הרב שמואל יעקב רובינשטיין זצ"ל - בקשת מידע

[רוני]

במסגרת אסיפת חומר ותיעוד היסטורי נשמח לקבל כל מידע
אודות הרב שמואל יעקב רובינשטיין ז"ל, חסיד קוצק - לאמאז' .
שפעל בפאריז בשנות השואה והיה מפורסם מאוד בזמנו, בנושאי הלכה, כשרות, חינוך, התרת עגונות ועוד.
היה בקשר נרחב עם רבנים מקשת רחבה. גם עם רבני חב"ד.
כיהן טרם המלחמה בצרפת כרב בקהילת 'עטרת ישראל' בפסאז' קושנער, וכן לאחריה כרב דאגודת הקהלות רחוב פאווא פריז,
בעל מחבר הספרים "שארית מנחם" ו"שמן לנר". נפטר בצרפת י"א אדר תשכ"ד. נקבר בארץ ליד הרב זמבה.

נשמח לקבל כל מידע או עובדות או תמונות או מסמכים קשורים או דברי תורה או מכתבים או הפניות לתלמידים ומכרים אשר ייתכן ויוכלו להועיל בזה. כמובן שחיפושים במאגרים הממוחשבים כבר נעשו ונעשים.

תודה מראש.

[רוצה לרצות]

יברר נא גם בסלונים, שמעתי פעם מאחד שהנ"ל היה מגיע לארה"ק לשם.

[ספר סופר וסיפור]

מרן הבית ישראל זיע"א היה מחבב מאד את הספר.
הרב לאו אמר פעם למישהו שהוא משתמש בו הרבה להכנת דרשותיו (מה זה אומר?)
ר' שמואל תנחום רובינשטיין מגבעתיים היה אחיינו כמדומה.

[רוני]

תודה רבה לכל העונים.

[רוצה לרצות]

הרב שמואל יעקב רובנשטיין מספר: הייתי בחור צעיר, נסעתי פעם אחת אחרי חתונתי לפראגא, להאדמו"ר מלאמאז. ישבתי ולמדתי בשקידה, למדתי אז מנחות פרק התכלת. היה כבר אחה"צ וכבר התחילו להתכונן לתפילה. אני הייתי [במחשבה] 'אין דומה לי', אני אצל האדמו"ר ולומד, ויודעים [בקודש] פנימה, שאני הוא הלומד.
ניגש אלי ר' ..., הוא היה נושא כליו של ר' אלעזר, [ואמר]: 'דא לערנט מען זיך, ווי אזוי צי לערנען אין דער היים', וסגר לי הגמרא. ובזה נתביישתי, ופקע כל אושרי.

[רוצה לרצות]

הרב שמואל יעקב רובינשטיין בשם הראש ישיבה דעקסלבען שאמר (כמדומני) בשם החפץ חיים: "מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול" (ברכות ב.), [עד ש]אתה עומד וחושב אם כבר מותר להתפלל ערבית תזכור להיכנס להשכן להודע אם יש לו לארוחת ערב כי הכהנים עניים ועיניהם נשואות למתנות ישראל, וכן גם בגמרא (שם ג.): "משעה שהעניים נכנסים לאכול פתן במלח".
*
הר"ר שמואל יעקב רובינשטיין מספר: בטיילי עם האדמו"ר מסלונים [הבית אברהם] ספר לי אחד מהבדיחות כדלקמן:
'לאחר שמכר עשיו הבכורה ליעקב, התחרט מאד על הדבר, והחליט לרוץ לדודו ישמעאל. שאלו, מה קרה עשיו? וסיפר לו על אסונו שרימהו יעקב, ויקוב ממנו את העולם הבא בשכר עולם הזה. שאלו ישמעאל, עשית עמו חוזה. אמר לו, כן. עסק ביש - אמר לו ישמעאל - איעצך, לך אל יעקב והגד לו שאתה מצטער על מכירת העולם הבא, ולכן אתה לא יכול ליהנות מהעולם הזה, ואם כן אין המכירה שוה כלום.
זה מצא חן אצל עשיו, ובא אל יעקב. שאלו יעקב, עשיוק'ה מה קרה ?. אמר לו, אני רוצה לחזור בי. ענה יעקב: לא, מכירה זה מכירה. אמר לו עשיו, הטעם שיש לי צער מזה, ואין לי גם עולם הזה. [אמר לו יעקב], אם כן שיהיה לך גם קצת עולם הבא, ואל תצטער. והלך עשיו בשמחה, וסיפר לישמעאל.
כששמע ישמעאל, אמר לו, עתה הוא קבר אותך, עתה לקח ממך הכל. כי אם יש לך עולם הבא, אם כן לא מגיע לך עולם הזה, ואין בידך כלום'.
זאת סיפר הסלונימער זי"ע בכל כך הרבה צחות, והתאמץ להסביר השיחה בכל מאויו, גם הצד הרמאות וגם העצות, והציג כל השיחה כמו [שזה] חי.
והחת"ס מבאר כן: "לכל גוי ישנה מחשבה שיש לו עולם הבא, אחרת לא היה לו העולם הזה בשלימות. ולכל יהודי יש הרהור שאין לו עולם הבא, בכדי שלא יהנה מעולם הזה".

