בד"ה הג"ר אליהו יהושע געלדצהיילר זצ"ל

[מבקר-ספר]

הגרא"י געלדצהיילר זצ"ל דמות מעניינת של ת"ח גדול, שהרחיב בספריו הנודעים "קדשי יהושע" על סדר קדשים, ו"אמונת יהושע" על סדר זרעים, ובסופם ליקוט מכתבים ועניינים שונים, מרתקים ומעניינים עד מאוד. כגון העדויות על קלם שלא הרשו למי שלא טבל טבילת עזרא להכנס לביהמ"ד, וכגון הסימן השלם לפלפל במה שמיוחס להגרי"ס זללה"ה על חנוך תופר מנעלים והיחודים.
ובספרו אמונת יהושע קונטרס שלם על הסבר השואה, אם זה בגלל חטאי אותו דור. דברים מעניינים ביותר.
היה חתנו של הגרא"א דסלר, אך דבק לגמרי בחסידים ומשנתם, וזה הביאו לשילוב מעניין ביותר.

[מבקר-ספר]

ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען", ועוד סיפר לי דמהזמן ההוא אף פעם לא נראה במקוה באשמורת הבוקר. ושאל א' לר' אלי' הלא אפשר דלא הי' נזהר בטבילת עזרא, והשיב לו "וואס רעדט איר"! הרי פעם נכנס אברך באשמורת הבוקר לתלמוד תורה ליקח איזה דבר, לא להתפלל או ללמוד אלא לדבר רשות ליקח איזה דבר, והרגיש רש"ז ברוח קדשו דצריך טבילה, וגער בו איך מלאו לבך ליכנס לתלמוד תורה בלא טבילה מקודם, [והיינו כדברי הגמ' ברכות כ"ב ע"א בלשון שני, שלא ליכנס לבית המדרש כל עיקר, ע"ש], דהחמיר בקדושת בית התלמוד תורה, ולגודל קדושת הסבא קדישא הרגיש בטומאה זו...
וסיפרתי מעשה זו שסיפר לי הצדיק ר"א מרש"ז שראה ברוח קדשו אברך דצריך טבילה וגער בו, להגאון ר' יעקב קאמענעצקי זצ"ל, והקשיתי לו דלכאורה יוצאי ישיבות ליטא לא נזהרו בטבילה זו, והשיב לי דודאי גם בליטא היה נזהרין בטבילת עזרא, אלא דהלכו למקוה רק אם היו צריכין טהרה, ולא סתם, והלכך הלכו בצניעות שבניהם לא ירגישו בזה, ומתוך צניעות זו נתבטל מנהג זה מבניהם...
ועוד סיפר לי ר"א הנ"ל, דהסבא קדישא מקעלם ביקש מבנותיו, דבזמן נדותן לא יסתכלו בו כלל, כי זה מזיק לו...

ע"ש עוד נפלאות

[סעדיה]

[/quote]

ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען

כתר ראש סי' קל"ד

אמרו ז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים, אמר רבינו שבוודאי ת"ח שלא ימצא רבב כו' אבל מן המאכלים בביתו אי"צ ליזהר

[מבקר-ספר]

ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען

כתר ראש סי' קל"ד

אמרו ז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים, אמר רבינו שבוודאי ת"ח שלא ימצא רבב כו' אבל מן המאכלים בביתו אי"צ ליזהר

[/quote]
אך ודאי שהנזהר קדוש יאמר לו, ואי"ז פלא אם נאמר שהרה"ק מקעלם אימץ לעצמו הנהגה זו.
אך נפלאת היא, כל החידושים מהסוג הזה על החיידר הזה. ע"ש עוד בספר קדשי יהושע, והוא פלאי.

[פעלעד]

ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען", ועוד סיפר לי דמהזמן ההוא אף פעם לא נראה במקוה באשמורת הבוקר. ושאל א' לר' אלי' הלא אפשר דלא הי' נזהר בטבילת עזרא, והשיב לו "וואס רעדט איר"! הרי פעם נכנס אברך באשמורת הבוקר לתלמוד תורה ליקח איזה דבר, לא להתפלל או ללמוד אלא לדבר רשות ליקח איזה דבר, והרגיש רש"ז ברוח קדשו דצריך טבילה, וגער בו איך מלאו לבך ליכנס לתלמוד תורה בלא טבילה מקודם, [והיינו כדברי הגמ' ברכות כ"ב ע"א בלשון שני, שלא ליכנס לבית המדרש כל עיקר, ע"ש], דהחמיר בקדושת בית התלמוד תורה, ולגודל קדושת הסבא קדישא הרגיש בטומאה זו...
וסיפרתי מעשה זו שסיפר לי הצדיק ר"א מרש"ז שראה ברוח קדשו אברך דצריך טבילה וגער בו, להגאון ר' יעקב קאמענעצקי זצ"ל, והקשיתי לו דלכאורה יוצאי ישיבות ליטא לא נזהרו בטבילה זו, והשיב לי דודאי גם בליטא היה נזהרין בטבילת עזרא, אלא דהלכו למקוה רק אם היו צריכין טהרה, ולא סתם, והלכך הלכו בצניעות שבניהם לא ירגישו בזה, ומתוך צניעות זו נתבטל מנהג זה מבניהם...
ועוד סיפר לי ר"א הנ"ל, דהסבא קדישא מקעלם ביקש מבנותיו, דבזמן נדותן לא יסתכלו בו כלל, כי זה מזיק לו...

