מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

[ח''ל קאליסק]

בביה''ח מעייני הישועה שעה קלה אחר התקדש החג נתבקש לישיבה של מעלה פוסק הדור מאחרוני השרידים של ישיבת ח''ל מרן בעל 'שבט הלוי' זצלל''ה

[יגאל10]

דומה כי עם פטירתו של איש גדול זה זצללה"ה, נעקר מאיתנו - בפשטות - האחרון שהיווה 'פוסק הדור' (עניין של מציאות ולא של הגדרה).

אשמח אם מכירי תורתו יספרו לנו קצת עליו: היכן קנה את תורתו? את פסיקתו? מניין קיבל השקפה?
מי היה ה'מלמד' שלו ביח"ל (חוץ ממהר"ם שפירא וכו 'כמובן...)? כמדומה שעשה שימוש אצל הטעפליקר רב. מי הכניסו לעולם הלכה? עד כמה הי' כפוף לחזון איש בפסיקה וכו'?
מה משמעות העובדה שאת בנו הכתיר גאב"ד העדה?

האם יש לו פסיקות המשפיעות בפועל ממש על חיי ההלכה של בית ישראל?
[מלבד כמובן עובדת בית ההוראה ובית הדין שלו שהפכו אותו לעמוד ההוראה כפשוטו לפחות באזורו].

[ארזי ביתר]

הורתו ולידתו בווינה שבאוסטריה. ישנו סיפור מופלא אודות לידתו, אך אין עיתותי בידי, להאריך בו.

למד ביח"ל, ונודע שם למתמיד עצום, אם כי לא לבעל כשרון מופלג. רבו 'מהר"ם שפירא מלובלין' - כפי שהיה מכנהו - אימן אותו בנשיאת דרשות, מה שהועיל לו במשך כל שנות חייו, והעניק לעם ישראל, עשרות 'דרשות שבת הגדול' ועשרות 'הספדים' מאלפים, שנשמעו מפיו בטוב טעם ודעת, במתק שפתיים מיוחד, ברהיטות לא רגילה, ובחיתוך דיבור יפהפה.

קשריו עם מרנא בעל 'חזון איש' ראויים ליריעה ארוכה בפני עצמה. מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, העיד מספר פעמים, כי מי שקבע לדחות את לוויית החזו"א ליום ראשון בבוקר, היה מרן זצ"ל. ולפלא הדבר על בנו הגרח"מ וואזנר שליט"א, שהתעקש לקיים את מסע הלווייה במוצאי יום טוב, מה שגרם לחוסר ההתארגנות, שהתבטא בפצועים הרבים ובאברך ר' מרדכי גרבר ז"ל שנהרג.

מרן זצ"ל התנזר מכל הכרעה והתערבות בעניני פוליטיקה. שמעתי מאנשים ששמעו ממנו, שהחזו"א אמר להצביע בבחירות, אך כיון שהוא אחז את עצמו לחסיד של רבי יואליש מסאטמאר, הרי הוא נמנע מהתערבות בנושא. חלק מבניו ונכדיו, הינם חסידי סאטמאר, אשר לדעתם הוא ז"ל אחז ש'אסור להשתתף בבחירות הטמאות', בעוד רבים מצאצאיו, משתייכים לעדות הקדושות, אשר במצות 'ועשית ככל אשר יורוך', בוחרים למפלגה חרדית.


עוד חזון למועד, שאמשיך להאריך בדברי ימיו... ומפני קדושת המועד - קיצרתי.

[ארזי ביתר]

מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק”ל נולד בווינה בב’ אלול תרע”ג, לאביו הרב יוסף צבי ולאימו מרת רחל לבית שיף. כבר בעודו נער צעיר ניכר בו כי עדיו לגדולות בהיותו מצעירי תלמידי ישיבת חכמי לובלין ומבחירי שקדניה. ראש הישיבה הגאון רבי מאיר שפירא הרעיף עליו מהודו בשיעורים שמסר לבני הישיבה. גם המשגיח הלובלינאי הנודע רבי שמעון ז’ליחובר העמידו בשורה הראשונה בין שומעי לקחיו העמוקים בחסידות ובדרכי עבודת ה’.

בהיותו כבן כ”ב הקים את ביתו עם הרבנית ברכה בת הרב גלבר ראש הקהל דפרשבורג, שם המשיך לשקוד על תלמודו כשהוא סמוך על שולחן חותנו וכל מעייניו נתונים להתמסרות ללימוד התורה הקדושה.

בשנת תרצ”ט, כאשר גברה המתיחות בין צ’כוסלובקיה לגרמניה ההיטלרית, עקר מרן הגאון רבי שמואל את מושבו, כרבים אחרים מיהודי המדינה, ועלה לארץ הקודש. כאן קבע משכנו בירושלים. שמעו של הגאון הצעיר התפרסם בין בני העיר וחכמיה ובחודש אדר א’ ת”ש נכנס הרב וואזנר בשעריו של כולל ‘אוהל תורה’ המפורסם. הכולל שהיה המבוקש ביותר באותה העת הפעיל סינון קפדני בבחירת האברכים, שרובם היו יוצאי הישיבות שבליטא, עם זאת מיהרו ראשי הכולל לצרף את הרב וואזנר אל חבר החכמים אשר כעדות הרב הרצוג, מראשי הכולל, “עתידים להיות לגאוני ישראל, מאורות גדולים בארץ ובחוץ לארץ”.

מרן הרב וואזנר קנה את משנת ההוראה מרבו מרא דארעא דישראל המהרי”ץ דושינסקיא זצ”ל שהחזיק במסורת ההוראה מה’שבט סופר’ מפרשבורג וכרבים מגדולי הדור זצ”ל שימש בהוראה אצל גאב”ד טעפליק זצ”ל משרת רבנותו הראשונה ניתנה לו בסביבות ירושלים, בשכונת גבעת שאול בטרם סופחה אל הפלטרין הגדול.

