קו ירוק כתב:והיכן קבור רבי עקיבא, למה הוליכוהו לגליל, בעוד שהוא נהרג בקיסריה (אפילו שלאליהו לא קשה ללכת עד שם),
ובפרט שרבי עקיבא גר בבני ברק שביהודה ולמה לקוברו בגליל?
איטשע טבריאנער כתב:בוודאי.
ראה המעשה המצו"ב.
איטשע טבריאנער כתב:אם כבר, שאלתי היא מדוע החליט מאן דהו לציין על מצבה ליד השל"ה הק' שזהו קברו של התנ"א רבי אליעזר בן הורקנוס, הלא גמרא מפורשת בסנהדרין סח: שליוו אותו מקיסרי ללוד?
קו ירוק כתב:...
והיכן קבור הרמח"ל?
פרסום ראשון: במשך שנים רבות, נוהגים אלפי עמך בית ישראל לעלות ולהתפלל על פי המסורת בציונו של הרמח"ל הקדוש הסמוך לקבר רבי עקיבא בטבריה. במקביל, עלו טענות כי הוא כלל אינו קבור שם. כעת, מגיע הגאון רבי בן ציון מוצפי, מבכירי הפוסקים הספרדים, וקובע כי הרמח"ל אינו קבור בטבריה.
בתשובה שכתב רבי בן ציון מוצפי לתלמידיו הוא מתייחס למסורת כי הרמח"ל קבור בסמוך לציון רבי עקיבא בטבריה וכותב: "ואגלה אזניכם דבר ידוע אצל זקני העירורבניה. שאין קברו של הרמח"ל ז"ל שם כלל. אלא במקור היה גל אבנים שהונח לציון קברו של רבי עקיבא ומישהו דמיין לו ששם קבר הרמח"ל. והוא קבור בבית החיים אשר בכפר יסיף כי נספה שם במגיפה בערב שבת קודש בהיותו בן מ"ב שנה".
הרב הוסיף וכתב: "וענין שמו לא הוזכר לא בספר טובת מראה להרב רפאל אוחנה ז"ל. ולא בספר טבור הארץ לרב העיר הרב משה קלירעס ז"ל. שהיו ילידי העיר וותיקים. וכן סיפר לי מור חמי ז"ל שהיה יליד טבריה. ומור אבי ז"ל מעולם לא ניגש לאותו גל והיה מעיד שבשקר יסודו".
הגאון הרב מוצפי יודע כי פסיקתו תגרור ביקורת והוסיף: "וידעתי ידידי גם ידעתי שעתה יתעוררו כמה מערערים נגד הדבר הזה. ויתחילו בקושיות ובפילפולים בדבר שאינם בקיאים בו כדרך עולמינו. הנגררים אחר ההמון ללא חקירה ודרישה וללא הוכחה בדבר שהוא ידוע ומפורסם לכל כשמש בצהריים. וכדרך הרבה בדותות שנשלפים מהשרוול וההמון מאמין ונפתה להם".
מקורות רבים החל מסמוך לאחר זמן פטירתו של הרמב"ם, מזכירים את קבורתו ואת קברו בטבריה.[4] הראשון הוא המלומד והסופר המצרי ג'מאל אלדין אלקיפטי (אנ'), בספרו 'תאריך אל חכמא'[5] לתולדות חכמי הרפואה, שנכתב בשנת 1225, שם הוא כותב בתוך תולדות הרמב"ם,[6] על כך שהוא "ציווה לבאים אחריו לשאתו לים טבריה ולקברו שם, כי רצה להיות בין קברי ישראל וגדוליהם, וככה עשו לו". גם בחיבורים של נוסעים רבים מאותה תקופה כמו בחיבור "סימני הקברות" שנתחבר לפני שנת 1260 על ידי רבי יעקב השליח,[7] וכן בשני החיבורים הקרובים זה לזה - קינת "קברי אבות" והחיבור "קבלת צדיקי ארץ ישראל"[8] שנתחברו ככל הנראה בסוף המאה ה-13,[9] כמו גם בשני חיבורים נוספים הקרובים זה לזה - חיבור "אלה המסעות" והחיבור "תוצאות ארץ ישראל"[10] לתלמיד הרמב"ן מתחילת המאה ה-14, מזכירים כולם את קבר הרמב"ם בטבריה. גם העובדה שבשלהי המאה ה-13 נערכו על קברו של הרמב"ם בטבריה טקסי החרמות ונידויים נגד ספריו השנויים במחלוקת (כגון מורה הנבוכים).[11] וכן הימצאות קבר נכדו, רבי דוד הנגיד, בסמוך למקום המיוחס לקבורת הרמב"ם, תומכות בכך. ישראל הרצברג כותב בספרו המחקרי על קברי הצדיקים בגליל: "אין חולק שהרמב"ם קבור בטבריה על אף שנפטר במצרים וייתכן שאף בתחילה נקבר שם.....שמואל ב"ר שמשון שביקר בטבריה חמש שנים לאחר פטירת הרמב"ם, לא מזכירו בטבריה, ואולי רק לאחר תקופה זו הועבר לטבריה ממצרים וכפי שמעיד ר' יוסף סמברי איש מצרים "וקברו אותו בבית המדרש שלו...במצרים, ומשם הוליכו אותו לארץ ישראל וקברוהו בטבריה".
