מרן הרב שך זצוק"ל

[סוקר]

זכרונות ר"י קרלין בלוניניץ - לפקודת השנה של רבינו האבי עזרי

ישיבת בית ישראל.JPG (166.63 KiB) נצפה 21514 פעמים

[איש_ספר]

סוקר. יש"כ.
יבוא הקרלינאים דפה ויוסיפו הידוע להם על תקופה זו.
--------------------
לאחרונה הופיע ספר חדש של הגאון ר' קלמן אדלר (חתנו של הגר"ש ברמן זצ"ל) ובראש הספר הקדים קונטרס המכונה 'עטרה לראש', ובו ציצים ופרחים, דברים יקירים ונעימים, שקבל מפי רבו הגרא"מ זצוק"ל.

[מותיב ומפרק]

ישיבת בית ישראל.JPG

וכי בתשי"א כבר הי' ר"מ בפונוביז???

[ישבב הסופר]

תודה רבה!

[יאיר]

וכי בתשי"א כבר הי' ר"מ בפונוביז???

מויקי:
"בשנת תשי"ב הזדמן לרחובות הרב מפוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן. הוא ביקר בישיבת קלצק ולאחר שהתרשם מהרב שך הציע לו לבוא ולכהן כראש ישיבה בישיבת פוניבז', לצד עמיתיו הרב שמואל רוזובסקי והרב דוד פוברסקי. הרב שך נענה להצעה. הוא התמנה כראש ישיבת פוניבז' וכיהן בתפקידו במשך חמישים שנה."

מי יכול לבאר הסתירה?

(משמע שהכל טעות בויקי ולא זה היה הסיפור אלא שקודם התמנה לר"מ בפוניבז').

[יאיר]

ופה: http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.ph ... 7.90.D7.9C אף הגדילו את הסיפור בפרט נוסף (וגם הסיפור עצמו שונה):"מסופר כי היה זה החזון איש שביקש מהרב יוסף שלמה כהנמן למנותו לתפקיד בישיבת פוניבז', ובשנת 1951, התמנה בידי הרב מפוניבז' כראש ישיבה בישיבתו, לצידם של הרב שמואל רוזובסקי והרב דוד פוברסקי."

[וויטעבסקער]

סוקר. יש"כ.
יבוא ויוסיפו הידוע להם על תקופה זו.

ואת אשר לא משמיעים:
עזיבתו של מרן את הישיבה באמצע זמן בעקבות נסיעת הבחורים באמצע הזמן להאדמו"ר.
אגב כחמישים אחוז מהישיבה לא היו חסידים, [ולדוגמא הרב זייצ'יק זצ"ל]. כמו"כ בספר של הרב רוטר לזכר מרן מובא זכרונות מתלמיד הישיבה שם ושם ג"כ מובא שהקרלינאים שבישיבה היו המודרנים ומרן זצ"ל דאג במיוחד לאלו שלא היו מהמודרנים.
היום הזה זהו היאה"צ להאדמור רא"א מקארלין הי"ד שלפי השמועה בחר במרן לראש הישיבה בגלל שראהו נכנס באמצע ההתאספות של הגדולים שהתקימה אז ומרן התפרץ בקול רם בשאלה בלימוד לאחד מהנוכחים [אולי מרן הגרח"ע], ומשנוכח הקרלינער -שישב שם- בשקיעותו ובצמאונו לתורה החליט כי זהו האיש המתאים לכהן בישיבתו.

[לייבל]

סוקר. יש"כ.
יבוא ויוסיפו הידוע להם על תקופה זו.

ואת אשר לא משמיעים:
עזיבתו של מרן את הישיבה באמצע זמן בעקבות נסיעת הבחורים באמצע הזמן להאדמו"ר.
אגב כחמישים אחוז מהישיבה לא היו חסידים, [ולדוגמא הרב זייצ'יק זצ"ל]. כמו"כ בספר של הרב רוטר לזכר מרן מובא זכרונות מתלמיד הישיבה שם ושם ג"כ מובא שהקרלינאים שבישיבה היו המודרנים ומרן זצ"ל דאג במיוחד לאלו שלא היו מהמודרנים.
היום הזה זהו היאה"צ להאדמור רא"א מקארלין הי"ד שלפי השמועה בחר במרן לראש הישיבה בגלל שראהו נכנס באמצע ההתאספות של הגדולים שהתקימה אז ומרן התפרץ בקול רם בשאלה בלימוד לאחד מהנוכחים [אולי מרן הגרח"ע], ומשנוכח הקרלינער -שישב שם- בשקיעותו ובצמאונו לתורה החליט כי זהו האיש המתאים לכהן בישיבתו. [כמדומה שהחלק המיוחד שבסיפור זה הוא האהבת תורה של האדמו"ר מקארלין...]

בס' מרן הרב שך כ' שאכן הוא עזב את הישיבה לאחר שבועות עקב נסיעת הבחורים לאדמו"ר, אך הגר"א קוטלר שיכנעו להשאר עד סוף הזמן כדי שלא לגרום לביטול תורה עקב העדרו של ראש ישיבה, ואח"כ עקב הפצרות האדמו"ר ומכתב התנצלות מהבחורים נשאר לכהן בישיבה עד שלהי תרצ"ט בפרוץ המלחמה.
אגב בס' הנ"ל מובאים גם דברי מרן מתחילת האשכול (בשינוי קטן בסופו).

[לייבל]

וכי בתשי"א כבר הי' ר"מ בפונוביז???

מויקי:
"בשנת תשי"ב הזדמן לרחובות הרב מפוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן. הוא ביקר בישיבת קלצק ולאחר שהתרשם מהרב שך הציע לו לבוא ולכהן כראש ישיבה בישיבת פוניבז', לצד עמיתיו הרב שמואל רוזובסקי והרב דוד פוברסקי. הרב שך נענה להצעה. הוא התמנה כראש ישיבת פוניבז' וכיהן בתפקידו במשך חמישים שנה."

מי יכול לבאר הסתירה?

(משמע שהכל טעות בויקי ולא זה היה הסיפור אלא שקודם התמנה לר"מ בפוניבז').

יתכן שבזמן הדפסת הספר כבר היה ר"מ בפונביז' והתואר ר"מ בפונביז' נוסף ע"י עורכי הספר.

[עורך-תורני-מתלבט]

לרגל יום ההילולא ואיידי דאיירינן בהכא, חפץ אני להשלים את ידיעתי בנושא.

כחסיד בן חסיד בן חסיד ולמעלה בקודש, אין לי מושג רב בתולדותיו ובכלל בתולדות גאוני ליטא,
אשמח אם יהיה מישה שיטעים לי לפי דרכי, מה היה הקשר בין הגרא"מ ובין בעל המשך חכמה?

בספרו של ברגמן על האו"ש - אחד המקורות המצוטטים ביותר בספר הוא הגרא"מ, והשאלה, למה?
הוא היה תלמיד? בא עמו במגע? או מה בדיוק.

[סוקר]

הרב שך לא היה תלמידו, אבל היה מעריצו מאד מאד. ראה גם במכתבו בראש ספר 'מרן רבינו מאיר שמחה' של רז"א רבינר, הכותב על הגרמ"ש 'לא הניח כמותו'.
תלמידים מספרים שהרב שך למרות קרבתו להגרי"ז וכו', התבטא כמה פעמים שהאור שמח היה גדול יותר מהגר"ח. ואיני יודע אם הדברים מוסמכים.

[יאיר]

וכי בתשי"א כבר הי' ר"מ בפונוביז???

מויקי:
"בשנת תשי"ב הזדמן לרחובות הרב מפוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן. הוא ביקר בישיבת קלצק ולאחר שהתרשם מהרב שך הציע לו לבוא ולכהן כראש ישיבה בישיבת פוניבז', לצד עמיתיו הרב שמואל רוזובסקי והרב דוד פוברסקי. הרב שך נענה להצעה. הוא התמנה כראש ישיבת פוניבז' וכיהן בתפקידו במשך חמישים שנה."

מי יכול לבאר הסתירה?

(משמע שהכל טעות בויקי ולא זה היה הסיפור אלא שקודם התמנה לר"מ בפוניבז').

יתכן שבזמן הדפסת הספר כבר היה ר"מ בפונביז' והתואר ר"מ בפונביז' נוסף ע"י עורכי הספר.

סברתך מקובלת עלי מאוד שכן הספר הודפס בתשי"ב. (ובפרט שלא נהוג לחתום כך ולא נ"ל שמצינו מי שיחתום כיו"ב).

[בן המחבר]

בספרו של ברגמן על האו"ש - אחד המקורות המצוטטים ביותר בספר הוא הגרא"מ, והשאלה, למה?
הוא היה תלמיד? בא עמו במגע? או מה בדיוק.