[יחזקאל]

הרב שמואל יעקב רובנשטיין מספר: הייתי בחור צעיר, נסעתי פעם אחת אחרי חתונתי לפראגא,

הרב שמואל יעקב רובינשטיין בשם הראש ישיבה דעקסלבען שאמר
*
הר"ר שמואל יעקב רובינשטיין מספר: בטיילי עם האדמו"ר מסלונים [הבית אברהם] ספר לי אחד מהבדיחות כדלקמן:

איפה מספר?

[רוצה לרצות]

בכת"י של אחד ממכריו, ע"ה.

[יגל]

הרב שמואל יעקב רובינשטיין בשם הראש ישיבה דעקסלבען שאמר (כמדומני) בשם החפץ חיים: "מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול" (ברכות ב.), [עד ש]אתה עומד וחושב אם כבר מותר להתפלל ערבית תזכור להיכנס להשכן להודע אם יש לו לארוחת ערב כי הכהנים עניים ועיניהם נשואות למתנות ישראל, וכן גם בגמרא (שם ג.): "משעה שהעניים נכנסים לאכול פתן במלח".

אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי.

[דרדקי]

הר"ר שמואל יעקב רובינשטיין מספר: בטיילי עם האדמו"ר מסלונים [הבית אברהם] ספר לי אחד מהבדיחות כדלקמן:
'לאחר שמכר עשיו הבכורה ליעקב, התחרט מאד על הדבר, והחליט לרוץ לדודו ישמעאל. שאלו, מה קרה עשיו? וסיפר לו על אסונו שרימהו יעקב, ויקוב ממנו את העולם הבא בשכר עולם הזה. שאלו ישמעאל, עשית עמו חוזה. אמר לו, כן. עסק ביש - אמר לו ישמעאל - איעצך, לך אל יעקב והגד לו שאתה מצטער על מכירת העולם הבא, ולכן אתה לא יכול ליהנות מהעולם הזה, ואם כן אין המכירה שוה כלום.
זה מצא חן אצל עשיו, ובא אל יעקב. שאלו יעקב, עשיוק'ה מה קרה ?. אמר לו, אני רוצה לחזור בי. ענה יעקב: לא, מכירה זה מכירה. אמר לו עשיו, הטעם שיש לי צער מזה, ואין לי גם עולם הזה. [אמר לו יעקב], אם כן שיהיה לך גם קצת עולם הבא, ואל תצטער. והלך עשיו בשמחה, וסיפר לישמעאל.
כששמע ישמעאל, אמר לו, עתה הוא קבר אותך, עתה לקח ממך הכל. כי אם יש לך עולם הבא, אם כן לא מגיע לך עולם הזה, ואין בידך כלום'.
זאת סיפר הסלונימער זי"ע בכל כך הרבה צחות, והתאמץ להסביר השיחה בכל מאויו, גם הצד הרמאות וגם העצות, והציג כל השיחה כמו [שזה] חי.
והחת"ס מבאר כן: "לכל גוי ישנה מחשבה שיש לו עולם הבא, אחרת לא היה לו העולם הזה בשלימות. ולכל יהודי יש הרהור שאין לו עולם הבא, בכדי שלא יהנה מעולם הזה".

