בור הגולה כתב:כידוע יש חסידים שלא מעיינים ברש"ש, בגלל שכותב באיזה מקום פקפוק בענין הגלגולים.
בור הגולה כתב:כאן הבאתי מה שמסופר על פגישת הרש"ש והג' הנצי"ב.
אמרתי אחכמה כתב:בור הגולה כתב:כאן הבאתי מה שמסופר על פגישת הרש"ש והג' הנצי"ב.
הרב 'בור הגולה',
בקישור שלך, לא נמצא כלום על פגישת הרש"ש והנצי"ב.
בור הגולה כתב:[
ואגב, מה שמסופר שהרש"ש שילם כסף כדי שיכניסו את הגהותיו לש"ס ווילנא, כמובן אינו נכון, כי האלמנה ראם היתה בתו, וכמו שמכנים אותו ב"אחרית דבר" זקנינו הרש"ש.
.
ישבב הסופר כתב:מה שלא כ"כ ידוע הוא שהאלמנה והאחים ראם בעלי הדפוס היו נכדים שלו. ועיין אחרית דבר שבסוף ש"ס ווילנא דכתיב כן בהדיא "הנמצא באוצרו של אא"ז רבי שמואל שטראשון ז"ל"
.בגמ' קידושין (ל.) נאמר דאות עי"ן של פסוק "יכרסמנה חזיר מיער" היא חצייה של תהילים. כתב שם הרש"ש בחידושיו לדייק מלשון הגמרא שכוונתה גם על חצי תהילים בתיבות. אך זה לא כ"כ הסתדר לו, וכה לשונו: "אולם טרחתי ומניתים ומצאתי אשר התיבות דמראש הספר עד מיער יתרים על דלאחריו קרוב לאלפיים". וזה פלא! כדי לברר פירושן של מלים ספורות בגמרא מנה אותו גאון את התיבות של כל ספר תהילים ולא חס על זמנו היקר. וללא צורך יהיה להזכיר שבזמנו לא היו אמצעים מתקדמים שיאפשרו ספירה כזאת, אם לא ע"י ספירה אנושית.
עוד נקודה מעניינת. ידוע שבין יתר חיבוריו הוא הגהותיו לטורי אבן. ובעלי העין החדה יראו שבכמה מקומות רומז שיחסי המו"ל של הטו"א עם חידושיו לא היו מי יודע מה, כמו שרמז בין היתר בחידושיו לר"ה (ב.).
בבכורות (ז:) מעיר על פירוש רש"י מה'טבעיים'.
ביבמות (פא:) מזכיר הגהה בדברי התוס' בשם הנצי"ב מוואלאז'ין (וידוע הסיפור שמספרים אודות הרקע לאותה הגהה). ובב"ב (פא.) לא נמנע מלכתוב שבנו 'מו"ה אליהו שיחיה' הזכירו ירושלמי דביכורים (ולע"ע לא מצאתי עוד מקום שהזכיר את אותו בן. ומצאנו בכמה מקומות שהזכיר את בנו ר' מתתיהו שטראשון).
היה בלשן וידען עצום בחכמת הדקדוק (ומוכח בכמה מקומות ששלט גם בשפה הערבית) וכ"ד ספרים היו שגורים על לשונו הדק היטב כנראה בחידושיו במקומות אין מספר, ועם כל זאת כבר חיווה דעתו האוהדת בב"ב (ח.) גם לת"ח גדולים בש"ס ופוסקים שאין להם ידע כ"כ במקרא.
דרכו היא בכמה מקומות שנוטה מפירוש המפרשים אם נראה לו שיש לו פירוש יותר קולע לסוגיא. בד"כ כשמפרש פירוש נאה ומתקבל, ניכרת חדוות התורה וההתפעלות אף אצלו וסימן ההיכר של זה היא פליטת קולמסו את המילים "ונכון בעז"ה" בסוף החידוש. לדוגמא אציין את מה שכתב ביבמות (עח:) ויש דוגמאות למכביר.
ביבמות (עב.) רומז את אימת הצנזורה.
דברי חז"ל אצלו היו כפנינים. הוא נתן משמעות לכל מילה ולא הניח לדבריהם להיות כזמורתא. ולשונו בפסחים (לח.): "בא ואראך חכמת לשון חז"ל".
