משמת הגרד"צ הילמן זצ"ל בטלו אשכולות

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' ספטמבר 06, 2010 6:38 pm

ברוך דיין האמת

תוך כדי דיבור

ברוך דיין האמת

סמ''ק · הודעהעל ידי **סמ''ק** » ב' ספטמבר 06, 2010 7:08 pm

ברוך דין האמת. אני מניח שהגר"א ספר לא יקצר במקום שיש להאריך טובא.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' ספטמבר 06, 2010 8:28 pm

בין רד"צ הילמן ויבדל לחיים טובים ר"ש אשכנזי התנהלו קשרי מכתבים, ויש בהם מכתבים יפים העוסקים במגוון ענייינים.

נהנה מהאוצר

קצת פרטים לא שמעתי כלום מתי נפטר וכו'
ברוך דין האמת

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ב' ספטמבר 06, 2010 11:37 pm

בדה"א. חבל על דאבדין.
'אגרות בעל התניא' שלו הם? עוד איזה ספרים הו"ל?

בתוך הגולה

זקן ששכח כתב:'אגרות בעל התניא' שלו הם? עוד איזה ספרים הו"ל?

כאן יש באמת הערה נכבדה. הרי מדובר בת"ח מובהק ואיש ספר עצום. ממש החמצה יהיה אם זכרו לדורות יהיה ע"ש ספר שהוציא בצעירותו (ואולי אף בבחרותו?) שברור כי הוא לא משקף את המהות האמיתית שלו.
נכון יש גם את העבודה על רמב"ם פרנקל אבל א"א להצביע שם על נתח אישי שלו כי הכל נעטף באריזת "צוות". יש גם כמה עבודות ההדרה שלו אבל זה עדיין לא זה.

כדאי מאד שיקום אחד ממקורביו ויכנס את כל המאמרים שלו לספר מכורך וזכות דיבוב שפתיים של אותו ת"ח מיוחד ומעולה תעמוד לו ולכל בית ישראל.

מור · הודעהעל ידי **מור** » ג' ספטמבר 07, 2010 1:34 pm

להלן מובאה ממנו - בעודו צעיר לימים בספר שיעור מקוה להגר"ח נאה, המקלסו ומסכים לדבריו:

: שיעור מקוה להגרא''ח נאה עמ' קסח.JPG (138.52 KiB) נצפה 29037 פעמים

בן_מנחם · הודעהעל ידי **בן_מנחם** » ג' ספטמבר 07, 2010 1:40 pm

אולי תואילו לפרט לעם הארץ כמוני, מי היה הגרד''צ הילמן זצ''ל? מה היה תפקידו? היכן היה גר?

נויירא · הודעהעל ידי **נויירא** » ג' ספטמבר 07, 2010 6:59 pm

עי' כאן

מור · הודעהעל ידי **מור** » ג' ספטמבר 07, 2010 7:46 pm

נויירא כתב:עי' כאן

לו לעצתי תשמע, אל תעיין שם.

"בני אל תלך בדרך איתם, מנע רגלך מנתיבתם" - בכלל, ובפרט בנד"ד.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ג' ספטמבר 07, 2010 10:45 pm

נויירא כתב:עי' כאן

ייתכן שיש בזה משום "לפני עור לא תתן מכשול..."

תורת ישראל

הכרתיו בערוב ימיו ממתפלי ביהכ"נ תפארת ציון ב"ב היה, וממקורבי רב ביהכנ"ס הרב שריה דבליצקי, מעורכי רמב"ם פרנקל. חבל חבל על דאבדין!!

בן_מנחם · הודעהעל ידי **בן_מנחם** » א' ספטמבר 12, 2010 9:58 am

נויירא כתב:עי' כאן

אני חסום ע''י נתיב.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ספטמבר 12, 2010 10:28 pm

קשה ועצוב לסכם במילים יבשות דמות ענקים שכזו, חד בדרא בתחומיו, ת"ח שאין לו תמורה כפשוטו. קשה שבעתיים כאשר מדובר ברד"צ הילמן, שהכינוי הבזוי ביותר שהיה יכול להפטיר על כתיבה, 'מליצות נבובות'.

