זהות בעל ספר הקנה

[מאיר בן אבי]

שלום, אני מחפש מקור מי כתב את ספר הקנה והאם יש מהדורה חדשה שלו, הגר"א בברק השחר קהלת מביאו אך לא מפרט מיקום, היכן ניתן להשיג פרטים אודותיו,
בכבוד רב
מאיר בן אבי

[תורה תמימה]

לעת עתה מצאתי זאת מהרב משה צוריאל במבוא לספר מצודת דוד לרדב"ז
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =1&hilite=

[צביב]

שמעתי פעם רבי אביגדור מפראג

[הוגה]

ראה במפעל הביבליוגרפיה כאן, http://aleph.nli.org.il/F/TRMH3RMKLIKN4 ... format=999

ואם אתה חסום, אני מעתיק:

‫ כותר אחיד ‬ ‫ ספר הקנה . ‬
‫ כותר ‬ ‫ ספר הקנה ‬
‫ המשך כותר ‬ ‫ והוא ספר הפליאה (בפלאות חכמת מעשה בראשית), מפליאות החכמה אשר נתגלה ע"י אליהו ז"ל לאיש קדוש... והיה כמוס וחתום עד עתה שהובא לבית הדפוס ([על ידי] הישיש מוהר"ר שמעון במוהר"ר יהודא מק"ק קארעץ) בהגהה ובעיון... ‬
‫ כותר נוסף ‬ ‫ ספר הפליאה ‬
‫ מקום הוצאה ‬ ‫ קארעץ ‬
‫ מקום אחיד ‬ ‫ קורץ ‬
Korets
‫ מדפיס ‬ ‫ דפוס יאהן אנטאן קריגר ‬
‫ שנת הוצאה ‬ ‫ [תקמ"ד ‬
1784].
‫ פרט השנה ‬ ‫ ר’אשית ח’כמה ק’נה ח’כמה ו’בכ’ל ק’נינך ק’נה ב’ינה ‬
‫ תאורת ‬ ‫ [2], קיא דף. 2°. ‬
‫ הערות ‬ ‫ כולל ביאור לפרשת בראשית בלבד. ‬
‫ דף [2, א]: "יגענו ומצאנו שנים ושלשה ספרי הקנה שהי’ בחזקת מוגהים... וע"פ הספרים האלה הוגה ספר הקנה הלזה". ‬
‫ דף [2, ב]: "הקדמת ספר הפליאה. אמר אלקנה בן ירוחם בן אביגדור ממשפחת רם... שבא אליהו ז"ל... ולמד עמי סודות הרבה... על דרך קבלה אמיתית ולמד עמי כל סוד מעשה בראשית הנסתר וכל מעשה המשכן והקרבנות והמועדים והמצות ורמזי מצות ומדות של מעלה ושל מטה ושיעור קומה... ובזה אבא... לבאר... סודות שקבלתי". ‬
‫ בהוצאה הבאה, פרזעמישל תרמ"ד, באו הוספות בחלק מן הספר. ‬
‫ על הספר ועל המחבר, שהוא גם מחבר ספר הקנה, עיין: י. צינברג, תולדות ספרות ישראל, ב, מרחביה 1956, עמ’ 209-213; ‬
G. Scholem, Major trends in Jewish mysticism, New York 1946, p.211.
‫ ובמקורות שצויינו שם, עמ’ 400. ‬

[חכם באשי]

היחוס לר' אביגדור קרא, אין לו על מה לסמוך.
כיום מקובל במחקר, שמחבר ספרי 'הפליאה' ו'הקנה' פעל בגבולות הקיסרות הביזנטית, ושמא בצפון יוון, במחצית הראשונה של המאה ה-15 (רי-רנ), ואפילו מעט מאוחר, באמצע אותה מאה. ראה: מ' קושניר-אורון, ה'פליאה' וה'קנה' - יסודות הקבלה שבהם, עמדתם הדתית חברתית ודרך עיצובם הספרותית, ע"ד, ירושלים תשמ, עמ' 30-1; י"מ תא-שמע, 'היכן נתחברו ספרי הקנה והפליאה?', כנסת מחקרים, ג (איטליה וביזנטיון), ירושלים תשסו, עמ' 228-218.

[אב-י]

ראיתי בספר 'שערי בית המדרש' (הלכות ומנהגים על תפילת רבי נחוניא בן הקנה הנאמרת קודם ואחר הלימוד) ראיתי שכתב שם בהגה"ה מס' 4, שספר הקנה מיוחס לרבי אביגדור ב"ר יצחק

[יוסףלוי]

יש לו תיקון של 5 שנים להסתגר באותו חדר, ולעסוק רק בתורה ובתפילה ובטל היצה״ר.
שלשה נכנסו לחדר, רבי דוד אביחצירא הי״ד, רבי משה אתורג׳מאן וכמדומני רבי יחיא אדהאן. אחד פרש באמצע.

