צרופי שמות

[הכהן]

"משה מרדכי" הוא צירוף של מי שנולד בשבעה באדר ונימול בארבעה עשר בו (שמעתי)

[מחולת המחנים]

"יעקב-חיים" אצל משפחת קאהן (או קון; ההונגרית, אינם כהנים) - מצוי בעוד משפחות?
אגב, אצל הקאהנים הנ"ל (משפחת סבי ע"ה) נפוצה שרשרת של שלשה שמות שניתנת דור אחר דור - יעקב חיים, זכריה, מנחם. השם זכריה מצוי אצל עוד משפחות אשכנזיות/הונגריות?

היה בעבר צירוף מעניין של ר' זכריה מענדל, כגון בעל באר היטב ר' זכריה מענדל חתן בעל מרכה"מ ועוד, שכבר אינו מצוי היום.

[איש רגיל]

'יחיאל מיכל' זה אותו שם או ב' שמות מצורפים?

[אמסטרדם]

היה בעבר צירוף מעניין של ר' זכריה מענדל, כגון בעל באר היטב ר' זכריה מענדל חתן בעל מרכה"מ ועוד, שכבר אינו מצוי היום.

ר' זכרי' מנדל מירוסלב ז"ל תלמיד הר"ר אלימלך ז"ל.

[אמסטרדם]

'יחיאל מיכל' זה אותו שם או ב' שמות מצורפים?

יש יחיאל'ים שקורים להם מיכל [אף שבברית נאמר רק יחיאל וכן בעליה לתורה].

[בן החבורה]

מהו מקור הצירוף 'מנחם נחום' (הראשון הידוע לי הוא בעל מאור עינים), שהם לכאורה שני שמות נרדפים?

[הכהן]

שלמה זלמן זה גם שני שמות נרדפים (זלמן=סלומון=שלמה), אם כי אני מכיר שלמה ב"ר זלמן

[אמסטרדם]

מנחם ונחום יכולים גם כן להיות אב ובן - לא כן?

[בן החבורה]

כוונתי שהם שני שמות נרדפים היא שאין האחד תולדה של השני כמו זלמן שהוא תולדה של שלמה אלא שניהם שמות מקוריים ושניהם נוצרו מתוך אותה משמעות, ולא שזו תהיה סיבה שלא לקרוא בשניהם יחד

[הכהן]

דומה למנחם נחום יש יהושע ישעיהו (הרב נויבירט זצ"ל).

[מיללער]

יש מנחם שכינה נחום, רבי מנחם צבי טייטלבוים מדרוהביטש בן רבי אלעזר ניסן בן מרן הישמח משה היה ידוע כ"רבי נחום הערש"

וכן כתב הבית שמואל "ומן הסתם הוא כינוי למנחם ויש לכתוב מנחם דמתקרי נחום אם לא בידוע דנחום שמו לבד"

בתנ"ך יש נחום הנביא ובחז"ל נחום איש גם זו ונחום המדי

[מיללער]

שלמה זלמן זה גם שני שמות נרדפים (זלמן=סלומון=שלמה), אם כי אני מכיר שלמה ב"ר זלמן

זלמן אינו שם קודש הוא אוי כינוי ליקותאל או לשלמה וגם לאפרים, וממילא שלמה ב"ר זלמן מן הסתם הכוונה שאביו נתכנה בשם זלמן ואינו שמו מעריסה

[מיללער]

'יחיאל מיכל' זה אותו שם או ב' שמות מצורפים?

מיכל בשם איש הוא כינוי ליחיאל וגם למיכאל.

ובשמות נשים מיכל היא שם קודש כמו מיכל בת שאול

[מיללער]

"יעקב-חיים" אצל משפחת קאהן (או קון; ההונגרית, אינם כהנים) - מצוי בעוד משפחות?
אגב, אצל הקאהנים הנ"ל (משפחת סבי ע"ה) נפוצה שרשרת של שלשה שמות שניתנת דור אחר דור - יעקב חיים, זכריה, מנחם. השם זכריה מצוי אצל עוד משפחות אשכנזיות/הונגריות?

היה בעבר צירוף מעניין של ר' זכריה מענדל, כגון בעל באר היטב ר' זכריה מענדל חתן בעל מרכה"מ ועוד, שכבר אינו מצוי היום.

זכרי' מענדל אינו צירוף רק כינוי כמ"ש הב"ש "מענדל כינוי לגרשון לזכריה למנוח"

[הכהן]

האם גם היום מתייחסים לאותם כללים של שמות וכינויים? הרי יש שאין לו שם אחר מלבד זלמן וכדומה?

[מיללער]

האם גם היום מתייחסים לאותם כללים של שמות וכינויים? הרי יש שאין לו שם אחר מלבד זלמן וכדומה?

