'הרב שלמה גורן- אוטוביוגרפיה' - עוללות

[איש_ספר]

אבא של גורן היה ת"ח (הבן שלו מביא בנזר הקודש כמה דברים חריפים ממנו) ולא גר קווקזי, באופן שלא הלך להתיעץ עם ביאליק לאיפה לשלוח את הבן שלו. לא להגזים.
אם הרב זלזניק היה מספר שכך שמע מביאליק, היינו בבעיה, אבל זו כמובן לא התמונה כאן.
במקו"א הובא כאן דוקא בשם הגרא"י זלזניק שלא רצה לדבר עליו סרה.

[כלבאשבוע]

הקטע הזה נשמע על פניו 'תמוה מאד'. ר' משה סולווויצ'יק בא לרי"א בתרפ"ט, נזר הקודש נדפס רק בתרצ"ה ור' משה ישב על כסאו.
(כנראה שגורן לא זכר בעת אמירת הדברים מר' משה וידע רק על בנו ר' יוסף דב, ואכן זה היה לפני שהגרי"ד נכנס למלא מקום אביו שנפטר בתש"א)
(ואני כבר לא מתייחס לעצם ההסתברות שבכל הסיפור שמוסד מכובד כמו רי"א יציע לבחור ירושלמי בן 17 לעמוד בראשו).
כנראה שהציעו לו להגיד שם איזה שיעור ובמשך השנים זה תפח לראש הישיבה...

בשנת תרח"צ כבר היתה ישיבה זו אויניברסיטה, לא כנשמע מדבריו שלימים צמחה. ובככלל התיאור על אלפי תלמידים קצת מוגזם.
[url]אגב, הגר"ח צימרמן אמר שם שיעור בתור בחור באותן שנים,[/url] כך שעצם ההצעה לבחור כשרוני ועילוי לומר שיעור לא תלושה מהמציאות, אכן מחוורתא כדברי א"ס שלא יתכן שהציעו לו 'לעמוד בראש' וז"פ.

ב'הדנו' תרצ"ו מופיע מאמר ממנו ומתחת שמו מופיע "זה לא מכבר נתמנה לר"מ בישיבתנו". (דהיינו שהיה בערך בן 20-25 כשנתמנה לר"מ)

[בברכה המשולשת]

אגב,לגבי ביאליק, ידוע שבשנותיו האחרונות חזר והתקרב לעולם התורה.

[מתפעל]

"אם תשאל את בני האדמו"ר מראדושיץ שליט"א, למשל, על קשר בין הורונצ'יק לגורונצ'יק, הם ודאי יעוו פניהם, אבל לגופו של ענין..."

גור אריה,
יש כיום אדמו"ר מראדושיץ? נדמה לי ששם משפחת ראדושיץ היה פינקלר, משהו כזה.

אז אביו של הרב גורן היה קרוב משפחה שלהם?

[בר ששת]

"אם תשאל את בני האדמו"ר מראדושיץ שליט"א, למשל, על קשר בין הורונצ'יק לגורונצ'יק, הם ודאי יעוו פניהם, אבל לגופו של ענין..."

גור אריה,
יש כיום אדמו"ר מראדושיץ? נדמה לי ששם משפחת ראדושיץ היה פינקלר, משהו כזה.

אז אביו של הרב גורן היה קרוב משפחה שלהם?

יש ויש. ונכון הוא לא נכד ישיר. הוא קרוי הורנצ'יק. והוא נכד לאדמורי לעלוב. חתן האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל.

[גוראריה]

"אם תשאל את בני האדמו"ר מראדושיץ שליט"א, למשל, על קשר בין הורונצ'יק לגורונצ'יק, הם ודאי יעוו פניהם, אבל לגופו של ענין..."

גור אריה,
יש כיום אדמו"ר מראדושיץ? נדמה לי ששם משפחת ראדושיץ היה פינקלר, משהו כזה.

אז אביו של הרב גורן היה קרוב משפחה שלהם?

יש ויש. ונכון הוא לא נכד ישיר. הוא קרוי הורנצ'יק. והוא נכד לאדמורי לעלוב. חתן האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל.

ועקיף?
viewtopic.php?f=7&t=9836&p=118361&hilit=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A5#p118373

[מתפעל]

אבל גור אריה, מה הקשר למשפחת גורונצ'יק?