יסוד קהילתו ובית הוראתו משם יצאה אורה לכל ישראל, הונח בשנת תש”ז ע”י הנגיד העסקן הרב יעקב הלפרין מקים שכונת ‘זכרון מאיר’ בבבני ברק. הרב הלפרין הזמין את מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר תלמידו של הגר”מ שפירא מלובלין,על שמו נקראה השכונה, להקים מחדש את ישיבת חכמי לובלין לזכר הגאון רבי מאיר שפירא, על שטח שבבעלותו בתחומי שכונת זיכרון מאיר. הגר”ש וואזנר, שכיהן, כאמור, כרב בירושלים, עלה עם הרב הלפרין להימלך בעצת מרן החזון איש. לאחר שיח תורני מפולפל שארך שעות, התרשם החזו”א עמוקות מהרב הצעיר והציע בפני הרב הלפרין למנותו כרבה של זיכרון מאיר, שם נוסד עמוד ההוראה שהאיר לדורנו בתהפוכות העולם וקידמתו, והחווה את הנתיב ההלכתי הסלול והצרוף לכל רחבי העולם היהודי.

עוד בכהנו כרב השכונה נצפו הסימנים המעידים על תוקפו במלחמת היהדות ובעמידה על עיקרי הדת. כרבה של זכרון מאיר עמד יחד עם מייסד השכונה הרב הלפרין, במאבק בעד סגירת כבישי השכונה בשבת קודש, עד עצם היום סגורים שעריה של העיר כולה בזכות מלחמתו זו שקבעת תקדים בהתעקשות על ביצור החומות בין הקודש ובין החול. לאחר מכן הקים את ‘משמרת השבת’ בבני ברק יחד עם רב העיר הגר”י לנדא זצ”ל ובשליחותו עמדו פעילי הארגון על משמר בעלי העסקים שיקפידו על סגירת החנויות שעה לפני כניסת השבת.
דאגתו לכלל ישראל ולפרטיו התבטאה בעמלו המרובה ותמיכתו המעשית בהקמת בית החולים ‘מעייני הישועה’ ובמשך שנים רבות השתתף בישיבות הנשיאות ועד יומו האחרון התווה את דרכם ההלכתית והציבורית.

פוסק הדור

פסיקותיו של מרן הגאון רבי שמואל וואזנר נשענו על אילנות עבותים ומושרשים היטב במסורת סמיכת הרבנות בקהילות ישראל. רבותיו המובהקים כגון מרא דארעה דישראל המהרי”ץ דושינסקיא וגאב”ד טעפליק זצ”ל הפקידו בידיו האמונות במשעולי תורה, את כוחא דהיתרא וישרות הפסיקה, כלים אשר הדריכוהו בייסדו את משנתו ההלכתית בסדרת השו”ת ‘שבט הלוי’ ובה התייחסות מכרעת, מקיפה ומפורטת לכל השאלות החדשות שהתעוררו עם התקדמות הטכנולוגיה והיווצרות נושאי הלכה חדשים שאין להם היקש מן הכתובים.

דעתו, דעת התורה, נחשבת בכל מקהלות ישראל כ’הלכה למעשה’. רבים מגדולי הדורות הריצו אליו שאלותיהם והורו לקהליהם לציית למרן ‘פוסק הדור’ שבראייתו התורתית הבהירה פשט כל עקוב למישור והוביל להכרעות יסודיות הנוגעות לחייו של כל יהודי. סדרת ספריו הידועים והנפוצים הינה אסופת מכתבי השו”ת ‘שבט הלוי’, המאגדת באחד-עשר כרכיה את עיקרי הפסיקה בד’ חלקי שולחן ערוך ואת יסודות ההנהגה ההלכתית שהותוו על ידו עבור כלל ישראל.

תחת שרביט הוראתו הפך בית ההוראה שב’זכרון מאיר’ לראש בית אב לכל בתי ההוראה בארץ ישראל ההולכים בדרכי פסיקתו. משם יצאה הוראה ופשטה בכל בתי המדרשות, ושם הוכשרו רוב בניין ומניין המו”צים והרבנים בקהילות הקודש. בין תלמידיו הבולטים, הגאון הרב משה הלברשטאם זצ”ל אשר כיהן כדיין בעדה החרדית והעמיד תלמידים הרבה בשיטתו, להבחל”ח, בנו הנושא בעול הקהילה הרב חיים מאיר וואזנר, הרב מרדכי גרוס גאב”ד חניכי הישיבות, הרב משה שאול קליין מחשובי רבני ויז’ניץ, הרב שמואל אליעזר שטרן מראשי בית ההוראה, הרב יעקב מאיר שטרן דיין בבית הדין ‘שבט הלוי’, נכדיו הרב אברהם הערש וואזנר רב קהילת סאטמאר במונסי והרב יוסף בנימין וואזנר מחשובי רבני סאטמאר, ועוד רבים מכותל המזרח של היהדות החרדית בעולם כולו.

נשיא לבני לוי

יחד עם נשיאתו בעול ההנהגה הכללית של הציבור החרדי בארץ הקודש בהיותו מראשי אלפי ישראל, לא פסק הרב וואזנר מלטפח את שבטו- ‘שבט לוי’, העוזבים חיי שעה ועוסקים בחיי עולם תחת הדרכתו הטהורה בישיבת חכמי לובלין המעטירה ומחזירה תפארת התורה ליושנה. רבים מבוגרי הישיבה הפכו לרבנים, ראשי ישיבות, מו”צים ומג”שים בקהילות ישראל ומעבירים את לפיד האור המבהיק בכל הגולה.