נזכרתי במה ששמעתי מהגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, כאשר הספיד מרן הגרא"מ שך את ר' יוסף דינקליס זצ"ל, פתח במשל פיו וסיפר על יהודי אחד, פושט רגל, שיום יום היו הנושים נוטלים מביתו את כל רכושו וקנין ביתו, ועדין לא רפו ידיו. ויהי היום והוציאו מביתו ארון, אשר למראה עינים לא נראה כתפארת ביתו, אכן בשעה שעקרו מביתו ארון זה, פרץ בבכי מר, שאלוהו סובביו, הרי כשנטלו ממך דברים יקרים יותר לא ראינו אצלך שברון בערך זה, וישיבם: 'יע, יע, אבער דאס איז לעצטער'. מוסיף הגרמ"מ, השומעים קטני המוחין לא הבינו, הרי האיכא והאיכא והאיכא, (היה זה בעוד עמנו חיים, החזון יחזקאל, ר' חיים שמואלביץ, הקהילות יעקב ועוד). אבל מי ששכל בקודקדו הבין, שאמנם יש את זה ויש את זה, אבל בכל זאת זהו האחרון. על הרד"צ אין צורך להסבר ונימוק, התחושה של כל מי שהכיר אותו שהלך כאן האחרון, אף שגם לפניו לא ראינו כמותו.

[כשסיפרתי ע"כ פעם לגרד"צ, סיפר שר' הלל ויטקינד הספיד את ר' אבא גרוסברד (היה זה לפני כשישים שנה לערך) וקרא עליו בבכי, ער איז גיעוון דער לעצטער מוהיקנער, ולא רבים ממשתתפי הלויה, חכמו להבין פשר מליצתו...].

כמה יש להצטער שאותם שכבר שמעו את שמעו, רובם יודעים זאת בהקשר של פולמוסים שונים, (גניזה חרסונית, הרב קאפח ועוד), פרשיות שרחוקות מאד מלהציג את מכלול אישיותו הכוללת והמופלאה. אם בתורה: הרי היה שותף ומורה דרך בכל היצירות התורניות של דורנו. הרמב"ם מהדורת פרנקל: תפקידו של הרד"צ היה מעל ומעבר לכל הגדרה, הוא היה מי שנתן את הפנים ואת הדמות למהדורת הרמב"ם, מי שקבע ושרטט מה יהיה על הגליון מה יבוא בסוף, איזה סוג של שינו"ס מקומם על הגליון ומה לסוף הספר, מה להכניס מה להשמיט, איזה כתבי יד חשובים יותר ואיזו מהם ערכם מועט, ועד העימוד וסידור הדברים - שגם בתחום זה היה אנין טעם במיוחד - היתה מגיעה ידו.

האנציקלופדיה התלמודית: ערכים שהם חיבורים בפני עצמם נכתבו ע"י הרד"צ (אלו שאני יודע הם חציצה, הפרשת תרו"מ, כתובה, טעמים, אבל בודאי ישנם עוד), אף שלא הסכים מטעמי השקפה ששמו יופיע על שער האנצ' (בימים עברו היתה האנצ' מפעל הדגל של המזרחי העולמי), אבל יותר מאשר כתב, מחק ותיקן: כרכים שלמים של ביקורת כתב הגרד"צ על ערכי האנצ' ! הרב אורי דסברג מעורכי האנצ', אמר לי כי רוב ככל התיקונים המופיעים בכרכי האנצ' במהדורתיהם החוזרות, הם פרי ביקורת הגרד"צ. ר' יהושע הוטנר עורך האנצ' לא חיבב במיוחד את הגרד"צ (וד"ל) אך ידע שאין לו תחליף.

כל זה ועוד לצד חיבוריו העצמאים, הכוללים את 'אגרות בעל התניא ובני דורו', יצירה שלא נס לחה גם כעבור עשרות שנים מזמן פרסומה (ובה כתב את מחקרו הידוע על אוסף המכתבים המכונה 'הגניזה החרסונית'), חידושי הרשב"ץ לברכות, שיטה קדמונית לקידושין, אגרות הרמ"ה מטוליטולה, ספר המצות לרמב"ם (שבעקבות חסרון ספר המפתח, לא רבים מבני הישיבות יודעים את העמל והדקדקנות שהושקע שם ואת טיבה של עבודה נקיה זו) ועוד. ולא מעטים הם המחברים והמהדירים אשר נהנו ממנו עצה ותושיה וביקורתו ותבונתו היו להם לעינים.

