דקדקן גדול בהלכה, וכל מי שיפגוש את חסידי אמשינוב עם זהירויותיהם וחומרותיהם, ישתומם למראה עיניו ולמשמע אזניו.

[אורי אגסי]

אני מעריץ גדול של הרבי מאמשינוב וכבר הייתי אצלו ודיברתי עימו.
אבל לא נראה לי שיש מישהו שיש לו הסבר הלכתי להנהגתו בענין הזמנים, מה שכתב כן מארקס לא נכון בכלל, הוא לא מתחיל שחרית למשל בבוקר, ובפרט כעת בשנה על אמו מי שיודע את סדר התפילות, זה ממש ממש לא כמו שכתב הנ"ל, מה גם שיש כמה מאנ"ש שמתפללים איתו יחד להשלים מנין, והם מן הסתם לא פטורים מתפילה, והכל נעשה בידיעתו וברצונו.
סופו של דבר, הענין הזה לא נטחן עד דק, אלא אין לו שום הסבר נורמלי, הבעיה היא שאי אפשר לקבל ממנו עצמו תשובה אמיתית לענין.
אך כידוע חוץ מענין הזמנים הכל בדקדוק ההלכה עם הרבה חומרות כמו שכתבו כאן,
כנראה שבכל זאת יש דברים שאיננו יכולים להבין,
וכפי שאמר פעם חסיד אחד שרבו שאלו מה הוא אומר על איזה ענין שעשה, וענה לו בזה"ל:
אינני מבין את אכילתו המועטת של הרבי, את חוסר השינה שלו, את תפילותיו עד כלות, אז גם אינני מבין את מה שהרבי עשה.

ולענינו,
מי שיכול להסביר איך הרבי מאמשינוב מסוגל לעמוד על רגליו כ-20 שעות בתפילה, אולי יבין גם את שאר הנהגתו בזמנים.

[לוי]

ללא קשר לנשוא האשכול, הוזכר כאן שיש שיטה בפוסקים שאם התחיל את התפילה בזמן, גופא בתר רישא שקיל.

היכן מוזכרת שיטה זאת?

[משה נטע]

ללא קשר לנשוא האשכול, הוזכר כאן שיש שיטה בפוסקים שאם התחיל את התפילה בזמן, גופא בתר רישא שקיל.

היכן מוזכרת שיטה זאת?

זו ההלכה הפשוטה לגבי אם התחיל שמונה עשרה סמוך לזמן, זה מובא במשנה ברורה גם כן.

[מה שנכון נכון]

ללא קשר לנשוא האשכול, הוזכר כאן שיש שיטה בפוסקים שאם התחיל את התפילה בזמן, גופא בתר רישא שקיל.

היכן מוזכרת שיטה זאת?

זו ההלכה הפשוטה לגבי אם התחיל שמונה עשרה סמוך לזמן, זה מובא במשנה ברורה גם כן.

היכן במ"ב? [יש אחרים שכתבו זאת. וראיה מתוס' בבלעם וכו'].
במשנה ברורה פט,ה כתוב שצריך גם לגמור את השמו"ע בתוך שליש היום. וראה עוד בדבריו קכד,ז.

[איש_ספר]

ללא קשר לנשוא האשכול, הוזכר כאן שיש שיטה בפוסקים שאם התחיל את התפילה בזמן, גופא בתר רישא שקיל.

היכן מוזכרת שיטה זאת?

זו ההלכה הפשוטה לגבי אם התחיל שמונה עשרה סמוך לזמן, זה מובא במשנה ברורה גם כן.

חבל שרוב ההודעות שלך כאן מתאפיינות בכתיבה פזיזה הכוללת דברי הבאי, דברים חסרי שחר, כמו גם טעויות.

[כח עליון]

.
גם שבחו לר' שלמה קרליבך, לכאו' (כך נראה לי פשוט לפי איך שאני מכיר את דרכו) אינו מפני שהוא סבור שר' שלמה עשה עבירות לשמה, אלא שלדעתו ר' שלמה היה כ"כ קדוש ודבוק בה', שלגביו היה מותר לו לעשות מה שעשה, כי דמיין באפוהי ככשורא (והלא דבר הוא, שמכל הסיפורים הנוראים שמספרים על ר' שלמה, אף אחד לא מספר שהוא נכשל באיסור עצמו אי פעם, ואיך יתכן בן אדם שמתנהג כך ולא נכשל???).