בדרך כלל אם האב יודע ספר מתייחס הוא להכללים ורוצה להעניק לבנו שם קודש מעריסה, אבל כבר נפוץ הדבר ליתן שמות כינוים ואפי' מוזרים ביותר מבלי שימת לב וטשטוש גבולות.

[אברהם]

מעניין לעניין -
זקני הצדיק רבי שמחה שלמה לוין שליט"א, נקרא שמחה ע"ש האור שמח ושלמה ע"ש בעל הלשם,
וסיפר לי שמלכתחילה ביקש אביו רבי אריה זצ"ל לקרוא שמו 'שלמה שמחה', אלא שהגאון ראי"ה קוק שהיה הסנדק בברית, הורה להפוך הסדר, ולהקדים 'שמחה' ל'שלמה', באומרו ש'נגלה' קודם ל'נסתר'.

[איש רגיל]

מעניין לעניין -
זקני הצדיק רבי שמחה שלמה לוין שליט"א, נקרא שמחה ע"ש האור שמח ושלמה ע"ש בעל הלשם,
וסיפר לי שמלכתחילה ביקש אביו רבי אריה זצ"ל לקרוא שמו 'שלמה שמחה', אלא שהגאון ראי"ה קוק שהיה הסנדק בברית, הורה להפוך הסדר, ולהקדים 'שמחה' ל'שלמה', באומרו ש'נגלה' קודם ל'נסתר'.

נגעת בתת נושא חשוב, קריאת שם על שם שני אנשים יחד, שידוע על כמה גדולי ישראל שהקפידו על זה, וטעמם שהשם הוא צירוף של שני השמות יחד, כמו 'שלמה-זלמן' ולא 'שלמה' ו'זלמן'. וכעין מה שהביאו באשכול סמוך מהגרח"ק שמקפיד לומר בפסוקים לשמות אנשים פסוק המתחיל באות הראשונה של השם הראשון, ומסיים באות האחרונה של השם האחרון.

[אמסטרדם]

ואם בהגרח"ק עסקינן - הרי יש לו שיטות ידועות בעניני שמות, לא כן?

[איש.dot]

ואם בהגרח"ק עסקינן - הרי יש לו שיטות ידועות בעניני שמות, לא כן?

מהן?

[עשוי לנחת]

ראה גם כאן דבר מעניין
viewtopic.php?f=7&t=7270&p=65998#p65998

[לא ידען]

באותו ענין: אנשים עם ארבע שמות אינו דבר נדיר. האם אתם מכירים אנשים עם חמשה שמות?[/quote כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום

נדמה לי שהמפרשים מבארים, ויקרא שמו פלא יועץ קל גיבור (הקב"ה שהוא פלא יועץ קל גיבור קראו:) אביעד שר שלום.

ואגב, הנה לנו שני שמות במקרא.

[שיף]

"יעקב-חיים" אצל משפחת קאהן (או קון; ההונגרית, אינם כהנים) - מצוי בעוד משפחות?
אגב, אצל הקאהנים הנ"ל (משפחת סבי ע"ה) נפוצה שרשרת של שלשה שמות שניתנת דור אחר דור - יעקב חיים, זכריה, מנחם. השם זכריה מצוי אצל עוד משפחות אשכנזיות/הונגריות?

היה בעבר צירוף מעניין של ר' זכריה מענדל, כגון בעל באר היטב ר' זכריה מענדל חתן בעל מרכה"מ ועוד, שכבר אינו מצוי היום.

זכרי' מענדל אינו צירוף רק כינוי כמ"ש הב"ש "מענדל כינוי לגרשון לזכריה למנוח"

הג"ר יעקב חיים סרנא זצ"ל.
הג"ר משה זכריה ברזם שליט"א בן הגר"ש.

[שיף]

[ואמנם כבר יש ספר קדמון בהרבה בשם יואל משה]

מהרמ"ע מפאנו.

פירוש מאוחר יותר משנות הת' בערך על העשרה מאמרות לרמ"ע.

[הכהן]

נגעת בתת נושא חשוב, קריאת שם על שם שני אנשים יחד, שידוע על כמה גדולי ישראל שהקפידו על זה, וטעמם שהשם הוא צירוף של שני השמות יחד, כמו 'שלמה-זלמן' ולא 'שלמה' ו'זלמן'. וכעין מה שהביאו באשכול סמוך מהגרח"ק שמקפיד לומר בפסוקים לשמות אנשים פסוק המתחיל באות הראשונה של השם הראשון, ומסיים באות האחרונה של השם האחרון.