רעיון נפלא זה הובא כבר ב'חנוכת התורה' לפני כמעט ארבע מאות שנה.

חנוכת התורה פרשת וישב:
"ברש"י ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף וכו'. יש לפרש דהנה יעקב ועשו חלקו השני עולמות יעקב נטל עולם הבא ועשו בחר בעולם הזה. ואם כן יעקב ראוי לו להחזיק לעצמו שיהיה לו עולם הבא דהא זה חלקו. ולעשו היה ראוי להחזיק לעצמו שאין לו חלק בעולם הבא כי אין זה חלקו. ואנחנו רואים שהיפוך הוא שעשו מחזיק לעצמו שיש לו עולם הבא. ויעקב אף שהוא צדיק מחזיק לעצמו שאין לו עולם הבא. וכגון דא טעמא בעי. ויש לומר דהנה עשו שנטל לחלקו העולם הזה אלו היה עולה על דעתו תמיד שימות ושנותיו של אדם שבעים שנים לא היה לו כלל עולם הזה לכך מחזיק עשו לעצמו שיהיה לו עולם הבא כדי שיהיה לו עולם הזה בנחת. וכן אלו היה יעקב מחזיק לעצמו שיש לו עולם הבא אם כן היה לו ליעקב עולם הזה כי אף אם צר לו בעולם הזה מכל מקום כשיעלה על לבו שיש לו עולם הבא יהיה לו עולם הזה והרי אין זה חלקו של יעקב לכן מחזיק יעקב לעצמו שאין לו עולם הבא כדי שלא יהיה לו עולם הזה. וזה הוא הפירוש ביקש יעקב לישב בשלוה וכו':


באמת דבר זה מורגש במציאות תמיד, אני זוכר שכשהיה לי תקופה של רפיון בישיבה יצא לי העינים מההתלבטות של חבר טוב שלי אם להשקיע יותר בעיון או בבקיאות וכד' או אם לעזור למישהו על חשבון הלימוד, וככה היה הולך ואוכל את ליבו איך להתקדם, בשבילו זה היה התלבטות אמיתית וקשה, ולי יצא העינים, אמרתי לעצמי 'אם זה היה הצרות שלי לא הייתי לוקח ללב את זה עד כדי כך, כי הייתי שמח בעצם זה שאני רציני ומתקדם" אבל מה לעשות בוף המשבר נגמר ופתאום מצאתי את עצמי מתלבט באותו סגנון ההתלבטויות, ואז הבנתי שזה חייב להיות ככה מהסיבה הנ"ל. אין סיפוק כאן העבודת ה' באופן מלא.

[רוצה לרצות]

רעיון נפלא זה הובא כבר ב'חנוכת התורה' לפני כמעט ארבע מאות שנה.

כוונתך וודאי שהמחבר הר"ר העשל היה באותה תקופה.
שכן הספר חנוכת התורה יצא לראשונה רק בתר"ס.
ונהנתי מהמשך דבריך.

[נוטר הכרמים]

[מאתר 'שטייגען']

יצאו לאור
ספר "שארית מנחם" - מאמרים
מאת הגאון החסיד רבי שמואל יעקב רובינשטיין זצ"ל אב"ד פריז, ובו אוצר מאמרים נפלאים מלאי רעיונות קודש שופעי ניחוחות יראה ואהבת ה', ותוכם רצוף אש להבת שלהבת מכבשונה של חסידות פולין, קאצק ולומאז'...


הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת שבהיכל, אמרו חז"ל, וב"ה שלאחרונה זכינו לחשיפת חמדה גנוזה, אוצר מאמרים נפלאים מלאי רעיונות קודש שופעי ניחוחות יראה ואהבת ה', ותוכם רצוף אש להבת שלהבת מכבשונה של חסידות פולין, קאצק ולומאז'.

מאמרים אלו פרי עטו של הגאון החסיד, רבי שמואל יעקב רובינשטיין זצ"ל, נערכו לפני למעלה מיובל שנים בידי הרב זצ"ל, אלא שלא ארכה לו השעה להוציאם לאור עולם כרצונו, ובס"ד עתה בחלוף כמעט כחמש עשורי שנה מעת הסתלקותו, חפץ ה' הצליח, ובס"ד הספר יוצא לאור כלול בהדרו, כקנקן חדש ונאה, מלא יין ישם נושן שדעת זקנים נוחה הימנו.