בעינו החודרת והמעמיקה, ידע לתת דרגה ושיעור לטיבם של חכמים שונים, (ומרגלא בפומיה דברי מרן החזו"א, שעלינו להכיר בטיבם של גדולינו) ולא חת גם לדרג ראשונים, כבר הזכרתי במקו"א, מה שאמר למחבר אחד שהדפיס חיבור מאחד מן הראשונים וכדרך המליצים הכתיר אותו בשער הספר 'מגדולי רבותינו ראשונים', הגרד"צ אמר לו: אם יש ביכולתך לנקוב בשלוש שמות של ראשונים פחותים ממנו, ניחא, ואם לא מחוק תואר נבוב זה מיד.

מידותיו היו לנס, אם כי היה נוח לכעוס בשל מזגו הסוער, לאידך גיסא היה נוח לרצות ולא בוש לומר טעיתי גם לילד. והנה דוגמא קטנה ומשקפת, עת היותי נער צעיר לימים, נטלתי ממנו ספר ישן, כשהגיע זמן להחזירו מצאתי ראיתי כי הספר אבד ממני, לא היו בי פנים לספר לו על כך, כעבור זמן פגש בי ושאל אותי היכן הספר, כשסיפרתי לו שהספר אבד, חשד בי במה שאין בי, כיון שנפגעתי מכך, עזות וחוצפה היו בי, שלחתי לו מכתב בו קיימתי בהידור רב חזון אחרית הימים של ירהבו הנער בזקן, (כשפגש את אבי אמר לו, 'קבלתי מהבן שלך מכתב הנוסח שלו מצוין', ולא הסכים להוסיף מילה...) כעבור זמן מצאתי הספר בביתי, החלטתי להניחו אצל מוכר ספרים אחד שחנותו היה בשכנות הרד"צ והוא היה פוקד החנות מעת לעת, וביקשתי ממנו לומר לרד"צ שהספר ששמו עליו, נמצא אצלו וכנראה נשכח אצלו, תהיתי לראות מה תהיה עתה תגובת הרד"צ לכשיקבל הספר, לא התפלאתי שכעבור זמן קצר התקשר הגרד"צ לבית הורי וביקש אותי כדי להודות לפני שמצא הספר ולבקש את סליחתי.

ביתו ושולחנו היו קן ומחסה לכל מיני שבורי לב ומחוסרי בית, את כל זה ניהלה אשתו הצדקנית בחכמת ליבה הטוב, והוא לימינה, ומעולם לא חשב שיש כאן איזה דבר הראוי לציון. כזה היה האיש, עדינו העצני. וכמה אופיני הדבר שכאשר דיברנו בחודש שעבר על פטירת הגרמ"מ וסיפרנו בשבחו, הרד"צ הגיב מיד ואמר, העולה על כולנה זה סיפור פלוני המלמד על מידותיו הנפלאות (שאכמ"ל כאן), כי זה היה אצלו עיקר ושבח היותר גדול.

ואיך אפשר לדבר על הגרד"צ מבלי להזכיר את היותו יחיד בדורנו בלא שום גוזמא, בידיעות על חיי היהודים בארצות אירופה בכלל וברוסיה בפרט, ניבם, שיגם ושיחם, סדרי קהילות, שמות עיירות, מדרגות החכמים, טיבם של סופרים ואישים שונים. אוצר בלום ממש.

אף שאין כמעט יום ששמו לא נזכר בביתנו ('מה הרב הילמן היה אומר', 'כך היה אומר ר' דוד', 'אילו ר' דוד היה רואה וכו''), ולמיעוט השגתי הרבה הרבה קבלתי ממנו אני הק' בתחומים שונים, עכ"ז לא אני הצעיר ראוי לתת הערכה וקומה לאישיותו המיוחדת, בעיקר בשל מיעוט השנים והזמן שהייתי במחיצתו. אציגה בזה מכתב שהשאיר אחד מהמנחמים בבית האבל, ת"ח מיוחד שלמד עמו שנים מספר והיה מבאי ביתו. ויהיו הדברים מדברים בעדם:

שלא אתפס חלילה כמתרפה בהספדו, והיות והרבה דברים, הרבה מעלות היו מכוסים מהציבור הרחב והיו גלוים רק לבאי ביתו, מחובתינו לספרם.