מרוחב דעתו זכה לכווין פעמים רבות לדברי הראשונים אף שלא שזפה עיניו את חידושיו (כמו בב"ב יח. שכיוון לפירוש הרשב"א. ועוד).
מבין ריסי כתביו ניכרת הערצה והערכה רבה וחיבה יתירה נודעת לו להנהו תרי צנתרי דדהבא - הגר"א מווילנא והגרעק"א, שלא זז מחבבם וכולי יומא שמעתתייהו בפומיה
נוטר הכרמים כתב:
ביבמות (פא:) מזכיר הגהה בדברי התוס' בשם הנצי"ב מוואלאז'ין (וידוע הסיפור שמספרים אודות הרקע לאותה הגהה).
חכם באשי כתב:על הרש"ש כתב לאחרונה ש' אנגלמן עבודה די יפה, שמה: הרב שמואל שטרשון - הרש''ש - והגהותיו לתלמוד הבבלי, רמת גן תשסט.
ציבור כתב:חכם באשי כתב:על הרש"ש כתב לאחרונה ש' אנגלמן עבודה די יפה, שמה: הרב שמואל שטרשון - הרש''ש - והגהותיו לתלמוד הבבלי, רמת גן תשסט.
היכן ניתן לעיין בעבודה זו?
נוטר הכרמים כתב:
ביבמות ה,ב ד"ה גמ' ממילה הביא קושיא מספר אוי"ק פ' לך שהקשה על דברי הגמ' שם שמילה ישנה לפני הדיבור שהרי איתא לקמן עא,ב דלא ניתנה פריעה לאברהם אבינו. באיזה ספר מדובר?
נוטר הכרמים כתב:ביבמות (פא:) מזכיר הגהה בדברי התוס' בשם הנצי"ב מוואלאז'ין (וידוע הסיפור שמספרים אודות הרקע לאותה הגהה). quote].
ציבור כתב:מי ראה את הספר שהו"ל מכון ירושלים עליו?
האם באו בו חדשות?
הגהמ כתב:ציבור כתב:מי ראה את הספר שהו"ל מכון ירושלים עליו?
האם באו בו חדשות?
ספר פנקסו של שמואל הוא ספר נחמד מבחינת עשיית אזניים לתורתו של הרש"ש אבל למעשה אין בו דברים חדשים מכת"י וכדומה. כל מעלתו של החיבור הוא בסדור הדברים הרבים שהיו מפוזרים לארבע כנפות הש"ס והמדרשים למדורים מיוחדים עדר עדר לבדו כגון כללי הש"ס, כללי דקדוק, ועוד. ואף שידעתי רב חיליה של הרש"ש בכל זאת נשתוממתי לראות ההיקף הגדול שיש בתוך הגהותיו הרבים.
עוד דבר חשוב שעשו הוא מה שכינסו למדור אחד מחידושיו על התורה. הרש"ש עצמו כבר עשה חיבור עה"ת אלא שלא נותר לפליטה וחע"ד, ובמדור זה יש לראות גודל האבידה לכל שוחרי התורה בהעדרו.
.
נוטר הכרמים כתב:ביבמות ה,ב ד"ה גמ' ממילה הביא קושיא מספר אוי"ק פ' לך שהקשה על דברי הגמ' שם שמילה ישנה לפני הדיבור שהרי איתא לקמן עא,ב דלא ניתנה פריעה לאברהם אבינו. באיזה ספר מדובר?
נוטר הכרמים בשם כדי כתב:מרוחב דעתו זכה לכווין פעמים רבות לדברי הראשונים אף שלא שזפה עיניו את חידושיו (כמו בב"ב יח. שכיוון לפירוש הרשב"א. ועוד).
נוטר הכרמים כתב: ובב"ב (פא.) לא נמנע מלכתוב שבנו 'מו"ה אליהו שיחיה' הזכירו ירושלמי דביכורים (ולע"ע לא מצאתי עוד מקום שהזכיר את אותו בן. ומצאנו בכמה מקומות שהזכיר את בנו ר' מתתיהו שטראשון).
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 142 אורחים