מהצדיקים המועטים ששתלן הקב"ה בדור שלפנינו, היה הגאון החסיד המפורסם רבי שמואל יעקב רובינשטיין זצ"ל אב"ד פריז, מחשובי חסידי קוצק-לומאז'-גור, וממעתיקי השמועה של תורת בית קוצק כנתינתה.

בנוסף לגאונותו החובקת עולם בתורה, בהלכה, ובכל מכמני החסידות כחד מחסידי קמאי, ניחן הגה"ח המחבר גם בכשרון דרוש נדיר, ופקיע שמיה כגדולי הדרשנים.

מדי שבת בשבתו ובכל עת מצוא, ניצבו קהל מאזיניו הרב שהגיע מכל קצוות העיר, כשהם מקשיבים כמהים למוסריו הנשזרים באומנות ובחן שהוצק על שפתותיו, והכל בכדי להחדיר תורה ויראה על קהל צאן מרעיתו.

בשנת תשי"ד החל לבקשת מעריציו, להדפיס את סדרת ספריו הגאוניים "שארית מנחם" ו"שמן לנר",שבהם צולל הוא לעומק ולרוחב במרחבי כל התורה כולה, הלכה, אגדה ודרוש על פי דברי חז"ל ורבותינו פרשני התורה ראשונים ואחרונים, ובדרכי רבותיו הקדושים לבית קוצק-לומאז'. ועל האדמה המוצקה שהוא מציב, בונה הוא מגדלים רבי קומות במחשבת היהדות והחסידות הצרופה.

ברכה לעצמם קובעים אמרות הקודש שהוא מביא כנתינתם ובלשונם של רבותיו הקדושים לבית קוצק, מהם ששמע מפיהם, ומהם ששמע מחסידים ישישים שזכו לשמוע מהאדמורי"ם הקדושים, ובהרבה מהאמרות, הינו מקור יחיד לתורתם, והדברים מאירים ומשמחים, ומזה כיובל שנים שספרים אלו אינם יורדים משולחן מלכים.

כתבים רבים השאיר אחריו ברכה לאחר פטירתו, ומהם שהכינם לדפוס, אולם לא הספיק לברך על המוגמר, עקב פטירתו בחטף.

יבואו על הברכה נכדיו שומרי מורשתו, הר"ר רפאל שמעוני והר"ר ד"ר מנחם קלוטשטיין, וחברי הועד להוצאת כתביו בראשות הרה"ח ר' שמואל אלברט, שערכו והביאו לדפוס את החמדה הגנוזה, היוצאת עתה לאור לראשונה מתוך כתביו.

הספר מכיל כ-450 עמודים, ונושאיו הנם תשעה מאמרים מקיפים בענינים העומדים ברומו של עולם והם: א)ברכת כהנים ונשיאות כפים ב)בנים ועבדים ג)מחשבה ומעשה ד)כבוד התורה כבוד שמים וכבוד הבריות ה)חירות בתוך עבדות-עבדות בתוך חירות ו)נטפי התחזקות ז)חיצוניות – פנימיות ח)ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה ט)דרכי הדרוש.

במאמרים אלה מעמיק הגה"ח המחבר ומרחיב בדעתו היפה ובבינתו בנושאים אלו, ומגלה בהם ע' פנים של תורה, והופך בהם מבלי להשאיר פנה בלתי חרושה, ומושגים טמירים ונעלמים הופכים למבוארים בצורה מפורטת ביותר, תוך שהוא שם עיניו כיונים על אפיקי הש"ס והמדרשים וגדולי הפרשנים ראשונים ואחרונים, והכל בשפה ברורה וקולחת, מתוך עיון בספר הנך עומד ומשתומם מגודל בקיאותו ושליטתו המופלאה בכל מכמני אוצרות היהדות. דפי מפתחות הספר לפי סדר התנ"ך, הש"ס והמדרשים, המכילים הם לבדם כ-50 עמודים, מדברים בעד עצמם ומהוים כלי עזר לחיפוש מאמרים לפי סדרי פרשיות התורה, הנ"ך, הש"ס ומדרשים.