הוא היה בעל כשרונות נדירים זה כולם יודעים, אבל על עמלו בתורה לא יודעים, איך היה יושב שעות על שעות, עד השעות הקטנות של הלילה, ועמל להבהיר שיטות ראשונים והוא היה הרי "פרפקציונר", כלומר הכל צריך להיות מדויק וברור בלי שום ערפול, אם יש ערפל חייבים להגדירו ולומר בקול ברור ומפורש איני יודע. פעם הגיש לו מאן דהוא עבודה לביקורת, הדבר הראשון שהוא שאל כמה צ"ע יש לך כאן, אם אין לך סימן שחיפת, שהחלקת, שלא בררת עד הסוף. אצלו גדולת מחבר היא המחיקות, הגדולה היא לומר טעיתי, ולדידו לא יתכן לא לטעות, כי הרי היה דקדקן עד הסוף.

וכך יראה הרואה את כל כתיבותיו מלאים מחיקות ותיקונים עד שהנוסח יהיה ברור ומלוטש כרצונו, לא היה אצלו מושג של בדיעבד, שוב לתקן ושוב להגיה עד שיצא הדבר מנוסח וברור כדבעי.

היו לו המון תלמידים, תלמידיו לאו בדוקא ישבו עמו לשלחן ולמדו עמו גמרא, גם זה היה, היה יכול ללמוד לפני ארבעים שנה כשהיה קרוב לחמישים עם אברך צעיר כשוה אל שוה, לא היו שום משחקי כבוד, לא איפה נלמד (בביתו של האברך) לא מה נלמד, לא התנצחויות, ורק קבל את האמת ממי שאמרה וכך בשבת ארבע חמש שעות ברציפות. אבל לא רק זאת, תלמידיו המה באי ביתו שהתחככו בו, כי הרי כל השיחות חולין שלו היו מלאות וספוגות בדברים בעלי ערך, מוסר, כן היה יכול בשיחה פשוטה להטיח ביקורת בבן שיחו, הן בלימוד הן בהנהגה הן בהשקפה וכו', ידיעות תורניות ששפעו דרך אגב וידיעות היסטוריות השייכות וחשובות ליהדות, הערכות שונות על דעות ועל ספרים לא היתה שיחה ריקת תוכן.

וכיון שהיה איש מקסים ואיש רעים להתרועע, השפעת דבריו היתה עצומה, ישנם מתלמידיו שאין יום שאינם מזכירים אותו, איזה אמרה שנונה, איזו בקורת על דבר לא נכון לדעתו והיתה לו הרי ראיה יוצאת דופן, היה רואה נושא מכל מיני זויות מזויות שאף אחד לא ראה, והנה הוא מאיר זוית חדשה ופתאום רואים הכל כמה היא חשובה.

היה בן שיחה בלימוד בהבהרת דברים יומם וליל, אפשר היה להתקשר בשתיים בלילה לדבר ולברר בלי גבול, ואם צריך לעיין בספר הנה ר' דוד בגיל מופלג קם עולה על כסא כל שהוא, ומוריד ספר מכל גובה שהוא, אין עצלות ואין התחמקות ומעיין ומקריא עד שהענין מתברר, (או לא מתברר, גם לזה היה ערך אצלו וכאמור).

וכמה שהיה בעל בקורת, עין צופיה וחדה, אבל מפורסם אצל תלמידיו הכבוד שנהג ברבותינו ראשונים ואחרונים. אם שאל אותו מאן דהו, תפסתי אחד מרבותינו האחרונים, ששגה, שהיתה לו גרסה שגויה, שהיה לו ספר חסר, ושאל השואל איך לכתוב, הוא היה אומר "אל תחפה, תורת משה אינה יתום קטן, אבל כתוב רק כך וכך, כדי שלא תעשה מזה צימעס". כלומר אמת לאמיתה אבל כבוד, כי הרגיש שהם ראוים לכבוד. וזכורני שפעם העבירו בקרות לפניו על מנהג מסוים ובן שיחו עבר לנימה של לעג, ר' דוד הגיב לעומתו: "זיי נישט קיין מלעיג", היינו ביקורת לבד וכבוד לבד.

