פורום אוצר החכמה

נתעוררתי בליל שבועות האם יש להדליק כמנהג המקובל נר על כל אחד מבני הבית (אע"פ שזה מנהג נאה מ"מ אין לו מקור )ביו"ט שאין להדליק אלא לצורך יש לדון האם זה צורך ואם נאמר משום ריבוי אורה נחשב צורך הרי בימינו שיש חשמל אין ניכר אור הנר ואולי המניחים את הנרות במקום מרכזי יש בזה כבוד יו"ט ונחשב לצורך אולם בביתי מניחים במקום פינתי מחשש סכנה ודיינו בשתי נרות שהם עיקר הדין אבל להוסיף במקום שאין חיוב ולהיכנס לשאלה של איסור? לכן נהגתי בשתי נרות בלבד אשמח לדעת מה סוברים חכמי בית המדרש

מדבר כתב:נתעוררתי בליל שבועות האם יש להדליק כמנהג המקובל נר על כל אחד מבני הבית (אע"פ שזה מנהג נאה מ"מ אין לו מקור )ביו"ט שאין להדליק אלא לצורך יש לדון האם זה צורך ואם נאמר משום ריבוי אורה נחשב צורך הרי בימינו שיש חשמל אין ניכר אור הנר ואולי המניחים את הנרות במקום מרכזי יש בזה כבוד יו"ט ונחשב לצורך אולם בביתי מניחים במקום פינתי מחשש סכנה ודיינו בשתי נרות שהם עיקר הדין אבל להוסיף במקום שאין חיוב ולהיכנס לשאלה של איסור? לכן נהגתי בשתי נרות בלבד אשמח לדעת מה סוברים חכמי בית המדרש

לכאורה אם אין שום תועלת והנאה בנרות שבת, זה קרוב להיות ברכה לבטלה. אולי עדיף למצוא פתרון להדליק במקום האכילה.

אותה שאלה ישנה לגבי מנהג הדלקת נרות נשמה ביו"ט.
לי אמר מו"צ בק"ס שאדליק בחדר חשוך אם תהיה לי הנאה ממנו דאל"ה הוי כנר של בטלה וצ"ע אם מותר להדליק.
ובאמת תמהתי בדבריו כי אם תוספת אורה מתירה הדלקה א"כ מאי גרע נר נשמה שעומד ליד כל הנרות.
ואי לא מהני כל הנרות שמדליקות הנשים מהיכי תיתי.

שטיינער כתב:

מדבר כתב:נתעוררתי בליל שבועות האם יש להדליק כמנהג המקובל נר על כל אחד מבני הבית (אע"פ שזה מנהג נאה מ"מ אין לו מקור )ביו"ט שאין להדליק אלא לצורך יש לדון האם זה צורך ואם נאמר משום ריבוי אורה נחשב צורך הרי בימינו שיש חשמל אין ניכר אור הנר ואולי המניחים את הנרות במקום מרכזי יש בזה כבוד יו"ט ונחשב לצורך אולם בביתי מניחים במקום פינתי מחשש סכנה ודיינו בשתי נרות שהם עיקר הדין אבל להוסיף במקום שאין חיוב ולהיכנס לשאלה של איסור? לכן נהגתי בשתי נרות בלבד אשמח לדעת מה סוברים חכמי בית המדרש

לכאורה אם אין שום תועלת והנאה בנרות שבת, זה קרוב להיות ברכה לבטלה. אולי עדיף למצוא פתרון להדליק במקום האכילה.

באמת כל שבת מדליקים גם את החשמל ואז אין חשש והחשש רק ביו"ט שלאחר השבת ובענין הברכה לבטלה שתי הנרות מונכים בפמוטים וחשבתי שבהם יש כבוד יום טוב מה שאין כן באחרים שבביתי מונחים ללא פמוטים ולגבי מה שכתבת להניח במקום שאוכלים גם בזה יש לדון שהרי אין צריך כלל מכיון שהחשמל כבר דולק

ישראל הר כסף כתב:אותה שאלה ישנה לגבי מנהג הדלקת נרות נשמה ביו"ט.
לי אמר מו"צ בק"ס שאדליק בחדר חשוך אם תהיה לי הנאה ממנו דאל"ה הוי כנר של בטלה וצ"ע אם מותר להדליק.
ובאמת תמהתי בדבריו כי אם תוספת אורה מתירה הדלקה א"כ מאי גרע נר נשמה שעומד ליד כל הנרות.
ואי לא מהני כל הנרות שמדליקות הנשים מהיכי תיתי.

נראה שסובר שתוספת אורה לא בדוקא אלא כל שיש בו תוספת חשובה וסובר שבכל נר יש חשיבות ונוי וזה דוקא במדליק לכך אך נר נשמה ודאי אינו מדליק לכך לכן צריך תוספת ממשית באור

אם הקילו הפוסקים בדיעבד עכ"פ (ללא צירוף שיטת הרמב"ם) גבי נר נשמה משום כבוד אבותיו נראה דה"ה גבי נר לכל אחד.
( הרי ע"כ הטעם להדליק לכלא חד אינו משום תוספת אורה בחדר.)

אותו ספק יש על נר ההבדלה, אם יש להדליק במיוחד להבדלה או שיש להשתמש בנרות שהודלקו לכבוד יו"ט בשביל שלא להדליק אש לכאו' לחינם.

מורה צדק כתב:אותו ספק יש על נר ההבדלה, אם יש להדליק במיוחד להבדלה או שיש להשתמש בנרות שהודלקו לכבוד יו"ט בשביל שלא להדליק אש לכאו' לחינם.

נר הבדלה נראה שיותר יש סברא לאסור שהרי אין בו צורך כלל כיון שיכול להשתמש בשל יום טוב אך בנר של יום טוב יש צורך שרוצה להדליק נר לכל אחד רק השאלה אם דבר זה נחשב צורך שמותר בגללו להדליק