ברוך דיין האמת- מוהרא"ש זצ"ל

[גאולה בקרוב]

שבר גדול נשברנו, בפטירת אחד ומיוחד מגאוני וצדיקי הדור, אשר חיזק רבבות יהודים בתורה, לקרב ליבם לאביהם שבשמים.
מי ייתן תמורתו. ואין לשער זכויותיו בשמים, "הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק: כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּץ".

כמה פעמים שהיתי מאז צעירותי קורא בקונטרסים הנפלאים שלו, ומקבל חיזוק גדול למערכות ונסיונות החיים.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, עד יקוצו וירננו שוכני עפר.

[מזכירים למוזכרים, שכאן הוא פורום תורני, שמרבה כבוד תורה, ואם מישהו יש לו משום מה דברים שלהיפך מזה הרי הוא מוזמן לכתוב לעצמו או לפורום אחר]

[נוטר הכרמים]

אביו הוא הג"ר מנחם זאב שיק זצ"ל אב"ד טוקאי, ניו יארק? ומי חותנו?

[מלך זקן וכסיל]

ומי חותנו?

האדמו"ר מקאסין

[וונדרבר]

ומי חותנו?

האדמו"ר מקאסין

חותנו האדמו"ר מקאסאני [קוסון] ניו יורק, היה גר שנים בבני ברק, נפטר לפני כחמש שנים, הבית מדרש שלו ידוע ברחוב חפץ חיים 3.

[גאולה בקרוב]

וראוי לציון חריצותו נפלאה בכתיבת בספריו וקונטרסיו הרבים, מי ישווה לו!
חכמת אדם תאיר פניו, גם צלם דמותו מאיר באור יקרות.
לא צריך להיות חסיד ברסלב כדי להבין ולהכיר שמדובר באדם גדול וענק בשיעור קומתו.
זיע"א.
ההלוויה מחר בשבע ביבנאל.

[ברוך ברגר]

אבל כבד ביבנאל ‘עיר ברסלב’ וברחבי העולם היהודי: ביום שישי בשעות הבוקר, הסתלק לגנזי מרומים כ”ק האדמו”ר רבי אליעזר שלמה שיק זצוק”ל, אשר כונה בחיבה על ידי מעריציו ‘הצדיק מיבנאל’. מוהרא”ש התמוטט לפני מספר ימים במקום מושבו בניו יורק שבארצות הברית, ומאז הידרדר מצבו עד שנפטר היום בשעת בוקר מוקדמת, למגינת לב אוהדיו ומעריציו.

הצדיק רבי אליעזר שלמה זצוק”ל, נולד בירושלים בכ”א באייר בשנת ת”ש, לאביו גאב”ד מטאקאי הגה”צ רבי מנחם זאב זצ”ל, אשר עלו זמן קצר קודם לכן מהונגריה שבאירופה הבוערת. בילדותו למד בתלמוד תורה ‘עץ חיים’ של היישוב הישן, ולאחר שעקרה משפחתו לארצות הברית, בישיבה הנודעת ‘תפארת ירושלים’ של מרן פוסק הדור רבי משה פיינשטיין זצ”ל, בעל ה’אגרות משה’.

בהגיעו לפרקו נלקח כחתן אחר כבוד לבתו של כ”ק האדמו”ר מקאסאני מבני-ברק זצ”ל, בשנת תשכ”ב.

מוהרא”ש החל להתקרב לתורת רבי נחמן מברסלב בעודו נער. כאשר היה בן 16, נתקל לראשונה בספר ‘משיבת נפש’ המלוקט מתורתם של רבי נחמן ורבי נתן מברסלב, ומאז נמשך ליבו אל האור עד שהפך להיות אחד המשפיעים הגדולים הדולה ומשקה מתורה זו לתלמידיו.

