הרב יוסף אדלר - הטורדא רב

[איסור והיתר]

אשמח מאד אם יואילו הרבנים להעלות תמונות, מידע וכו' על הנ"ל.

מה שידוע לי שהיה גר בשיכון הרבנים בירושלים, היה חבר מועצת גדולי התורה, יש הרבה תשובות במשנה הלכות שמופנות אליו.
של מי היה חתן?
האם יש חידו"ת ממנו?

[שברי לוחות]

יש ממנו ספר קובץ לקוטי הערות וחידושים
ובתחילתו יש תולדותיו בקיצור
היה חתן רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא

[איסור והיתר]

יש ממנו ספר קובץ לקוטי הערות וחידושים

ידוע למישהו אצל מי אפשר להשיג הספר?

[שברי לוחות]

נמצא באוצר החכמה

[איסור והיתר]

תודה, ראיתי.

אני מעוניין לקנותו. אין שם כתובת או טלפון..

[שיף]

ספרו www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85187&pageid=P0001
בנו ר' אלימלך התגורר בפ"ת ונפטר בשנת תשנ"ו
ולו ב' בנים בפ"ת - חיים אליעזר ואברהם
כמדומה שיש גם בן רבי משה מירושלים

[רבותיי]

ספרו http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8 ... geid=P0001
בנו ר' אלימלך התגורר בפ"ת ונפטר בשנת תשנ"ו
ולו ב' בנים בפ"ת - חיים אליעזר ואברהם
כמדומה שיש גם בן רבי משה מירושלים

רבי משה הטורדא רב נפטר לפני כמה שנים, בנו מ''מ [...] הרב ישראל גבריאל אדלר הי''ו מתגורר בקרית בעלזא בירושלים

[מתפעל]

בתמונה כאן נראה הרב מטורדא בין הגרש"י זוין להרא"ז מלצר

55.png (355.25 KiB) נצפה 13875 פעמים

[מתפעל]

באשכול הארוך של רבנים יש גם תמונה זו, הרב מטורדא השני מימין

290.jpg (39.47 KiB) נצפה 13856 פעמים

[חלמישצור]

לבקשת החברים, ערכו בויקיפדיה

הרב יוסף אדלר (ברומנית: Iosif Adler; נודע בכינוי הרב מטורדה; 1883 – 2 במרץ 1977, י"ב באדר תשל"ז) היה רב בטרנסילבניה (רומניה) ובישראל, בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצעירותו למד בישיבת ניטרה אצל הרב אברהם אהרן כ"ץ ולאחר מכן היה, בברטיסלאבה (פרסבורג), תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר". החל משנת 1920 יוסף אדלר היה רב בעיר סיגישוארה במקום הרב שלמה זלמן ליכטנשטיין (שעבר לקהילת בקליאן). אחר כך כיהן כרב של הקהילה היהודית האורתודוקסית בעיר טורדה שבטרנסילבניה, ומשנת 1938, אחרי מות חמיו, הרב בן ציון וועזעל, שימש בה אב בית דין וראש ישיבה. היה פעיל מאוד בהנהגה האורתודוקסית ברומניה. נבחר במקום חמיו גם כראש "לשכת הקהילות האורתודוקסיות" בטרנסילבניה, שמושבה היה בעיר קלוז', ושימשה כפורום שייצג את החרדים במסגרת פדרציית איחודי הקהילות היהודיות ברומניה.

ביוני 1942 היו יהודי טורדה אמורים להיות בין ראשוני יהודי רומניה שיישלחו למחנות ההשמדה בפולין. לבסוף עיכבו השלטונות הרומניים את תוכנית המשלוחים, למרות לחציה של גרמניה הנאצית. בנסיבות אלה הישארות העיר טורדה תחת שלטון רומניה הביאה להישרדות תושביה היהודים של העיר. באותן השנים היה הרב אדלר מעורב במגעים עם גורמים רומנים להברחת יהודים מצפון טרנסילבניה הכבושה על ידי הונגריה לרומניה, ועל ידי כך להצילם מן הנאצים.

