עמקן כתב:היא שיחתי כתב:יש לו חתן בשם פוטאש כמדומני
שמעתי שרח"ז לא הגיע להחתונה ההוא משום שלא היה מרוצה מהשידוך.
אגב, האבא של פוטאש הוא יעקב מהשיר של ר' יו"ט עהרליך.
ישבב הסופר כתב:ר' יעקב פוטש למד קודם מלחה"ע בישיבתו של האדמור רבי משה'לי מסטאלין הי"ד, וכן רבי יו"ט עהרליך. ואח"כ גלה ר' יעקב לאוזקביסטאן, ורי"ט לעיר סאמרקאנד. אחרי המלחמה הם נפגשו שוב. הם היו ידידים נאמנים שהתגוררו ביחד בוויליאמסבורג, והתפללו בבית כנסת של חסידי סטולין שם. בחתונת ר' יעקב חיבר ריט"ע את השיר. אני כותב מזיכרון, יתכן שטעיתי בפרטים מסויימים.
מיללער כתב:האם יש מי שיודע פרטים על ר' יחיאל דוד מאגנעס אב"ד ק"ק בני יעקב בשיקאגא חותנו של הגר"ח צימרמאן?
היא שיחתי כתב:יש לו חתן בשם פוטאש כמדומני
ויש לו עוד חתנים
אחד מבאי הפורום שלי לי שיש לו בן ר' אברהם יצחק
איש.dot כתב:שמעתי כי פעם התבטא הגרח"צ אודות שיטת החזו"א בקו התאריך (אולי היה זה כשראה את קונ' ח"י שעות) "גדול לא צריך להבין בכל דבר", או "גדול לא צריך לעסוק בדברים שהוא לא מבין בהם רק מכיון שהוא גדול". ויבואו המעירים והמהירים ויאירו.
אודות יחסי הגרח"צ-הרבי מליובאוויטש, כידוע לי הי' זה רק בגדר חברות תורנית, היינו שמצא בו דמות בעל שיעור קומה לדבר עמו בלימוד, ולא שהתבטל אליו כחסיד, אמנם החזיק מאוד מגאונותו והיה מגיע אליו רק בשביל ריידן. ושמעתי גם שלכן מזכירו של הרבי, הרב חודקוב, לא חיבב את הגרח"צ. בשם החוזר הרי"כ שמעתי שפעם התקשר הגרח"צ לרב חודקוב הנ"ל בארבע בלילה וביקש להעביר מסר דחוף לאדמו"ר. אחרי בירור קצר אמר הגרח"צ כי הלילה קיבל מכתב מהרבי (אודות קו התאריך או אודות נקודות לימוד בקדשים, אינני זוכר) וכשסיים לעיין בו הוכרח לאמר לו כי "הלובביצ'ער רבי הינו גאון עולם". ויבואו המעירים והמהירים ויאירו.
תוך כדי דיבור כתב:אם דומה הרב וכו' ואם... בקיצור דווקא בשביל להכיר גדולתו לאלו שלא ידעוהו לא צריך ולא כדאי לכתוב כל דבר שיש בראש.
תוך כדי דיבור כתב:יש הבדל בין "האחרונים", הרדב"ז וכיו"ב שלגביהם מסופר כאן שהתבטל הגרא"ח, לבין אחרוני דורותינו, שלגביהם מסופר כאן...
איני יודע מה אפשר לומר, מדוע מספרים כאן את כל הסיפורים הללו שאין בהם לשבח וכו' (מה שסיפר רבטוב מהנסיעה ברכבת מזכיר מאד - במחילה רבתא - סיפור נפוץ על המלכה הבריטית שהגיע לבקר במוסד מסויים, ואמרו לה שם, מי יימר שאתם הנורמלים, דילמא להיפך, והשיבה, דילמא ודילמא, אבל אנחנו הרוב). אם דומה הרב וכו' ואם... בקיצור דווקא בשביל להכיר גדולתו לאלו שלא ידעוהו לא צריך ולא כדאי לכתוב כל דבר שיש בראש.