ע"ש עוד נפלאות

לא הבנתי, הרי בכל העניינים הללו נוהגים צניעות והסתר, ורק כשגדלים הילדים מלמדים אותם בצינעה וכו', אז למה לא לימדו אותם דצריך גם ללכת לטבילה וכו'?

[סעדיה]

ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען

כתר ראש סי' קל"ד

אמרו ז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים, אמר רבינו שבוודאי ת"ח שלא ימצא רבב כו' אבל מן המאכלים בביתו אי"צ ליזהר

אך ודאי שהנזהר קדוש יאמר לו, ואי"ז פלא אם נאמר שהרה"ק מקעלם אימץ לעצמו הנהגה זו.
[/quote]
אכן, אך מהלשון "ווילסט מיר איבערפירען" לא כ"כ משמע כן.

[מבקר-ספר]

ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען

כתר ראש סי' קל"ד

אמרו ז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים, אמר רבינו שבוודאי ת"ח שלא ימצא רבב כו' אבל מן המאכלים בביתו אי"צ ליזהר

אך ודאי שהנזהר קדוש יאמר לו, ואי"ז פלא אם נאמר שהרה"ק מקעלם אימץ לעצמו הנהגה זו.

אכן, אך מהלשון "ווילסט מיר איבערפירען" לא כ"כ משמע כן.[/quote]
ברגע שיש לאדם הנהגות קדושה, ומישהו רוצה להזיז אותו מהם, זה נכלל בכלל "איבערפירן"

[מבקר-ספר]

ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה):
סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ פירש לחלוטין, ומהיום ההוא והלאה לא אכל כל הדברים הנזכרים בגמ' יומא י"ח ע"א, לא חלב ולא גבינה ולא ביצה ולא בשר שמן וכו', שלא יבא באונס לידי טומאה. פעם הניחה בתו ביצה בתוך המרק כדי לחזקו, והרגיש בזה ואמר לה, "ווילסט מיר איבערפירען", ועוד סיפר לי דמהזמן ההוא אף פעם לא נראה במקוה באשמורת הבוקר. ושאל א' לר' אלי' הלא אפשר דלא הי' נזהר בטבילת עזרא, והשיב לו "וואס רעדט איר"! הרי פעם נכנס אברך באשמורת הבוקר לתלמוד תורה ליקח איזה דבר, לא להתפלל או ללמוד אלא לדבר רשות ליקח איזה דבר, והרגיש רש"ז ברוח קדשו דצריך טבילה, וגער בו איך מלאו לבך ליכנס לתלמוד תורה בלא טבילה מקודם, [והיינו כדברי הגמ' ברכות כ"ב ע"א בלשון שני, שלא ליכנס לבית המדרש כל עיקר, ע"ש], דהחמיר בקדושת בית התלמוד תורה, ולגודל קדושת הסבא קדישא הרגיש בטומאה זו...
וסיפרתי מעשה זו שסיפר לי הצדיק ר"א מרש"ז שראה ברוח קדשו אברך דצריך טבילה וגער בו, להגאון ר' יעקב קאמענעצקי זצ"ל, והקשיתי לו דלכאורה יוצאי ישיבות ליטא לא נזהרו בטבילה זו, והשיב לי דודאי גם בליטא היה נזהרין בטבילת עזרא, אלא דהלכו למקוה רק אם היו צריכין טהרה, ולא סתם, והלכך הלכו בצניעות שבניהם לא ירגישו בזה, ומתוך צניעות זו נתבטל מנהג זה מבניהם...
ועוד סיפר לי ר"א הנ"ל, דהסבא קדישא מקעלם ביקש מבנותיו, דבזמן נדותן לא יסתכלו בו כלל, כי זה מזיק לו...