[צביב]

יש לו תיקון של 5 שנים להסתגר באותו חדר, ולעסוק רק בתורה ובתפילה ובטל היצה״ר.
שלשה נכנסו לחדר, רבי דוד אביחצירא הי״ד, רבי משה אתורג׳מאן וכמדומני רבי יחיא אדהאן. אחד פרש באמצע.

התיקון הוא 7 שנים
שבוע ראשון קשה
אחרי כן ארבעים יום להמשיך
וכך להמשיך ובשנה השביעית מבטל ממנו יצר הרע -יצא לחפשי
על רבי אלי' לופיאן זצל אמרו שעשה כן פעמיים

הסדר הוא כמו שאמר יוסףלוי
להתענות ולעסוק רק בתורה ובתפילה
כלומר לאכול לחם במים רק כפי הצורך
ולא לאכול דבר מן החי
[לענין פירות עיין בפנים - בספר הקנה בעניין תשובה כל המעשה]

[הוגה]

על רבי אלי' לופיאן זצל אמרו שעשה כן פעמיים

אתה בטוח?
נשמע לי מוזר מאוד

בכלל, כיצד התייחסו בספרי הקבלה האחרים לענין זה, אם בכלל ?

[צביב]

על רבי אלי' לופיאן זצל אמרו שעשה כן פעמיים

אתה בטוח?
נשמע לי מוזר מאוד

כמדומני שכתוב כן בתחילת ספר לב אליהו

על רבי אלי' לופיאן זצל אמרו שעשה כן פעמיים

נשמע לי מוזר מאוד

לא ישב בחדר לבד אבל נזהר מאכילה יתירה ומדיבורי חולין

[הוגה]

טוב נו, כך מסופר על כל צדיק מתחיל, השאלה אם הגרא"ל זצ"ל נהג כך בעקבות ספר הקנה.

[יורה דעה]

ספר הקנה
בין הסכמות הרבנים להדפסת הספר, במהדורה שיצאה בשנת תרמ"ד, אנו מוצאים את הסכמת הרב משה אוסטריר, זקן וישב בישיבה בבית הכנסת הגדול דקרתא קדישא בראד, והוא מספר לנו עדות קודש הקודשים האר"י הקדוש, זה לשונו: הספר הזה הקנה, הוא קנה חכמה קנה בינה, וכבר העיד עליו ק"ק האר"י זצלה"ה שהוא קבלה אמיתית, התורה וכל דבריו ברוח הקודש נאמר.. יש בו דברים לפלאים בנגלה ובנסתר, והולכים בו אחר המראה אשר זכה לראות מעולמות העליונים.. וזכות אבותיו מסייעתו שהוא ממשפחת התנא רבי נחוניא בן הקנה.

יש להסיק אם כן, כי מדובר במי שנפתחו השמים לפניו, וראה מראות אלקים. אך הרמ"ק בספר "שיעור קומה" (דף פ ע"א), ערער על אמינותו ובקיאותו, והוא אינו בוחל מלהקניטו, ודבריו נחרצים:

והנני בא לו מהמארב ואומר, מאין לו להאמין שהיה.. כי אחר שלא נכתב בתורה אלא מה שהוא רוצה לדרוש בפסוקים.. כי אין ראוי שהדרשות יחזקו האמונות, אלא האמונות יחזקו את הדרשות, ואם תאמר שדבריו באו בקבלה, וכי קבלה זו נסתמה ונסתרה מעיני המקובלים האמתיים רשב"י וחבריו.. ופלאי מראותיו אל יבהילוך שכולם משליו שרצה להמשיל הידיעה במשלים.

והוא ממשיך: ולא גילה רק ספור דברים, ולא ידענו מי מחבר הספר, זולתי שנמסר לנו שהם דברי ר' יצחק בעל ספר א"ז, ובעל ספר מראות הצובאות, ובעל ספר הגבול, ובעל ספר סודי רזי', הרי ביארתי לך ספריו, צא ובדוק בהם אם יש כדאי לסמוך על חידושיו, והוא היה אחרון..

..ואל תתפתה אחר המופתים שאומרים שהיה בזמן ר' נחוניא בן הקנה, שהוא עצמו לא אמר אלא שהיה אחר הגאונים, אם תראה הקדמתו לטעמי המצוות, ואם תבדוק לשונו תמצא שמעתיק דברי הרמב"ם ממש כדי לפרש המצוות.. ותמצא שהוא מחמיר בענינים רבים דלאו כסמכא כלל, ובענינים רבים אין ברצוני לחפש אחר מומי ב"א ח"ו, רק להרחיקך שתדע שאינו בקי.

..וגם תמצא שמקלל עמי הארץ ומתפלל עליהם לרעה, וכבר ידעת כי אין ללמד קטגוריא על ישראל, ורוב אמונתו אינה אלא על הדרך הזה..

והוא מסיים: לא הרביתי עתה, אלא כדי שלא ידמה שום אחד להחזיק בזה כדבריו, ויאמר תנא הוא ופליג. לכבוד ה' אשר בראנו והנחילנו תורתו אנו חייבים שלא לשאת פני איש אלא לכבוד האמת כי אחרון הוא, ואת אחרונים הוא נמנה האיש הזה וספריו.