הכבוד היה נלעג אצלו, פשוט נלעג, ואיך היה מתבדח על רדיפת כבוד. יודעים מקורביו שהוא כתב הרבה ערכים באנציקלופדיה תלמודית, ערכים קשים שהם ספרים כשלעצמם, מהם: חציצה, הפרשת תרו"מ, הפרשת חלה, כתובה, טעמים. ועוד. איזה ברורים ואיזה עמל מושקע בזה. מי שלא ניסה בזה לא יבין זאת הרי זה עמל של שנים רבות, הרי הוא לא ויתר על פרט, לא על פרט למדני ולא על פרט ריאלי בעניני חציצה וכדומה, מוחק וכותב מוחק וכותב. הרי אלו יצירות אדירות, הרי אלו ספרים יסודיים בעניינים אלו שאין להם תחליף, אבל הוא מסיבות שלו, סרב ששמו יופיע על הכרכים, ששמו יופיע על יצירותיו. הכבוד היה ממנו והלאה.

ואיך שבז לכל הדברים החיצוניים, קורות ביתו יעידו עליו, הרי הוא גדל בבית אמיד ומסודר אבל הוא לא החשיב שום דבר חוץ מיעודו בעוה"ז, והשאר רק מה שנצרך לעבודת השם, לא רהיטים לא בגדים ואפילו ספרים שכ"כ חיבב, הכל רק מה שנוגע לניצולם, לא יופי חיצוני לא כריכה יפה לא מהדורה יפה ולא כלום, התוכן! התוכן תמיד היה אצלו העיקר, וכך היתה כתיבתו, התוכן, שנא וזלזל במליצות, ישר ולענין ורק הנצרך והברור.

ואיך חינך את באי ביתו ותלמידיו לסולם ערכים, הוא היה מפאר את רבותינו בכך שיש להם סולם ערכים, שיודעים מה קודם למה ומה נדחה מפני מה ולחשוב על כל ערך ולשקול אותו מול האחר. ומי יודע על תפילותיו, איך שהקפיד על שמו"ע מתוך סידור בריכוז ובמתינות בכונה ממש כעומד לפני המלך וכן בברכת המזון תמיד מתוך הסידור.

ועדין לא דברנו על מידת החסד שהיתה טבועה בו ועל הכנסת אורחים שהיה מקיים, פעם השתבח מאן דהו בפניו שהוא מחזיק את חמותו החולה בביתו, ר' דוד פרץ עליו בצעקות, צעקות ממש, אילו הם אמות המידה שלך? אינך מתבייש? זו גדולה להחזיק אותה בבית? הדבר היה אצלו כ"כ טבעי שפשוט לא הבין מה הוא סח, והוא עצמו היה מארח עשרות אנשים ונשים על שולחנו ובכלל לא חש שעשה משהו.

למידת החסד שלו ראוי להוסיף, שהיו מגישים לו עבודות לביקורת, הוא לא היה דוחה, היה מיד מעיין, עובר על כל החומר, מעיר בלי רחמנות, מוחק וכותב מדריך ומכוין, לא חס על זמנו ביום ובלילה ואף פעם לא ביקש שיזכירו אותו, או שיודו לו הוא פשוט לעג לזה.

ועם כל תקיפותו ודעותיו המוצקות, היה בעל נימוסים ורוחש כבוד גם לצעירים ממנו בשנים ובדעת, ידע לפעול בטקט במקום שצריך ובתקיפות במקום שצריך, אוהב הבריות ואהוב על הבריות, ומי שאהוב למטה אהוב למעלה.

לא הקפתי כלום עדיין מאישיותו, כתבתי הכל במרוצה ובלי סדר בכמה דקות, וידעתי שאין לאיש הזה תחליף בדורנו, בידע הרחב כ"כ שלו, ישנם דברים שפשוט אין כבר את מי לשאול ואצל מי לברר, אוי כמה חבל על דאבדין .

אוהבו בכל לב

: רבי דוד צבי הילמן.jpg (48.84 KiB) נצפה 29394 פעמים

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' ספטמבר 12, 2010 10:42 pm

תודה לך, איש ספר, על הדברים הנפלאים שכתבת והבאת!

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » א' ספטמבר 12, 2010 10:57 pm

יישר כחך איש ספר, וחבל על דאבדין!