שמו של המשפיע הצעיר והכריזמטי התפרסם במהרה, וכשנתיים לאחר נישואיו החלו להגיע אליו בחורי ישיבות ואברכים על מנת ללמוד אצלו, ובמקביל החל להתכתב עם מתייעצים רבים שפנו אליו מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. מכתבים אלו לוקטו בהמשך לסדרת ספריו המרכזית – שו”ת “אשר בנחל” המונה כמאה ועשרים כרכים. אחד מתלמידיו הדפיס את קובץ המכתבים הראשון ללא ידיעתו וקיבץ אותם לחוברת בשם “נועם אשר בנחל”. מאוחר יותר שונה שם הסדרה לשמה הנוכחי, כאשר בשם הסדרה רמוזים ראשי התיבות של שמו – רבי אליעזר שלמה.

לפני קרוב לארבעים שנה הקים מוהרא”ש את בית מדרשו בבורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. שם נמשכו אליו המשפיעים החשובים רבי יצחק מאיר מורגנשטרן, הרב חיים קרמר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב אליהו גודלבסקי והרה”צ רבי חיים שלמה רוטנברג ועוד רבים מתלמידיו וידידיו. שנים מעטות לאחר מכן, עם התרחבות השפעתו אל מעבר לים, החל להגיע רבות לארץ ישראל, לבקר את תלמידיו וחסידיו במרכזי הציבור החרדי ובערים טבריה וצפת.

בשנת תשמ”ו התיישב מוהרא”ש עם קבוצה מחסידיו ביבנאל שבגליל התחתון. במקום, שהפך למרכז קהילתו, מתגוררות כ-400 משפחות של חסידיו. לקהילה ישנם ישיבות, כוללים, בית מדרש ובית תבשיל. בשנת תשע”ב חנכו ביבנאל את בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב. עם התבססותה נפתחו בתי מדרש נוספים של מאות חסידיו קיימים בירושלים, בני ברק, אשדוד, בת ים, נתיבות, תל אביב, באר שבע ועוד.

מאז הקמת הקהילה הפורחת ביבנאל, חילק מוהרא”ש את זמנו בין ארץ ישראל וארצות הברית. בארה”ב, מקום מגוריו במהלך רוב השנה, קיים ריכוז נוסף של תלמידיו. מלבד בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, הקימו תלמידיו בתי מדרש במונרו, במונסי ובוויליאמסבורג.

בשנת תשע”א הקימו חסידיו בוויליאמסבורג את ‘מרכז חסידי ברסלב’, המאגד תלמוד תורה, בית ספר לבנות, בית מדרש, ישיבה ובית דפוס המדפיס את ספריו של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו ואת מאות הספרים של רבם.

בניסן תשע”ב עבר רבי אליעזר שלמה התקף לב חמור וניתוח לב פתוח. לאחר תקופת שיקום קצרה הוא שב להנהיג את מאות משפחות חסידיו.

לפני כשבוע חלה בדלקת ריאות, הוא הובהל לבית החולים במנהטן, שם אובחנה אצלו מחלת דם חמורה. עם היוודע השמועה על מצבו הקשה, נערכו תפילות וזעקות לרפואתו בכל רחבי העולם היהודי, אולם כבר נגזרה גזירה, ומצבו הלך והידרדר עד שהשיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.

ארונו יובא מארצות הברית לארץ ביום ראשון, והלווייתו תיערך בעירו יבנאל, שם גם ייטמן, בחלקת הקבר אשר רכש עם בואו להתגורר במקום לפני עשרות שנים.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. אמן.

[ישראליק]

מכתבים שכתב מוהראש ביום האחרון בחייו

[ישראליק]

אני מוכן לשלוח תמונות מצוואתו לאימייל פרטי

[גאולה בקרוב]

"וסבל כל חייו יסורים קשים ומרים", מלשונו מתוך הנוסח שביקש לכתוב על קברו. מסתמא יסורי גוף ויסורי נפש.
ועם כל זה הגיע להיכן שהגיע!