אכן, דברים כדרבנות. גם בספרו הידוע יותר "פרדס רימונים", אנו מוצאים שוב את הטענות הללו: נקדים למעיין שאל ישתומם במה שימצא מבואר בספר הקנה, כי הוא מעותק מספר רבי יוסף הארוך. ובהמשך כותב: וכן העתיקם בעל ספר הקנה, עם שנתחכם וכותב בשם מגידים, והם נמצאים לגאונים בבירור. וכפי הנראה כוונתו לומר, שלא נתגלה לו שום מלאך, כמו שידוע שנגלה ה"מגיד" למרן הבית יוסף).

בדעה זו החזיק גם ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע, והוא כותב בקונטרס ספר הזכרונות: ובעל ספר הקנה, אע"פ שמביא תדיר ממה שגילו לו מלאכי עליון, הרבה דברים מהם כתובים ומפורשים כלשונו ממש בספרים הקודמים לו, וכבר נתרעם קצת עליו בזה בפרדס.

באיזו תקופה נתחבר הספר

נרשה לעצמנו לעקוב אחר היסטוריית הזמן, באיזה שנים חי בעל הקנה, מתוך כתבי רושמי קורות הימים. במהלך השנים, יצא הספר במהדורות רבות, ובאחד מהם, אנו מוצאים בשער הפתיחה, כי במחבר נמנה על האמוראים. ואילו מתוך דברי הרמ"ק עולה, כי הוא היה אחר תקופת הגאונים, ואף בתוך דבריו נמצא העתקת דברי הרמב"ם. בין כך ובין כך, בודאי שלא נמנה על התנאים.

אך מעניין, שהדעה הרווחת בבית המדרש, ואפילו עד עצם היום הזה, שבעל הקנה היה תנא. כדלהלן:

הגאב"ד דק"ק אונגוואר רבי מנשה קליין זצוק"ל, כותב ומזכיר באחד מתשובותיו: וידוע דבעל ספר הקנה היה קדמון וקיבל מאליהו, ולדעת כמה היה מהתנאים.

ראש ישיבת אהבת שלום תכב"ץ, הרב יעקב הלל שליט"א, אף מביא לדעה זו סימוכין מרדב"ז:

נידון מעניין עלה על שולחנו של הרדב"ז, כשהוא נשאל בעניין חזרת הש"ץ בסוף קריאת שמע, על מה סמכו הספרדים שהש"ץ אומר עד ה' אלקיכם, ומיד חוזר ואומר, ה' אלקיכם אמת, ושתים רעות איכא, דאין החשבון שלם למנין רמ"ח, ועוד, שמפסיק בין אלקיכם לאמת.

תשובת הרדב"ז הייתה לאמור, שהעניין להשלים למנין רמ"ח, מקורו הוא במדרש רות, ושם לא נזכר לחזור ולומר ה' אלקיכם, ואע"פ שבספר הקנה כתב לחזור, על המדרש ראוי לסמוך שאמרו משם התנאים. ואפילו היו דברי קנה דברי תנא, הלכתא כר"ע כאשר הוא כידוע כו'.

מכאן הוכיח הגר"י הלל, שאין לשלול את ההנחה שבעל ספר הקנה, היה אכן תנא.

[הערת הכותב: אולי יש לדייק בלשון הרדב"ז, שלא לחינם האירך בלשונו וכתב "דברי קנה דברי תנא", ולא כתב: ואפילו היה קנא תנא כו'. כיון שכוונתו ברורה, שאפילו היו דברי הקנה בשם אחד מן התנאים, הרי הלכה כו'. ואל לנו לטפול על הרדב"ז שאחז והחזיק בדעה זו, כאשר כנגד זה יצא בנחרצות הרמ"ק והוכיח דעתו מתוך דברי בעל הקנה].

עכ"פ, כפי שהזכרנו כי באחת מן המהדורות מופיע בשער הספר, שהמחבר היה בתקופת האמוראים. על כך מספר לנו רבנו החיד"א: עתה נדפס בפולין ספר הקנה גדול על בראשית, ועוד ספר קטן על טעמי המצוות וקנה בינה על ק"ש, וכל זה נדפס, וגם יש לו הקדמה ארוכה כת"י מספר הקנה, ולפי מש"כ שם, היה בזמן ד' אלפים שהוא בזמן רב תחילת האמוראים.

אלא שהחיד"א מפקפק בכך: ובמקום אחר כתבתי, שנתחבר מהגאונים וכן מזכיר כל רבנן סבוראי. והוא מנסה להליץ יושר על הטוענים שהיה בתקופת האמוראים: ועלה על ליבי, דאפשר דאין זה מהם, רק תוספת שהוסיפו אח"כ ובהעתקות עשוהו מגוף הספר. והוא דוחה סברא זו לאלתר: אמנם ממטבע הלשון נראה דהוא מגוף הספר, ולא ידענא מאי אידון ביה, דנראה דמחבר ספר הקנה היה אחר רבנן סבוראי.