רמת הדרישות הגבוהה הנדרשת מבחורי הישיבה הצמיחה דור חדש לתפארה, בוגרים אלו התאגדו במשך עשרות שנות הישיבה במסגרת קהילות “שבט הלוי” ברחבי הארץ והעולם, העומדות תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בערים החרדיות המרכזיות בארץ ישראל, וגם בחו”ל. המוסדות כוללים בתי כנסת וכוללי אברכים ובבני ברק אף נפתח ת”ת ‘חוג חתם סופר’ העומד תחת הדרכת תלמידי מרן.

רועה ישראל

מרן הגר”ש ואזנר הביט נכוחה מבעד כל משברי התקופה ותחבולות היצר המתחדש בכל יום, בכוחו הגדול חידש וגידר את בקעת הציבור החרדי בהווי החיים החומרי. למרות היותו מנהיג ואב לרבבות, נמנע מלחוות דעתו בענייני הבחירות והפוליטיקה הארצית, אך יחד עם זאת פעל בכל עוז במישורים רבים להרמת קרן התורה וההלכה.

עם פרוץ שפע התרבות לחיי הציבור החרדי בתחומים שונים, הקים את ‘משמרת הקודש והחינוך’ ותיקן פיקוח ראוי על ספרים, בגדים, פעילויות תרבות, ונושאים שונים. גם את ההתקדמות הטכנולוגית קידם בסוללת ביצורים עזה המעוגנת בכבלי ההלכה בגדרי השימוש המותרים באינטרנט, בהוראתו הוקמו לראשונה, מסלולי האינטרנט המסוננים שהביאו לתיקון גדול. העשורים האחרונים שהוציאו נשים רבות למעגל העבודה בחברה חילונית, הביאוהו לייסד שיעורים בכל עיר ועיר בהלכות הנוגעות להנהגה בסביבת עבודה שאינה שומרת תומ”צ, כשגם כאן הוא משבץ מפסקיו העכשויים והמכריעים.

הרב וואזנר היה חבר נשיאות ועד הישיבות, וחבר בוועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה. מבין ספריו של הרב וואזנר ידוע במיוחד ספר השו”ת שלו, שו”ת שבט הלוי, הכולל אחד-עשר חלקים. גם ספרים אחרים מעטו יוצאים תחת שם זה.

בנו הגדול הגאון מרן רבי חיים מאיר וואזנר שימש כרב קהל חסידי סאטמאר בלונדון. בשנת תשס”ט עבר לגור לצד אביו וסומן כיורשו וממלא מקומו, במשך השנים סייע לו בהנהגת הישיבה וקהילות שבט הלוי. הרב בן ציון וואזנר – רב קהל שבט הלוי בבית שמש, הרב אברהם אליהו וואזנר – רב קהל שבט הלוי במודיעין עילית, הרב מרדכי אלימלך וואזנר – רב קהל שבט הלוי בבורו פארק שבברוקלין. בניו הנוספים הם הרבנים יוסף צבי ומשה יהודה.

חתניו הם הרב ישראל אונגר משיכון סקווירא שבארצות הברית שנפטר בשלהי שנת תשס”ט מסיבוך של השפעת העולמית, הרב אברהם יעקב איצקוביץ – רב קהל שבט הלוי בירושלים.

jdn.

[נהר שלום]

דומה כי עם פטירתו של איש גדול זה זצללה"ה, נעקר מאיתנו - בפשטות - האחרון שהיווה 'פוסק הדור' (עניין של מציאות ולא של הגדרה).

אשמח אם מכירי תורתו יספרו לנו קצת עליו: היכן קנה את תורתו? את פסיקתו? מניין קיבל השקפה?
מי היה ה'מלמד' שלו ביח"ל (חוץ ממהר"ם שפירא וכו 'כמובן...)? כמדומה שעשה שימוש אצל הטעפליקר רב. מי הכניסו לעולם הלכה? עד כמה הי' כפוף לחזון איש בפסיקה וכו'?
מה משמעות העובדה שאת בנו הכתיר גאב"ד העדה?

האם יש לו פסיקות המשפיעות בפועל ממש על חיי ההלכה של בית ישראל?
[מלבד כמובן עובדת בית ההוראה ובית הדין שלו שהפכו אותו לעמוד ההוראה כפשוטו לפחות באזורו].

הגרב"צ מוצפי שליט"א

שאלה
נפטר הרב וואזנר היום חג, האם מותר לבכות עליו?

תשובה
מותר גם מותר, מצאת השבת אני בוכה על התורה ועל הדור שלא נשאר מי שינהיג אותנו.
אנחנו בשבר נורא, היו לנו שלשה פוסקים בהלכה ולא נשאר אפילו אחד. יתומים יתומים ויתומים. זה נורא . דבר כזה עוד לא קרה. מי יורה לנו הלכה, מי יבין שמועה. העולם שומם. לא נשארו לנו מנהיגים מהדור שעבר שיעתיקו לנו דברי הדור שקדם לנו. מי ילחם מלחמות השם יתברך על הצניעות ועל החינוך?
את מי נוכיח ונציג לבנינו ולנכדינו ולדורות הבאים אחרינו?

אנא אבינו שבשמיים רחם על עמך הטהור והקדוש ותגאל אותנו מהר, בבקשה. אין אפשרות לסבול.

[נוה הלבנון]

ברמה מסוימת הוא היה 'פוסק הדור' היחיד.
היחיד שיכול לחלוק אתו את אותו משבצת זה מרן הגרי"ש. (לפחות בציבור האשכנזי)
מכיון שהרב אלישיב לא הפיץ בעצמו את פסקיו לדור -דבר שגורם לחסר גדול בפסקים מבוססים ממנו. -ממילא אפשר לומר שמבחינת הכלל הרב וואזנר נשאר יחידי במשבצת.