ורבים אחרים מגדולי ישראל לא הקפידו ע"ז. רבי חיים קניבסקי הוא בעצם רבי שמריהו יוסף חיים, ע"ש אביו של החזו"א ועוד מישהו.

על שם סבו רבי חיים פרץ קניבסקי

[אמסטרדם]

מעניין לעניין -
זקני הצדיק רבי שמחה שלמה לוין שליט"א, נקרא שמחה ע"ש האור שמח ושלמה ע"ש בעל הלשם,
וסיפר לי שמלכתחילה ביקש אביו רבי אריה זצ"ל לקרוא שמו 'שלמה שמחה', אלא שהגאון ראי"ה קוק שהיה הסנדק בברית, הורה להפוך הסדר, ולהקדים 'שמחה' ל'שלמה', באומרו ש'נגלה' קודם ל'נסתר'.

נגעת בתת נושא חשוב, קריאת שם על שם שני אנשים יחד, שידוע על כמה גדולי ישראל שהקפידו על זה, וטעמם שהשם הוא צירוף של שני השמות יחד, כמו 'שלמה-זלמן' ולא 'שלמה' ו'זלמן'. וכעין מה שהביאו באשכול סמוך מהגרח"ק שמקפיד לומר בפסוקים לשמות אנשים פסוק המתחיל באות הראשונה של השם הראשון, ומסיים באות האחרונה של השם האחרון.

ורבים אחרים מגדולי ישראל לא הקפידו ע"ז. רבי חיים קנייבסקי הוא בעצם רבי שמריהו יוסף חיים, ע"ש אביו של החזו"א ועוד מישהו.
ה"ישועות מלכו" הוא רבי ישראל אליהו יהושע טרונק שנקרא ע"ש שלושה אנשים ואליהו הוא ע"ש הגר"א. הוא עצמו היה כותב רק "ישראל יהושע טרונק" כי אמר ששני השמות האלו כוללים את השם האמצעי, אך אני הקטן תמה: אם בפועל לא משתמשים בזה אז לכאורה אין לו כ"כ משמעות ולכאורה משמעות אמתית של שם שנותנים ע"ש מישהו הוא אם משתמשים בו.

קראו אותו לתורה בשם זה [מסתמא].

[אמסטרדם]

צירוף ישן הוא "ישכר בער" [ר' ישכר בער מזלאטשוב, ר' ישכר בער אב"ד סקאהל חותנו של מהר"ש מבעלזא] וי"א "ישכר דוב" [אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא שנקרא ע"ש סבו הנ"ל], ושמעתי ש"בער" האו מלשון "בעריס" וכדומה שהוא תרגום של הדודאים שמהם נולד יששכר, ונמצא ש"ישכר דוב" הוא טעות כי סברו ש"בער" היינו "דוב" שנקרא באידיש "בער".
והלום ראיתי אחד מהמסכימים על ספה"ק חוקר ומקובל מהלוצאטו שחותם עצמו "ישכר המכונה בער".

[שרוליק]

יעקב חיים יש גם בקארלין, כי ר' יוחנן מסטאלין היה לו בן ר' יעקב חיים מדיטרויט.

והאם מישהו יודע על השם אלכסנדר סנדר אם סנדר זה כינוי או שם שני? ובכלל זה שם מאוד לא מקובל בדורות קודמים?

[אמסטרדם]

לענין אלכסנדר סנדר - אתה מחפש כנראה לדורות שלפני התבואת שור.

[יגדיל תורה]

מענין לענין:
האם שני שמות הם הרכבה היוצרת שם חדש בן שתי תיבות, או שהם שני שמות הסמוכים זה לזה, וכגון אם הופך את הסדר האם נחשב לשם חדש או שהוא המשך לקודמו.
והאם שייך בזה מה שדנו הפוסקים לענין כתיבת שם בן שתי תיבות בשתי שורות או בשורה אחת דוקא

[שרוליק]

לענין אלכסנדר סנדר - אתה מחפש כנראה לדורות שלפני התבואת שור.

כלומר?

[אמסטרדם]

לענין אלכסנדר סנדר - אתה מחפש כנראה לדורות שלפני התבואת שור.

כלומר?

ובכלל זה שם מאוד לא מקובל בדורות קודמים?

[אמסטרדם]

מענין לענין:
האם שני שמות הם הרכבה היוצרת שם חדש בן שתי תיבות, או שהם שני שמות הסמוכים זה לזה, וכגון אם הופך את הסדר האם נחשב לשם חדש או שהוא המשך לקודמו.
והאם שייך בזה מה שדנו הפוסקים לענין כתיבת שם בן שתי תיבות בשתי שורות או בשורה אחת דוקא

ראה כאן.