[עמקן]

אבא של גורן היה ת"ח (הבן שלו מביא בזנר הקודש כמה דברים חריפים ממנו) ולא גר קווקזי, באופן שלא הלך להתיעץ עם ביאליק לאיפה לשלוח את הבן שלו. לא להגזים.
אם הרב זלזניק היה מספר שכך שמע מביאליק, היינו בבעיה, אבל זו כמובן לא התמונה כאן.

כפי שכתבתי אני לא שמעתי מקור למה ששמעתי מהגרא"י זלזניק זצ"ל ואחיו הג"ר משה והם לא אמרו לו שהם יודעים בודאית שכן הוא, הגם שלא אמרו לי שיש להם סיבה לפקפק על אמינותו. אבל כשבאים לדון על הסתברותו ע"פ השערה אי אפשר להתסתכל על דור קודם לפי מהלך מחשבה של היום, ולפקפק על מה שקבלו אנשים שחיו בדור ההוא והכירו מהלך המחשבה של אותו דור. בפרט כשלכה"פ אחד מהם הכיר האנשים באופן אישי.
היום קשה לדמיין שת"ח יתייעץ עם אדם כביאליק, אבל גם קשה לדמיין שת"ח יהיה מיודד עם אדם כמו ביאליק כלל, וזה עובדא שאין עליו עוררין שאביו של ש"ג היה מיודד של ביאליק.
זה גם עובדא של ש"ג הלך לאוניברסיטה הגם שא"א לדמיין היום שבחור מצויין מהכי טובים בישיבה ילך לאוניברסיטה. בימים ההוא היה אחרת, יש עוד דוגמאות לזה. כל זה מראה שסברות ע"פ הנוהג היום אינם תמיד שייכים לדור אחר.

במקו"א הובא כאן דוקא בשם הגרא"י זלזניק שלא רצה לדבר עליו סרה.

זה אמת, וגם כאן הרגשתי שהוא גילה טפח וכיסה טפחיים כש"כ, אבל אינו שייך לענינינו כלל. מה היה לו לענות לדעתך כששאלתי אותו להדיא איך ש"ג התקלקל?

[מתפעל]

בויקיפדיה כתוב:
"בשנים 1940 - 1944 למד באוניברסיטה העברית".

מה באמת למד שם? האם קיבל איזה תואר?

[לייטנר]

בויקיפדיה כתוב:
"בשנים 1940 - 1944 למד באוניברסיטה העברית".

מה באמת למד שם? האם קיבל איזה תואר?

למד יוונית, מתמטיקה ופילוסופיה (?).

[איש_ספר]

את הנ"ל על השידוך שהוצע עם בת אחד הגדולים ודעת ה'אמרי אמת' מגור שרמז לשלילה בגלל יר"ש, שמעתי מפיו בהזדמנות במסיבת אירוסין משפחתית. ליושב לידי לחשתי, שלפי התיאור, הרי שמדובר בגדול זה וזה... הר"ג קלט את הנאמר והרעים עלי בקולו "אתה עתיד ליתן את הדין, התורה כסתהו ואתה מגלהו" ואילו אני שחקתי שהרי היה בכך אישור להשערתי... מאוחר יותר הביא דברים בענין ביטול שידוך בשם הגר"א והערתי שהנו מחליף עם תלמידו ר"ח וולוז'ינער. המקור היה מצוי שם בספריה הביתית בהישג יד ומיד פתחתי והראתיו בפנים והודה. מאז תמיד כשפגשני היה מדבר עימי בלימוד בידידות.

אמשיך את הקטע על פגישת ר"א גורנצ'יק והאמרי אמת (שתומך בהשערת הרב ספרן...):

'...אבא אמר שהשידוך הזה לא יצא אל הופעל. השידוך הופסק. למרבה הפלא, אחרי שנים רבות התגללה שחששו של הרבי מגור כנראה היה מוצדק. הבחורה ההיא התחתנה עם אחד הרבנים הגדולים והיו להם חמישה או ששה ילדים אולם הם התגרשו, מאחר שהיא רצתה לצאת לבלות והוא מכיון שהיה רב לא רצה. כנראה זה מה שחזה הרבי מראש, ועל כך רמז לאבי כששאלו על השידוך.

אני לא מתכון לילך רכיל, אבל בידיעה אין המדובר על בת הגר"א קוטלר זצוק"ל
ואעפ"כ, לפנינו קטע ממכתב (שלא פורסם) של ר' אהרן לחמיו, אודות הצעת שידוך שהציע חמיו הגרא"ז לבתו של ר' אהרן. ר' אהרן מעלה פקפוקים שונים, ובסיום המכתב תמה למה לא יבוא ר' שלמה גורנצ'יק בחשבון.