[מה שנכון נכון]

מוסף ינ תשנז 53.GIF (10.63 KiB) נצפה 21827 פעמים

[פרטיזן]

האם יש שנמנעים מלכתוב במחשב בחוה"מ, אחרת, כיצד ניתן להסביר את האשכול המנומנם שנפתח כאן על אחד מהענקים ביותר?? אקוה שלאחר המועד הציבור יתעורר.

[גם זו לטובה]

בילדותי [עברו הרבה שנים בתקווה שזיכרוני אינו מכזב] סיפר לי הגרש"ו באריכות שהחזו"א עשה אצלו פרוזבול, והיכן בדיוק ישב החזו"א והיכן הוא ישב וכו' -

כמד' שעד שתלמידי החזו"א גדלו והעמידו את הגרנ"ק כפוסק, נהגו אפילו בני ליטא לשאול כל דבר בהלכה את הגרש"ו.

מעניין לאבחן ולבדוק למה דוקא החסידים (בכל העולם) קבלו את הגרש"ו כפוסק מוחלט.

[נהר שלום]

בכל עיר ועיר יש את בית הכנסת הגדול, ובית המדרש של בעלי המלאכה מדלת העם. ותמוה: הלא בדחק מרויחים הם כדי פרנסתם, ללחם לאכל ובגד ללבש, מנין להם כסף לבנת בית כנסת? והתשובה, שכל אחד מהם התאמץ והפריש פרוטה לפרוטה, ויחדו קבצו סכום נאה שאפשר להם לבנות בית כנסת.
וכלפי מה הדברים אמורים? מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל היה עשיר בכל עשיר בתורה ומצוות ובזיכוי הרבים. במעשיו בנה "בית כנסת" מושלם לרבוי כבוד שמים בעולם. עתה כשנפטר, נוצר חלל. מי ימלאו? אין אדם בעולם שביכלתו למלא את החלל, ואיך יתגדל ויתקדש שמה רבה = בכח הרבים!
אם כל אחד יוסיף כיכלתו בשקידה בתורה בכונה בתפלה במצות בזיכוי הרבים נוכל למלאת את החלל שנוצר. (מהספדו של הגר"א וסרמן על מרן ה"חפץ חיים").
וכפתגמו של רבי ישראל סלנטר: כלל ישראל הוא גאון, כלל ישראל הוא צדיק, כלל ישראל הוא קדוש!
וכמו ששנינו במדרש שרב נהג בעשרה דברי חסידות ובפטירתו חלקום תלמידיו בין כולם. כך מה שיכולים גדולי הדור לפעל, יפעלו כל עם ישראל יחדיו! (מהגדה של פסח והגדת להגר"י גלינסקי זצ"ל).

[ח''ל קאליסק]

תשובה תקיפה ביותר ממרן בעל שבה''ל זצלל''ה אשר כותב בה כאחד מתקיפי קדמאי בנוסח רבני הונגריה קום המלחמה

[נוטר הכרמים]

מתוך שו"ת שבט הלוי חלק י סימן יג

כבוד ידידינו היקר הה"ג מפואר ונכבד רבי צבי יברוב שליט"א....
....שאלה:
מאין שאב מרן החזו"א ידיעתו המדהימה בעניני רפואה.
תשובה:
ברור אצלי שזה מכח לימוד תורה לשמה שמבואר פ"ו דאבות שאחד הסימנים שמגלים לו רזי תורה ר"ל סודי התורה שאי אפשר בשכל האנושי לעמוד עליהם מכ"מ מגלים לו במתנה מן השמים, ונוסף לזה שהי' לו זצ"ל חוש מיוחד מעצמו בחכמת הנתוח וביסודי הטבע, והכל נמשך מכח התורה, ומצינו כן בקדמונים (הרמב"ם והרמב"ן ושאר גדולי הדורות) שהיו רופאים ממש ועיקר מה ששאבו ממעייני התורה שנתקדשו חושיהם על ידה.
וזה לי קרוב לחמשים שנה שכבר הייתי פה רב בסביבה, והייתי מאד מקושר עם מרן החזון איש זי"ע, בקרתי אז את הגאון האמיתי בעל אבן האזל הגרא"ז מלצר זצלה"ה והוא ידע על הקשרים שלי עם החזון איש ומאחר ששמע ממני כמה דברים אמר לי בהתפעלות, וז"ל, החזון איש פוסק דיני נפשות ברגעים (אם כן לנתח או לא, וכיו"ב) והפלא אמר שיותר מתשעים אחוז זוכה לכיון האמת והצלחה, עכ"ל.

[ארזי ביתר]

חו"ר אתרא קדישא הדין, מתבקשים כל אחד ואחד, לכתוב קצת דברים לזכר מרן פוסק הדור זצוק"ל, ולא להתרשל בהספדו.

[ארזי ביתר]

תלמיד חכם שנספד כהלכה! http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 334163593D

[מלך זקן וכסיל]

מפרוג
הרב וואזנר בתשובה טלפונית

הרב ואזנר בתשובה בטלפון.jpg (112.13 KiB) נצפה 21213 פעמים

[תולדות]

אציין כאן סיפור ששמעתי השבוע.

