מבקר-ספר כתב:ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען
אמרו ז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים, אמר רבינו שבוודאי ת"ח שלא ימצא רבב כו' אבל מן המאכלים בביתו אי"צ ליזהר
סעדיה כתב:
מבקר-ספר כתב:ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען
[/quote]אמרו ז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים, אמר רבינו שבוודאי ת"ח שלא ימצא רבב כו' אבל מן המאכלים בביתו אי"צ ליזהר
מבקר-ספר כתב:ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען", ועוד סיפר לי דמהזמן ההוא אף פעם לא נראה במקוה באשמורת הבוקר. ושאל א' לר' אלי' הלא אפשר דלא הי' נזהר בטבילת עזרא, והשיב לו "וואס רעדט איר"! הרי פעם נכנס אברך באשמורת הבוקר לתלמוד תורה ליקח איזה דבר, לא להתפלל או ללמוד אלא לדבר רשות ליקח איזה דבר, והרגיש רש"ז ברוח קדשו דצריך טבילה, וגער בו איך מלאו לבך ליכנס לתלמוד תורה בלא טבילה מקודם, [והיינו כדברי הגמ' ברכות כ"ב ע"א בלשון שני, שלא ליכנס לבית המדרש כל עיקר, ע"ש], דהחמיר בקדושת בית התלמוד תורה, ולגודל קדושת הסבא קדישא הרגיש בטומאה זו...
וסיפרתי מעשה זו שסיפר לי הצדיק ר"א מרש"ז שראה ברוח קדשו אברך דצריך טבילה וגער בו, להגאון ר' יעקב קאמענעצקי זצ"ל, והקשיתי לו דלכאורה יוצאי ישיבות ליטא לא נזהרו בטבילה זו, והשיב לי דודאי גם בליטא היה נזהרין בטבילת עזרא, אלא דהלכו למקוה רק אם היו צריכין טהרה, ולא סתם, והלכך הלכו בצניעות שבניהם לא ירגישו בזה, ומתוך צניעות זו נתבטל מנהג זה מבניהם...
ועוד סיפר לי ר"א הנ"ל, דהסבא קדישא מקעלם ביקש מבנותיו, דבזמן נדותן לא יסתכלו בו כלל, כי זה מזיק לו...
ע"ש עוד נפלאות
מבקר-ספר כתב:סעדיה כתב:מבקר-ספר כתב:ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען
כתר ראש סי' קל"דאמרו ז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים, אמר רבינו שבוודאי ת"ח שלא ימצא רבב כו' אבל מן המאכלים בביתו אי"צ ליזהר
סעדיה כתב:מבקר-ספר כתב:סעדיה כתב:מבקר-ספר כתב:ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען
כתר ראש סי' קל"דאמרו ז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים, אמר רבינו שבוודאי ת"ח שלא ימצא רבב כו' אבל מן המאכלים בביתו אי"צ ליזהר
אך ודאי שהנזהר קדוש יאמר לו, ואי"ז פלא אם נאמר שהרה"ק מקעלם אימץ לעצמו הנהגה זו.
פעלעד כתב:מבקר-ספר כתב:ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען", ועוד סיפר לי דמהזמן ההוא אף פעם לא נראה במקוה באשמורת הבוקר. ושאל א' לר' אלי' הלא אפשר דלא הי' נזהר בטבילת עזרא, והשיב לו "וואס רעדט איר"! הרי פעם נכנס אברך באשמורת הבוקר לתלמוד תורה ליקח איזה דבר, לא להתפלל או ללמוד אלא לדבר רשות ליקח איזה דבר, והרגיש רש"ז ברוח קדשו דצריך טבילה, וגער בו איך מלאו לבך ליכנס לתלמוד תורה בלא טבילה מקודם, [והיינו כדברי הגמ' ברכות כ"ב ע"א בלשון שני, שלא ליכנס לבית המדרש כל עיקר, ע"ש], דהחמיר בקדושת בית התלמוד תורה, ולגודל קדושת הסבא קדישא הרגיש בטומאה זו...
וסיפרתי מעשה זו שסיפר לי הצדיק ר"א מרש"ז שראה ברוח קדשו אברך דצריך טבילה וגער בו, להגאון ר' יעקב קאמענעצקי זצ"ל, והקשיתי לו דלכאורה יוצאי ישיבות ליטא לא נזהרו בטבילה זו, והשיב לי דודאי גם בליטא היה נזהרין בטבילת עזרא, אלא דהלכו למקוה רק אם היו צריכין טהרה, ולא סתם, והלכך הלכו בצניעות שבניהם לא ירגישו בזה, ומתוך צניעות זו נתבטל מנהג זה מבניהם...