הגארק חתוך.jpg (71.37 KiB) נצפה 21501 פעמים

וכאן נותר רק לדמיין, למה באמת לא הציע הגרא"ז את העילוי הצעיר שכה החשיבו (מזכירו גם באבן האזל) לחתנו שחיפש חתן מצוין...

[זאגער ישן]

אני לא מתכון לילך רכיל, אבל בידיעה אין המדובר על בת הגר"א קוטלר זצוק"ל
ואעפ"כ, לפנינו קטע ממכתב (שלא פורסם) של ר' אהרן לחמיו, אודות הצעת שידוך שהציע חמיו הגרא"ז לבתו של ר' אהרן. ר' אהרן מעלה פקפוקים שונים, ובסיום המכתב תמה למה לא יבוא ר' שלמה גורנצ'יק בחשבון.

תודה הרב אי"ס על הארה-הערה זו.
אאל"ט, מכתב זה מתוארך תש"ה, א"כ ברור שאין לומר שכבר שנתיים-שלש לפני כן - זמן האירועים המתוארים בספר - כבר הוצע לו השידוך עם גורן והשידוך ירד, כי אם כן לא היה שואל את חמיו אחרי שנתיים מה עם גורן למה לא יכנס לחשבון.

[איש היה]

כיון שמדובר אודות הגרא"ז והר' גורן, להלן המובא בהקשר לכך מספר 'וילכו שניהם יחדיו' להרב דב כהן, אודות ישיבת חברון בתקופה שאחר מעבר הישיבה מחברון [אחר המאורעות] לירושלים:

בין הצעירים שהגיעו אז לישיבה, היה 'עולל' בין 12... בעל כשרון מיוחד, ששמעתי עליו עוד קודם לכן.
בהיותי מתגורר בבית ארבטר, נלוויתי לעיתים אל אבי המשפחה, שנסע הרבה לרחובות, בה היה לו פרדס תפוזים. שומר הפרדס היה יהודי תלמיד-חכם בשם גורונצ'יק. הוא סיפר לי כי יש לו בן בגיל 11, שלמה שמו, שהוא מוכשר ביותר, 'פצצת-כשרון'. בלילה אחד, כך סיפר לי, למד עמו מסכת שלימה, והוא זכרה אחר כך היטב.
זמן קצר לאחר מכן בא שלמה לישיבה. נער קטן-קומה, עילוי שבעילויים. הוא היה אז שנה לפני בר מצוה, אותה חגג בישיבה; היה זה דבר חסר תקדים.. שלמה ישב לידי. הוא היה צעיר ממני בכ-7 שנים. עם זאת, היינו בקשרי ידידות טובים עוד שנים ארוכות.
בהקשר אליו זכורני כי פעם מסר רבי ראובן כץ, רבה של פתח תקוה, שיעור בישיבה. שלמה הקטן, הטיל שאלה לחלל השיעור. ר' ראובן שמע את השאלה מגיעה מ'שום מקום', והתאמץ לחפש ולראות מהיכן היא באה. לבסוף איתר את הזאטוט... תגובתו היתה בהתאם לגיל השואל: נֶאֱמר, כך פנה אליו, 'וילך ראובן בימי קציר חיטים וימצא דודאים בשדה'; יש לשאול, אם ראובן היה חיגר, היאך מצא את הדודאים? שלמה: וכי מנין שחיגר היה? ר' ראובן: וכי מנין לך הנחות אלו שאתה שואל על פיהן?...
פעם נכנסתי לר' איסר זלמן, והוא אמר לי: היה כאן עתה שלמה גורן; יש לו בכף היד בבלי וירושלמי!
שלמה היה אחר כך הרב הראשי לצה"ל, הרב הראשי לתל אביב והרב הראשי לישראל, וחלקו עליו גדולי התורה מפני הוראותיו ופסקיו. עילוי גדול היה, וחבל שהגיע לידי כך. במשך שנים רבות הכרנו זה את זה ועבדנו יחדיו, כפי שאספר. הוא היה מגיע אלי הרבה בכדי להיוועץ עמי בנושאים שונים. כאשר הייתי מתעניין לאחר מכן, היה מתברר לי כי נהג ההיפך ממה שדיברנו... הוא היה טיפוס מאוד עצמאי, והדבר בלט באופיו.