אינם ניתנים להאמר. חמור שבעתיים עניני עריות שלא נאמרים לשניים

באר נא את דבריך.

אם כתבתי משהו שאינו כשורה, לא אבוש להודות, ואף למחוק את דברי.

כתבתי להרב 'איש גלילי' באישי:

אין כזה דבר בעולם!
אסור לחשוב על כזה דבר, שאדם חוטא ברבים בענין חמור כ"כ כעריות ועוד יאמר עליו קדוש, לא משום שמענין אותי אם הוא קדוש, אלא שאמירה כזו היא אסורה, כדלקמן.
אין לנו שמירה על התורה בלא הלכה, בלא דקדוק ע"פ שו"ע.
אהבה יראה חסידות וכל קרבת אלוקים שהם תכלית העולם, הכל אחרי השו"ע.
א"א לתת כזו הגדרה של אדם קדוש כשחסר לו את הדבר הבסיסי הזה, לא מענין אותי בכלל באיזה קומה בגן עדן הוא נמצא, לא מענין אותי באיזה קומה בגיהנום הוא נמצא, דבר אחד מענין אותי, איך אני עומד לפני הקב"ה ומכופף את עצמי לשמוע אל דבריו ולומר בקול גדול
א י ן ל י א ל א ל ע ש ו ת ר צ ו נ ך
רצונו של הקב"ה הוא קודם כל שו"ע, מי שעבר על זה, עסקיו עם אלוקים.

ואף מה שאמר האדמו"ר מאמשינוב, אין לי מושג אם הוא אמר ואיך אמר, אין לי מושג איך חשב שיתקבלו דבריו, ואם הקפיד על מה שאמרו אין דורשין בעריות בשנים (תיקון טעות: בשלשה), משום שהחטאים האוימים שיכולים להגרם מחוסר העמדה נכונה של ענינים שכאלו - הם תהומים, (תסלח לי, מה קורה אם חסיד שנמצא שם, שיש לו קצת יותר אהבת ישראל מהממוצע, וקצת יותר אפכתיות מהרחוב, יוצא לאור האמירה הזאת, עם 'כ"כ קדוש ודבוק בה' שקרא עליו אחד מהחכמים שבגליל, והולך לנשק בחורות שרוצה לקרבן ליהדות)
קרליבך (תרשה לי לא לקרוא 'הרב') היה אדם שופע יוצא מהרגיל, וכאדם משפיע ומקרב אל היהדות, השמירה על המרחק הנכון ע"פ התורה, הוא נסיון עצום עד למאד (לא חושב להבין אפי') אבל תכלס הוא פשע בזה, לא סתם נאמר אצל עריות 'חסד הוא', שפע שמושפע לא נכון, חסד שזורם באופן לא מבוקר, תופס שם גריעות לעצמו - 'חסד הוא'. יש שפע שהוא לא במקום וקוראים לו בשם גנאי 'שפע הוא'.


סליחה על הביקורת, לא מכיר אותך, ונראה שענוותן אתה.


וענה לי:

א. יישר כח על הביקורת, אין שום סיבה להתנצל.
ב. לא אמרתי דבר זה בשם עצמי, אלא נסיתי להבין את דברי הרבי מאמשינוב (ששמעתי אמירה זאת מעדות ברורה למדי, כך שאין לי יכולת לפקפק באמינותה).
ג. אני אישית אינני חוקר את מעשיו של ר' שלמה קרליבך, ואינני נוטה לומר שיש היתר כזה ח"ו, גם לו נסכים שלו אישית אינו נחשב כאיסור. וכבר הארכתי בזה קצת במקו"א.
ד. אם נניח שאכן היה דמיין באפוהי ככשורא, הרי שאין כאן שום עבירה על התורה, לא דאורייתא ולא דרבנן, שהרי מצינו כן בגמ'. ולענ"ד נראה (לא חקרתי מספיק את העובדות) שרק הקב"ה יוכל לדעת זאת, כי מדובר באדם עם הרבה סתירות באישיותו.
ה. בזאת אתה ודאי צודק במאה אחוז, שהצדקה למעשיו עלולה לגרום ח"ו לתחושת קלות כלפי איסורים כאלו, ואחריתה מי ישורנו. וברור שזאת היתה דעת גדולי הדור שהחרימוהו ונידוהו בחריפות יתירה, דהרי אתו לאמשוכי בתריה. סמכתי על זה שכבר ביארתי עמדתי היטב במקום שציינתי לעיל.
ו. למה שלחת הבהרתך רק בפרטי? אם זה מפני שאתה חושש לכבודו של הרבי מאמשינוב (לדעתי אין כאן שום בעיה כזאת), בסדר. אבל אם מפני שלא רצית לפגוע בי ברבים, לא פגעת בכלל ורק כאלו חברים אני מחפש, ואשמח אם תעלה זאת באשכול בפומבי, למען תרבה הדעת.


ועל כך אני מוסיף:

ד. לאו אמורא הוא, ולאו אמוראי אנן שנוכל לומר כך בוודאות (כמשתמע בהודעתך למעלה)
אמורא הוא מי שעסקיו בדבר ה' ות"ח יקרא, הראוי להנהיג בתורתו ולהיות מורה דרך לרבים, אז נוכל לומר בוודאות שמעשיו ללא כוונה של דופי.
לא כל מי שמקרב לבות בנ"א לאביהם שבשמים יחשב מהם, ואף אם אפשר לומר כהטיה לכף זכות, לא יותר מכך.
ה. למה באמת לא אמרו על קדוש זה 'דמיין באפוהי ככשורא'? האם היית מנדה אדם שלא עובר על שום עבירה לא מדאורייתא ולא מדרבנן?
מסתבר שיש במעשים אלו יותר מאשר מיגדר מילתא.

[מעט דבש]

עצם הרעיון של 'דמיא עליה ככשורא' בדורנו, ובפרט למי שלא ידוע כבעל מדרגה בנושא הפרישות, הוא מוזר להחריד.

וכבר בדורו של התורת חיים כתב (ע"ז יז.):
"דליכא האידנא מאן דמצי למימר דדמיא עליה ככשורא".

[וראה עוד כאן].

אבל גם לו יהיבנא שהיה כזה בעל מדריגה, עצם הדין אינו נכון. כי לא הותר חו"נ אף למי דדמיא עליה ככשורא, אלא לאחותו, ולא לסתם נשים. ראה דברי האג"מ דלקמן.