יש אגדה מהמאה ה-18 שמופיעה אצל יוסף סופר, שעלה לארץ ישראל מברודי שבפולין. הוא כתב יומן מסע על ביקורו בארץ, ובין השאר כתב כך: "כמה שנים לפני מותו הוא (=הרמב"ם) היה מתאווה לילך לארץ ישראל, והמלך (=של מצרים) לא הניח לו לילך. כשבא יום פקודתו למות, קרא לתלמידים שלו וציווה להם קודם מותו, (שאחרי פטירתו) תיכף מיד יקחו גמל אחד... ואחר כך יניחו אותו על הגמל, והגמל ילך למקום שירצה, ותלמידים ילכו עם הגמל. ובמקום שיעמיד הגמל את עצמו ולא ירצה לזוז משם, שם יקברו אותו. וכך עשו. והלך הגמל מאליו, מבוקר עד ערב, ובא הגמל עד עיר טבריה ועמד במקום אחד סמוך ל (קבר) רבי יוחנן בן-זכאי ולא רצה לזוז משם, וכיוון שראו תלמידים הנס הגדול הזה, לקחו אותו מן הגמל וקברו אותו שם".[12]
מאידך, היו ששללו מסורת זו וטענו שהרמב"ם נקבר, ככל הנראה, בחברון, בסמוך למערת המכפלה. דעה זו מובאת גם בהגהת ר' שמואל שולם על ספר יוחסין השלם: "ויש אומרים שנקבר בין האבות בחברון".[13] לעומת זאת, ד"ר אהרן קמינקא כתב מאמר הטוען כי הרמב"ם נקבר במצרים.[14] אך חוקרים רבים כמו יצחק בן צבי,[15] שמחה אסף[16] ואחרים התווכחו עם קמינקא וביססו את הדעה המקובלת כי הרמב"ם קבור בטבריה.
משמרת כתב:יש צאצאים לרמב"ם כיום?
משמרת כתב:יש צאצאים לרמב"ם כיום?
יבנה כתב:משמרת כתב:יש צאצאים לרמב"ם כיום?
הם קיימים, וחלקם עם שם המשפחה מיימון או ממן.
כאן [באנגלית] https://www.geni.com/people/Rabbi-Moshe ... 9386800037 רשום א' מצאצאיו עם חיבור לאבותיו וצאצאיו.
הגהמ כתב:יבנה כתב:משמרת כתב:יש צאצאים לרמב"ם כיום?
הם קיימים, וחלקם עם שם המשפחה מיימון או ממן.
כאן [באנגלית] https://www.geni.com/people/Rabbi-Moshe ... 9386800037 רשום א' מצאצאיו עם חיבור לאבותיו וצאצאיו.
בעבר התעניינתי בבירור תולדותיו של האיש ההוא. כמדומני שמבדיקה שערכתי אז נוכחתי שהוא היה ממשפחת בעל ה'יסוד ושורש העבודה' אבל לא מתועד שם היותו צאצא הרמב"ם. האם זה ידוע ממקו"א?
יבנה כתב:בשביל לדעת מקור הדברים תצטרך לפנות למי שכתב את זה בג'ני.
שם יש רשימה שמגיעה עד הרמב"ם, אבל ברוב הדורות אין שום מידע מלבד השמות כגון תאריכים ומקומות, וכן אין שמות שאר בני המשפחה, מה שגורע מאמינות המסירה.
הגהמ כתב:יבנה כתב:בשביל לדעת מקור הדברים תצטרך לפנות למי שכתב את זה בג'ני.