[נראה שיש שם ט"ס והגרא"ז אמר 'גורונצ'יק' ולא 'גורן'].
הרב דב כהן היה אחר כך הרב הראשי לחיל האויר, כאשר הר' גורן היה הרב הראשי לצה"ל, ויש שם בספר כמה וכמה פרקים על תקופה זו, ביניהם דברים אודות הר' גורן.

[איש_ספר]

יש"כ לרבנים זאגער ואיש היה.

כיון דאיירין בעילuיותו של בעל נזר הקודש, שמעתי מן הזקנים כי כשיצא הספר, שחקו בישיבות למשבתו שתמה, כאן (למטה ד"ה ומאד פליאה) http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101053&&page=16 עמש"כ הרמב"ם, הולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך כהן גדול שקיבל את הדם וזרקו פסול וכו', ותמה המחבר, מה ענין כה"ג לכאן שהרי כהן הדיוט נמי, ובדק גם בדפו"י וסו"ד הניח דברי הרמ"ם בצע"ג ! ולפום חריפותיה לא חש שכוונת הרמב"ם 'כהן גדול' היינו כהן גדל גוף. יעו"ש.

[מאיר סובל]

כבר התבקשנו בתחילת האשכול לא לחרוג, אבל אם כבר הוסיפו בענין הגרא"ז ורש"ג, אענה גם ממה ששמעתי מפי עד, בחור מישיבת "מרכז הרב" בשעתו שהיה נכנס לשוחח בלימוד עם מרן הגרא"ז, ופעם נכנס ברגע שיצא משם הרש"ג, וראה את מרן הגרא"ז מוטרד מאוד.
ולפני שהתחיל לדבר עמו בלימוד פלט לו הגרא"ז משפט אחד על זה שיצא כעת: הוא לא עקום, הוא עגול לגמרי סיבוב שלם. [המעיד אמר לי את זה באידיש ואיני זוכר לצטט מילה במילה].

[כהן]

כיון דאיירין בעיליותו של בעל נזר הקודש, שמעתי מן הזקנים כי כשיצא הספר, שחקו בישיבות למשבתו שתמה, כאן (למטה ד"ה ומאד פליאה) http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101053&&page=16 עמש"כ הרמב"ם, הולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך כהן גדול שקיבל את הדם וזרקו פסול וכו', ותמה המחבר, מה ענין כה"ג לכאן שהרי כהן הדיוט נמי, ובדק גם בדפו"י וסו"ד הניח דברי הרמ"ם בצע"ג ! ולפום חריפותיה לא חש שכוונת הרמב"ם 'כהן גדול' היינו כהן גדל גוף. יעו"ש.

אי משום הא לא איריא ורבים וטובים דנו בזה עי' בהפרדס אייר תרצ"ז בעמ' 15 [לא מצאתי באוצר רק בהיברו] בהערת העורך שציין את קו' הנזר הקודש והביא מהאור שמח שהגיה ומהרי"ד מבוסטון שמצא גירסאות בזה עיי"ש [לא בדקתי בפרנקל]

[עשוי לנחת]

אכן שמעתי שרבים תמהו על הרמב"ם, וראה בפרנקל עוד נוסחאות, ואדרבה, שמעתי מת"ח גדול שציין לגאונותו של האור שמח שידע לחשוב בכיוונים חדשים בלי 'לתקוע' דעות בראש, ובעוד שכולם התקשו מה ענין כהן גדול לכאן [כפי שמשמע מפשיטות לשון הרמב"ם] דווקא האו"ש חידש שהכוונה לכהן גדול גוף.

[אביר]

אני לא מתכון לילך רכיל, אבל בידיעה אין המדובר על בת הגר"א קוטלר זצוק"ל
ואעפ"כ, לפנינו קטע ממכתב (שלא פורסם) של ר' אהרן לחמיו, אודות הצעת שידוך שהציע חמיו הגרא"ז לבתו של ר' אהרן. ר' אהרן מעלה פקפוקים שונים, ובסיום המכתב תמה למה לא יבוא ר' שלמה גורנצ'יק בחשבון.

תודה הרב אי"ס על הארה-הערה זו.
אאל"ט, מכתב זה מתוארך תש"ה, א"כ ברור שאין לומר שכבר שנתיים-שלש לפני כן - זמן האירועים המתוארים בספר - כבר הוצע לו השידוך עם גורן והשידוך ירד, כי אם כן לא היה שואל את חמיו אחרי שנתיים מה עם גורן למה לא יכנס לחשבון.