מור · הודעהעל ידי **מור** » א' ספטמבר 12, 2010 11:50 pm

חכם באשי כתב:תודה לך, איש ספר, על הדברים הנפלאים שכתבת והבאת!

מור · הודעהעל ידי **מור** » ב' ספטמבר 13, 2010 12:00 am

מאמר שפורסם ע"י הרב יואל קטן עורך 'המעיין', בדאצ'ה האחרון (שחזר לתחייה, ומקפיד - כך נקווה - לשמור על רשימת מכותביו חסויה...):

: 88.jpg (166.05 KiB) נצפה 28646 פעמים

מור · הודעהעל ידי **מור** » ב' ספטמבר 13, 2010 12:08 am

ועוד מיחסי ה"ה הילמן - קטן, (צילום מסך ממייל שקיבלתי מידיד שחסה מעט בצילו של הגרד"צ, ושלח לי חומר להעלותו לכאן, ועוד חזון למועד אי"ה):

: 99.jpg (62.11 KiB) נצפה 28617 פעמים

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ב' ספטמבר 13, 2010 12:28 am

מור כתב:מאמר שפורסם ע"י הרב יואל קטן עורך 'המעיין', בדאצ'ה האחרון (שחזר לתחייה, ומקפיד - כך נקווה - לשמור על רשימת מכותביו חסויה...):
88.jpg

לא חזר לתחייה, אלא שב להודיע שהגליון נפח את נשמתו ומעתה יש לעיין רק בבלוג האינטרנטי שלו.
ולעצם הענין דבריו של הרב קטן נפלאים והרבה עומק טמון בהם.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' ספטמבר 13, 2010 12:30 am

מור כתב:מאמר שפורסם ע"י הרב יואל קטן עורך 'המעיין', בדאצ'ה האחרון (שחזר לתחייה, ומקפיד - כך נקווה - לשמור על רשימת מכותביו חסויה...):
[a

לא מדוייק. עי' בדברי העורך, שבעמוד הראשון של הקובץ החדש.
נראה יותר, שדאצ'ה שבק חיים לכל חי, בחינת 'בן מאה כאילו מת ובטל מהעולם'.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ב' ספטמבר 13, 2010 1:05 am

מור כתב:מאמר שפורסם ע"י הרב יואל קטן עורך 'המעיין', בדאצ'ה האחרון (שחזר לתחייה, ומקפיד - כך נקווה - לשמור על רשימת מכותביו חסויה...):
88.jpg

האם תוכל לתת קישור=לינק?

מור · הודעהעל ידי **מור** » ב' ספטמבר 13, 2010 8:10 pm

איש_ספר כתב:האנציקלופדיה התלמודית: ערכים שהם חיבורים בפני עצמם נכתבו ע"י הרד"צ (אלו שאני יודע הם חציצה, הפרשת תרו"מ, כתובה, טעמים, אבל בודאי ישנם עוד), אף שלא הסכים מטעמי השקפה ששמו יופיע על שער האנצ'

העירני ידיד נאמן - שדברי איש ספר היו לנגד עיניו - שבביאורי ההגדש"פ שע"י האינצק' מופיע שמו מפורש יוצא:

: 2010-09-13_200233.jpg (44.62 KiB) נצפה 28274 פעמים

הזעצער · הודעהעל ידי **הזעצער** » ב' ספטמבר 13, 2010 9:44 pm

מור כתב:להלן מובאה ממנו - בעודו צעיר לימים בספר שיעור מקוה להגר"ח נאה, המקלסו ומסכים לדבריו:

שיעור מקוה להגרא''ח נאה עמ' קסח.JPG

כמדומה שהיתה אף קרבה משפחתית בינהם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 21, 2010 8:57 pm