הגאון ר' רפאל קצנלבוגן נורא התפעל מדמותו של הרב וואזנר, ואמר, כי הוא הדמות האמיתית של רב.
וכל כך למה,
בשל מעשה שהיה, ונוכח בו ר' רפאל קצנלבוגן.
בחתונה אחת בירושלים, לפני עשרות שנים, במעמד החופה עצמו, צנח לפתע אחד המחותנים ומת.
כמובן שהבהלה והמהומה היתה רבה, וכמו כן, היתה מבוכה מבחינה הלכתית, מה לעשות, להמשיך את החתונה או לא.
ולפתע, נעמד הרב וואזנר, [ומדובר על לפני עשרות שנים, ובמעמד שהיו בו ת"ח יותר מבוגרים ממנו], והכריז בקול גדול.
אף אחד שלא יזוז ממקומו.
החתן צריך לעשות כך וכך.
הכלה כך וכך.
האלמנה כך וכך.
וכו'.
לדברי המספר, ר' רפאל התפעל מאד מהעוז של הרב וואזנר שנטל לעצמו את הסמכות "כמו גנרל" וחילק פקודות לכל אחד ואחד מה צריך לעשות על פי ההלכה. ולכן אמר כי זו דמות אמיתית של רב.


עוד אוסיף ואספר גם אני, כי לפני כשבעים שנה, היה מוסר הרב וואזנר בירושלים שיעור קבוע לבעלי בתים בגרמנית, ותלמידים מישיבת קול תורה היו הולכים לשמוע אותו, ומתרפקים על לימוד בשפת אימם.

[שבטיישראל]

תשובה תקיפה ביותר ממרן בעל שבה''ל זצלל''ה אשר כותב בה כאחד מתקיפי קדמאי בנוסח רבני הונגריה קום המלחמה

דומני שקל לנחש למי התכוון הגר"ש זצוק"ל בתשובה זו
הנ"ל הרי נתפרסם בהרבה באימרותיו והתבטאויותיו הבזויות והטיפשיות על אדוננו גדול פוסקי אשכנז מרנא הרמ"א זיע"א

[ס''ט]

לא צריך לנחש. יעויין בירחון קול סיני כרך 'ליקוטים מהגר"ע יוסף' עמ' 391. (הביטויים הנ"ל על אחריות הכותב בלבד).

יצויין גם לשו"ת ציץ אליעזר ח"ט, לאחר סי' מ"א - 'בשולי התשובה' מאמר רחב ברוח דברי שבט הלוי הניתנים מעלה.

[עם_הארץ]

ועיין גם בשו"ת מנחת יצחק, בהקדמה לאחד החלקים האחרונים, מה שכתב על "הכלל" בפסק, "כחא דהתירא עדיף".

[שיבר]

פ"א עסק הגר"ש וואזנר זצ"ל בנושא לימודי מסויים וזכר כי כתב על הנושא אי שם בשו"ת שלו, וכמה שניסה להזכר איפה כתב על כך לא עלה בידו, והוא מאד נטרד מכך. עמד א' מבני ביתו (כנראה לא היה מודע למאגרי החיפוש האלקטורניים, או שהיה זה טרם עידן זה) והציע להתקשר לגר"ע יוסף זצ"ל, ואכן כך עשו. על אתר השיב הגר"ע: כבודו כתב על הנושא בחלק פלוני בתשובה פלונית...

[אורייתא!]

תשובה תקיפה ביותר ממרן בעל שבה''ל זצלל''ה אשר כותב בה כאחד מתקיפי קדמאי בנוסח רבני הונגריה קום המלחמה

דומני שקל לנחש למי התכוון הגר"ש זצוק"ל בתשובה זו
הנ"ל הרי נתפרסם בהרבה באימרותיו והתבטאויותיו הבזויות והטיפשיות על אדוננו גדול פוסקי אשכנז מרנא הרמ"א זיע"א

הרבה זמן שלא הגבתי כאן.
אך עצור במילים מי יוכל בראות התבטאויותיו הבזויות והטיפשיות של שבטיישראל על אדוננו גדול פוסקי ספרד מרן הגר"ע יוסף זי"ע.
ודבר שפתיים אך למותר.
ולעצם הענין: הלא הרמ"א עצמו כתב כן בעצמו בהקדמתו בזה"ל:
הקדמות לשולחן ערוך הקדמת הרמ"א
אמר משה בן לא"א הר"ר ישראל זלה"ה, בהיות כי הגאון המחבר ב"י ושלחן ערוך שלו, חכם עדיף מנביא, טבח טבחו ערך שלחנו לא הניח אחריו מקום להתגדר בו, לולי ללקט דברי האחרונים ולהורות דרך המנהגים שנהגו במדינות אלו, באתי אחריו לפרוס מפה על שלחן ערוך שחבר עליהם כל פרי מגדים ומטעמים אשר יאהב האדם. ובלא זה, השלחן אשר הוא ערך לפני ה' (ו) לא נתנו עדיין לבני אדם אשר במדינות אלו, אשר רובי מנהגי מדינות אלו לא נהיגין כוותיה, כי כבר אמרו ז"ל [עירובין כ"ז ע"א] אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בו חוץ, כ"ש מן הכלל שכלל הגאון הנ"ל מעצמו לפסוק אחר הרי"ף והרמב"ם במקום שרוב האחרונים חולקים עליהם, וע"י זה נתפשטו בספריו הרבה דברים שאינן אליבא דהלכתא לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותין, והם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז אשר היו לנו תמיד לעינים ופסקו מהם קמאי דקמאי, והם האור זרוע והמרדכי ואשר"י וסמ"ג והסמ"ק והגהות מיימון אשר כולם נבנו על דברי התוס' וחכמי צרפת אשר אנו מבני בניהם, וכבר הארכתי בזה ת"ל בהקדמת ספרי [דרכי משה] אשר בו נתוכחתי עם הגאון הקאר"ו ש"נ בכל דבריו, ואני ראיתי כל דבריו כשלחן ערוך כניתנו מפי משה מפי הגבורה, ויבואו התלמידים אחריו וישתו דבריו בלא מחלוקת, ובזה יסתרו כל מנהגי המדינות, וכבר אחז"ל כי הרבה דברים בין בני מזרח ובני מערב אף בדורות הראשונים כ"ש בדורות האחרונים אלו.