מנין לך תש"ה? [אם אין אתה אי"ס]
בטחון זה מנא לך? פוק חזי שהרבה שידוכים שהוצעו וירדו חוזרים ומציעים אותם לאחר שנה וק"ו לאחר ג' שנים
מידת הדיוק של ג' תוקפה בדיוק כמו ההיתר הידוע שלו, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באירועים ששחזר עשרות שנים אח"כ, ומספיק לקרוא את אשכול זה מתחילתו ולראות כמה בלבולים יש בדבריו, וכל חיבוריו מלאים בבוקה ומבלוקה. ולכן א"א בשום אופן להסתמך ולדייק לפי הסדר הנדפס מההקלטות שלו.
אני כשלעצמי לא מהסס לחשוב שהסיפור היה שחבר הציע לו שידוך של בת גדולים מבלי לשאול מראש ומעולם לא היה רצון מצד אותו גדול, וגורן ערבב עם סיפור אחר שאביו שאל את הא"א.

[איש_ספר]

אביר. המכתב האורגינל אינו בידי, יש לי צילום בלבד, ואיני יחיד בשמועתי.
אכן המכתב מתוארך משנת תש"ה.

[גוראריה]

אבל גור אריה, מה הקשר למשפחת גורונצ'יק?

בן למשפחה רוסית אמור לדעת שהורונצ'יק וגורונצ'יק חד המה

[זאגער ישן]

הנוסח "למה לא יכנס לחשבון" משתמע שלא דובר עליו מכבר, והוא שואל למה באמת לא.

[אביר]

הנוסח "למה לא יכנס לחשבון" משתמע שלא דובר עליו מכבר, והוא שואל למה באמת לא.

נשמט תיבה "למה לא יכנס כלל בחשבון"
המשמעות הפשוטה שהוא משיב להגרא"ז על מכתב שכתב לו שגורן אינו בא בכלל בחשבון והגר"א שואלו למה באמת לא, ושאלה כזאת שייכת גם על שידוך שהוצע שלוש שנים קודם וחזרו והציעו (אם באמת נכונים דברי גורן בסדר השנים)

[תוך כדי דיבור]

יש"כ לרבנים זאגער ואיש היה.

כיון דאיירין בעיליותו של בעל נזר הקודש, שמעתי מן הזקנים כי כשיצא הספר, שחקו בישיבות למשבתו שתמה, כאן (למטה ד"ה ומאד פליאה) http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101053&&page=16 עמש"כ הרמב"ם, הולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך כהן גדול שקיבל את הדם וזרקו פסול וכו', ותמה המחבר, מה ענין כה"ג לכאן שהרי כהן הדיוט נמי, ובדק גם בדפו"י וסו"ד הניח דברי הרמ"ם בצע"ג ! ולפום חריפותיה לא חש שכוונת הרמב"ם 'כהן גדול' היינו כהן גדל גוף. יעו"ש.

לא ברור כלל מה כאן השחוק ועל איזה משבת. אין זה צריך לפנים שלא מקובלנו בלשון חכמים הביטוי "כהן-גדול" במשמעות של כהן גדול-גוף. וכמדומני שלא נמצא כן בש"ס אפילו פעם אחת (ויש לשאול להכרם יהושע). ולכן מצד עצמו אכן הלשון לא נהירא (וממילא תמוה גם מה שהביא בזה 'עשוי לנחת'). ולו היינו יודעים שכך ממש יצא מלשון הרמב"ם, מילא, והיה לנו לדחוק ולתרצה (כמו שעשה בזה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ד סי' כ"ט פל"א) - אבל עיין ברמב"ם פרנקל על אתר שבאמת השמיטו מילה זו "גדול" מפני שאיננה בכת"י! וציינו שם לחבל אחרונים (הר המוריה, האור שמח ועוד) שכתבו שבאמת הוא ט"ס, הגם שיש שתירצו שהכוונה גבוה (ובסה"מ הביא מי שביאר דבא לאפוקי כהן ילד. והציץ אליעזר הנ"ל יישב דבאמת מיירי בכהן גדול כפשוטו! עיי"ש מה שביאר). וע"ע בלח"מ ומשנה למלך ושאר מפרשים שאין בהם שום זכר לעניין זה דמיירי בכהן גדול-גוף, לא בגירסתם ברמב"ם ולא בביאוריהם את דבריו.

