חיס כתב:מחולת המחנים כתב:
אגב האם יש למישהו פרטים על אחיו, ממלא מקומו של אביהם, רבי ראובן דוד בורשטיין אב"ד קאמניץ,בעל חידושי הרד"ך, שנעקה"ש (כנראה) בימי השואה.
ראה בהקדמת ספרו "דברי רד"ך" .
בספר זיכרון לקהילת אוגוסטוב והסביבה, עמוד 108 כתוב שנספה בשואה הי"ד.
וכן מצאתי במאגר המרכזי ביד ושם
http://db.yadvashem.org/names/nameDetai ... anguage=iw
שאלתיאל כתב:בזכרונתיו של ר' אלתר פרלמן כותב בשם ר' משה קלריס. האו"ש גדול שבגדולים שבחו"ל והטאבריגער רב בארץ ישראל!
רב פעלים כתב:רואה האורות הקדוש כתב:ט. לא ניתן לדון בנושא כולו, מבלי להזכיר גם את הרב יצחק ריף הי"ד, מהמובהקים שבתלמידי הרב בורשטיין בתקופתו ב'מרכז הרב', ומי שהעלה על הכתב חלק משיעוריו שנדפסו לימים בספר 'נר אהרן', ואף אירגן בישיבה מדי שנה ערב לימוד בליל היארצייט של הרב בורשטיין.
שלושה תלמידים היו שותפים בהעלאת שיעורי הרב מטבריג המופיעים ב"נר אהרון": הגאון הרב אליהו יצחק פריסמן זצ"ל, הגאון הרב יצחק זונדל ריף זצ"ל הי"ד והגאון הרב שמואל אהרן יודלביץ זצ"ל (ה"מעיל שמואל").
אביא כאן מעט מתולדות הרב פריסמן והרב ריף הפחות ידועים מה"מעיל שמואל" (שחיבר גם את "החשמל לאור ההלכה") שהרב נריה הקדיש להם פרקים ב'בשדה הראי"ה' ("מבני העליה" על הגרא"י פריסמן ו"נר לאחד" על הגרי"ז ריף):
הרב פריסמן הגיע ל"מרכז הרב" מישיבת טלז והיה מבחירי התלמידים וכונה "העילוי מריטובה" או בפשטות "אליהו ריטובר". כשעזב את הישיבה, ליווה אותו ראש הישיבה, הגאון הרב יוסף יהודה לייב בלוך זצוק"ל, כבוד שמעטים זכו לו. ב"מרכז הרב" נחשב לתלמיד המובחר ביותר. הרב מטבריג אמר עליו שהוא היחיד שמבין את כל דבריו בשיעור. יש לציין שהרב מטבריג הכיר את משפחת פריסמן מהשנים שבהם כיהן כראב"ד ריטובה, ואביו של ר' אליהו יצחק, אליעזר זאב, היה ממצויני ישיבות סלבודקה וטלז והיה מהפעילים הבולטים למען א"י בריטובה ומורשה קק"ל. ר' אליהו יצחק היה מעשרת הראשונים שנבחרו בידי מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל להיות במערכת "מכון הארי פישל לדרישת התלמוד" שהקים הרב קוק (ע"ש הנדיב ישראל אהרן פישל ז"ל), ומראשוני מפעל "האנציקלופדיה התלמודית", וכן היה במערכת "הלכה פסוקה" ב"מכון למשפט התורה" שהקים מרן הגרי"א הרצוג זצ"ל ופעל במסגרת המכון לדרישת התלמוד. היה מבאי ביתו של מן הגרצ"פ פרנק זצ"ל והיה שותף בעריכת כתבי. הגרצ"פ מזכירו כמה פעמים בספריו ומכנהו 'הגר"א פריסמן'.
הרב ריף הגיע מישיבת סלבודקה (ישיבת "כנסת ישראל" שהמשכה בישיבת חברון). מעשרת התלמידים הראשונים של ישיבת "מרכז הרב". בתרצ"ו מונה לרבנות זאגר ישן במקביל לאביו, הגאון הרב ישראל ריף זצ"ל, חתן הגאון הרב רפאל שפירא זצוק"ל שהיה חתנו של מרן הגאון הנצי"ב מוולוז'ין זצוק"ל, שכיהן כרב זאגר חדש, והו מילא את מקום חותנו, אבי רעייתו לאה, הגאון הרב טודרוס הלוי לוקשצאן זצ""ל, כיהן כרבה של זאגר ישן. ר' יצחק זונדל נספה בשואה עם הוריו ועוד בני משפחה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 412 אורחים