לאחר הדחת המשטר של יון אנטונסקו ברומניה, היה הרב אדלר שותף לרבנים אלכסנדרו שפרן ומרדכי רולר בהחלטה לכנס באוגוסט 1945 בבוקרשט את הכנס הראשון של רבני רומניה אחרי השואה, לצורך ארגון מחדש של חיי הדת היהודיים במדינה. [1] בין השנים 1945-1950 שוב נבחר בראש לשכת ההקהילות האורתודוקסיות. בעקבות עליית הקומוניסטים לשלטון הרב יוסף אדלר עלה עם משפחתו לישראל ב-1950. בארץ שכל שניים מבניו, ביניהם שלמה אהרון[2] שנפל בקרב האחרון בגוש עציון במלחמת השחרור. [3] הרב אדלר התיישב בירושלים. בכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל, שהתכנסה בירושלים ב-1954, נבחר כחבר מועצת גדולי התורה, וכיהן בה עד פטירתו.

נפטר בשנת 1977 בירושלים בגיל 93, ונקבר בהר המנוחות.

הרב אדלר התכתב בשאלות הלכתיות עם הרב בצלאל זאב שפרן והתכתבות זו פורסמה בתוך "שאלות ותשובות הרב"ז".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב צבי יעקב אברהאם - על הישיבות בהונגריה הנרחבה 1919-1944 באתר דעת ללימודי יהדות ורוח
כך זה היה פעם - כתבה על מועצת גדולי התורה באתר חרדים
הרב ד"ר מנחם ברייאר על ישיבות טרנסילבניה באתר דעת
ידיעה על פטירתו בירושלים בשנת 1977 באתר Hebrew Books
Baruch Tercatin, Lucian Zeev Herşcovici - Prezenţe rabinice în perimetrul românesc
Hasefer,Bucureşti 2008 (ברומנית) (ברוך טרקטין ולוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת "הספר", בוקרשט, 2008 - ברומנית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[1] יעקב גלר - מאמר על הרב משה יוסף רובין
[2] שלמה אהרון באתר יזכור
[3] ידיעה על פטירתו באתר Hebrew Books

[חלמישצור]

1. כמה תוספות לויקי. כאן תאריך עלייתו המדויק מרומניה - כ"ד אדר תש"י (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=29795ED0). וכאן הוא מצויין בין חברי מועגה"ת כבר בשנת תשי"א (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=F10432A2). בירושלים כיהן הרב מטורדא בין השאר רב בית הכנסת בית אהרון בשיכון הרבנים, רוממה.

2. הרב לא ידען זיהה את הרב נואם כאן (viewtopic.php?f=19&t=3405&p=160464&hilit#p160411). וכן זיהו הרב ישעיהו לוריא בישיבת מועגה"ת יושב שני מימין (viewtopic.php?f=19&t=3405&hilit=%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94&start=360#p99048). עוד תמונה ואשכול קצר על ישיבת טורדא כאן (viewtopic.php?t=30333).

3. כדאי לציין לחתנו רבי משה דוד ברקוביץ, נולד בתרס"ט והחל מתרצ"ט רבה של סיגישוארה-שסבורג-שגשוואר, במקום חותנו שהחל לכהן בטורדא, ואחרי השואה בלונדון. בשנותיו האחרונות עלה לירושלים, ונפטר סמוך ונראה לחותנו. גם הבן רבי שמואל דוד אדלר נפטר בגיל צעיר, בשנת תשכ"ח. בן נוסף הוא רבי משה, ר"י טורדא הנז' (נפ' א' שבט תשע"א).

[ביליצר]

מישהו יודע משהו אודות אביו רבי אברהם אדלר?

[שברי לוחות]

[

[ביליצר]

מישהו יודע משהו אודות אביו רבי אברהם אדלר?

היה מנכבדי קהילת נייטרא
בן ר' יצחק אדלר

[שברי לוחות]

[

[ביליצר]

מישהו יודע משהו אודות אביו רבי אברהם אדלר?

היה מנכבדי קהילת נייטרא
בן ר' יצחק אדלר

כנראה כבודו מתכוין למישהו אחר
רבי יוסף בן רבי אברהם בן רבי יהושע אהרן בן רבי נתן יהודה תלמיד החתם סופר

לא

[שברי לוחות]

e

[תולדות]

אתמול נפטר נכדו, רבי חיים צבי רוזנברג, שכיהן כרב בית כנסת 'רשי שול' בפריז.
קודם לכן כיהן כראש ישיבה במרסיי.