ע"ש עוד נפלאות

לא הבנתי, הרי בכל העניינים הללו נוהגים צניעות והסתר, ורק כשגדלים הילדים מלמדים אותם בצינעה וכו', אז למה לא לימדו אותם דצריך גם ללכת לטבילה וכו'?

בפשטות אין הכוונה שכולם הלכו, אלא הכוונה שהמדקדקים הלכו, ומלמדי הצינעה לא לימדו כל אחד להיות מדקדק, והבנים לא ידעו שאבותיהם היו מהמדקדקים, וא"ש

[בברכה המשולשת]

היה על זה כבר אשכול ארוך

[מבקר-ספר]

היה על זה כבר אשכול ארוך

אפשר הפניה?


והאם היה אשכול על המאמר הארוך שלו בנוגע לשואה שנדפס בסוף ספרו אמונת יהושע

[מבקר-ספר]

ראיתי שהיה אשכול בענין דעת הגר"א ובעל התניא על הצמצום שכתב ע"ז בספרו קדשי יהושע:

viewtopic.php?f=7&t=21253&p=208964&hilit=%D7%A7%D7%93%D7%A9%D7%99+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2#p208964

[הכהן]

אך נפלאת היא, כל החידושים מהסוג הזה על החיידר הזה. ע"ש עוד בספר קדשי יהושע, והוא פלאי.

חיידר???

[מחולת המחנים]

הגרא"י געלדצהיילר זצ"ל דמות מעניינת של ת"ח גדול, שהרחיב בספריו הנודעים "קדשי יהושע" על סדר קדשים, ו"אמונת יהושע" על סדר זרעים, ובסופם ליקוט מכתבים ועניינים שונים, מרתקים ומעניינים עד מאוד. כגון העדויות על קלם שלא הרשו למי שלא טבל טבילת עזרא להכנס לביהמ"ד, וכגון הסימן השלם לפלפל במה שמיוחס להגרי"ס זללה"ה על חנוך תופר מנעלים והיחודים.
ובספרו אמונת יהושע קונטרס שלם על הסבר השואה, אם זה בגלל חטאי אותו דור. דברים מעניינים ביותר.
היה חתנו של הגרא"א דסלר, אך דבק לגמרי בחסידים ומשנתם, וזה הביאו לשילוב מעניין ביותר.

אני בכל אופן מעדיף פרשנות של תלמידי ותלמידי דתלמידי דקעלם וגדולי תנועת המוסר בכללותה, מאשר פרשנות של יהודי ת"ח חסידי הבא לבאר את תורת קעלם על פי משנתו החסידית.

אך נפלאת היא, כל החידושים מהסוג הזה על החיידר הזה. ע"ש עוד בספר קדשי יהושע, והוא פלאי.

חיידר???

מונח שבא לידי שימוש באידיש ובא לבטא 'בית מדרש' וחינוך של מקום פלוני.

אגב, ראוי לכתוב 'חדר' ולא 'חיידר', כתיבה זו הגיעה בהשפעתם של האידישסטים ששיבשו מילים בלה"ק, וכגון המילה 'שאבעס'.

[הכהן]

מונח שבא לידי שימוש באידיש ובא לבטא 'בית מדרש' וחינוך של מקום פלוני.

אגב, ראוי לכתוב 'חדר' ולא 'חיידר', כתיבה זו הגיעה בהשפעתם של האידישסטים ששיבשו מילים בלה"ק, וכגון המילה 'שאבעס'.

בדרך כלל 'תלמוד תורה' הוא כינוי מקביל ל'בית ספר', דהיינו בית חינוך לילדים עד גיל 13-14, וכך גם חיידר (חדר).
בקלם קראו כך לישיבה.

[נוה הלבנון]

אני בכל אופן מעדיף פרשנות של תלמידי ותלמידי דתלמידי דקעלם וגדולי תנועת המוסר בכללותה, מאשר פרשנות של יהודי ת"ח חסידי הבא לבאר את תורת קעלם על פי משנתו החסידית.

התעלמות אלגנטית מכך שהיה חתנו של ר' אלי' דסלר ונשוי לנינתו גופא של הסבא מקלם.

[כנסת ישראל]

ומכך שהרב דסלר לקח חתן חסיד מוכח שבקלם אהדו את החסידות??

[נוה הלבנון]

ומכך שהרב דסלר לקח חתן חסיד מוכח שבקלם אהדו את החסידות??

טענו בחיטים.
אמנם עיין בספר מכתב מאליהו, ותמצא בו מספרי החסידות לרוב.

[זקן ששכח]

מרתק ממש.
חבל שיערבו פה ויכוחים שלא ממין הענין.
מי יוכל להוסיף או להפנות לעוד ועוד טשיקאווע שטיקלעך?

