הודעהעל ידי יאיר » ה' פברואר 26, 2015 4:33 pm
איך נתגלה הסרטון ההיסטורי הזה? (בתרגום גוגל)
המודיע.
הסיפור של מרכזי תגליתו של הסרט על קביעתו של יוסף במרץ, היסטוריון חובב מוויליאמסבורג, ויותר מ -30 שנים של עבודה על ידי הזזת תמונת אוספים מחקר צוות (MIRC) באוניברסיטת הדרום קרוליינה.
לפני כשמונה שנים, מר מרץ היה מחפש ארכיון סרטים העצום של מוזיאון השואה הלאומי בוושינגטון, לסרט מקורי של גדולי ישראל. הוא נתקל בשיא של סרט של gedolah Knessiah, אבל כמו לכל הסכם עם הספק, המוזיאון לא היה אישור לבצע את מדה בפועל לרשות הציבור.
כמה שיחות למקור, מאוניברסיטת הדרום קרוליינה, הניבו לו גישה לתמונה נשמרה כמו גם ההערות של הצלם, האנס פון Pebal. ההערות, הידוע בשם "גיליון מטומטם," מעבירות את הפרטים של כמה מהדמויות שמוצגות בסרט, שפון Pebal שלוקטו מן הסתם עוברי אורח.
כנראה הקווים עוצרים ביותר לקרוא: "הרב Jisroel Meieir 90 בן מפורסם (כך במקור) הכהן מראדין, המכונה גם חפץ חיים אחרי העבודה הגדולה שלו."
מרגש כמו הגילוי היה, היה מר מרץ בעיה אחת: חפץ חיים, וכמה אחרים בביאורים, לא הופיע במדה האוניברסיטה הראתה לו.
"ברגע שראיתי את גיליון המטומטם, הבנתי שיש להם את החצי השני במקום כלשהו, וכי הם רק היו צריכים לחפש אותו," אמר במרץ.
מחפש זה לא היה פשוט כמו שזה אולי נראה. בשנת 1980, MIRC קיבל מעל 75,000,000 מטרים של קטעי חדשות במתנה מפוקס המאה ה -20. התיבות של סרט שביר ומתדרדר הכילו סלילים של קטעי חדשות הנעים 1919-1944.
"יש לנו ביליתי 20 עד 30 השנים האחרונות piecing ביחד תשלילים," בנימין סינגלטון, מנהל הייצור של MIRC, אמר המודיע. "זה ישן ושביר. לשים את כולם יחד היה כמו לעשות פאזל ענק. "
MIRC עובד בשקדנות כדי להעביר את הסרטים המקוריים, המשיכו בקופסות ישנות והחזיקו יחד עם מהדקי נייר חלודים, לזיכרון מחשב שישמרו עליו. יש להם גם להרכבת חלקים שונים יחדיו של קטעי סרטים כדי להפוך את האוסף לארכיון שמיש עבור חוקרים ולציבור.
עם זאת, מר מרץ היה עיקש בדחיפתו לעידוד צוות של MIRC לחפש את החצי החסר.
"אני לא יכול לדמיין שאנחנו הולכים למצוא אותו. אני כבר עושה את זה מאז 1980 וזה מאוד נדיר שאתה מוצא יותר חתיכות לאחר תקופה ארוכה של זמן, "אמר סינגלטון, שבעצמו נראה נגע להיה חלק מהגילוי."הוא [מרץ] בשם כמה פעמים בכל שנה במשך כמה שנים טובות. פשוט הייתה לו האמונה שהיינו מוצא את זה. "
סינגלטון אמר כי שילוב של המסה העצומה של חומר והדרדרות מצבו עשו את הסיכויים של איתור החתיכה החסרה "אסטרונומים".
"לא תמיד הייתי כל כך מעודד," אמר גברת רוחי מרץ, סופר ומתרגם שביצע בהרבה מתכתובת הדואר האלקטרוני של בעלה עם MIRC. "אחרי זמן מה, הייתי מקבל קצת מתוסכל, אבל הוא לא היה מוכן לוותר."
פון Pebel עבד כצלם של פוקס כיסוי אירועים בגרמניה, אוסטריה ומדינות אירופאיות מרכזיות אחרות. הוא שלח מאות שעות של צילומים על הקריירה שלו למשרדו של פוקס בניו יורק, שבו נערכה ונבחרה לסלילי חדשות.
"זה ברור מהסרט והערותיו שיש לו [פון Pebel] בעיה עם המצלמה שלו באותו יום; אלה היו מצלמות ישנות כננת, "גרג Wilsbacher, אוצרת האוספים Newsfilm לMIRC, אמרה המודיע. "לפעמים קטעים אלה לעלות אל פני השטח, וכאשר הם מוצאים את דרכם לקהילה שמעריכה אותם, זה סיבה למסיבה.בהתבסס על ההערות, עכשיו יש לנו את כל העניין. "
בשבועות אחרונים, התמדתו של מר מרץ נשאה פרי. MIRC הוזעק על ידי שיחותיו עקביות ומיילים למה שהם מחפשים.
"זה היה גחמה מוזרה שכשעשינו את digitizing של הסיפור הזה היה לנו רק במחצית הראשונה, מאז השלילי היה בשני חלקים," אמר Wilsbacher.
קליפ נמצא בבדיקה השגרתית של MIRC של סרטי פריט שלא הוצגו. זמן קצר לאחר גילויו, מדה בדואר למר במרץ, שזיהה אותו כחיובי את מה שידע שהיה שם כל זמן.
"אני שמח שמצאת את הרב ישראל מאיר כהן בתמונה במדה נמצא עתה," כתב מר סינגלטון בדואר אלקטרוני למרץ. "זה לקח שנים של סינון אלפי חתיכות של סרט כדי למצוא מד זו. למען האמת, אני לא מצפה למצוא יותר מדה. מניסיוני, זה כמעט לא קורה. אתה תמיד מאמין יותר מדה יהיה למצוא בערימת שחת ענקית זה. "
סינגלטון חזר את רגשותיו למודיע, ואמר כי "מציאת בר הסרט מראה את חפץ חיים אחרי כל השנים האלה היו, בעיניי, נס."
המודיע עשה כמיטב יכולתה לזהות כל אחד מגדולי ישראל הרבים מוצג בסרט. עם זאת, אנו מבקשים מהקוראים הנאמנים שלנו כדי לעזור לנו באופן מדויק לזיהוי כולם.