על כן ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראים לי דבריו, בצדו, כדי לעורר התלמידים בכל מקום שידעו שיש מחלוקת בדבריו, ובכל מקום שידעתי שאין המנהג כדבריו אחקרהו ואמצאהו אכתוב, הכי נהוג, ובצדו אשים. ואף כי דברי סתומים וחתומים ואין ערך להם עם דברי הגאון כאשר כל דבריו נמצאים בספרו הגדול בית יוסף, מ"מ הלכתי בדרכו לכתוב הדברים סתמא, כי לרוב גם דעתי בספרו תמצאהו והמעיין יבחר. ואם לא ימצאהו בספרו ידקדק בדברי האחרונים אשר נתפשטו במדינות אלו אחת הנה ואחת הנה וימצא מבוקשו, כי מעט מזער הוספתי וכתבתי מדעתי כן נראה לי להודיע כי ממני יצאו הדברים ואקוה להש"י שגם דברי הארוכים יתפשטו בישראל, ושם אגודות אגודות חבילות חבילות של ראיות וטעמים, ונמוקי וטעמי בכל דבר לפי השגת ידי, ומי שיש לו חיך לטעום יבחין המטעמים בטעמיהון בעצמו ולא יסמוך על אחרים, ומי שלא הגיע למדרגה זו לא יזוז מן המנהג, כמו שכתב הגאון הנ"ל בעצמו בהקדמת ספרו הגדול. ובכן אודה לאלקי ישעי ואברך שמו בכל עת אשר הגדיל חסדו עלי, ואבקש על העתיד שאל יעזבני ואל יטשני מעתה עד עולם, ויהיה עם פי מעת הטיפי ויצילני משגיאה, וכמ"ש [תהלים קט"ז ו'] שומר פתאים ה', ויוריני דרך זו אלך כי אליו נשאתי נפשי. ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. יושב בסתר עליון הוא ישמרנו ויזכנו לבקשת המשורר שביקש [שם כ"ג ה'] תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים. אמן:

[מה שנכון נכון]

מלשון התשובה בשבה"ל יש להסתפק אם השואל הודיע לרש"ו שם הרב הכותב בירחון, כי בתאריך המוקדם ביותר שיתכן - שנת תשכו [שבה פורסמו הדברים בקול סיני] היה הרע"י חבר בי"ד הגדול אחר שכהן בפ"ת ובירושלים, ולא מתאים הלשון "לולי שכתב כבודו שהכותב הוא רב מפורסם". [וכש"כ בשנת הדפסת שבה"ל ח"ג - תשלו].
הרש"ו גם הכיר את ספרו יבי"א ומביאו בשבה"ל ח"א בצטוט מהמובא בלקו"ה עשו"ת חת"ס. וגם היתה ככה"נ היכרות אישית ביניהם מזמן למודם בכולל.
אמנם נראה פשוט שבכל אופן היה הרש"ו איתן בהתנגדותו התקיפה לעצם הדברים.

ליחסו בהמשך השנים לרע"י ראה בספר אביר הרועים ח"א מעמוד 241, והובאו שם גם מצלומי הקדשותיו לספריו שהעניק לרע"י במשך השנים, ושם מכנהו: "גאון הגאונים ורב רבנן", "גאון עולם" "הגאון המובהק כליל החכמה", ועוד, ע"ש.

[שומר-הגחלת]

האם מישהוא יכול להעלות לכאן את ה"קול סיני" המדובר?

[ס''ט]

בבקשה

קול סיני.PDF

(184.45 KiB) הורד 715 פעמים

[זלמניו]

אציין כאן סיפור ששמעתי השבוע.

הגאון ר' רפאל קצנלבוגן נורא התפעל מדמותו של הרב וואזנר, ואמר, כי הוא הדמות האמיתית של רב.
וכל כך למה,
בשל מעשה שהיה, ונוכח בו ר' רפאל קצנלבוגן.
בחתונה אחת בירושלים, לפני עשרות שנים, במעמד החופה עצמו, צנח לפתע אחד המחותנים ומת.
כמובן שהבהלה והמהומה היתה רבה, וכמו כן, היתה מבוכה מבחינה הלכתית, מה לעשות, להמשיך את החתונה או לא.
ולפתע, נעמד הרב וואזנר, [ומדובר על לפני עשרות שנים, ובמעמד שהיו בו ת"ח יותר מבוגרים ממנו], והכריז בקול גדול.
אף אחד שלא יזוז ממקומו.
החתן צריך לעשות כך וכך.
הכלה כך וכך.
האלמנה כך וכך.
וכו'.
לדברי המספר, ר' רפאל התפעל מאד מהעוז של הרב וואזנר שנטל לעצמו את הסמכות "כמו גנרל" וחילק פקודות לכל אחד ואחד מה צריך לעשות על פי ההלכה. ולכן אמר כי זו דמות אמיתית של רב.