שו"ת אג"מ יו"ד ב, קלז

והנה בתוס' שבת דף י"ג כתבו דעולא שהיה מנשק לאחוותיה משום שצדיק גמור היה שלא יבא לידי הרהור, משמע לכאורה דכל אדם שאסורין גם באחיות הוא משום שיש גם מזה הרהור וכן משמע מח"מ שם /אהע"ז סי' כא/ סק"ח ובב"ש סס"ק י"ד, אבל תמוה כיון שלכו"ע ליכא בזה תאוה והנאה ליכא גם הרהור, וגם אם איכא הרהור היה זה איסור גמור מלאו דונשמרת, ולמה הוצרך הרמב"ם לומר שדבר מגונה הוא הא איסור דונשמרת הוא חמור מדבר מגונה, ואם ליכא הרהור הא אין זה גם דבר מגונה דהא האמוראים לא היו עושין דבר מגונה. ולכן צריך לומר כדבארתי דדבר המגונה הוא שלא ירגיל עצמו מזה להקל בשאר עריות, וזהו האיסור שאמר בשבת שם אף על אחותו, אבל גזירה זו הוא רק לסתם אנשים שמצוי בהן הרהורי עבירה ולא לת"ח כעולא וחבריו שלא באין לידי הרהור אף מכל נשים, לא גזרו בהן באחותו שהם לא יבואו להקל בשאר נשים. ואין כוונת התוס' דבאחותו לא יבא עולא לידי הרהור, שגם כו"ע לא יבואו להרהר מאחותו, אבל כיון דעולא וחבריו לא באו להרהור גם מנשים אחרות וכדמייתו התוס' מהא דר' אחא מרכיב אכתפיה, שלכן לא שייך לגזור בהם, אף שבשאר עריות אסירי גם הם משום דהאיסור הוא משום לא תקרבו ולא משום הרהור, ואף שהם לא יעשו משום חיבת ביאה שלכן לא היה להו איסור מדאורייתא, מ"מ מדרבנן משמע דאסרו אף בלא חיבת ביאה, אם לא ניכר שאינו לחיבת ביאה, דכן משמע מהש"ך יו"ד סימן קצ"ה דכתב דאף להרמב"ם ליכא איסור דאורייתא אלא כשעושה כן דרך תאוה וחיבת ביאה, משמע דמדרבנן אסור, ומסיק לכן המנהג פשוט שרופאים ישראלים ממשמשים דופק של נשים אפילו הן א"א ונכריות ואפילו שאר משמושים, והוא מטעם דלא אסרו אלא כשלא ניכר שאינו לחיבת ביאה ומשמוש הרופאים ניכר שאינו לחיבת ביאה אלא לרפואה. ולפ"ז גם לעולא וחבריו אסור דהא הוא מעשה חיבת ביאה רק שהם לא מתכוונים לזה שאסור מדרבנן, אבל מ"מ לא גזרו בהו באחותו משום דבשביל דלא שייך בהו הרהור ותאוה לא יבואו לעבור בשאר נשים שהם אסורים בהן.

[דודי צח]

בקצרה, ממש, יש שיטה בפוסקים, שאם התחלת בזמן, גופא בתר רישא קאזיל,
ולכן, האדמו"ר מקפיד מאוד שלפחות המילה הראשונה תהא בזמן.
אם זאת, לא נראה לי, שהוא חושב, שמה שהוא עושה, מותר לכתחילה
אלא, בדיעבד גדול, וכמו שהזכירו, שמחשיב עצמו לעברין וכו'.
הרב יושב ירושלים, כדי לעבור על זמן תפילה, לא צריך להפליג עד איז'ביצא
דיינו, בקוצק וחב"ד שלא התפללו בזמן.

אם כבר הרחבת בקיצור, ארחיב גם אני בקיצור מקוצר...
מה שהרבי מאמשינוב סומך על הקולות הללו, הוא מפני שלדעתו הוא פטור מתפילה בכלל מכמה טעמים (ואכמ"ל), וכל תפילותיו תפילות נדבה. ובכל זאת הוא משתדל שיהיה ע"פ הלכה לפי איזו שיטה. ולכן כלפי חסידיו הוא מחמיר מאד בשמירת זמן תפילה (אגב, אני מכיר חסיד אמשינוב נלהב שמקפיד מאד על תפילה כותיקין, ולטענתו זאת דעת הרבי).
ראוי להדגיש שבכל נושא בהלכה הרבי מאמשינוב דקדקן גדול בהלכה, וכל מי שיפגוש את חסידי אמשינוב עם זהירויותיהם וחומרותיהם, ישתומם למראה עיניו ולמשמע אזניו.

אגב, זה ההיתר העצמי שאמר הקדוש מהר"א בעלזא - למרן הגרא"ז מלצר - שבאופן עקרוני הוא פטור בכלל מן התפילה, וכל מה שהוא מתפלל 'תפילת נדבה' היא.


מכל מקום, לומר 'יוצר אור' באישון לילה לא שמעתו אוזן מעולם - לא הרמב"ם ולא הבית יוסף, לא אביי ולא רבי זירא

[תוכן]

.
גם שבחו לר' שלמה קרליבך, לכאו' (כך נראה לי פשוט לפי איך שאני מכיר את דרכו) אינו מפני שהוא סבור שר' שלמה עשה עבירות לשמה, אלא שלדעתו ר' שלמה היה כ"כ קדוש ודבוק בה', שלגביו היה מותר לו לעשות מה שעשה, כי דמיין באפוהי ככשורא (והלא דבר הוא, שמכל הסיפורים הנוראים שמספרים על ר' שלמה, אף אחד לא מספר שהוא נכשל באיסור עצמו אי פעם, ואיך יתכן בן אדם שמתנהג כך ולא נכשל???).