[זלמניו]

כאשר ביקר מוהרא"ש זצ"ל אצל האדמו"ר הפנ"מ מגור זצ"ל, קם הפנ"מ מפניו על אף שהיה צעיר ממנו בט"ו שנים, ושלא כהרגלו.
כשמוהרא"ש הלך אמר הפנ"מ לר' חנינא שיף ז"ל: "ניכר עליו שהוא איש קדוש". ["מ'דער'קענט ס'איז א הייליגער מענטש"]

[ישראליק]

סליחה, אבל לא יכולתי לשלוח תמונות מהצוואה של כ"ק מוהרא"ש זצ"ל באימייל כי היא פייל גדול אבל כבר העלתה באתר http://www.breslevcity.co.il/

[איש_ספר]

בצוואה שניתן קישור אליה, מקלל המנוח (בעמ' 39) את הרב המקומי ר' סיני פרנקל בברכה הלבבית: ימח שמו, ומכנהו ס"מ. גם בספריו שיחות מוהרא"ש חירף וגידף ואותו כאחד הריקים. בכ"ז כאן יש חידוש. לא ראיתי מעולם צוואה שבה המנוח נפרד בנאצות שכאלה. אין לי מושג מי היה מוהרא"ש, האדם יראה רק לעינים, וה' יראה ללבב. גם נוסח המצבה שהמנוח ביקש לרשום על עצמו הוא חידוש גדול.

[לא ידען]

בטרמינולוגיה הברסלבאית, הביטוי 'חידוש גדול' הוא אחד המחמאות הגדולות...

[עזרה]

http://www.breslevcity.co.il/%D7%9E%D7% ... 7%A7%D7%99

[ארזי ביתר]

בצוואה שניתן קישור אליה, מקלל המנוח (בעמ' 39) את הרב המקומי ר' סיני פרנקל בברכה הלבבית: ימח שמו, ומכנהו ס"מ. גם בספריו שיחות מוהרא"ש חירף וגידף ואותו כאחד הריקים. בכ"ז כאן יש חידוש. לא ראיתי מעולם צוואה שבה המנוח נפרד בנאצות שכאלה. אין לי מושג מי היה מוהרא"ש, האדם - והפני מנחם בכללם - יראה רק לעינים, וה' יראה ללבב. גם נוסח המצבה שהמנוח ביקש לרשום על עצמו הוא חידוש גדול.

ניסוח עדין, אך זו תחילת דרכו של אשכול זה, אל מקום אשר לא ייזכר ולא ייפקד ולא יעלה על לב לעולם. לא אכתוב כאן, על נשוא האשכול עצמו, מחשש לחיי.

[גאולה בקרוב]

בתגובה לדבריו המצערים איש ספר, מכובדנו היקר:

לא מדובר באיזה אדם אנונימי [מה הכוונה "אין לי מושג מי היה"?], הספרים והקונטרסים והמעשים מפורסמים, ומה מקום הספק כאן על מהותו של מוהרא"ש, כפי שהוצג, לא ידעתי ותמהני עד מאד.
הצוואה כולה ספוגה כמובן יראת שמים, אמונה וצדקות. כב' לקח משם עמוד אחד, שבו מפורט בדיוק הסיבות התורניות (!!) והמעשיות מדוע יוצא בשצף קצף נגד אותו רב. אי אפשר לכתוב דברים נגד הצדיק הנפטר ולהעלים סיבת הדבר, עכ"פ לפי שיטתו [אני הקטן ודאי לא מכריע, כשאיני מכיר כלל את הרב המקומי ולא שמעתי שמו עד הרגע הזה], גם אם מוכח לכבודו שהוא טועה גמור, מה שלא שמעתי.