ולסיום פרק זה, ראוי להביא חומר נוסף למחשבה, אולי בכל זאת צודקים הללו, בהערות "מנחם ציון" (נדפס על "שם הגדולים", מהדורת קאריץ תקמ"ד) כותב כך: ובל אמנע מלהעיר את הקורא, כי המאמר הידוע בפי העולם בשם חז"ל – "חזור חזור ואל תצטרך לבלזר", לא נמצא בשום מקום, ורק בספר הקנה שם מקומו.

שם המחבר
בתשובות הגאונים, ובסוף ספר נהרות דמשק (הנקרא בשם שערי תשובה), הביאו תשובת רב האי גאון, וזה לשונו: ורבי נחוניא החסיד אשר קיבלנו רוב הקהילות, הערוכות לו מימי התנאים ז"ל. והכוונה היא לבעל ספר הקנה.
ובשו"ת מהר"ם אלשקר (סי"ח), ובספר מאור עינים (ימי עולם פל"ה) כתבו: ובמדרש רבי נחום איש הקנה.

ואילו בהערות "מנחם ציון" כותב, שבשער הספר מהד' קאריץ (תקמ"ד), נדפס שהוא מאת רבינו קנה בן אבן-גדור.
ומדברי הרמ"ק בספר שיעור קומה, מתווספת לה דעה חמישית, שהוא כותב שלא נמסר לנו מי המחבר, זולתי שהם דברי ר' יצחק בעל ספר א"ז, ובעל ספר מראות הצובאות, ובעל ספר הגבול, ובעל ספר סודי רזי'.

בדברי הרמ"ק לא נזכר שהוא חיבר גם את "ספר פליאה", אך ספר זה מיוחס לבעל הקנה, כפי שכתב החיד"א בשם הרמ"ע מפאנו. ובמאסף התורני ישורון (חלק ו), פורסם פירושו של רמ"מ משקלוב על ספר פליאה. ומעניין לראות את הערצתו לבעל המחבר: ואע"פ שאהיה רכיל מגלה סוד, ח"ו לא לכבודי אני עושה, אך דברי הקדוש לפרש אני בא, ומצרך אני לגלות, וה' יכפר בעדי..

הרמ"מ החשיב מאוד חיבור זה, והתייגע על הבנת כל הכתוב בו, והוא מספר לנו על גילוי מיוחד שזכה לו: אך בחלום הוגד לי.. הבן, כי הדברים ראוי לאומרם, כי נראים שיכול להיות אמת הדבר. אך כאשר יזכני ה' למצוא המקום שכתב שמבאר שם, אז אדע אם הוגד לי האמת או לא ח"ו, אך עתה נ"ל שהן דברי אמת, ואין אני עושה בזה מעשה לאסור או להתיר, לכן ראוי לסמוך בזה וכיו"ב.

[יורה דעה]

תשובת הקנה
במדרש תנחומא (בראשית), דרשו את הפסוק "על שדה איש עצל עברתי" (משלי כד) – זה אדם הראשון שהיה עצל מלעשות תשובה. לעומת זאת, בגמרא עירובין (דף יח) מובאת ברייתא: היה ר' מאיר אומר, אדם הראשון חסיד גדול היה, כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו, ישב בתענית מאה ושלושים שנה, ופירש מן האשה ק"ל שנה, והעלה זרזי תאנים על בשרו ק"ל שנה.

והמפרשים כבר עמדו על השאלה, לדעת ר' מאיר, למה לא נתקבלה תשובתו של אדם הראשון וגזירת המיתה לא נתבטלה, ולעומתו, תשובת קין בנו כן נתקבלה, כפי שסיפרו לנו חז"ל (ב"ר כב, כח): פגע אדם הראשון בקין וא"ל מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדם מטפח על פניו, אמר, כך היא כוחה של תשובה ואני לא הייתי יודע.

והתירוץ הרווח בבית המדרש, וכך כתבו הרבה ספרים, כי אדם הראשון לא הודה בחטאו, והפנה את החיצים כלפי אשתו, והאשים אותה כי ידה במעל ובה תלוי סרחונו, אכן, לעומתו קין דוקא התוודה ואמר גדול עווני מנשוא.
אך חידוש גדול יצא מבית מדרשו של בעל הקנה, והוא, שאף תשובת אדם הראשון נתקבלה, ויתרה מכך, היא הוותה מורה-דרך תשובה לצדיקים בכל הדורות, וכך הוא כותב:

ועתה אגיד לך תשובת אדם הראשון, קודם שחטא אכל בשר ושתה יין, ושמשיו היו מלאכי השרת. ומשחטא, הקריב קרבן והתוודה על עוונו בפיו, ומאותו שעה עמד בתענית כל ימיו, והנה חשבון התענית הוא חשבון שנותיו, ולא נהנה מכל אשר בעולם, רק חרובים ביום וחרובים בלילה, וקיתון של מים, וחשבו הקב"ה לתענית והועילה תפילתו ותעניתו ותשובתו לשכון במלך – הוא דוד המלך ע"ה.