אינם ניתנים להאמר. חמור שבעתיים עניני עריות שלא נאמרים לשניים

כל מי שראה את שלמה קרליבך בפעולה ראה מיד שלא כשורא ולא דמיין עלוהי, אלא היה בשר ודם על כל המשתמע בכך.

[חיים]

דברי האדמו"ר מאמשינוב ביחס לשלמה קרליבך איבדו כל פרופורציה.
הוא אכן אמר שיהיה לו ג"ע [כנראה על זכויותיו בקירוב רחוקים], אך גם הביע הסתייגות: "אני לא אומר שהוא המלאך גבריאל".

[אליעזר מארקס]

נראה לי שכבר הזכירו, אבל המציאות היא שאינו יכול להתפלל בזמן כלל, ודו"ק.

הסבר, נמק ופרט, בבקשה (אפשר גם בפרטי, אם אין ברירה).

[אליעזר מארקס]

מה שכתב כן מארקס לא נכון בכלל, הוא לא מתחיל שחרית למשל בבוקר, ובפרט כעת בשנה על אמו מי שיודע את סדר התפילות, זה ממש ממש לא כמו שכתב הנ"ל,

אכן, אינני מעורה כלל, מה קורה בחצר הזה, ואיך דברים מתנהלים שמה.
לכן, ברצוני להעמיד דברים על דיוקם.
שמעתי פעם, שהאדמו"ר מתאמץ מאוד שהמילה הראשונה תהיה לפני הזמן האחרון של אמירתה, וכגון : 'שמע' לפני הסו"ז ק"ש האחרון, סביר להניח, שלא תמיד זה מצליח לו.
ואולי, זה היה רק בשנות צעירותו, ואח"כ כבר לא מסתעייא מילתא.
קשה קצת, לתרץ שהוא מחזיק עצמו פטור מתפילה, כי שמעתי שחלק מאריכות התפילה הם כל מיני דקדוקי הלכה, וכגון שיש לכוון בכל מילה כעומד לפני המלך וכדו'.
ואם זה, תפילת נדבה, הרי שאינו מחוייב לדקדק כגון דא.
וגם תירוצו של הרה"ק מבעלזא, שהוא פטור מתפילה, קשה כברזל, וצ"ע.

[ארזי ביתר]

מה שכתב כן מארקס לא נכון בכלל, הוא לא מתחיל שחרית למשל בבוקר, ובפרט כעת בשנה על אמו מי שיודע את סדר התפילות, זה ממש ממש לא כמו שכתב הנ"ל,

אכן, אינני מעורה כלל, מה קורה בחצר הזה, ואיך דברים מתנהלים שמה.
לכן, ברצוני להעמיד דברים על דיוקם.
שמעתי פעם, שהאדמו"ר מתאמץ מאוד שהמילה הראשונה תהיה לפני הזמן האחרון של אמירתה, וכגון : 'שמע' לפני הסו"ז ק"ש האחרון, סביר להניח, שלא תמיד זה מצליח לו.
ואולי, זה היה רק בשנות צעירותו, ואח"כ כבר לא מסתעייא מילתא.
קשה קצת, לתרץ שהוא מחזיק עצמו פטור מתפילה, כי שמעתי שחלק מאריכות התפילה הם כל מיני דקדוקי הלכה, וכגון שיש לכוון בכל מילה כעומד לפני המלך וכדו'.
ואם זה, תפילת נדבה, הרי שאינו מחוייב לדקדק כגון דא.
וגם תירוצו של הרה"ק מבעלזא, שהוא פטור מתפילה, קשה כברזל, וצ"ע.

ממש לא כך. ומ"מ כל מי שיודע את סדר התפילות כעת בשנה על אמו, שידע בבירור, שאסור לפרסם את זה כאן, כי זה רק יעורר מהומות אימתניות.