ועל העיקר באתי:
אין כמעט מי מגדולי ישראל ואפילו הענקים שלא תוכל למצוא איזו נקודה "רעה" לשיטתך ושם להתלות ביחסך לאותו גדול. נתאר לעצמנו אחד מראשי ישיבות פונבז' שחר פטירתו בזה יתלו, במחלוקתו בישיבה. כל אחד מבין שהוא עשה לשיטתו לשם שמים, וגם אם טעה- זה אינו העיקר במעשיו ודמותו. "ואשרי מי שזיכך את נפשו בקדושת המצוה של בצדק תשפוט עמיתך" (אגרות הראי"ה), כש"כ כלפי צדיקים וגדולים!
ונצדק קודש. זיע"א.

[תוך כדי אכילת פרס]

איש_ספר, יש"כ ששיברת.
מוזרה היא הבהלה המבוהלת והבהולה הנבהלת מביקורת וממשפט ההגיון. אכן נאמר "בצדק תשפוט עמיתך" ונצטווינו לדון את הצדיק לזכות, אבל על פי מה יכריע אדם אם הנידון נחשב צדיק? הלוא אין כל טעם לסמוך על הערצתם העיוורת של חסידיו, כמו שאין מקום לסמוך על משפט העיתונים ואתרי חדשות האינטרנט. לפיכך, בשביל אדם מן השורה אכן נשאר "הצדיק מיבניאל" בגדר אנונימי ונעלם גמור, שאין לשפטו אלא על פי הנראה לעיניים.
מודה אני ומתוודה שמעולם לא קראתי את אף אחד מאלפי החוברות המופצות בכל ערי ישראל, ועתה לראשונה עיינתי בצוואה התמוהה, בלשון המעטה, שלאמיתו של דבר היא "הספד עצמי" יומרני וחסר פרופורציה באופן חסר תקדים, לענ"ד, לפחות בהיסטוריה היהודית (ציטוט אחד מני רבים: "ואצלי ברור אשר כל מי שמדבר עלי הוא פגום מאד בפגם הברית וריח ניאוף נודף ממנו, יהיה מי שיהיה, מי שמדבר עלי בצואה רותחת ירתח" - הדגשה במקור). אני סמוך ובטוח שגם אילו ראש ישיבה מוכר היה כותב צוואה כזו, הוא היה נשאר בלא מניין בהלווייתו. כך שזה לא מדויק לומר שעל כל אחד יש רינונים וקופה של שרצים על גבו, ולכן חסל סדר חשיבה הגיונית.
מה חבל שיש לכתוב דברים כאלה בשעת חימום ולפגוע ברגשות מעריציו (ארזי ביתר, אל נא תחשוש לחייך!), אבל כאשר האמת נדרסת והשפיות מאוימת, אין ברירה אלא לנסות לתקן מעט את המעוות. בתפילה שיתקיים בנו במהרה הכתוב: ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם.

[גאולה בקרוב]

גם אתה כותב מפורש לא קראתי, לא הכרתי, לא כלום- וזה מה שיש לך לומר? וכמעשה הזבוב שנדבק אל הלכלוך, כלשון רבותינו האחרונים.
חוצפה יסגי וכבוד תורה נרמס בדורנו, השם ירחם ויציל!

[גאולה בקרוב]

אני רוצה להדגיש: אני לא חסיד ברסלב, אני גם לא חסיד מוהרא"ש.
הצינור המרכזי שלי הוא מרן הראי"ה זצ"ל, ואליו כל יחס התלמידות וההתבטלות.
אבל אני משתדל לקבל מכל גדולי ישראל האמיתיים, הן החרדים הן הציוניים, הן הליטאים הן החסידים.
ולענ"ד מי שלא נוהג כך נמצא בחושך עצום. והשם יאיר עיננו במאור תורתו הקדושה.

