המקובל הרב משה בן טוב זצ"ל

[יוסףלוי]

בא אליו ר' ___ טנג'י, ראש כולל משכן שלמה עם מזוזותיו, ויצא לו ע"פ האותיות שבעיה אלמונית באה לו על זלזול/"הקפדה" על הרב שך, וביקש מחילה מהרב שך ונעלמה הבעייה.

[גמזו לטובה]

(לגבי חתנו החבד"י. עכשיו אני מבין למה ראיתי בסוכתו, את תמונת הרבי מחב"ד לצד רבנים ליטאים, אם זכרוני לא בוגד בי גם תמונת הרב שך זצוק"ל התנוססה שם).

למה כוונתו? מה הקשר בין הרב שם טוב לציבור הליטאי? ועאכו"כ מה לחסיד חב"ד עם תמונות שכאלו? הסבר!

א. לא התכוונתי יותר מכך שעכשיו מובן לי למה התנוססו זה לצד זה רבנים מחוגים קוטביים ומנוגדים לחלוטין. לא יודע אם היה לו קשר מיוחד עם הציבור הלטאי, אבל הסתובבו אצלו מכל החוגים.

ב. בעיני כל ת"ח ההוגה יומם וליל חשוב מכל יודעי ח-ן [במונח הבנקאי]. (וח"ו אין בכוונתי לנשוא האשכול שהיה צדיק גדול).

ג. אגב אורחא נזכרתי במופת מדהים של אחד מיודעי ח-ן המפורסמים בדורנו, וגופא דעובדא הכי הוה: בעל מסגריית אלומיניום קטנטנה הגיע לבקש את ברכתו של מקובל פלוני, הרב כמובן האציל מברכותיו. מאז החל הרב לשלוח אנשי עסקים נוטלי ברכותיו ומבקשי עצתו שיקנו סחורה לפרוייקטים של בנייה אצל בעל המסגרייה דנן, וכך התברכו עסקיו ומסגריית האלומיניום גדלה וגדלה. לאחר תקופה המקובל דנן החליט לבנות מרכז רוחני במדינת... וביקש מבעל המסגרייה שיתרום את כל האלומיניום וכן את עבודת התתקנה של האלומיניום, בעל המסגרייה הסביר למקובל שאין באפשרותו לעמוד בכך (כמות הסחורה, השינוע חמדינה ההיא וכו' וכו') , והוא עלול לקרוס מהוצאה זו. לאחר תקופה לפתע פחתו מספר ההזמנות מהמסגרייה, ובעל המסגרייה התחיל לצמצם את עסקיו וזר לגודלו המקורי, ויהי לאות ולמופת. וד"ל.

[רחמים]

זה ציטוט מכאן http://dorvador.org.il/?page=about_harav
"עם זאת חובה לציין שמתוך מאות סיפורים ועובדות שהצטברו התברר שהרב בעצם לא היה זקוק להתבוננות במזוזה כדי לקבוע הערכת מצב רוחנית, רפואית או כלכלית. פעמים רבות הגיעו אל הרב אנשים ללא מזוזות והרב ניתח את בעייתם וקבע את הפיתרון. פעמים רבות הסתכל על האדם – ללא מזוזות, באקראי –וכבדרך אגב פרש לפניו את תולדות חייו על עליותיהם ומורדותיהם.
בהתבוננותו במזוזות היתה לרב מטרה: להעצים את ערכה של המזוזה; לגרום שאנשים יתייחסו אליה בחרדת קודש, כפי הראוי למעלתה. הוא סבר שכשיראו וישמעו שבאותיותיה נרמזים כל הקורות אותם, יקפידו יותר על כשרותה והידורה – דבר שבסופו של דבר יקרין גם על איכות חייהם, כפי שאכן הוכח הדבר אין ספור פעמים!
במובנים מסויימים – כך ניתן לומר – היתה המזוזה הסוואה לראייתו הרוחנית של הרב. הוא השתמש במזוזה כדי לצמצם את ההתפעלות מהשקיפות בה נראו לפניו בני האדם. היה כאן מעשה הסתר של כוחות נדירים ויחודיים."

מה שמלמד שכוחו היה כללי בהבנת נפש האדם ולא קשור דווקא למזוזה.

[בר ששת]

לגבי השם דוד ומשה יש דעות חלוקות מהו. יש אומרים שנקרא כן ע"ש שני צדיקים וכדי להפריד בין הדבקים קראו לו כך. י"א ש'ומשה' זה כינוי חניכתו וכו' וכו'

כיוצא בזה יש גם במשפחת אבוחצירא המעטירה - האדמו"ר רבי ישועה ורחמים שליט"א.

לגבי השם דוד ומשה יש דעות חלוקות מהו. יש אומרים שנקרא כן ע"ש שני צדיקים וכדי להפריד בין הדבקים קראו לו כך. י"א ש'ומשה' זה כינוי חניכתו וכו' וכו'

אין להביא ראיה מ'ישועה ורחמים' שכן זה נקרא ע"ש מעשה. שאביו ר"מ, הבטיח לאמו - זוגתו השניה - בן זכר. והיה זה בבוקר בעת שישב על מיטתו ואמר את התפילות שקודם התפילה. ובאה אצלו בדיוק כשעמד במילים "פקודת ישועה ורחמים משמי קדם". (כפי שסיפר הר"מ לאחד הצדיקים ששאלו לפשר הווא"ו הזו).