[אגור בן יקה]

בד"כ אלו סתם מסיבות אישיות, צירוף של שני סבים או אישים שונים.
דוגמא מעניינת ידועה; הג"ר ישראל אליהו ויינטרויב זצ"ל נקרא ע"ש הבעש"ט והגר"א! כך אומרים.

הגריש"א זצ"ל - על שם הבן איש חי והרש"ש!

בעל ישושות מלמלכו ועוד היה נקרא ר'ישראל אליהו יהושע ע''ש הבעש''ט הגר''א והפני יהושע.
והיה חותם ישראליהושע

[אגור בן יקה]

באותו ענין: אנשים עם ארבע שמות אינו דבר נדיר. האם אתם מכירים אנשים עם חמשה שמות?[/quote כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום

איסי בן יהודה הוא איסי בן גור אריה הוא איסי בן גמליאל הוא איסי בן מהללאל ומה שמו איסי בן עקיבא

[אדג]

"יעקב-חיים" אצל משפחת קאהן (או קון; ההונגרית, אינם כהנים) - מצוי בעוד משפחות?
אגב, אצל הקאהנים הנ"ל (משפחת סבי ע"ה) נפוצה שרשרת של שלשה שמות שניתנת דור אחר דור - יעקב חיים, זכריה, מנחם. השם זכריה מצוי אצל עוד משפחות אשכנזיות/הונגריות?

מכיר בקרב חסידי חב"ד, יעקב זכריה. גם השם סעדיה נפוץ אצל משפחת ליברוב.

[אמסטרדם]

צירוף ישן הוא "ישכר בער" [ר' ישכר בער מזלאטשוב, ר' ישכר בער אב"ד סקאהל חותנו של מהר"ש מבעלזא] וי"א "ישכר דוב" [אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא שנקרא ע"ש סבו הנ"ל], ושמעתי ש"בער" האו מלשון "בעריס" וכדומה שהוא תרגום של הדודאים שמהם נולד יששכר, ונמצא ש"ישכר דוב" הוא טעות כי סברו ש"בער" היינו "דוב" שנקרא באידיש "בער".
והלום ראיתי אחד מהמסכימים על ספה"ק חוקר ומקובל מהלוצאטו שחותם עצמו "ישכר המכונה בער".

וכעת ראיתי בשער הספר "מבשר טוב" מר' ישכר בער מזאטשוב ז"ל הנ"ל ושם כתוב לאמר "ישכר דוב בער".
ויש לציין לעוד "ישכר בער"ים: הרה"ק מראדושיץ והרה"ק מזידיטשויב ז"ל. ויש לבדוק אצליהם אם נקרא "דוב".

[מחולת המחנים]

השם לוי יצחק, כמדומני שהרה"ק בעל קדושת לוי היה הראשון שנקרא בצירוף זה.
התעוררתי לחשוב עפ"י דברי דרשן אחד, כי צירוף השמות הזה נובע מסדר הקערה והמצות שמניחים בליל הסדר.
וכבר נתבאר בספרי רבותינו כי שלושת המצות שמניחים על שולחן הסדר מכוונים נגד כהן לוי וישראל, וג"כ נגד אברהם יצחק ויעקב.
והנה המצה השניה היא כנגד לוי ויצחק, ויתכן לומר שמכך נובע השם לוי יצחק.

[אמסטרדם]

מתי בעצם זה התחיל?

התוס' יו"ט - יו"ט המכונה ליפמן. [אני מכיר גם כיום "יום טוב ליפא" או "ליפמאן" וכן היה שמו של הקדושת יו"ט (אביו של רבינו יואל המובא לעיל) חנניה יו"ט ליפא, ואפשר שכ"ז נובע מהתוי"ט].

כעת מצאתי בגמרא עוד והדר שלתוי"ט היה עוד שמות מלבד "יום טוב ליפמן".

[מחולת המחנים]

מתי בעצם זה התחיל?

התוס' יו"ט - יו"ט המכונה ליפמן. [אני מכיר גם כיום "יום טוב ליפא" או "ליפמאן" וכן היה שמו של הקדושת יו"ט (אביו של רבינו יואל המובא לעיל) חנניה יו"ט ליפא, ואפשר שכ"ז נובע מהתוי"ט].

כעת מצאתי בגמרא עוד והדר שלתוי"ט היה עוד שמות מלבד "יום טוב ליפמן".

כך אכן נחרט על מצבתו שבעיר קראקא רבי גרשון שאול יו"ט ליפמן, אך כמדומני ששני השמות הללו התווספו לו בחוליו האחרון שממנו לא קם, ובטעות נרשמו על גבי המציבה, וכפי שאירע לרבי זרח איידליץ שבמצבתו שבפראג נכתב גם השם שהוסיפו לו בחוליו האחרון.