ובענין הלימוד מצדיק:
מרן הראי"ה זצ"ל בענוות קדשו הנוראה כתב בפנקסיו, ואח"כ נדפס ב"חדריו" עמ' קסב: "בודאי אין העולם יודעים את ערכי, את עומק שכלי, את רוחב הקפת דעתי, כשם שאינם יודעים את חסרונותי, את שפלותי, את פגמי, ואת חסרון ידיעתי. מ"מ אם היו רבים מכירים את פנימיות הטוב המהותי שמאיר בקרבי, היו נוהרים אחרי, מתאבקים בעפר רגלי, ומצפים היו לכל תנועה מתנועותי ללמוד מהם דעת ואור חיים"
זאת הנקודה: מה העיקר, מה הטפל. כך לומדים סוגיה, מגדירים הגדרות מה הכלל היסודי שיצא לנו, מה בעצם יש לנו כאן, ומה היוצא מהכלל. וכך גם היחס לאדם ולצדיק.

[הנאמן בפקדונו]

אולי מישהו יכול להעלות בג'מבו מייל לתועלת החסומים?

[שטייגעניסט]

אולי מישהו יכול להעלות בג'מבו מייל לתועלת החסומים?

עדיף לדרבקוס, יש כאלה שחסומים גם לגמבו.
תודה.

[עזרה]

אולי מישהו יכול להעלות בג'מבו מייל לתועלת החסומים?

https://drive.google.com/file/d/0B9aSS0 ... view?pli=1

[הנאמן בפקדונו]

ייש"כ

[נוה הלבנון]

בתגובה לדבריו המצערים איש ספר, מכובדנו היקר:

לא מדובר באיזה אדם אנונימי [מה הכוונה "אין לי מושג מי היה"?], הספרים והקונטרסים והמעשים מפורסמים, ומה מקום הספק כאן על מהותו של מוהרא"ש, כפי שהוצג, לא ידעתי ותמהני עד מאד.
הצוואה כולה ספוגה כמובן יראת שמים, אמונה וצדקות. כב' לקח משם עמוד אחד, שבו מפורט בדיוק הסיבות התורניות (!!) והמעשיות מדוע יוצא בשצף קצף נגד אותו רב. אי אפשר לכתוב דברים נגד הצדיק הנפטר ולהעלים סיבת הדבר, עכ"פ לפי שיטתו [אני הקטן ודאי לא מכריע, כשאיני מכיר כלל את הרב המקומי ולא שמעתי שמו עד הרגע הזה], גם אם מוכח לכבודו שהוא טועה גמור, מה שלא שמעתי.

ועל העיקר באתי:
אין כמעט מי מגדולי ישראל ואפילו הענקים שלא תוכל למצוא איזו נקודה "רעה" לשיטתך ושם להתלות ביחסך לאותו גדול. נתאר לעצמנו אחד מראשי ישיבות פונבז' שחר פטירתו בזה יתלו, במחלוקתו בישיבה. כל אחד מבין שהוא עשה לשיטתו לשם שמים, וגם אם טעה- זה אינו העיקר במעשיו ודמותו. "ואשרי מי שזיכך את נפשו בקדושת המצוה של בצדק תשפוט עמיתך" (אגרות הראי"ה), כש"כ כלפי צדיקים וגדולים!
ונצדק קודש. זיע"א.

הצחקתני.
דבריו המצערים של איש ספר מסתכמים במילה אחת - 'חידוש'.
אכן, צער איום.
לשם סקרנות, לדעתך זה לא חידוש?

[גאולה בקרוב]

אתה כותב בסגנון כזה ואח"כ עוד שואל אותי שאלות לשם סקרנות?

[שי אבי דוד]

איך ניתן ליישב את הסתירה העצומה: מצד אחד כותב הקדוש העניו מוהרא"ש שאסור להחזיק חלילה בשום מחלוקת, ובחדא מחתא מכפיש את רב היישוב בשביל איזו מריבה פנימית. מה זו אם לא מחלוקת?! מוזמן כל אחד לצאת ליבניאל, לשוחח עם אנשי הישוב, ולשמוע איך הפך ישובם ממקום שקט ורגוע למקום מפולג ועמוס תככים, והרב המסכן הזה עוד אמור לשבת ולראות את מעשי ידיו טובעים בים ולשתוק?! וכשכבר הלך בר פלוגתתו לעולמו, הוא הופך על ידו לס"מ קבל עם ועולם. אין גבול ל"עזות דקדושה"?! והכל במסווה של פשטות, ענווה ועוד כמה סממנים שבכדי להבין בהם, אתה חייב להקטין ראש. הדרך הזאת טובה אולי לאנשים מסויימים, אולם, היא היתה ונותרה מוזרה, ומהלכת אימים על כל מי שאינה מיישר איתה קו.