viewtopic.php?f=7&t=2418#p17293

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ינואר 02, 2011 8:54 pm

אחדים מאמריו פרסם הגרד"צ בעילום שם, מסיבות שונות.
כך לדוגמא אחד ממאמריו החשובים, הוא מאמרו אודות תוספות ישנים ליבמות בו הראה שהתו"י ליבמות הינו חיבור העומד בפני עצמו ומדפיסי ווילנא השמיטו את הקטעים המקבילים, אך פעמים רבות עשו זאת באופן שגוי.
המאמר פורסם לפני כשישים שנה בקרית ספר כרך כ"ח ירושלים תשי"ב – תשי"ג, וכנראה משום האכסניא שלא הלמתו, פרסם את המאמר תחת השם דוד צבי.
[יש לזכור שבשנים ההם, לא היה כמעט אכסניה תורנית נאותה לפרסם מאמר בסגנון כזה, אולי הנאמן]
עד לימינו אנו מביאים את מסקנת המאמר בשם החוקר מר דוד צבי, בלא לדעת מי הוא בעל הדברים. (ראו בעה"ת לאורבך עמ' 486: העמיד ע"כ מר דוד צבי ברשימה נאה בק"ס ...; אוצה"ס של זלוטקין, הקדמת דק"ס השלם ליבמות, הקדמת מדפיסי הש"ס עוז והדר ליבמות)

: א.jpg (326.38 KiB) נצפה 27449 פעמים

תו"י ליבמות חזר ונדפס ע"י ר"א שושנה - מכון אופק, מתוך כת"י, ואינו לפני לראות איך הביאו את דברי הגרד"צ במבואם.

מותיב ומפרק

בתור בחור חוץניק תלמיד פונונוביז שסעד על שולחנו מידי שבת בשבתו, אזכור ואהמה על ימים מקדם במחיצתו של ענק רוח ואיש אשכולות, נהנתי רבות מקוים לדמותו שנכתבו בהשכל ע"י משתתפי הפורום. ברצוני לציין רק כמה צימוקים אודותיו
א) מן החובה לציין קנאותו הנחרצת נגד תנועת הציונות בחריפות עצומה, ובפרט נגד הציבור הדתי לאומי, (כמעט שהסכים עם כל הספר ויואל משה)
ב) ת"ח וגדולי ישראל שאהד במיוחד. רבו במובהק בעיניו הי' הגר"ד פוברסקי זצ"ל, אותו נהג לבקר מידי שבוע בשבוע, הגרי"ג אידלשטיין שליט"א התייעץ אתו בכל דבר הטעון שיקול הדעת, בעניני פסק הלכה העריץ מאוד את דעתו של הגר"ד שמידל.. כמו"כ החשיב והתיידד מאד עם הגר"ג נדל זצ"ל. ידיד נפשו אליו היה קשור בכל נימי נפשו וטייל עמו ארוכות וקצרות כמ"פ בשבוע הי' הגאון ר' יחיאל צוקרוב.
ג) הכנסת אורחים ממש להפליא!! זכורני בפעם הראשונה שעברתי על מפתן ביתו בהיותי בחור צעיר בגיל ט"ז הי' זה בליל שב"ק בשעה אחת בלילה, ביקש ממני להביא לו קצת טשולנט מהסיר במטבח!! אהה! משכיל אל דל!
ד) אחד מחידושיו להלכה.. כי פלפל חריף (שיפקעס) אסור משום ערלה!

מי יתן לנו תמורתו!

מותיב ומפרק

כונתי שבעניני שיקול הדעת התייעץ עם הגרי"ג, ולא להיפך

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' ינואר 03, 2011 11:36 am

[חשבתי שלחכם ונבון כמותך א"צ לבאר. ובכן אינו דומה 'בקי' בשמות ספרים, ליודע לומר פרק ב' או פרק ג', וק"ל]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' פברואר 26, 2011 10:59 pm

סיפר הרה"ג ר' דוב ווין מבני ברק: לפני שנים הרבה הוצרכתי לפרנסת ביתי, פניתי לרד"צ וביקשתי ממנו אם יש לו לסייע בידי בהמצאת עבודת עריכה תורנית, הוא הבטיח שיחשוב דבר מה עבורי, כעבור איזה ימים בא לביתי ובאמתחתו ספר על צדיקי קאמרנא, והורה לי: 'קרא הספר מתחילתו לסופו', עשיתי כדבריו, לכשסיימתי הודעתי לו, והרד"צ הפגישני עם ר' אביש זיס הידוע, ר' אביש אמר לי שברשותו ספר שולחן הטהור לר' אייזקיל מקאמרנא והוא מחפש עורך, ר' אביש שאלני 'האם ידוע לך משהו על השולשלת?', אני שבקושי ידעתי להגות את שם קאמרנא עד לפני יומיים, הראתי התמצאות רחבה בכל הגזע הקדוש הלזה, ר' אביש אמר מיד, 'זהו עורך כלבבי, גם ת"ח וגם מכיר את צדיקי קאמרנא' ומיד נתן לי את החיבור לשם עריכתו, וכך שלוש שנים הייתי סמוך על שולחנו של זיס עד שהסתיימה העבודה. אלא שהרד"צ חש אחריות לעבודה, משום שהוא זה שהמליץ עלי לר"א זיס, וכיון שכך נטל את עבודתי ובמשך חודש ימים (!) התפנה מעיסוקו, ועבר על הספר לתקנו ולשכללו!