חשוב לדעת, כי הספר כמעט כולו העתק של ספרו של רבינר על האו"ש, שברגמן מתעלם ממנו כליל - ואף מהעובדה שסבו הרב שך נתן הסכמה לספרו של רבינר! הוא מזכירו רק פעם אחת באגביות ממש, באיזו הערת שוליים שולית.
ברגמן הוסיף בעיקר כמה סיפורים ששמע מסבו (שבחלקם מן הסתם כבר מופיעים אצל רבינר, ולאו דוקא בשם הרב שך), ועוד איזה ראיון עם איסר הראל...
ובמילה אחת: פלגיאט!

[עורך-תורני-מתלבט]

תודה מחבר,

הקלת עלי את המשא, כבר חשבתי לקרוא גם את רבינר, עכשיו אני מבין שכבר קראתי, עם תוספת...

[איש_ספר]

בספר של רבינר יש סיפור על ברכה שקיבלו הוריו של האו"ש והמקור, הרב עמיאל. בספר של ברגמן, מביא את הסיפור, אבל את הרב עמיאל לא יעלה על הדעת להזכיר, אז הוא בדה שם של רב בשם ר' פלוני חריף (לא זוכר את שמו הפרטי...), שלא רק שלא מסר את הידיעה אלא פשוט לא היה ולא נברא!

[עורך-תורני-מתלבט]

בספר של רבינר יש סיפור על ברכה שקיבלו הוריו של האו"ש והמקור, הרב עמיאל. בספר של ברגמן, מביא את הסיפור, אבל את הרב עמיאל לא יעלה על הדעת להזכיר, אז הוא בדה שם של רב בשם ר' פלוני חריף (לא זוכר את שמו הפרטי...), שלא רק שלא מסר את הידיעה אלא פשוט לא היה ולא נברא!

יש לזה תקדים בספרות המוכרת?!
או בעברית: מאי קס"ד לשקר במילתא דעבידי לגילויי?

[צאנזער]

מציאה נחמדה ברשימת החתומים בראש ספר 'פרי אשל' שמחברו היה תושב העיירה וואלבוניק. (קישור לספר: http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?21439&page=1)

שורה אחת לפני סוף העמוד:

[חכם באשי]

יש איזה ספר 'מפתח לפרומענטין', אולי דרכו ניתן להגיע לאיזכורים נוספים?

[תולדות]

בספר 'פרי אשל' שחיבר רבי שלום אלחנן לוי [יפה] מוואבאלניק, ונדפס בווילנא תרל"ז, מופיעים כמה פרענומעראנטן מהעיר. בהם גם של בני משפחת שך, ר' עזריאל בר' אליעזר מן. ברשימה המופיע בסוף ספר 'גן נעול', וילנא תרלד, מופיע ר' אליעזר ב"ר מאיר שאך. גם בספר אהבת חסד של החפץ חיים, מופיעים מוואבולניק, ר' אלי' ב"ר אליעזר מן, ר' עזריאל ב"ר יקותיאל, ור' יהושע דוד ב"ר עזריאל.

http://toladot.blogspot.co.il/2011/11/blog-post_14.html

[צאנזער]

תשואות חן! כדרכו, לא אכזב ר' תולדות ולא יבש מעיינו.
אגב, בכל המקורות הללו אנו רואים שסבו של הרב שך נקרא אליעזר מן, ואילו הרב שך נקרא אלעזר מן. מה המשמעות?

ועוד אגב, באותו ספר בערך ווילקומיר מופיע בנו של ר' נפתלי אמשטרדם.

[חכם באשי]

אגב, בכל המקורות הללו אנו רואים שסבו של הרב שך נקרא אליעזר מן, ואילו הרב שך נקרא אלעזר מן. מה המשמעות?

השווה את המחקר המעניין שביצע עורך הספר 'אוצר הרבי ר' העשיל', המופיע בנספחים של הספר (במהדורות המאוחרות יותר).

[מתעניין]

יש איזה ספר 'מפתח לפרומענטין', אולי דרכו ניתן להגיע לאיזכורים נוספים?

כאן

[מיללער]

בעיר שיקאגא שבארה"ב חי ופעל רב בשם ר' שמואל שאך, היה שם כבר בשנת תרס"ט כנראה מפה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=12

שם אביו היה ר' שרגא פיבוש, היה רב בקהל קהלת יעקב דשם, האם קשור למשפחת הרב שך?