[גאולה בקרוב]

זאת בדיוק החקירה, מי הרודף ומי הנרדף, וכבר כתב החזו"א באמו"ב שאין הדבר מוכרע ע"פ נטיית לב האדם ברחמים אלא ע"פ ההלכה, ודוגמתו מ"ומודה ר"ה במקרי דרדקי".

למי שכתב לי בפרטי על תמימותי בפתיחת האשכול, עניתי:
אולי אכן הייתי תמים, ועכ"פ כמובן לא העלתי על דעתי תגובות כאלו, אחרת פשיטא שלא הייתי פותח בכלל את האשכול [אמנם מסתבר שאחר היה פותח].
ו"לפני עיור" קיי"ל שבספיקא לא עובר, ואכמ"ל, וממילא לא עברתי.
השם ירבה שלום בין החכמים ובעמו ישראל!

[שטייגעניסט]

ובענין הלימוד מצדיק:
מרן הראי"ה זצ"ל בענוות קדשו הנוראה כתב בפנקסיו, ואח"כ נדפס ב"חדריו" עמ' קסב: "בודאי אין העולם יודעים את ערכי, את עומק שכלי, את רוחב הקפת דעתי, כשם שאינם יודעים את חסרונותי, את שפלותי, את פגמי, ואת חסרון ידיעתי. מ"מ אם היו רבים מכירים את פנימיות הטוב המהותי שמאיר בקרבי, היו נוהרים אחרי, מתאבקים בעפר רגלי, ומצפים היו לכל תנועה מתנועותי ללמוד מהם דעת ואור חיים"

בשביל להפוך אדם המוחזק לשפוי לשאינו כן צריך 'מסה קריטית' של דברי שטות שיצאו מפיו או קולמוסו. אתה מביא ראיה מרבך הראי"ה, הוא אכן היה איש אלוקים וקדוש, משפט אחד שנמצא בגנזכיו לא יהפוך אותו להנ"ל, אם כי גם בזה ניתן לדון. לא כן הנ"ל, ואפילו בצו' הנ"ל בלבד, דומני שיש בו את מן הנ"ל, ודי לחכימא.

[גאולה בקרוב]

כאן נדבקים כולם לסוגיה אחת של הרב המקומי, עושים ממנו הנרדף, מה שכבר הערתי נגד זה מהחזו"א, וזו תמונת הכל.

אומר פשוט:
אני מנסה להרבות כבוד תורה. ח"ו טעיתי, מה שודאי לי שלא, אבל נניח לשיטתכם- לא אסון.
אתם- משחקים באש של כבוד ת"ח וצדיק ומנהיג עדה מפוארת ומחזק רבבות ישראל.
וא"כ אנא ואנא להפסיק.

[צופר הנעמתי]

אתם- משחקים באש של כבוד ת"ח וצדיק ומנהיג עדה מפוארת ומחזק רבבות ישראל.
וא"כ אנא ואנא להפסיק.

"פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו".

להפעיל מינימום של שיפוט ובקורתיות אינו משחק באש אלא מותר האדם מן הבהמה.

[הבטחתי]

אני מאוד לא אוהב להגרר למחוזות הללו, אך ייאמר ברורות:

כשם שעוון גדול הוא לבזות ת"ח, מצד שני עוון גדול הוא לכבד ולייקר את אלו שאינם ראויים להתכבד בכבודה של תורה, ובזיון גדול הוא לתורה כשחולקים כבוד על שמה למי שאינו ראוי. ובזה אשים קינצי למילין

[שטייגעניסט]

כשם שעוון גדול הוא לבזות ת"ח, מצד שני עוון גדול הוא לכבד ולייקר את אלו שאינם ראויים להתכבד בכבודה של תורה, ובזיון גדול הוא לתורה כשחולקים כבוד על שמה למי שאינו ראוי.