ועוד סיפר לי ר"א הנ"ל, דהסבא קדישא מקעלם ביקש מבנותיו, דבזמן נדותן לא יסתכלו בו כלל, כי זה מזיק לו...
ע"ש עוד נפלאות
לא הבנתי, הרי בכל העניינים הללו נוהגים צניעות והסתר, ורק כשגדלים הילדים מלמדים אותם בצינעה וכו', אז למה לא לימדו אותם דצריך גם ללכת לטבילה וכו'?
בברכה המשולשת כתב:היה על זה כבר אשכול ארוך
מבקר-ספר כתב:אך נפלאת היא, כל החידושים מהסוג הזה על החיידר הזה. ע"ש עוד בספר קדשי יהושע, והוא פלאי.
מבקר-ספר כתב:הגרא"י געלדצהיילר זצ"ל דמות מעניינת של ת"ח גדול, שהרחיב בספריו הנודעים "קדשי יהושע" על סדר קדשים, ו"אמונת יהושע" על סדר זרעים, ובסופם ליקוט מכתבים ועניינים שונים, מרתקים ומעניינים עד מאוד. כגון העדויות על קלם שלא הרשו למי שלא טבל טבילת עזרא להכנס לביהמ"ד, וכגון הסימן השלם לפלפל במה שמיוחס להגרי"ס זללה"ה על חנוך תופר מנעלים והיחודים.
ובספרו אמונת יהושע קונטרס שלם על הסבר השואה, אם זה בגלל חטאי אותו דור. דברים מעניינים ביותר.
היה חתנו של הגרא"א דסלר, אך דבק לגמרי בחסידים ומשנתם, וזה הביאו לשילוב מעניין ביותר.
הכהן כתב:מבקר-ספר כתב:אך נפלאת היא, כל החידושים מהסוג הזה על החיידר הזה. ע"ש עוד בספר קדשי יהושע, והוא פלאי.
חיידר???
מחולת המחנים כתב:מונח שבא לידי שימוש באידיש ובא לבטא 'בית מדרש' וחינוך של מקום פלוני.
אגב, ראוי לכתוב 'חדר' ולא 'חיידר', כתיבה זו הגיעה בהשפעתם של האידישסטים ששיבשו מילים בלה"ק, וכגון המילה 'שאבעס'.
מחולת המחנים כתב:אני בכל אופן מעדיף פרשנות של תלמידי ותלמידי דתלמידי דקעלם וגדולי תנועת המוסר בכללותה, מאשר פרשנות של יהודי ת"ח חסידי הבא לבאר את תורת קעלם על פי משנתו החסידית.
כנסת ישראל כתב:ומכך שהרב דסלר לקח חתן חסיד מוכח שבקלם אהדו את החסידות??
מבקר-ספר כתב:בברכה המשולשת כתב:היה על זה כבר אשכול ארוך
אפשר הפניה?
והאם היה אשכול על המאמר הארוך שלו בנוגע לשואה שנדפס בסוף ספרו אמונת יהושע
נוה הלבנון כתב:אמנם עיין בספר מכתב מאליהו, ותמצא בו מספרי החסידות לרוב.
אום אני חומה כתב:נוה הלבנון כתב:אמנם עיין בספר מכתב מאליהו, ותמצא בו מספרי החסידות לרוב.
לרבות ליקוטי מוהר"ן (!)
שיף כתב:בניו: הראשון הג"ר משה חיים מירושלים חתן האדמו"ר מבוסטון [שאגב מחותנו של חתנו החסיד של המשגיח רבי זיידל אפשטיין]
השני הג"ר דניאל מ"מ אחיו הצעיר
השלישי הג"ר אליעזר ר"י אור ישראל- מונסי זצ"ל [אשכול עליו http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 54#p178280]
הסרפד כתב:ר' שמואל דוב בלוי (מחסידי קארלין סטולין, גר בגבעת זאב)
הסרפד כתב:עוד נפטרה על פניו בת, אשתו הראשונה של ר' העניך טייטלבוים מסאסוב-מאנסי.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 390 אורחים