וממשיך ומוסיף, כי כל אחד יכול לבחור בדרך זו, שמעלותיה גדולות ונשגבות לאין שיעור: ואומר לך, הרוצה לשוב בתשובה, יתייאש מן העולם, ויחשוב בלבו כי כל שעה יביאנו המלך אצלו, ויעסוק בתורה יומם ולילה.. זה יעשה ארבעים יום, ומשם ואילך הקב"ה יעזרהו, וילך עד ששה שנים, אז לא יסתפק בשום ספק שהוא בן העולם הבא, כי כבר עברו ששה שנים כנגד שיתא אלפי שני הוו עלמא.

והוא חושף ומספר על עצמו, כי הוא עצמו עשה כדרך התשובה הזו, ובסוף ק"ן ימים בא אליהו ז"ל ואמר לו, אל תצטער בני יותר, כי הקב"ה קיבל תשובתך.

אי אפשר שלא להביא את המסופר על הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזנסק זי"ע שעסק גם הוא בדרך זו. ואילו, לעומתו, הרה"ק הרבי ר' בונם מפרשיסחא זי"ע אמר, כי חשב לקבל על עצמו תשובת הקנה, וחזר ואמר, שבסעודה אחת עם כוס משקה, תיקן הכל. ובספר "ליקוטים חדשים" מוסיף להסביר על כך: שמעתי בשם הרה"ק ר' שמחה בונם מפרשיסחא זי"ע, שהיה רואה בגמרא, איך צדיק אחד התענה ע' שנים ונהיה ע"י זה תנא, והיה רואה איך שתנא אחר היה אוכל עגלים פטומים, ואמר, כיון שיכול להיות תנא אפילו הכי, מוטב שיאכל וכו'.

[חכם באשי]

מה לעשות, ואחרי כל אריכות הדברים, דעת הרמ"ק נתבררה שהיא הנכונה.

ואגב, 'חזור חזור' וכו', לא מופיע ב'ספר הקנה' אלא בספר אחר של אותו מחבר - ספר הפליאה(במהדורת פרזעמישל תרמד, ספירת עמודים שניה, דף יז ע"א).
עי' אלפא ביתא תניתא לר"ש אשכנזי, בערכו.

[יורה דעה]

מה לעשות, ואחרי כל אריכות הדברים, דעת הרמ"ק נתבררה שהיא הנכונה.

ואגב, 'חזור חזור' וכו', לא מופיע ב'ספר הקנה' אלא בספר אחר של אותו מחבר - ספר הפליאה(במהדורת פרזעמישל תרמד, ספירת עמודים שניה, דף יז ע"א).
עי' אלפא ביתא תניתא לר"ש אשכנזי, בערכו.

המאמר הנ"ל הוא מן הכתובים אשר עמדי, ביררתי את העניין לפני כשנתיים-שלוש, וכעת בשוטטי בין האשכולות הגעתי הנה, ואמרתי לזכות את הרבים. לא באתי להכריע בעניין, אלא לסקר בעלמא. אם לדעתך דעת הרמ"ק נתבררה שהיא הנכונה, וכפי שאני מבין אתה מסתמך על עבודה של איזו חוקרת, שיהיה לך לבריאות. (אמנם מסתקרן אני לראות את מחקרה, וכבר ביקשתי ממך, כמדומה, באשכול 'סיני עדיף בעידן המאגרים התורניים', להעלות את זה בPDF),

בנוגע ל'חזור חזור', כנראה שכותב ההערות 'מנחם ציון' ראה את זה גם בספר הקנה, ואין ביכולתי כעת לבדוק באם אכן זה מופיע שם, ויתכן באמת שהוא שגה בזה.

[חכם באשי]

הזלזול ב'חוקרים' לא בא מחכמה יתירה. (אני עצמי איני מסתמך עליהם בלא להעביר את דבריהם תחת שבט ביקורתי, ככל שבאפשרותי, ואני מקיים בהם: 'חשדהו וחשדהו'. וד"ל).

בעל הגהות 'מנחם ציון' לא היה הראשון ולא האחרון שציין ל'ספר הקנה' בנוגע לפתגם 'חזור חזור', יש לו חברים רבים. עי' באלפא ביתא תנינתא, שם.

[יורה דעה]

הזלזול ב'חוקרים' לא בא מחכמה יתירה.

כמו כן גם האמונה העיוורת במחקריהם. 'חשדהו וחשדהו' זהו לא הצליל הנשמע מדבריך (באופן כללי) כלפיהם. על כל פנים, עשה נא עמנו חסד והבא לנו משהו ממרכולתה, על מנת שאולי נוכל בצוותא 'לכבד' ולדון בדברים.

[בברכה המשולשת]

בכל מקרה, כבר רי"מ תא-שמע הוא שברר את זמנו של בעל ספר הקנה. למיטב זכרוני, החוקרת הנ"ל לא חידשה בנושא זה.
(ואגב, לגבי היחס לחוקרים- אינו דומה מחקר הקבלה- שרובו המכריע הוא שטויות והבלים , במקרה הטוב, למחקר בנושאים אחרים, שבו המצב, בהרבה מקרים, טוב יותר)

[חכם באשי]

איני רוצה להצטייר כ'מגינה' של אותה חוקרת. אך להעמיד דבר על דיוקו. רי"מ תא שמע פירסם את דבריו לראשונה בשנת תש"מ (בתוך ספר היובל ליעקב כ"ץ), ובאותה שונה פירסמה אותה חוקרת את עבודתה. נראה שהם עבדו בו זמנית על אותו תחום והגיעו למסקנות די זהות.
רק בפירוסמו השני (בתוך: כנסת מחקרים, ג, ירושלים תשס"ו) ציין רי"מ תא שמע לעבודה של אותה חוקרת.

[לייטנר]

על רבי אלי' לופיאן זצל אמרו שעשה כן פעמיים

אתה בטוח?
נשמע לי מוזר מאוד

כמדומני שכתוב כן בתחילת ספר לב אליהו

על רבי אלי' לופיאן זצל אמרו שעשה כן פעמיים

נשמע לי מוזר מאוד

לא ישב בחדר לבד אבל נזהר מאכילה יתירה ומדיבורי חולין

לא עשה זאת דווקא שבע/ארבע עשרה שנים.

[אשי ישראל]

מה לעשות, ואחרי כל אריכות הדברים, דעת הרמ"ק נתבררה שהיא הנכונה.

ואגב, 'חזור חזור' וכו', לא מופיע ב'ספר הקנה' אלא בספר אחר של אותו מחבר - ספר הפליאה(במהדורת פרזעמישל תרמד, ספירת עמודים שניה, דף יז ע"א).
עי' אלפא ביתא תניתא לר"ש אשכנזי, בערכו.

היה זכור לי ש'ספר הקנה' מכונה גם 'ספר הפליאה'.
אני מבין נכון שטעיתי ושמדובר בשני ספרים שונים? זה ברור?

[עושה חדשות]

רבי אייזיק שער.png (50.71 KiB) נצפה 11598 פעמים

[אשי ישראל]

מה לעשות, ואחרי כל אריכות הדברים, דעת הרמ"ק נתבררה שהיא הנכונה.

ואגב, 'חזור חזור' וכו', לא מופיע ב'ספר הקנה' אלא בספר אחר של אותו מחבר - ספר הפליאה(במהדורת פרזעמישל תרמד, ספירת עמודים שניה, דף יז ע"א).
עי' אלפא ביתא תניתא לר"ש אשכנזי, בערכו.

היה זכור לי ש'ספר הקנה' מכונה גם 'ספר הפליאה'.
אני מבין נכון שטעיתי ושמדובר בשני ספרים שונים? זה ברור?

האם יש מי שיודע תשובה לשאלתי: ספר הקנה וספר הפליאה הם שני ספרים או אותו ספר?

[חד ברנש]

שני ספרים. תפתח ותראה.
אלא שלפעמים ערבבו ביניהם, והביאו משם אחד מה שכתוב בשני.

[עתניאל בן קנז]

שני ספרים נפרדים, אם כי כנראה יצאו מ'יוצר אחד' או 'בית מדרש' אחד, מאחר שיש בהם הרבה נושאים שוים ומקבילים, ומטבעות לשון דומים.

כאמור יש בהם הרבה נושאים שוים, ולכן לפעמים אפשר לציין לשניהם כאחד (כמובן כל ספר במקומו).


ספר הפליאה מהדורת פרמיסלא תרמ"ד - הופיע בשער הספר גם 'ספר הקנה' (כנראה בעקבות הדמיון האמור). [מצוי באוצר (דומני שמופיע בהגדרת חש"ד - כן זה אצלי בגירסא 11)]. וזה גרם למחברים רבים לצטט מספר הזה בשם 'ספר הקנה'.
(כך למשל אצל ר' יוסף ענגיל בספריו, ב90% מהמקרים שהוא מצטט מספר הקנה, הכוונה היא לספר הפליאה מהדורא הנ"ל - אפשר להכיר זאת לפי תיקון טעיות הדפוס שהוא מציין, שמתאימות לדפוס זה).

[קאצ'קלה]

ואגב, 'חזור חזור' וכו', לא מופיע ב'ספר הקנה' אלא בספר אחר של אותו מחבר - ספר הפליאה(במהדורת פרזעמישל תרמד, ספירת עמודים שניה, דף יז ע"א).
עי' אלפא ביתא תניתא לר"ש אשכנזי, בערכו.

היה זכור לי ש'ספר הקנה' מכונה גם 'ספר הפליאה'.
אני מבין נכון שטעיתי ושמדובר בשני ספרים שונים? זה ברור?

וכבר ראיתי למי שהעיר ב'אור ישראל' הערה קטנה בדברי ר' שמואל אשכנזי, ובכלל בענין החילוף שבין קנה-פליאה אצל מחברים שונים:

פליאה.JPG (86.05 KiB) נצפה 11558 פעמים

[שערי חכמה]

יש לו תיקון של 5 שנים להסתגר באותו חדר, ולעסוק רק בתורה ובתפילה ובטל היצה״ר.
שלשה נכנסו לחדר, רבי דוד אביחצירא הי״ד, רבי משה אתורג׳מאן וכמדומני רבי יחיא אדהאן. אחד פרש באמצע.

השלישי היה רבי אליהו הכהן, חמיו של רבי דוד אביחצירא זיע"א הי"ד. תיקון זה נעשה שש שנים, שש שנים יעבוד ובשביעי יצא לחפשי חינם - חופשי מיצה"ר.
גם בבא סאלי זיע"א עשה תיקון זה בצעירותו, בשנים אלו היה מתבודד בחדר ומתענה בכל יום, מיעט מאד בשינה ועסק בתורה כל העת, בשנים אלו סיים את הש"ס בעיון, וכן את ספר הזוהר והתיקונים, ועוד. מחדר זה לא היה יוצא אלא פעם ביום, לפני עלות השחר - לטבילה. בשנים אלו עשה תענית הפסקה כמה פעמים בכל שנה.

[מקדש מלך]

אכן, דברים כדרבנות. גם בספרו הידוע יותר "פרדס רימונים", אנו מוצאים שוב את הטענות הללו: נקדים למעיין שאל ישתומם במה שימצא מבואר בספר הקנה, כי הוא מעותק מספר רבי יוסף הארוך. ובהמשך כותב: וכן העתיקם בעל ספר הקנה, עם שנתחכם וכותב בשם מגידים, והם נמצאים לגאונים בבירור. וכפי הנראה כוונתו לומר, שלא נתגלה לו שום מלאך, כמו שידוע שנגלה ה"מגיד" למרן הבית יוסף).

בדעה זו החזיק גם ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע, והוא כותב בקונטרס ספר הזכרונות: ובעל ספר הקנה, אע"פ שמביא תדיר ממה שגילו לו מלאכי עליון, הרבה דברים מהם כתובים ומפורשים כלשונו ממש בספרים הקודמים לו, וכבר נתרעם קצת עליו בזה בפרדס.

אמנם אשכול ישן, אבל אי אפשר לעבור בשתיקה על הבאת דעתו של רבי צדוק כשהיא מהופכת מהקצה. הרי מיד בשורות הבאות הוא מצדיק את הקנה ומסביר שאכן מלאכי עליון נגלו אליו וגילו בהשגה את אשר למד מן הספרים. מצו"ב.

[זאב ערבות]

.

[הוגה]

מאמר נפלא ומצויין, יישר כח!

[חד ברנש]

איך אפשר לחקור את מוצאו של 'ספר הקנה' אם הכותב אינו מכיר האל"ף בי"ת של הספרות המחקרית הנוגעת אליו.
הכותב מזכיר את הערתו של ת"ש, אך לא יותר מזה (כך לפום ריהטא), והוא כנראה לא הכיר את עבודת הד"ר של מ' קושניר-אורון, '
ה'פליאה' וה'קנה': יסודות הקבלה שבהם, עמדתם הדתית חברתית ודרך עצובם הספרותית', המבססת מאוד את שייכות הספר לאיזור ביזנטיון, ולא רק על סמך לשונות התפילה.

[צאנזער]

גם בכיוונים של תא שמע הוא עוסק באופן חובבני. את נוסחי התפילה, למשל, בחן על פי "אוצר התפילות", והכביר השערות לא מבוססות.

[מה שנכון נכון]

את נוסחי התפילה, למשל, בחן על פי "אוצר התפילות".

הבהרה: אין הכוונה לסידור 'אוצר התפלות' הידוע, אלא לספר 'אוצר התפלה' שי"ל במסגרת האנציקלופדיה התלמודית.

[הוגה]

לגופם של דברים האם יש השגות רציניות על עצם הכיוון החדש שהוא מציע, או רק לא מזכיר מאמר אחד או שניים. אדרבה מה המסקנה של החוקרים האחרים לגבי מקומו וזהותו של מחבר ספר הקנה/הפליאה, ובקביעת כלל התאריכים והיחס בין חיבורי קבלת ספרד הראשונים. המאמר החדש הזה (שאינני יודע מי הכותב ורק דן לפי הדברים שקראתי) עושה סדר בתאריכים וזהויות של החיבורים השונים ונותן טעם ועניין להמשך הבירור
.