הפוך בה והפוך בה דכולה בה!

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ש' פברואר 26, 2011 11:15 pm

במחילה,
האם אין בכך גניבת דעת?

ודרך אגב, שמעתי מאחורי הקלעים, ש'ישורון' הבא מוקדש לנשוא אשכולנו.

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ש' פברואר 26, 2011 11:40 pm

חכם באשי כתב:במחילה,
האם אין בכך גניבת דעת?

וכן יש להקשות על המלאך גבריאל שלימד את יוסף הצדיק שבעים לשון.
ואולי בעכו"ם שאני וצ"ע....

קשקוש · הודעהעל ידי **קשקוש** » א' פברואר 27, 2011 12:16 am

חכם באשי כתב:במחילה,
האם אין בכך גניבת דעת?

אין בכך גניבת דעת כי לעריכת הספר אין צורך יותר מלהיות תלמיד חכם, אלא שכדי להתחבב על נותן העבודה (מה שנקרא להתחבר לליבו) צריך להיות מעורה בשושלת ובזה די בקריאת ספר יומיים. ועל כן אני מסכים בכל פה עם אי"ס "הפוך בה והפוך בה דכולא בה" חסד והבנה חודרת לליבם של בנ"א.

כן יש להקשות על המלאך גבריאל שלימד את יוסף הצדיק שבעים לשון.

מה יש להקשות? אחרי שלימדו המלאך, יודע.
וכי חשיבות יוסף בעיני פרעה היא על ההתמדה בלימוד השפות או על עצם הידיעה?

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' מרץ 21, 2011 6:31 pm

מכתבי רד"צ הילמן להזייפן בלוך:
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 7/mode/1up

תוך כדי דיבור

[קטעים קטנים מאחד המכתבים, עוד בטרם עלו לרשת, פורסמו כבר בשנה החולפת בפורום אחר].

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אפריל 10, 2011 5:12 am

בישורן החדש מתפרסם מאמר לזכרו של הגרד"צ: הרב דוד דבליצקי - מה דודך מדוד
ברשות המערכת עולה המאמר כאן:

: מה דודך מדוד 1.PNG (55.77 KiB) נצפה 19774 פעמים

: מה דודך מדוד 2.png (54.79 KiB) נצפה 19774 פעמים

: מה דודך מדוד 3.png (53.88 KiB) נצפה 19774 פעמים

: מה דודך מדוד 4.png (55.02 KiB) נצפה 19774 פעמים

: מה דודך מדוד 5.png (51.83 KiB) נצפה 19774 פעמים

: מה דודך מדוד 6.png (56.67 KiB) נצפה 19774 פעמים

: מה דודך מדוד 7.png (51.42 KiB) נצפה 19774 פעמים

: מה דודך מדוד 8.png (27.09 KiB) נצפה 19774 פעמים

נושא ספרים

שמעתי ממנו ז"ל פעם, אבדל"א: הרמה של בית כנסת נמדדת לפי המקום בו הקהל מתלהב ומתרגש בו. עם בא-ל אדון או בקריאת שמע. ודפח"ח.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ספטמבר 14, 2012 9:09 am

יום השנה (השני) להסתלקותו.
הופיע עתה מהדורה חדשה מחידושי הרשב"ץ עמ"ס ברכות שזכה להו"ל.
המהדורה החדשה יו"ל ע"י אהבת שלום שעלה בידם בהשתדלות רבה להשיג את כתב היד המקורי המצוי עדין באוסף ששון, וע"י כך זכו להשלים שורות רבות שלא היו קריאות בצילום שבו השתמש הרד"צ.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר