פורום אוצר החכמה

האם יש איסור סתם יינם ביין קפוא שנגע בו גוי?
יש לי בזה כמה צדדים לכאן ולכאן, אך ברצוני לשמוע ראשית את דעת כת"ר.

למה שיהיה שונה מדין יין שנקרש המבואר בשו"ע?

האם כתר"ה רוצה לדמותו ליין מבושל?

יש איזה יין שבשלבי הכנתו הוא קפוא?
מישהו זוככר כזאת?

לכא' צריך להיות מותר מכיוון שא"א לנסכו, ואין חשש שמא ישכשך, [ועיין יו"ד קכ"ד סעי' י"ג, ועיין עוד שם סעי' י"ז בשו"ע שכ' ושכשכו, וכ"ה בסעי' י"א שצריך שיגע וישכשך].
(בבקבוק סגור בלא"ה כמדומני שמותר [עיין יו"ד ק"ל סעי' א' ושם בעי' חותם בתוך חותם משום דלא מהימן אבל בלא זה אין איסור משום הטלטול).
ואם איירי' הכא ביין נסך יש להעיר ל]י שראיתי טועים בזה, ישראל שמארח גוי בביתו נהוג שהישראל מוזג לו [בכל מיני טצדקי] אמנם לא מקפידים כשבאים למזוג פעם שניה [מצוי בליל הסדר] שלא יהיו משקים בכוס טופח ע"מ להטפיח,
ואם יש נאסר היין שבבקבוק [עיין סי' קכ"ו סעי' ה' וברמ"א שם וש"ך שם ס"ק י"א ועיין יד אפרים שם].

לבב כתב:יש איזה יין שבשלבי הכנתו הוא קפוא?
מישהו זוככר כזאת?

ישנו מיץ ענבים שמובא לארץ כתמציות ומוסיפים בו מים לפני המילוי בבקבוקים.

מורה צדק כתב:

לבב כתב:יש איזה יין שבשלבי הכנתו הוא קפוא?
מישהו זוככר כזאת?

ישנו מיץ ענבים שמובא לארץ כתמציות ומוסיפים בו מים לפני המילוי בבקבוקים.

לא יודע למה אתם חותרים אבל יש צורה של הפסקת התסיסה של היין על ידי קירור.

א] ביין שנהיה קרח, דן בזה חד מגדולי הראשונים רבינו שמחה ב"ר שמואל ודבריו הובאו באריכות באור זרוע בע"ז סי' קסה ובשו"ת מהר"ם מרוטבורג סי' שיז, ובמהר"ח או"ז סי' ט', שהאריך מאוד בענין יין שנהיה קפוא, שלגבי טומאת משקין הדין הוא שאם אינו טופח ע"מ להטפיח בטל מתורת משקה עד שיימוחו, וכתב דה"ה לענין סתם יינם.

עוד טעם כתב האו"ז בשם ר' שמחה, שאין דרך ניסוך בכך.

והביא דיש מי שרצה לומר דעיקר איסור יין נסך ע"י שכשוך, "גם אני הייתי תופסו כך אבל אין בידי ראיה ברורה, ותו דבכל דוכתא מפיק להו תלמודא בלשון מגע".

הרי שכל הדרכים שהובאו בדבריכם הנ"ל כבר כיונו לסברות הראשונים ז"ל.

ונראה לי נפ"מ בין הדרכים, במקרה שהיין שנגלד יש בו טופח ע"מ להטפיח [כגון "ברד"] דלא בטל מתורת משקין , אבל מ"מ יתכן דכבר אין דרך ניסוך בכך. [ויש לעיין האם האי "ברד" לא נקפא לגמרי, או שהוא נקפא ורק במגעו באויר מתחמם בקלות, והנפק"מ אם כולו נחשב משקה או רק המשקה הטופח שהוא בעצם טיה שחזרה ונימוחה].

ועוד נפ"מ, אם הגוי התייחד עם יין קפוא, דאף דמצד מגע אין לאסור שאין דרך ניסוך בכך, מ"מ אולי יש לחוש שמא יחממו במיקרוגל כדי לנסכו ויחזור ויקפיאנו, אבל לפי הטעם שבטל מתורת משקה אין לחוש.

ב] עוד יש לומר נפ"מ, אם נימא דבחשב עליו למשקין יש לו תורת משקין, וע"ד המבואר בתוספתא טהרות פ"ג מ"ב ביין שנקרש ע"ש, ועי"ש באו"ז שהביא להקשות וכי גרע גלד משלג שלא היה עליו תורת משקה מעולם ואעפ"כ ע"י מחשבה מטמא טומאת אוכלין, כ"ש גלד , ואח"כ כתב דסתם יין שנגלד מחשבתו עליו שיהיה בו תורת משקה, והמשיך דא"א לעשות מקוה מגלד אפי' למ"ד דאפשר לעשות משלג. ואין דבריו מובנים דסותר את עצמו לכאורה, כמובן, ובאו"ז של מכון ירושלים כתבו דכנראה יש חיסרון בדבריו וכונתו דגליד עדיף משלג דלא נחתא ליה תורת טומאה גם בחשב למשקין. ולפי הפירוש שלהם שאני נגלד מנקרש, דבנקרש מבואר להדיא בהמשך האו"ז דבחשב למשקין יש בו משום מגע גוי, ודו"ק. [ועי' ביו"ד סי' רא סל"א שמותר לעשות מקוה משלג,ומים שקפאו, ועי' באג"מ או"ח ח"ב סמ"ב ויבי"א ח"י יו"ד סי"ט שנחלקו בקרח מלאכותי].

ודנו הפוסקים ביין קפוא, קרטיב ואיגלו ממיץ ענבים, אם דינו כאוכל או כמשקה, ואם ברכתו בפה"ג, ודימהו בבאר משה ח"א סי"א לשלג שחישב עליו למשקין, ולכאורה יש לדון אם באמת גם בזה גליד גרע משלג. ועי' באמת לאחיו הגאון בבצל החכמה ח"ג קטו שנכנס לחילוקים בזה.

ועוד נפ"מ, אם הגוי התייחד עם יין קפוא, דאף דמצד מגע אין לאסור שאין דרך ניסוך בכך, מ"מ אולי יש לחוש שמא יחממו במיקרוגל כדי לנסכו ויחזור ויקפיאנו, אבל לפי הטעם שבטל מתורת משקה אין לחוש.

מדוע אין לחוש הרי כשיחממו יחזור אליו תרת משקה [ולא מסתבר שמכיוון שאין כאן יין לפנינו לא גזרו דזיל בתר טעמא ואם חוששים שמא יחממו אף אם בטל מעליו תורת משקה איכא למיחש.]