בפרט כשעוד מדובר במישהו שהנהגותיו והדרכותיו עלולים להמיט על הדבק בהם מינים מחלאי הנפש רח"ל [אני מקצר מאוד].

[נוה הלבנון]

כאן נדבקים כולם לסוגיה אחת של הרב המקומי, עושים ממנו הנרדף, מה שכבר הערתי נגד זה מהחזו"א, וזו תמונת הכל.

אומר פשוט:
אני מנסה להרבות כבוד תורה. ח"ו טעיתי, מה שודאי לי שלא, אבל נניח לשיטתכם- לא אסון.
אתם- משחקים באש של כבוד ת"ח וצדיק ומנהיג עדה מפוארת ומחזק רבבות ישראל.
וא"כ אנא ואנא להפסיק.

הגיע איש ספר וכתב שדברים אלו הם חידוש. פה התחיל ופה נגמר הביקורת.
ואתה יצאת נגדו בחרי אף.

יש שתי קבוצות בעם ישראל.
קבוצה אחת דוגלת שאם יש אדם עם תלמידים, יש לו קפוטה מבריקה והרבה חידושי תורה, ממילא מדובר באדם צדיק וכל מה שהוא אומר זה קודש קדשים.
יש קבוצה אחרת שמבינה שגם אם הקפוטה מבריקה והמדף קורס מעומק הספרים שהוא הוציא, עדיין יתכן ולא הגיע לכלל גדלות.
עיקר מה שעצוב בקבוצה הראשונה, שהיו בהיסטוריה של עם ישראל הרבה בעלי קאפטה מבריקה שדיברו אפיקורסות ואם לא זה, אז סתם דברי הבל, ומעריציהם שתו את דבריהם בצמא.
כ"ז באופן כללי וללא קשר הכרחי לנידון דנן.

אתה כנראה שייך לקבוצה הראשונה, איש ספר שייך לקבוצה השניה.
אתה מזועזע מאיש ספר. ואיש ספר פשוט מרחם עליך.

[גאולה בקרוב]

בלי להתיחס לתוכן דבריך, וכבר קצת התעייפתי מלחזור על עצמי, ברצוני לציין שלא יצאתי נגד הרב איש ספר, ובטח לא בשצף קצף. ואנחנו ביחס ידידות כבר שנים בפורום זה. אמנם לא הסכמתי לדבריו כאן.

[גם זו לטובה]

נתאר לעצמנו אחד מראשי ישיבות פונבז' שחר פטירתו בזה יתלו, במחלוקתו בישיבה. כל אחד מבין שהוא עשה לשיטתו לשם שמים, וגם אם טעה- זה אינו העיקר במעשיו ודמותו. "ואשרי מי שזיכך את נפשו בקדושת המצוה של בצדק תשפוט עמיתך" (אגרות הראי"ה), כש"כ כלפי צדיקים וגדולים!
ונצדק קודש. זיע"א.

אין לדמות, ועוד דערבך ערבא צריך.

מרן הראי"ה זצ"ל בענוות קדשו הנוראה כתב בפנקסיו, ואח"כ נדפס ב"חדריו" עמ' קסב: "בודאי אין העולם יודעים את ערכי, את עומק שכלי, את רוחב הקפת דעתי, כשם שאינם יודעים את חסרונותי, את שפלותי, את פגמי, ואת חסרון ידיעתי. מ"מ אם היו רבים מכירים את פנימיות הטוב המהותי שמאיר בקרבי, היו נוהרים אחרי, מתאבקים בעפר רגלי, ומצפים היו לכל תנועה מתנועותי ללמוד מהם דעת ואור חיים"

מציאה נפלאה, וקצת מוזרה...