והסליחה על ביטול שיחת זקנים זו...

[הראבד]

כבוד הלומדדים היקרים שליט"א

עם כל הכבוד לרב אלוף שלמה גורן, מעשיו וכו', כבר מנוחתו עדן בישיבה ש"מ.

מפורסם שיש חרם שלא לדבר על המתים [עי' ח"ח כלל ח']

גם לכל השיטות הכי קיצוניות בדבר מעשיו והשקפותיו של רא"ל ש"ג, היום כבר אין לו כח השפעה, ואף א' כבר לא ילמד ממנו איך להתיר ממזרים וכו',

וכאן הבן שואל: האם החרם הנ"ל אינו תקף בכאן???

זה ששנתיים לפני מותו הוא החליט לשכתב את הההיסטוריה וכו', וכו', או שכותבי הס' החליטו , אין איתנו יודע, עכ"פ זה מצדיק להטרידו ממנוחתו???? ולהילכד בחרם החמור הנ"ל???

מה ההלכה בדיוק, קטן שכמוני אינו יודע, אבל כמדומה שלמיחש מיהא בעי.

[אביר]

כבוד הלומדדים היקרים שליט"א

עם כל הכבוד לרב אלוף שלמה גורן, מעשיו וכו', כבר מנוחתו עדן בישיבה ש"מ.

אשרי הפורום שהראבד בתוכו
יגלה לנו רבנו, מה מדרגתו שם ועל יד מי מיסב

[לא באתי לחלוק עמך, רק הערתי על שנזהרת בהכרעת ההלכה "איני יודע וכו'" ואליו בדברים שבשמיא כתבת בפשיטות]

[הראבד]

כבוד הלומדדים היקרים שליט"א

עם כל הכבוד לרב אלוף שלמה גורן, מעשיו וכו', כבר מנוחתו עדן בישיבה ש"מ.

אשרי הפורום שהראבד בתוכו
יגלה לנו רבנו, מה מדרגתו שם ועל יד מי מיסב

בסה"ק מבואר [עי' הקד' שו"ת ברכת יוסף ידיד ח,ג ועוד] דגם רשעים, מ"מ שעסקו בתורה זוכים בסוף לג"ע, ושורש הדבר דמי שעסק בתורה זה לא הלך חינם, ולמעלה מחשיבים את עסק התורה יותר מהכל
והנה על רשעים גמורים כ' דלא יותר מיב' חודש,,,,

לא מן הראוי במחוזותינו להפסיק עם המושג של ביוזי הזולת גם אם זה לש"ש, כל שאין בזה תועלת?

[איש_ספר]

יש"כ לרבנים זאגער ואיש היה.

כיון דאיירין בעיליותו של בעל נזר הקודש, שמעתי מן הזקנים כי כשיצא הספר, שחקו בישיבות למשבתו שתמה, כאן (למטה ד"ה ומאד פליאה) http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101053&&page=16 עמש"כ הרמב"ם, הולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך כהן גדול שקיבל את הדם וזרקו פסול וכו', ותמה המחבר, מה ענין כה"ג לכאן שהרי כהן הדיוט נמי, ובדק גם בדפו"י וסו"ד הניח דברי הרמ"ם בצע"ג ! ולפום חריפותיה לא חש שכוונת הרמב"ם 'כהן גדול' היינו כהן גדל גוף. יעו"ש.

לא ברור כלל מה כאן השחוק ועל איזה משבת. אין זה צריך לפנים שלא מקובלנו בלשון חכמים הביטוי "כהן-גדול" במשמעות של כהן גדול-גוף. וכמדומני שלא נמצא כן בש"ס אפילו פעם אחת (ויש לשאול להכרם יהושע). ולכן מצד עצמו אכן הלשון לא נהירא (וממילא תמוה גם מה שהביא בזה 'עשוי לנחת'). ולו היינו יודעים שכך ממש יצא מלשון הרמב"ם, מילא, והיה לנו לדחוק ולתרצה (כמו שעשה בזה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ד סי' כ"ט פל"א) - אבל עיין ברמב"ם פרנקל על אתר שבאמת השמיטו מילה זו "גדול" מפני שאיננה בכת"י! וציינו שם לחבל אחרונים (הר המוריה, האור שמח ועוד) שכתבו שבאמת הוא ט"ס, הגם שיש שתירצו שהכוונה גבוה (ובסה"מ הביא מי שביאר דבא לאפוקי כהן ילד. והציץ אליעזר הנ"ל יישב דבאמת מיירי בכהן גדול כפשוטו! עיי"ש מה שביאר). וע"ע בלח"מ ומשנה למלך ושאר מפרשים שאין בהם שום זכר לעניין זה דמיירי בכהן גדול-גוף, לא בגירסתם ברמב"ם ולא בביאוריהם את דבריו.