ביודעי ומכירי קאמינא.
סיפרו שהגר"ש רוזובסקי אמר אז שאולי יפסיק לסדר קידושין כי לא בדיוק ידע מיד איך לנהוג והשבט הלוי הקדימו, ואולי הוא בגדר של אינו בקי בטיב וכו'

[שיף]

בשיחה עם מרן הגרח"פ שיינברג [לצדו בנו הג"ר שמחה שליט"א]

מרן רהי והגרש ואזנר.JPG (122.6 KiB) נצפה 20906 פעמים

[שיף]

מצבת אמו של הגר"ש בבית החיים זכרון מאיר [לא לידו]

[נהר שלום]

תשובה תקיפה ביותר ממרן בעל שבה''ל זצלל''ה אשר כותב בה כאחד מתקיפי קדמאי בנוסח רבני הונגריה קום המלחמה

דומני שקל לנחש למי התכוון הגר"ש זצוק"ל בתשובה זו
הנ"ל הרי נתפרסם בהרבה באימרותיו והתבטאויותיו הבזויות והטיפשיות על אדוננו גדול פוסקי אשכנז מרנא הרמ"א זיע"א

הרבה זמן שלא הגבתי כאן.
אך עצור במילים מי יוכל בראות התבטאויותיו הבזויות והטיפשיות של שבטיישראל על אדוננו גדול פוסקי ספרד מרן הגר"ע יוסף זי"ע.
ודבר שפתיים אך למותר.
ולעצם הענין: הלא הרמ"א עצמו כתב כן בעצמו בהקדמתו בזה"ל:
הקדמות לשולחן ערוך הקדמת הרמ"א
אמר משה בן לא"א הר"ר ישראל זלה"ה, בהיות כי הגאון המחבר ב"י ושלחן ערוך שלו, חכם עדיף מנביא, טבח טבחו ערך שלחנו לא הניח אחריו מקום להתגדר בו, לולי ללקט דברי האחרונים ולהורות דרך המנהגים שנהגו במדינות אלו, באתי אחריו לפרוס מפה על שלחן ערוך שחבר עליהם כל פרי מגדים ומטעמים אשר יאהב האדם. ובלא זה, השלחן אשר הוא ערך לפני ה' (ו) לא נתנו עדיין לבני אדם אשר במדינות אלו, אשר רובי מנהגי מדינות אלו לא נהיגין כוותיה, כי כבר אמרו ז"ל [עירובין כ"ז ע"א] אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בו חוץ, כ"ש מן הכלל שכלל הגאון הנ"ל מעצמו לפסוק אחר הרי"ף והרמב"ם במקום שרוב האחרונים חולקים עליהם, וע"י זה נתפשטו בספריו הרבה דברים שאינן אליבא דהלכתא לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותין, והם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז אשר היו לנו תמיד לעינים ופסקו מהם קמאי דקמאי, והם האור זרוע והמרדכי ואשר"י וסמ"ג והסמ"ק והגהות מיימון אשר כולם נבנו על דברי התוס' וחכמי צרפת אשר אנו מבני בניהם, וכבר הארכתי בזה ת"ל בהקדמת ספרי [דרכי משה] אשר בו נתוכחתי עם הגאון הקאר"ו ש"נ בכל דבריו, ואני ראיתי כל דבריו כשלחן ערוך כניתנו מפי משה מפי הגבורה, ויבואו התלמידים אחריו וישתו דבריו בלא מחלוקת, ובזה יסתרו כל מנהגי המדינות, וכבר אחז"ל כי הרבה דברים בין בני מזרח ובני מערב אף בדורות הראשונים כ"ש בדורות האחרונים אלו.

על כן ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראים לי דבריו, בצדו, כדי לעורר התלמידים בכל מקום שידעו שיש מחלוקת בדבריו, ובכל מקום שידעתי שאין המנהג כדבריו אחקרהו ואמצאהו אכתוב, הכי נהוג, ובצדו אשים. ואף כי דברי סתומים וחתומים ואין ערך להם עם דברי הגאון כאשר כל דבריו נמצאים בספרו הגדול בית יוסף, מ"מ הלכתי בדרכו לכתוב הדברים סתמא, כי לרוב גם דעתי בספרו תמצאהו והמעיין יבחר. ואם לא ימצאהו בספרו ידקדק בדברי האחרונים אשר נתפשטו במדינות אלו אחת הנה ואחת הנה וימצא מבוקשו, כי מעט מזער הוספתי וכתבתי מדעתי כן נראה לי להודיע כי ממני יצאו הדברים ואקוה להש"י שגם דברי הארוכים יתפשטו בישראל, ושם אגודות אגודות חבילות חבילות של ראיות וטעמים, ונמוקי וטעמי בכל דבר לפי השגת ידי, ומי שיש לו חיך לטעום יבחין המטעמים בטעמיהון בעצמו ולא יסמוך על אחרים, ומי שלא הגיע למדרגה זו לא יזוז מן המנהג, כמו שכתב הגאון הנ"ל בעצמו בהקדמת ספרו הגדול. ובכן אודה לאלקי ישעי ואברך שמו בכל עת אשר הגדיל חסדו עלי, ואבקש על העתיד שאל יעזבני ואל יטשני מעתה עד עולם, ויהיה עם פי מעת הטיפי ויצילני משגיאה, וכמ"ש [תהלים קט"ז ו'] שומר פתאים ה', ויוריני דרך זו אלך כי אליו נשאתי נפשי. ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. יושב בסתר עליון הוא ישמרנו ויזכנו לבקשת המשורר שביקש [שם כ"ג ה'] תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים. אמן:

בשיעורו האחרון של מרן הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א דבר על תשובה זו של הגאון האדיר רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל ואמר ששלח בזמנו מכתב להגר"ש ואמר לו שהרמ"א עצמו כתב כן, אולם לא קבל תושבה ואינו יודע אם המכתב הגיע לידי הגר"ש.

[ס''ט]

לומר שהרמ"א עצמו כתב על דבריו שאינם עניני הלכה יסודיים, אלו דברי הבל ורעות רוח!

בראש ובראשונה יש לעיין בהקדמת הרמ"א לדרכי משה! (מלבד שאין לשכוח מושגי ולשונות ענוה של דורות קודמים). ודי בזה למי שיש לו עינים לראות ולב להבין!