שם יש רשימה שמגיעה עד הרמב"ם, אבל ברוב הדורות אין שום מידע מלבד השמות כגון תאריכים ומקומות, וכן אין שמות שאר בני המשפחה, מה שגורע מאמינות המסירה.
לא ראיתי שם שום רשימת יחס. נאמר רק מי היה אביו, אשתו ובניו. בשולי הדברים נאמר באופן כללי שמשפחת מיימון היא משפחה רבנית מטורקיה ושהיא מתייחסת להרמב"ם. ברור שאין לזה קשר ישיר עם הערך המדובר שכן הלה לא היה מטורקיה אלא מליטא.
מתפעל כתב:דודי צח
תוכל לבאר דבריך לגבי הגריז?
דודי צח כתב:קברו של ר' מיימון אבי הרמב"ם (הצמוד ליד הרמב"ם) - אין לו מסורת כלל, והוא נתחדש לפני 60 שנים, מחמת תחבולת קודש של מרן הגרי"ז מבריסק.
דודי צח כתב:מתפעל כתב:דודי צח
תוכל לבאר דבריך לגבי הגריז?
לפי מה ששמעתי מכלי שני, מבניו של נשוא הדברים דלהלן:
היה זה בעת שהיתה מערכה גדולה של חפירת קברים במקום קבורתו של הרמב"ם על ידי השלטונות בתחילת קום המדינה. היהדות החרדית רעשה, ואו אז היה מרן הרב מבריסק מגדולי אנשי המערכה, והמושך בחוטים.
יודעי הקורות וודאי יוכלו לדעת או להתחקות בתקופה ההיא ובמערכה ההיא על כל פרטיה ואין כאן המקום.
האדריכל והמהנדס הירושלמי הרב גבירץ שהה אז תקופה ארוכה בעיר טבריה, כדי לעקוב אחרי המלאכה והדחפורים, ולהזעיק את מי שצריך להזעיק באם יקרה משהו חמור באיזור. הוא עמד בקשר רציף עם מרן הגרי"ז. ויהי בעלות השחר באחד הימים, והוא רואה כי הדחפורים כבר נוגעים אוטוטו בציונו הקודש של הנשר הגדול, ויזדעק האיש על המשמר בחיפוש אחר טלפון וטלגרמה, כדי להודיע למרן הגרי"ז כי הנה המלאכה מתחילה, ועד שיבואו יהודי ירושלים למחות ולנסות לעצור בגופם את ההרס, כבר יהיה מאוחר (בימים ההם ארכה נסיעה מירושלים לטבריה חצי יום). בהבזק הפתעתי אומר לו מרן הגרי"ז: גש לבתי הכנסת הספרדיים (המסורתיים) בעיה"ק טבריה, הם לא מכירים את הרמב"ם ושגב קדושתו ומעמדו, אך אמור להם שיש שם קבר של הצדיק "מיימון" - זה שֵם שנקלט להם טוב... הם בוודאי יתעוררו.
כך הוה, הרב גבירץ סבב בבתי כנסיות וחיש מהר עזבו המתיישבים הוותיקים את סדר יומם ומלאכתם, והמה נשכבו על קבר המיימוני הקדוש, תחת כפות הדחפורים - ומול עוצמתם ותקיפותם ונחישותם לא יכלו העבודות להימשך, כמדומה שאחד הטרקטורים אף התהפך. אדהכי והכי החלו להגיע גם יהודים חרדים מפה ומשם, הבלאגן היה גדול בכל המישורים - עד שהבנייה נעצרה !!!
בשחזור המקום, הוקמה כמובן מצבה חדשה שלא היתה מעולם - של הרב מיימון אבי הרמב"ם !! זהו קבר שאין עליו שום מסורת, ולא היה קיים לפני 60 שנה - - -
זהו הסיפור העלום והמופלא שנשמע מפי אנשים מהימנים שאינם חשודים כ'מספרי סיפורים'....
איטשע טבריאנער כתב:קו ירוק כתב:והיכן קבור רבי עקיבא, למה הוליכוהו לגליל, בעוד שהוא נהרג בקיסריה (אפילו שלאליהו לא קשה ללכת עד שם),
ובפרט שרבי עקיבא גר בבני ברק שביהודה ולמה לקוברו בגליל?
גם זה תמצא בספר טבור הארץ להרב משה קליערס זצ"ל
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 523 אורחים