חתנו ומ"מ כרב בקהלת יעקב היה ר' יוסף קאגאן בנו של ר' אהרן הכהן חתנו של הח"ח.
http://www.jewishgen.org/yizkor/Drohichyn/dro388.html


מצבתו עם מציבת זוגתו בתה של ר' ארי' צבי מקאוונא (?)

http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cg ... d=70549108

[איש_ספר]

מוסף הפלס שי"ל לזכרו של מרן זצוק"ל.
שיחות וראיונות עם גדולי ראשי הישיבות.
להורדה.

01-56small.pdf

(4.32 MiB) הורד 698 פעמים

[מזמור שיר]

ייש"כ לרב איש ספר על המוסף.
חבל שלא בכל התמונות מציינים את השנה בה צולמה התמונה. [תופעה רווחת ברב כתבי העת כמדומני.]

האם ר' יודל אקרמן שדברו כאן ממנו הוא ר' יודל המפורסם מיסד ת"ת קרלין בבני ברק?

[ישבב הסופר]

כן, הוא ניהו, ירפאהו ה' ויחלימהו מהרה בתושח"י

[גמזו לטובה]

לגבי הנדון סביב הריח וכו' בקברו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, אבי שיח' שמע בזמנו את הדברים מאחד מאנשי ח"ק, רק חסרים כאן פרטים.
כידוע נקבר מרן זצוק"ל בחלקה שבאותה תקופה עדיין לא הייתה מוכנה לקבורה, ולכך הייתה חסרה המסגרת של הבטון סביב הקבר עליה מונחת המצבה, בימים שלאחר הקבורה חפרו אנשי הח"ק באדמה שמסביב בכדי ליצוק את הבטון, ואז נדהמו לראות שבשונה ממקרים דומים לא יצאו זוחלים שונים (ולא זבובים כנכתב לעיל) מהאדמה וכן לא היה ריח רע על אף החפירה באדמה שמסביב לקבר. יש סיפורים דומים על מגדול"י.

[זאגער ישן]

תמונת הרב שמואל שאך (מתוך ספר יזכור לקהילת דראהיטשין המובא בלינק שנתן מיללער למעלה - הספר עצמו נמצא באתר של NYPL):

[תולדות]

מצאתי היום מציאה מעניינת.
בפרענומעראנטן בסוף ספר שלמי נדרים [וילנא תרמא], מופיע מוואבאלניק עזריאל שחור.
הטופס שבאוצר החכמה, הוא צילום מתוך הטופס שנמצא באוצר הספרים של פוניבז', ושם יש תיקונים והוספות בכתב ידו של המחבר לרשימת הפרענומעראנטן.
ועל השם עזריאל שחור, ישנו קו למחוק את המילה שחור, ובמקומו כתוב שאכער.

האם הכוונה לאחד מבני משפחת שך?

[אביר]

היה גם באר"י רב חשוב בשם רבי שלמה זלמן שאך הי"ד שנהרג באירועי תרפ"ט. [כשהוגד להראי"ה קוק הריגת רעהו נתעלף על המקום].
-----
תוקן לפי דרישת לייטנר דלקמן

[לייטנר]

אחר שאביר תיקן, א"צ עוד בהערתי.

[זאגער ישן]

ר' זלמן הי"ד היה אחיו הגדול של ר' שמואל, ויש עליו אשכול מיוחד.

[למאי_נמ?]

viewtopic.php?f=19&t=10823

[מבקש לדעת]

לגבי הנדון סביב הריח וכו' בקברו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, אבי שיח' שמע בזמנו את הדברים מאחד מאנשי ח"ק, רק חסרים כאן פרטים.
כידוע נקבר מרן זצוק"ל בחלקה שבאותה תקופה עדיין לא הייתה מוכנה לקבורה, ולכך הייתה חסרה המסגרת של הבטון סביב הקבר עליה מונחת המצבה, בימים שלאחר הקבורה חפרו אנשי הח"ק באדמה שמסביב בכדי ליצוק את הבטון, ואז נדהמו לראות שבשונה ממקרים דומים לא יצאו זוחלים שונים (ולא זבובים כנכתב לעיל) מהאדמה וכן לא היה ריח רע על אף החפירה באדמה שמסביב לקבר. יש סיפורים דומים על מגדול"י.

בס"ד
יישר כח
אקוה שיסלחו לי הקוראים אל "אי הדיוק" הזה, כמובן שקשה לי לזכור כעת לאחר 11 שנים האם היו זבובים או בעל חי אחר. אבל הענין עצמו מאומת יישר כח!

[תוך כדי דיבור]

ואילו אצל החיד"א, המופת היה שהסתדרו עצמותיו בארון, כמו שהעיד הגר"מ אליהו.

