ביום חמישי פר' ראה הבעל"ט יחולו מאתים שנה להסתלקותו של רבי סעדיה תלמיד הגר"א.
מצאתי כדברים האלו על רבי סעדיה ומצבתו בהר הזיתים, כפי שנכתבו כאן (עם קצת תיקונים).
http://www.mountofolives.co.il/article. ... ws&CID=317ר' סעדיה בן נתן נטע- סיפורה של מצבה
בחודש סיון תש"ע במהלך שיקום בית הקברות הספרדי, נחשפה חלקה אשכנזית קטנה בה נקברו תלמידי הגר"א. בין המצבות שהתגלו מתחת לערימות העפר הציצה מצבת אבן משולשת עליה נכתב: "מ'ק הרב ח'ק כמוה"ר סעדיה אשכנזי זלה"ה נפ' כ"ה ח' אב ש' תקע"ג".
ר' סעדיה בן נתן נטע המכונה 'אשכנזי' היה מראשוני תלמידי הגר"א שנטמנו בהר הזיתים. חשיפת המצבה עוררה עניין רב בין מקורבי וחוקרי תלמידי הגר"א. עד כה איש לא ידע היכן נקבר ר' סעדיה ורבים סברו שלא נקבר בהר הזיתים. גם החוקר ר' אברהם משה לונץ שמיפה את בית הקברות בסוף המאה ה-19 לא מצא אותה, בספרו 'ירושלים' כתב: '"מצבת ר' סעדיה נעתקה".
מי היה ר' סעדיה? ומדוע חשיפת המצבה גרמה להתרגשות כה רבה? ר' אריה פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים מספר אודותיו: "הגאון הצדיק ר' סעדיה בהרב ר' נתן נטע זלללה... אחד מתלמידי הגר"א ז"ל אשר לא מש שנים רבות מתוך אהלו והראה לו פנים מסבירות כל הימים, עמו למד הגר"א את המסכתות קטנות, וכל מה שהגיה הגר"א כתבם תלמידו הנזכר על הספר כנז"ל, והוא אשר רשם כל הגהות הגר"א המכונים בשם מעשה רב.." (חלק ב' עמ' 163).
ר' סעדיה היה בין 511 תלמידי הגר"א (כמנין אשרי) שהגיעו לארץ והתיישבו בצפת. הוא עמד בראש הגל השני שהגיע בשנת תקס"ט (1809). ר' חיים בר' טוביה כץ שהיה בין הבאים בעליה זו במכתבו לעיר ווילנא כתב: "שכרנו מקום דירה ומדרש ... והרב החסיד המפורסם מו"ה סעדיה נר"ה אומר שעור גמרא ושארי דברים, ויש שם ב"ה ערך ארבעים בעלי בתים.." (שם, עמ' 164). בשנת תקע"ג (1913) פקדה את צפת מגפת דבר קשה, רבים מהתלמידים ברחו לירושלים ביניהם ר' סעדיה ובנו נתן נטע. בנו היה חולה מאד ונטה למות. וכך מספר ר' אריה נאמן מזכיר כולל הפרושים: "שבו בפרק חלה בנו יקירו הרב ר' נתן נטע, ונסתכן מאד, עדי שגם הרופאים נתיאשו מרפאותו, וקיבץ הרב עדה שלמה ללכת אצל כותל המערבי, ובמרי שיחו התפלל לה', ויאמר: 'אם נגזר מבית דין הצדק לאסוף רוחו ונשמתו מהעולם הזה, אהיה אנכי תמורתו וחליפתו, באשר לרוב זקנותי ותשות כחי לא אוכל לעבדך כראוי'. ובשובו הביתה ראה את בנו והנה חולצתו חמה. ובקרב הימים נפטר הצדיק לבית עולמו, ובימים האלו שלט 'חולי המהלכת' ויגזור על שמאל וימין, והעם היו כלואים ונסגרים בבית כדרכם ר"ל בעתות האלו. ובזמן פטירת החסיד ההוא הכריזו שיבואו כלם ללוותו, ויעשו לו כבוד גדול, ויבכו אותו כל בית ישראל, ויספדו אותו, ויכפר על העם והמגפה נעצרה". (שם, שם). תפילתו של הצדיק ר' סעדיה לרפואת הבן נשמעה במרומים , הבן הבריא ולאחר זמן קצר ר' סעדיה נפטר. ימים קשים היו אז בישוב איש לא העז לצאת מביתו מהפחד שמא ידבק במחלה. למרות זאת לוויתו של ר' סעדיה בהר הזיתים הייתה לוויה גדולה מאד, כל הישוב ללא היסוס יצא לחלוק לו כבוד אחרון, ומספר לנו ר' אריה שבזכות מעשה זה נעצרה המגיפה. בנו ר' נתן נטע זכה לחיות בעיר הקודש שלשים ושבע שנים נוספות ונפטר בי' טבת תר"ט (1849).
בכ"ה אב שנת תש"ע לראשונה אחרי שנים רבות ערכו מקורביו וצאצאי תלמידיו של ר' סעדיה 'יארצייט' למרגלות המצבה. במעמד ... הונחה מצבה חדשה מאבן שיש לבנה בשילוב עם המצבה הישנה. שפר גורלה של חלקת תלמידי הגר"א והוחלט לנסות לשקם אותה בדרך שונה ממה שנעשה עד כה. במקום לשפץ ולחדש את הקברים הוחלט לשמר את החלקה כפי שנחשפה ובכך להבטיח את המשך שלמותה מבחינת הצורה והחומר. מי שיבוא אי"ה בכ"ה באב לפקוד את קברו של ר' סעדיה בן נתן נטע יופתע לראות שמצבת השיש החדשה עברה שנוי, היא כבר לא לבנה ובוהקת, אלא קבלה מראה עתיק המשתלב עם כל הקברים הישנים בחלקה. המצבה ה'חדשה- עתיקה' היא היחידה מבין המצבות המספרת ל'דור אשר לא ידע' על תלמיד ותיק של הגאון מווילנא שבחר לעלות לציון והיה ממקימי ומייסדי הישוב הפרושי בארץ הקודש.
משפחת חעשין מצאצאיו נקראה כך על שם אחד מזקנות אבות המשפחה שנקראה חאשע.