כלבאשבוע כתב:תוך כדי דיבור כתב:אם דומה הרב וכו' ואם... בקיצור דווקא בשביל להכיר גדולתו לאלו שלא ידעוהו לא צריך ולא כדאי לכתוב כל דבר שיש בראש.
דברי אמת.
ואסתפק בזה
מיללער כתב:http://kevarim.com/rabbi-shlomo-zimmerman/
מצבת רבי שלמה צימרמאן העילוי מקרעמענטשוג דודו של הגר"ח בעיר לאס אנג'לס
איש.dot כתב:שמעתי כי פעם התבטא הגרח"צ אודות שיטת החזו"א בקו התאריך (אולי היה זה כשראה את קונ' ח"י שעות) "גדול לא צריך להבין בכל דבר", או "גדול לא צריך לעסוק בדברים שהוא לא מבין בהם רק מכיון שהוא גדול". ויבואו המעירים והמהירים ויאירו.
קרישבסקי שנאור כתב:הרב יואל כהן סיפר שפעם ראה את ר חיים נאבק עם כושי.
מה אתם עושים, קראתי לעברו -סיפר ר יואל-
דאס איז דאך אסכנת נפשות, (זו סכנת נפשות)
וכי למה שאפחד ממנו השיב לי מייד,
ער איז דאך אן עם הארץ (הוא הרי עם הארץ)
זרע הארץ כתב:דעתו של הגר"ח זצ"ל היתה כי יש להחמיר בתחומי הר הבית כשי' הרדב"ז שהכותל הוא קיר העזרה.
דרומי כתב:כידוע היה מדבר בלימוד עם האדמור מחבד. ומספרים עליו שכאשר היה רואה שעומדים על פתחו של האדמור כל מיני סוגים של אנשים לקבל עצתו וברכתו וכו', היה מתרעם עליהם ואומר: תפסיקו להפריע לו עם השטויות שלכם, תנו לו ללמוד...
נשר כתב:שמעתי סיפור יפה מבתו שתחי',
פעם אחת לפני הקידוש הוא ראה שאין לפניו "זמירות", וביקש להביא לו את הנוסח כדי שיוכל להגיד מתוכו את הקידוש, שאלו אותו, אתה שבקי בכל כל הרבה חלקים מהתורה, לא יודע קידוש בעל פה?
ענה ר' חיים - אני משקיע בדברים שאם אני לא יזכור אותם אף אחד לא יזכור אותם, אבל את הקידוש תמיד יהיה מי שיזכור..
רבטוב כתב:הי' זמן שהוציא לאור ספרים . למשל את הג' כרכים הגדולים ישועות יעקב -לעמבערג הוא הוציא לאור . וכמובן הפסיד את כל ממונו וממון אחרים .הוא הי' עילוי נפלא והמציאות לא היתה נר לרגליו .אספר סיפור שהי' לי איתו נסענו קבוצת אברכים ברכבת ללווית העילוי הצדיק ר' שלמה שוסטער זצ''ל שהיתה בישיבת מיר בפלעטבוש וישבנו ביחד ודיברנו .וממולינו ישב הגרח''צ ואמרתי בקול רם כדי שישמע . שלעוליים אין מזל לא נעשה מהם משהוא ממשי . והגרח''צ שמע [כמו שרציתי שישמע] הוא קפץ ממש ממקומו כמי שנשכו נחש ואמר באידיש וועהר זאגט אז דיא עילויים האבען נישט קיין מזל . זייא האבען גראדע יא נאר דיא וועלט האט נישט קיין מזל נהנה צוא זיין פין דיא עילויים וואלטען זייא געהאט מזל וואלטען זייא נהנה געווען פין דיא עילויים .ונח דעתו ב''ה .חבל חבל הי' בעצם אדם טוב וידע הכל היסטורי' ומה לא -ראיתי פעם איך התקוטט עם ידיד נעוריו ר' יודעל גראדנער -גרשוני חתן ר' אליעזר סילבר מסינסינעטי בחנות ספרים באיס-סיידט . הי' מה לשמוע
בקיצור היו ימים חבל על דאבדין
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: עתניאל בן קנז ו־ 319 אורחים