לצד תוכן הספר המסוגנן בטוב טעם, נוספו כותרות לכל קטע, העוזרים לכל החפץ להגיע לכל נושא ולהפיק את המירב הנצרך עבורו מספר חשוב זה.

הופעת ספר זה, הינה בשורה טובה לכלל הציבור התורני, ומהווה תרומה של חומר בלתי נדלה ללימוד ועיון במחשבת היראה והחסידות, ומקור נדיר ומלא תוכן, עבור דרשות לכל זמן ועת.

הספר זכה לברכתם הנלהבת של גדולי התורה והחסידות מכיריו ומוקיריו: הג"ר מנשה קליין זצוק"ל בעל המשנה הלכות, ולהבדל"ח, כ"ק מרן האדמו"ר רבי בן ציון מביאלה שליט"א, הרב הראשי הג"ר ישראל מאיר לאו שליט"א, הג"ר יצחק דוד אלתר שליט"א, ראש כולל גור בני ברק, הג"ר מרדכי רוטנברג שליט"א, רב אגודת הקהלות פריז, הג"ר יוסף פרנקפורט שליט"א, רב עדת היראים פריז, הג"ר ישראל לוריא שליט"א, חדב"נ מרן הנתיבות שלום זיע"א, והג"ר אברהם מרדכי מרקסון שליט"א רב ומו"ץ באשדוד, ובמכתביהם מתנים הם את שגב גדולתו ויחודו של המחבר וספריו.

בסוף הספר, נדפסו תולדות המחבר ותקופתו שהיתה הרת גורל לעם ישראל,ולמחבר זכות כבירה בשיקום היהדות לאחר השואה.

בטוחנו שכל שוחרי התורה יאותו לאורו של ספר זה, ויהא זה לנחת רוח לנשמת הגה"ח המחבר, שעמל כה רבות להרבות תורה ויראה בישראל.

(להשיג בחנויות הספרים המובחרות הפצה: "אגדה" 0573153640)

[הבונה]

בהמודיע פורסם השנה או שנה שעברה בב' אדר, כי לאחר המלחמה כשהחל מרן הבית ישראל להנהיג, נכנסו לבית ישראל שלשה מבין חסידי שושלת קוצק לשעבר (שניים מהם חסידי לומאז' וא' פילוב או להיפך), אינני זוכר את שמותם, אבל המדובר היה אחד מהם.
שאל אותם הב"י: מה רצונם. ענו: באנו לאסוף את השיריים של קוצק. (כלומר, עתה לאחר המלחמה גם השושלות שהסתעפו מקוצק ושימרו משהו הימנה חרבו, באנו איפה למקום היחיד בו עדיין נותרה המשכיות לקוצק.)
קיבל אותם הב"י.
ביקש הב"י מזה מהם שנסע לפילוב (יתכן שהיה זה המדובר למרות שהיה חסיד לומאז הסתופף גם בפילוב), אמור לי משהו מרבך, ענה: רבי שאל מה עושים כשאין חשק ללמוד? וענה מסתובבים הלוך ושוב עד שמקבלים חשק. אמר לו הב"י, ואצלנו אמרו, יושבים ולומדים ללא חשק עד שמקבלים חשק.
(לענ"ד, הענין הוא שהב"י רמז לו, בעוד שאצלכם ירשו מקאצק את ההליכה בשרעפים ובמחשבות, אצלנו גרסו שעיקר מורשת קוצק היא העמל והיגיעה.)

[גוראריה]

זה לא היה 3 אלא יותר, למיטב ידיעתי.
רובם דווקא מפילוב.
החסיד שהב"י א"ל על הלימוד היה ר' משה שלמה יוסטמן ז"ל. הוא אמר לב"י: מ'לייגט א פאטשיילע אויף די גמרא און מ'דערייטזיך ארויף און אראפ ביז מ'באקומט חשק.
החבורה הפילובאית שמרה על מסגרת ומדי מוצ"ש ישבו יחד. עליהם נמנה אביו ז"ל של להבחל"ח הגה"ח רבי שמחה שיף שליט"א.

[ושא_נס]

ראיתי כותבים שנת לידתו כתרמ"ח (1888), בלא מקור.
הדבר מוסמך?