[שלמה גוטליב]

זה מעשה ידוע בין חסידי פולין, בעיקר היו מספרים אותו בין חסיד גור לאלכסנדר.
ללא הסיום כמובן...

חסידי גור ואלכסדר במילים אחרות זה קאצק ווארקא.
אני עדיין בתקפי שכל הדיון הזה מיותר. זה התחיל עם פתיחת אשכול מתוך רצון "להגדיל את שם הצדיק" ועל הדרך להשתכנע בצדקותו
המשיך עם ברלנד ועבר לקרלבך וכעת דש בגנותו של צדיק.
חבל חבל שכך התגלגלו הדברים.

לעצם העניין אצל צדייקי הדורות הקודמים, וגם בדור שלנו, לא התפללו בזמן.
איך שלא תתרצו את זה.
מי שיש לו בעיה עם הדבר ונחשב אצלו כסטיה מהשו"ע. מוזמן לחצות את הגדר ולהצטרף למתנגדים. (רק תקחו בחשבו שהצדיקים האלו מסרו את נפשם על כל קוצו של יו"ד בהלכה, וקשה לומר שבדבר כה קל זלזלו.. אלא מאי, יש דברים שקצרה השגתינו מלהבין...)

הרבי הזקן מסדיגורה היה מתפלל בחצות היום, והחסיד הכי גדול שלו היה בעל ה'תהלה לדוד' זצ"ל, גדול ההלכה. ובכל אופן לא היה נחשב הדבר לסתירה.
הרבי מטשורטקוב החה מתפלל לפנות ערב והיה לו חסיד מגדולי הדור, רבי מאיר אריק מטורקא, שלא היה לו בעיה עם זה, ולהפך, ראה בזה גדולה.

מסופר שהיה פעם חסיד בטשורטקוב שראה שרבו משפשף את הידיים אחר הנטילה וחישב שזה לא כ"כ ע"פ הלכה, לאחר הסעודה כאשר עבר אתצל הרבי נענה הרבי לעומתו, 'שפשוף' זה מדרבנן, המהרהר אחר רבו זה דאורייתא

[איסרלין]

דברי האדמו"ר מאמשינוב ביחס לשלמה קרליבך איבדו כל פרופורציה.
הוא אכן אמר שיהיה לו ג"ע [כנראה על זכויותיו בקירוב רחוקים], אך גם הביע הסתייגות: "אני לא אומר שהוא המלאך גבריאל".

בידיעה ברורה.
באותה שיחה פרטית בה שיבח את קרליבך, העביר עליו ביקורת קשה מאוד. בבחי' "באשר משפטו שם פעלו". מטבע הדברים דווקא דברי השבח צוטטו מתוך הוצאה מהקשרם השלם.

[קאצק]

בשם הרה"ק ר' דוד מקאצק בן השרף הק' ששמע מאביו : כי מי שעוסק בתורה ומצמצם מחשבותיו קודם התפילה לזכך את הרעיונות ע"י הלימוד, מקבל עליו אחריות מהתאחרות התפילה מזמנה, אעפ"י שיכול ללמוד אחר התפילה, צורך תפילה הוא, אבל לא ממי שהולך בטל ח"ו קודם, פשיטא שעובר על דברי חכמים.

[ספרים וועלט]

מה שכתב כן מארקס לא נכון בכלל, הוא לא מתחיל שחרית למשל בבוקר, ובפרט כעת בשנה על אמו מי שיודע את סדר התפילות, זה ממש ממש לא כמו שכתב הנ"ל,

אכן, אינני מעורה כלל, מה קורה בחצר הזה, ואיך דברים מתנהלים שמה.
לכן, ברצוני להעמיד דברים על דיוקם.
שמעתי פעם, שהאדמו"ר מתאמץ מאוד שהמילה הראשונה תהיה לפני הזמן האחרון של אמירתה, וכגון : 'שמע' לפני הסו"ז ק"ש האחרון, סביר להניח, שלא תמיד זה מצליח לו.
ואולי, זה היה רק בשנות צעירותו, ואח"כ כבר לא מסתעייא מילתא.
קשה קצת, לתרץ שהוא מחזיק עצמו פטור מתפילה, כי שמעתי שחלק מאריכות התפילה הם כל מיני דקדוקי הלכה, וכגון שיש לכוון בכל מילה כעומד לפני המלך וכדו'.
ואם זה, תפילת נדבה, הרי שאינו מחוייב לדקדק כגון דא.
וגם תירוצו של הרה"ק מבעלזא, שהוא פטור מתפילה, קשה כברזל, וצ"ע.