והסליחה על ביטול שיחת זקנים זו...

ז"ל הרמב"ם

רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק א

והולכה שלא ברגל אינה הולכה, לפיכך כהן גדול שקיבל את הדם ועמד במקומו וזרקו למזבח נפסל הזבח.
אתה צודק שכ"ג במובן הזה אין לו חבר ולכן מסתברא שתיבת גדול הוא גליון פירוש שנכנס לפנים, אבל ברור שזה המובן. ואין מובן אחר ע"ד הפשט. ודברי הצי"א לא ראיתי. ובכל מקרה אם רבים דנו בפשט דברי הרמב"ם אזי גם קנאתם גם שנאתם אבדה...

[עשוי לנחת]

יש"כ לרבנים זאגער ואיש היה.

כיון דאיירין בעיליותו של בעל נזר הקודש, שמעתי מן הזקנים כי כשיצא הספר, שחקו בישיבות למשבתו שתמה, כאן (למטה ד"ה ומאד פליאה) http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101053&&page=16 עמש"כ הרמב"ם, הולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך כהן גדול שקיבל את הדם וזרקו פסול וכו', ותמה המחבר, מה ענין כה"ג לכאן שהרי כהן הדיוט נמי, ובדק גם בדפו"י וסו"ד הניח דברי הרמ"ם בצע"ג ! ולפום חריפותיה לא חש שכוונת הרמב"ם 'כהן גדול' היינו כהן גדל גוף. יעו"ש.

לא ברור כלל מה כאן השחוק ועל איזה משבת. אין זה צריך לפנים שלא מקובלנו בלשון חכמים הביטוי "כהן-גדול" במשמעות של כהן גדול-גוף. וכמדומני שלא נמצא כן בש"ס אפילו פעם אחת (ויש לשאול להכרם יהושע). ולכן מצד עצמו אכן הלשון לא נהירא (וממילא תמוה גם מה שהביא בזה 'עשוי לנחת'). ולו היינו יודעים שכך ממש יצא מלשון הרמב"ם, מילא, והיה לנו לדחוק ולתרצה (כמו שעשה בזה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ד סי' כ"ט פל"א) - אבל עיין ברמב"ם פרנקל על אתר שבאמת השמיטו מילה זו "גדול" מפני שאיננה בכת"י! וציינו שם לחבל אחרונים (הר המוריה, האור שמח ועוד) שכתבו שבאמת הוא ט"ס, הגם שיש שתירצו שהכוונה גבוה (ובסה"מ הביא מי שביאר דבא לאפוקי כהן ילד. והציץ אליעזר הנ"ל יישב דבאמת מיירי בכהן גדול כפשוטו! עיי"ש מה שביאר). וע"ע בלח"מ ומשנה למלך ושאר מפרשים שאין בהם שום זכר לעניין זה דמיירי בכהן גדול-גוף, לא בגירסתם ברמב"ם ולא בביאוריהם את דבריו.

והסליחה על ביטול שיחת זקנים זו...

צודק. וזה מה שכתבתי,

ובעוד שכולם התקשו מה ענין כהן גדול לכאן [כפי שמשמע מפשיטות לשון הרמב"ם] דווקא האו"ש חידש שהכוונה לכהן גדול גוף.

אכן מוזר מאוד לחשוב כהן גדול במובן של גדול גוף באשר דבר זה אינו מצוי, אבל דווקא זו היתה גאונותו של האו"ש שפירש כן באופן שמסתדר מצוין בדברי הרמב"ם.
ואגב, באור שמח אכן לא מופיע חידוש זה, ובפרנקל ציינו למקור אחר שמפרש כך ואינו תח"י, אך מ"מ שמעתי כן בשם האו"ש.

[מאיר סובל]

מה ההו"א להצמיד את הסיפור הראשון עם השידוך שדחה האמרי אמת, להצעה הכתובה במכתב הגרא"ק אחרי כמה שנים? הלא מסופר בתחילה על בת שיצאה בסופה לתרבות בלי יר"ש וכראייתו המרחיקה של האמרי אמת, וכי יש לגרא"ק כזו בת?
[ידוע למי כן היתה כזו בת, מגדולי ישראל שבירושלים. ואכ"מ].