ובאמת קבלות אנו מקבלים (רק שכידוע לשמוע מאותו האחד שראה בעיניו, ולא רק מאלה שמספרים בשם אחרים, קשה, וכשמגיעים שומעים לפעמים ש"ראה בעיניו" פירושו "שמע" או "היה מפורסם אז" וכיו"ב) אבל לדין יש תשובה מהנוב"י יו"ד פ"ט, בעניין פינוי בתי קברות ישנים, ששם נאמר (בדברי הרב השואל) שמה שנאמר בשבת קנ"ב דצדיקים לא הוי עפרא, זהו דווקא בבני מדרגתם של יוסף הצדיק ור' אחאי בר יאשיה שבגמ', אבל בזמן הזה אינו שכיח (אף בצדיקים), והא ראיה מעדות הקברנים שבבתי הקברות העתיקים הקברים מלאים רקב וכו'. ובגמ' ב"ב י"ז אמרו על שבעה או שמונה צדיקים שלא שלטה בהם רימה, ודווקא הני ולא צדיקים אחרים.
יתר על כן בירושלמי מו"ק מבואר שבדורות הראשונים היו קוברים לכתחילה בבורות סיד וכדומה על מנת שיתאכל הבשר, ואדרבא ראו בזה שבח וכן צווה רבי צדוק לבנו רבי אלעזר (ואינו עניין אף להך דצדיקים שלא שלטה בהם רימה, שבאמת לא פגעה בהם רימה, אלא נתעכל הבשר ע"י דבר אחר, וכן חילק השבות יעקב ח"ב סי' צ"ז, וע"ע בתוס' ב"ב שם), וכשנותרו רק עצמות היו שמחים, וכמו שביאר הראבי"ה בזה ע"פ מאחז"ל שקשה הרימה למת כמחט בבשר החי שנאמר אך בשרו עליו יכאב - ע"כ יותר טוב שיתאכל הבשר וינוחו מהך דינא. והנוב"י הנ"ל הוסיף ע"ז לדון שבעצמות לא שייך בלבול המת (כשפותחים הקבר), וע"פ זה קבע הלכה בענייני פינוי קבר כנודע. ובצל"ח ברכות י"ח עוד הוסיף על זה שכל זמן שבשר הגוף קיים אין הנפש יכולה להיפרד ממנו ולעלות למעלה, ושע"כ קוברים בקרקע ובתכריכי פשתן ע"מ שירקב הגוף מהרה. ובתשובת רדב"ז (ח"א תפ"ד) הוסיף ע"ז מדברי המרגלים "ארץ אוכלת יושביה" שנתכוונתו לגנותה אבל למדנו מזה שבחה שממהרת לעכל הבשר כדי שתמצא הנשמה מנוח, עיי"ש עוד.
וא"כ עכ"פ מבורר שכל זה אינו דבר כללי במעלת הצדיקים אלא הוא עניין מיוחד ולא נדע על מה.

[יאיר]

מי יכול למצוא את המעשה המתאר את סיבת הוספת 'מן' לשמו של הרב שך זצ"ל?

(מצאתי רק חלקו)

[עט סופר]

הרב בנימין דרוק מספר שהוא שמע זאת מהרב שך בעצמו.

[תורת חיים]

מי יכול למצוא את המעשה המתאר את סיבת הוספת 'מן' לשמו של הרב שך זצ"ל?
(מצאתי רק חלקו)

הרב בנימין דרוק מספר שהוא שמע זאת מהרב שך בעצמו.

אז מה הסיפור, ואפילו רק חלקו, אם זה מה שנמצא?

[יאיר]

הרב בנימין דרוק מספר שהוא שמע זאת מהרב שך בעצמו.

מעניין.

שמעתי זאת שלשום ממנו... :)

[יאיר]

http://www.otzar.org/aspcrops/167643_38 ... 462013.asp

זה תחילת הסיפור:
http://www.otzar.org/aspcrops/167643_38 ... 462013.asp
(מעניין שבויק' נכתב שמס' בנות נחלצו להצילו).

וסופו שכשעלה לארץ והתברר לו שאותה נערה מתגורר באחת הערים, הלך אצלה ונתברר לו שיתומה היא ואין לה לא בעל ולא ילדים ולא משפחה וכדי לנחמה ולהוקיר לה טובה על הצלתו על ידה, הוסיף את שם משפחתה לשמו ואמר לה הנה ישאר לך זכר בעוה"ז את הצלת אותי ואני ממשפחתך.