[בברכה המשולשת]

היה על זה כבר אשכול ארוך

אפשר הפניה?


והאם היה אשכול על המאמר הארוך שלו בנוגע לשואה שנדפס בסוף ספרו אמונת יהושע

קראו לזה מקוה בגלילות ליטא או משהו מעין זה
על השואה היה אשכול ארוך מסביב לספר כעשן הכבשן (כמדומני שזה שם הספר)

[ידידיה]

כיצד אירע שהרב דסלר לקח חתן חסיד?
היכן למד החתן זצ"ל?

[ישבב הסופר]

ישיבת בית מדרש עליון.

האשכול על ליטא ומקוה לגברים
viewtopic.php?p=24895#p24895

[אום אני חומה]

אמנם עיין בספר מכתב מאליהו, ותמצא בו מספרי החסידות לרוב.

לרבות ליקוטי מוהר"ן (!)

[עתניאל בן קנז]

אמנם עיין בספר מכתב מאליהו, ותמצא בו מספרי החסידות לרוב.

לרבות ליקוטי מוהר"ן (!)

למרות שחסידי ברסלב אוהבים לנפנף בכל מיני ספרים ששאבו מליקוטי מוהר"ן. באמת שקשה להחליט דבר זה.
למשל ה'מכתב מאליהו' שאב רבות מספרי רבי צדוק הכהן מלובלין. והדברים ניכרים וידועים.
וידוע גם שר' צדוק למד בספרי מוהר"ן (בין שאר המוני הספרים שלמד - כפי שניכרים מדברים / אין כל ראיה או תיעוד שהיה הוגה בהם יותר משאר ספרים - וההמקורות על ספר המידות אינם מעידים כלום)
ויתכן בהחלט שהמכתב מאליהו שאב את הדברים ממקור שני או שלישי.

[ישבב הסופר]

מכיון שכבר הוכח שמגוון הספרים שמהם שאב הרב דסלר היה די רחב, לא קשה כ"כ לשער שעיין גם בליקוטי מוהר"ן במישרין ולא נצרכא לעקיפין.

[זקן ששכח]

ככל שזכרוני אינו מטעני, הרי שהרב געלדציילער נשוא האשכול מזכיר במפורש, בהקדמת אחד מספריו, רשימה של כמה וכמה ספרים שחמיו הרב דסלר סיפר לו שהוגה בהם.

אגב, האם כחתן היה חסיד או שנתחסד בהמשך הדרך?

[תולעת-ספרים]

ראה בספרו קדשי יהושע ח"ה עמ' א'תשנא וז"ל: וגם הפליג [=חותנו בעל מכתב מאליהו זצ"ל] מאוד ברוב חכמה הגנוז בליקוטי מהר"ן, ואמר לי שצריך להיות מבין על תורתו ועל ספריו. כשהייתי בארץ ישראל בשנת תש"ל, סיפר לי החסיד הישיש ר' בנציון אפטער זצ"ל בבני ברק, מותיקי חסידי ברסלב, שעסק הרבה עם מו"ח בספרי הר"ן מברסלב.

[ריש גלותא]

רבי נחמן מוזכר בפירוש במפתח מאמרי חזל בח"ד בספרו.עיי"ש

[שיף]

בניו: הראשון הג"ר משה חיים מירושלים חתן האדמו"ר מבוסטון [שאגב מחותנו של חתנו החסיד של המשגיח רבי זיידל אפשטיין]
השני הג"ר דניאל מ"מ אחיו הצעיר
השלישי הג"ר אליעזר ר"י אור ישראל- מונסי זצ"ל [אשכול עליו http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 54#p178280]

[גימפעל]

בניו: הראשון הג"ר משה חיים מירושלים חתן האדמו"ר מבוסטון [שאגב מחותנו של חתנו החסיד של המשגיח רבי זיידל אפשטיין]
השני הג"ר דניאל מ"מ אחיו הצעיר
השלישי הג"ר אליעזר ר"י אור ישראל- מונסי זצ"ל [אשכול עליו http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 54#p178280]

שכחת את חתניו.

[הסרפד]

הלא המה:
ר' לייב וויליגער
ר' שמואל (?) בלוי
עוד נפטרה על פניו בת, אשתו הראשונה של ר' העניך טייטלבוים מסאסוב-מאנסי.

[הכהן]

ר' שמואל דוב בלוי (מחסידי קארלין סטולין, גר בגבעת זאב)

[שיף]

עוד נפטרה על פניו בת, אשתו הראשונה של ר' העניך טייטלבוים מסאסוב-מאנסי.

כתבה מאלפת ממנה viewtopic.php?f=19&t=5419&hilit=%D7%A1%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%91+%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%A8