[ארזי ביתר]

לפני שנכנס להפלגה שהוא מפליג בתארי עצמו, יש לתמוה על כך שהוא מכנה עצמו 'מוהרא"ש'...

[קליינער]

בכזו מחלוקת לא נתקלתי מעודי. פשוט מפחיד.

[איש_ספר]

זאת בדיוק החקירה, מי הרודף ומי הנרדף, וכבר כתב החזו"א באמו"ב שאין הדבר מוכרע ע"פ נטיית לב האדם ברחמים אלא ע"פ ההלכה, ודוגמתו מ"ומודה ר"ה במקרי דרדקי".

אהובינו הרב גאולה, זאת לא החקירה, ואין שום מקום לחקירה, התופעה של אדם שנפרע מאויביו בצוואתו, או שמילותיו האחרונות היו חיסול חשבונות עם זולתו, מצויה רק בכתבי אלתר דרויאנובער זיע"א. אין ספק שלמוהר"ש ישנם זכויות רבות, בקירוב יהודים לאביהם שבשמים, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. אבל ההפלגות שהפליג הוא על עצמו ושהפלגת אתה עליו, היו בעוכריו. הרב קוק, לא היה עולה על דעתו להדפיס מה שציטטת בשמו, ותמה אני על עצמי איך נתת יד להשוואה שכזו, שהיא מופרכת מכל צד שהוא.

כשם שקבלת שכר על הדרישה כך תקבל שכר על הפרישה, והמשך להנעים את מדרשינו בדבריך, דברי חכמים אשר בנחת ובנעימות נשמעים.

[גאולה בקרוב]

שומע לעצה חכם... אכן אפרוש מיד כעת מאשכול זה...
ודברי מרן הראי"ה בכלל לא הבאתים לאיזו "השוואה", אלא לדוגמא לעיקרון שכתבתי, ולא שיערתי שיטעו בזה. ולאחד מבית מדרשנו שהעיר לי בזה עניתי שלא מסתבר לי שיטעו, והנה שוב טעיתי ולא הבינו. ומכאן שעלי לחזור בתשובה שלמה על "תמימות", כנראה עוה"ז לא כ"כ פשוט כמו שנדמה לי...
זכור נא [אני אומר לעצמי, למי שלא הבין]: אסור להיות תמים!!!! [קרי: אל תעלה שום אשכול על אף גדול בישראל]

ומה שכב' כתב: "אין ספק שלמוהר"ש ישנם זכויות רבות, בקירוב יהודים לאביהם שבשמים, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים", כעת שומעים דברים ברורים במעלתו נוראה, מלבד עוד ענינים. והפרטים שיש תמהים עליהם כבר מקובלנו בבית המדרש ש"שערי תירוצים לא ננעלו", ונצדק קודש.

לסיום פרק זה, אחת מהתגובות שקבלתי בפרטי:
"תחזקנה ידך על הדברים האמיתיים והנכונים מאוד. לא הכרתי את הרב שיק זצ"ל, אך כמו כולם גם אני נחשפתי לחוברות, ולשאר ספריו, והיתה לי תועלת מדבריו. וגם אני כהמוני ישראל הצטערתי בפטירתו.
אני לא רוצה להגיב בפורום, אבל אני לא יכול להתאפק מלהביע - לפחות כאן - שאט נפש מהסגנון המחפיר באשכול זה. לא יתכן שאדם גדול בתורה בנגלה ובנסתר יגע בעבודת ה' והחזיר רבים מעון, לא יועיל לו כל זאת וכו'

[שומר-הגחלת]

האם ידוע עם מי הוא מחותן?
כפי ששמעתי הוא מחותן עם הרב מאיר שטרן ממירון [בנו של הרב שטרן, הוא חתנו] ועם הרב גבריאל ציננער בעל הנטעי גבריאל [אינני יודע איך], ידוע מי מחותניו הנוספים?