נניח תפלה הצידה לרגע, האם גם קריאת שמע בזמנה הצדיק שליט"א לא מקיים? זו פעם הראשונה שאני שומע לגבי קר"ש. אולי טעית?

[אליעזר מארקס]

יתכן מאוד, ועם באי הפורום הסליחה.
אך הגע בעצמך, אם הרבי באמצע שחרית, והגיע סו"ז קר"ש, מה יעשה?
כנראה, מתחיל 'שמע' ואח"כ מסתמך על 'גופא בתר רישא קאזיל'.
עוד פעם, זאת רק השערה, וזאת שהוא מסתמך על 'גופא בתר רישא' שמעתי לפני 11 שנה.
והלשון 'גופא וכ'' הוא לשון המושאל, לדעת הפוסקים, שסגי שהתחיל לפני סוף הזמן.

[אפרים זלמן]

דברי האדמו"ר שליט"א בענין איחור זמן תפילה אצל אדמו''רי פולין,
כאן יש את הקובץ בפורמט פידיעף. תודה לרב הרבה דבש.

[אורי אגסי]

מה שכתב כן מארקס לא נכון בכלל, הוא לא מתחיל שחרית למשל בבוקר, ובפרט כעת בשנה על אמו מי שיודע את סדר התפילות, זה ממש ממש לא כמו שכתב הנ"ל,

אכן, אינני מעורה כלל, מה קורה בחצר הזה, ואיך דברים מתנהלים שמה.
לכן, ברצוני להעמיד דברים על דיוקם.
שמעתי פעם, שהאדמו"ר מתאמץ מאוד שהמילה הראשונה תהיה לפני הזמן האחרון של אמירתה, וכגון : 'שמע' לפני הסו"ז ק"ש האחרון, סביר להניח, שלא תמיד זה מצליח לו.
ואולי, זה היה רק בשנות צעירותו, ואח"כ כבר לא מסתעייא מילתא.
קשה קצת, לתרץ שהוא מחזיק עצמו פטור מתפילה, כי שמעתי שחלק מאריכות התפילה הם כל מיני דקדוקי הלכה, וכגון שיש לכוון בכל מילה כעומד לפני המלך וכדו'.
ואם זה, תפילת נדבה, הרי שאינו מחוייב לדקדק כגון דא.
וגם תירוצו של הרה"ק מבעלזא, שהוא פטור מתפילה, קשה כברזל, וצ"ע.

נניח תפלה הצידה לרגע, האם גם קריאת שמע בזמנה הצדיק שליט"א לא מקיים? זו פעם הראשונה שאני שומע לגבי קר"ש. אולי טעית?

אני חושב שקר"ש היות וזה מ"ע דאורייתא, הוא מקפיד בכל יום לקרוא בתוך הזמן, או לכה"פ להתחיל בזמן. עיקר האיחורים המוזרים הם בתפילות.

[פרי יהושע]

קשה קצת, לתרץ שהוא מחזיק עצמו פטור מתפילה, כי שמעתי שחלק מאריכות התפילה הם כל מיני דקדוקי הלכה, וכגון שיש לכוון בכל מילה כעומד לפני המלך וכדו'.
ואם זה, תפילת נדבה, הרי שאינו מחוייב לדקדק כגון דא.

זה הלא בדיוק להפך, בתפילת נדבה צריך לחדש דבר, ובכלל זה עיקרה בכוונה, [וככלל מה יש לשאול על צדיק הנוהג במנהגי החסידות שאלות ממין זה]?