[נהר שלום]

לומר שהרמ"א עצמו כתב על דבריו שאינם עניני הלכה יסודיים כל כך, אלו דברי הבל ורעות רוח!

בראש ובראשונה יש לעיין בהקדמת הרמ"א לדרכי משה! (מלבד שאין לשכוח מושגי ולשונות ענוה של דורות קודמים). ודי בזה למי שיש לו עינים לראות ולב להבין!

[ס''ט]

צודק. אכן לומר שהרמ"א כתב על דבריו שאינם עניני הלכה יסודיים כל כך, אלו דברי הבל ורעות רוח כל כך...

[זלמניו]

גם את האשכול הזה חייבים להסיט מהכביש הראשי אל ההידרדרות לשוליים? הזהו כבודם של צדיקים, כעת?
אפשר לפתוח לנושא אשכול נפרד.
אני קורא להנהלה לסנן!

[ח''ל קאליסק]

גם את האשכול הזה חייבים להסיט מהכביש הראשי אל ההידרדרות לשוליים? הזהו כבודם של צדיקים, כעת?

זלמניו היקר תורה היא וללמוד אנו צריכים על מה ולמה התבטא מרן השבה''ל בחריפות כה גדולה.
כוונת הרב הכותב מן הסתם לא היתה לעיקר הדברים אלא כדי לקבוע מסמרות בדברי מרן הבית יוסף לעומת זאת מרן השבה''ל עמד בתוקף לקבוע מסמרות בשיטתו של מרן הרמ''א והרי זה כויכוח הלכתי לכל דבר ועניין
מצו''ב המאמר המלא עליו יצא חוצץ מרן השבה''ל

[פרטיזן]

תמונה מרהיבה מרחובות זכרון מאיר

[ארזי ביתר]

תשובה תקיפה ביותר ממרן בעל שבה''ל זצלל''ה אשר כותב בה כאחד מתקיפי קדמאי בנוסח רבני הונגריה קום המלחמה

דומני שקל לנחש למי התכוון הגר"ש זצוק"ל בתשובה זו
הנ"ל הרי נתפרסם בהרבה באימרותיו והתבטאויותיו הבזויות והטיפשיות על אדוננו גדול פוסקי אשכנז מרנא הרמ"א זיע"א

שבטיישראל, הגזמת! גם אם אינך מסכים עם דעותיו והתבטאויותיו של מרן הגרע"י זצ"ל על מרנא הרמ"א זיע"א, עדיין אין להגדיר דברים שיצאו מפ"ק, 'בזויים וטיפשים'!


מן הראוי לציין כאן, אשר היטב חרה למרנא הגר"ש הלוי ואזנר זיע"א, דרישתו של מרן הגרע"י מבני התורה להשקיע בלימוד השו"ע ולא בלימוד המשנ"ב, באחת מחגיגותיהם של 'דרשו' לרגל סיום אחד החלקים מהמשנ"ב. אך עדיין לא ראוי שאנשים קטנים כמונו יתבטאו במילים בזויות וטיפשיות על דברי הגרע"י זצ"ל.

[וירטואלי]

מה שאכן ברור הוא שהגר"ש וואזנר זצ"ל לפי דרך הנהגתו עם הגרע"י תמיד היה בודאי מתחלחל מדברי שבטיישראל, וזה מה שמטופש כאן.

[ארזי ביתר]

נחזור לעסוק נשוא האשכול...

אחד מצדיקי הדור, ישב בביתו נאווה קודש בארוחת צהריים, בא' דחוהמ"פ השתא, ודיבר אודות מרנא זיע"א. שתי נקודות חשובות ומעוררות, ציין בתוך דבריו.

א. בתוך הספדו, אמר בנו רב"צ וואזנר שליט"א, שמעולם לא שמע את אביו מדבר רע על יהודים אחרים. ידוע שלאחר פטירת אדם גדול, יש אפשרות לכל הרוצה, ליטול את מידותיו הטובות, בתורה ובכל מידה נכונה. אמר אותו צדיק, מעניין לדעת אם יש ביקוש למידה זו... האם יש אנשים שחפצים לא לדבר רע על אף יהודי...

ב. בהתפעלות גדולה מאוד, ציין אותו צדיק, את המסופר על מרנא זיע"א, שבמשך שנה ומחציתה, לא ראה את צידה החיצוני של דלת בניין ישיבת חכמי לובלין.

[מה שנכון נכון]

ב. בהתפעלות גדולה מאוד, ציין אותו צדיק, את המסופר על מרנא זיע"א, שבמשך שנה ומחציתה, לא ראה את צידה החיצוני של דלת בניין ישיבת חכמי לובלין.

הבאתי לעיל ממוסף י"נ לפני כמה שנים שהרש"ו עצמו אשר זאת.

[אישי]

מה הסיפור שבמשך שנים ארוכות לא היה ברשות הוריו?

[אמרתי אחכמה]

ידוע שמרן הרב וואזנר זצ"ל היה מקושר מאוד עם מו"ר הגה"ק רבי שמעו'לי ז'ליחובר הי"ד, משגיח ישיבת חכמי לובלין,
וכל ימי חייו היה מדבר ממנו ומהנהגותיו.

רצו"ב צילום שסרקתי מספר 'נהרי אש' (לא נמצא באוצה"ח ולא בהיברו בוקס),
דברים שמסר הרב וואזנער אודות מורו ורבו הג"ר שמעו'לי זצ"ל:

נהרי אש.pdf

(2.25 MiB) הורד 701 פעמים

[ראו שם הסיפור שפעם אחת יצר ר' שמעו'לי אווז לכבוד שבת עם קבלה מעשית של ספר יצירה!!!].