[ספרן]

ובין השניים היה שנים אחדות מנהל ביה'ס 'יסודי התורה' באנטוורפן.

[פרנקל תאומים]

אתמול נפטר נכדו, רבי חיים צבי רוזנברג

איך הוא נכדו?

[תולדות]

היה בן בתו.

[פרנקל תאומים]

בנו ר' אלימלך התגורר בפ"ת ונפטר בשנת תשנ"ו
ולו ב' בנים בפ"ת - חיים אליעזר ואברהם
כמדומה שיש גם בן רבי משה מירושלים

כדאי לציין לחתנו רבי משה דוד ברקוביץ, נולד בתרס"ט והחל מתרצ"ט רבה של סיגישוארה-שסבורג-שגשוואר, במקום חותנו שהחל לכהן בטורדא, ואחרי השואה בלונדון. בשנותיו האחרונות עלה לירושלים, ונפטר סמוך ונראה לחותנו. גם הבן רבי שמואל דוד אדלר נפטר בגיל צעיר, בשנת תשכ"ח. בן נוסף הוא רבי משה, ר"י טורדא הנז' (נפ' א' שבט תשע"א).

אז צריך להוסיף חתן נוסף- הרב יהודה הכהן רוזנברג זצ''ל (אביו של הג''ר חיים צבי הנ''ל).

[מתפעל]

לגבי בניו ששכל,

כעת בויקיפדיה מעט מידע

"בארץ שכל שניים מבניו: האחד שלמה אהרון[3] שנפל בקרב האחרון בגוש עציון במלחמת השחרור, בן 19 במותו ואחיו, דוד שמואל, שנפצע באותו הקרב, יום לפני נפילת הגוש. דוד היה פצוע קשה וסבל מפציעתו עד לפטירתו בט"ז אדר תשכ"ח".
עד כאן


אם כן הבן שלמה אהרן הי"ד נפל במלחמת השחרור, אם כן הגיע לפני אביו ארצה. רבי יוסף הגיע שנתיים לאחר מכן .

לאחר מכן הבן דוד שמואל הי"ד, נהרג במלחמת ששת הימים.

הנה מעט על הבן שלמה אהרן הי"ד מאתר גלעד , הבן השני לא מצאתי, אולי בגלל שנפצע ונפטר מאוחר יותר. הי"ד.

טוראי שלמה אהרון אדלר ז"ל

בן הינדה סרל ויוסף
נולד בהונגריה
בי"ט בסיון תר"צ , 15/6/1930
שרת בחטיבת עציוני (חי"ש)
התגייס ב1948
נפל בקרב
בד' באייר תש"ח , 13/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: כפר עציון-הקרב האחרון
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: א, חלקה: 18, קבר: 90.


מ.א. 0037630
בן 17 בנפלו
קורות חיים:
בן יוסף והינדה-סרל. נולד בהונגריה בי"ט בסיוון תר"ץ (15.3.1930). בן למשפחת רבנים ידועה בטרנסילבניה. קיבל חינוך תורני, רכש השכלה עממית. מנעוריו רכש חיבה לארץ ישראל. לאחר מלחמת העולם השנייה עלה לארץ בשנת 1946. עסק ברדיו וחשמל. עם פרוץ מלחמת הקוממיות השתתף בהגנת ארזה, תלפיות, וליווה שיירות לבית הכרם ולגוש עציון. הצטרף לחי"ש ירושלים ונשלח עם חיילי פלוגה ב' של גדוד מכמש לגוש עציון. ליבו נבא לו כי לא יחזור מן הקרב ואת מותו למען המולדת חשב לגאון. נפל בקרב על כפר-עציון בד' באייר תש"ח (13.5.1948) והובא לקבורה יחד עם שאר קדושי הגוש בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949).

[מתפעל]

תמונה ידועה ממנו

רבי יוסף אדלר.jpg (48.41 KiB) נצפה 12647 פעמים

[גלאגוזים]

בן נוסף של הג"ר יוסף אדלר מטארדא היה ר' יעקב כלב ז"ל.
התגורר בקרית אתא ובסוף ימיו סמוך לשיכון ויז'ניץ בחיפה.