[אוצר החכמה]

בסה"ק מבואר [עי' הקד' שו"ת ברכת יוסף ידיד ח,ג ועוד] דגם רשעים, מ"מ שעסקו בתורה זוכים בסוף לג"ע, ושורש הדבר דמי שעסק בתורה זה לא הלך חינם, ולמעלה מחשיבים את עסק התורה יותר מהכל
והנה על רשעים גמורים כ' דלא יותר מיב' חודש,,,,

בלי שום קשר לאף אחד, לרעיון שהבאת בשם השו"ת הנ"ל יש ראייה מהגמרא חגיגה גבי אחר, אבל מהגמרא שם גם מוכח שהיה הרבה שנים (עד זמן ר' יוחנן)

[הראבד]

בסה"ק מבואר [עי' הקד' שו"ת ברכת יוסף ידיד ח,ג ועוד] דגם רשעים, מ"מ שעסקו בתורה זוכים בסוף לג"ע, ושורש הדבר דמי שעסק בתורה זה לא הלך חינם, ולמעלה מחשיבים את עסק התורה יותר מהכל
והנה על רשעים גמורים כ' דלא יותר מיב' חודש,,,,

בלי שום קשר לאף אחד, לרעיון שהבאת בשם השו"ת הנ"ל יש ראייה מהגמרא חגיגה גבי אחר, אבל מהגמרא שם גם מוכח שהיה הרבה שנים (עד זמן ר' יוחנן)

לק"מ שאני התם ד"לא נכנס כלל לגהינם" ולא יכל להזדככך. עי' באור ישראל להגריס באריכות, וכעת אמ"א. אבל מי שכבר נכנס,,,,,

אין לו הרבה מה לעשות שם,,,,

[אוצר החכמה]

אחרי שנכנס ועלה עשן מקברו היה שם עד שר' יוחנן הוציאו.

[שבטיישראל]

הקריאה באשכול הנוכחי הזכיר לי ענין מאמרם ז"ל - "זקני עמי הארץ כל זמן שמזקינים דעתם מטרפת עליהם".

[מתפעל]

גור אריה,

אתה צודק, ועדיין אין זה אומר שהם קרובי משפחה.
אפילו אם לשניהם היה את אותו שם בדיוק. נכון?
אז מה הסיפור?

[שומר]

בספר על הרב מטשובין שהוזכר כתוב שהיתה שהיתה ידידות גדולה בין ר' משולם ראט לרב מטשובין שהחשיבו כאחד מגדולי הדור

[יחזקאל]

ולפני שהתחיל לדבר עמו בלימוד פלט לו הגרא"ז משפט אחד על זה שיצא כעת: הוא לא עקום, הוא עגול לגמרי סיבוב שלם. [המעיד אמר לי את זה באידיש ואיני זוכר לצטט מילה במילה].

ער איז ניט קרום, נאר אינגאנצן פארדרייט.

---

יש מי שיודע מה טעם מצא לנכון להתפלל בבימ"ד של הר' אהרעלך ?

[שומר]

חמיו הרב הנזיר גר בקרבת מקום זאת הסיבה

[איש_ספר]

חמיו הרב הנזיר גר בקרבת מקום זאת הסיבה

הרב הנזיר היה גר ברחוב עמוס או רחוב מלאכי, (בשכנות עם הגרמ"ד סאלאוויציק) וזה ממש לא קרוב לתו"א

[שומר]

אבל גם לא רחוק ראיתי כתבה נדמה לי בעיתון משפחה לפני כמה שנים אם מישהו מתולדות אהרן שכתב שהרב גורן בא להתפלל שם בגלל זה והרבי מתולדות אהרן אמר לחסידים להתעלם ממנו כלומר לא לפגוע בו

[איש_ספר]

אבל גם לא רחוק ראיתי כתבה נדמה לי בעיתון משפחה לפני כמה שנים אם מישהו מתולדות אהרן שכתב שהרב גורן בא להתפלל שם בגלל זה והרבי מתולדות אהרן אמר לחסידים להתעלם ממנו כלומר לא לפגוע בו

אדון שומר, הסוגיה פה היא לא תחום שבת, אם בן אדם הולך לבית כנסת מסוים וכדי להגיע אליו הוא מדלג על שבעים בתי כנסיות אחרים, אז יש סיבה לדבר.