[זאב ערבות]

תגובת המחבר (מעודכן):
הנה בחסד ה' ראה ראיתי שזכיתי לכוון לאמיתה של תורה. הנה לעיל ציטטנו את הקץ של "הקנה", על שנת הר"נ, ולכא' היה אפשר לומר שזמנו מאוחר כדרך המחברים שמביאים קץ סמוך לזמנם, ואולם ראה ראיתי המראה הגדוןל אשר כתב במקום אחר, בספר הפליאה דף ע ע"ב, שכתב שם: אחד וכשתאמר זה חמש שנים בגי' חמשי"ם שנה וזהו וקדשתם את שנת החמשים שנה ברא"ם אבר"ם בגי' אבר"ך די"ו ר"ל מספר אברך די"ו למספר הגלות שמספר שנותיו יהיה ארכ"ב אל"ף ומאתים ועשרים ושתים שנה, ויושלם בשנת החמשים וישלימו הנוצרים שנת אלף ומאתים ותשעים וזה מה שאמרו את הרשום בכתב אמת כי בדבריו אמר דניאל חלם חזא וחזוי ראשה על משכבא באדין חלמא כתב ראש מילין אמר ר"ל ר"ת אמ"ת אלף מאתים שזמן הגאולה יהי' בשנות אלף ורכ"ב, ויושלם בשנת החמשים "וישלימו הנוצרים שנת אלף ומאתים ותשעים וכו', וזה מה שאמרו את הרשום בכתב אמת כי בדבריו אמר דניאל חלם חזא וחזוי והוא בזמן שישראל עושיו רצונו של מקום ואם לאו יאחר עד עת קץ בר"ן לממשלת הכתר וכ'ו'.

והנה אם עיינים לך הרי תראה שכותב סוד הגאולה, בא' רכ"ב אחרי החורבן, אם תצרף אלף רכ"ב מהחורבן ג' תתכ"ח תגיע בדיוק לשנת ה' אלפים נ', "שנת החמישים" והוא עצמו שנת 1290 למנינם, והוא פלאי שמשמע שנתחבר החיבור הזה ממש תקופה קצרה קודם, והוא גם הקץ שחזה אבולעפיה והרמד"ל במדרש הנעלם.

[אברהם שרייבר]

איך אפשר לחקור את מוצאו של 'ספר הקנה' אם הכותב אינו מכיר האל"ף בי"ת של הספרות המחקרית הנוגעת אליו.
הכותב מזכיר את הערתו של ת"ש, אך לא יותר מזה (כך לפום ריהטא), והוא כנראה לא הכיר את עבודת הד"ר של מ' קושניר-אורון, '
ה'פליאה' וה'קנה': יסודות הקבלה שבהם, עמדתם הדתית חברתית ודרך עצובם הספרותית', המבססת מאוד את שייכות הספר לאיזור ביזנטיון, ולא רק על סמך לשונות התפילה.

האג'נדה שלו ליחס ספר הזוהר הקדוש לרמד"ל מקדיש כל מיני אמצעים במישרים ובעקיפים, כמו שרואים בריבוי הקובצים מאותו מחבר שמעלה לאחרונה ידידינו ר' זאב בכמה אשכולות, אחר שנפל בפח שלו, להפיץ שיטתו, ודו"ק.

[זאב ערבות]

לא נפלתי בפח של אף אחד ואיני המפיץ, לעתים קרבות מבקשים ממני להעלות קבצים ואני נענה, אין לי שום נגיעות בדבר, איני יודע מי המחבר ולא קראתי את הקבצים שלו מכיון שהנושא לא מעניין אותי (מעניין במקצת אך לא לפרטי פרטים שבקבצים), והנהלת הפורום תחליט אם הקבצים ראויים או לא, וכבר נאמר קבל האמת ממי שאמרה.

[הוגה]

איך אפשר לחקור את מוצאו של 'ספר הקנה' אם הכותב אינו מכיר האל"ף בי"ת של הספרות המחקרית הנוגעת אליו.
הכותב מזכיר את הערתו של ת"ש, אך לא יותר מזה (כך לפום ריהטא), והוא כנראה לא הכיר את עבודת הד"ר של מ' קושניר-אורון, '
ה'פליאה' וה'קנה': יסודות הקבלה שבהם, עמדתם הדתית חברתית ודרך עצובם הספרותית', המבססת מאוד את שייכות הספר לאיזור ביזנטיון, ולא רק על סמך לשונות התפילה.

האג'נדה שלו ליחס ספר הזוהר הקדוש לרמד"ל מקדיש כל מיני אמצעים במישרים ובעקיפים, כמו שרואים בריבוי הקובצים מאותו מחבר שמעלה לאחרונה ידידינו ר' זאב בכמה אשכולות, אחר שנפל בפח שלו, להפיץ שיטתו, ודו"ק.

בימים קדמונים בדורות האחרונים כאשר מישהו חיבר בירורי דברים אודות ספר הזוה"ק ושורשו, נתחברו מולו קונטרסים אחרים להשיב על דבריו ולהציב שיטה אחרת, היו שאמרו רק הבסיס לספר זהו רשב"י, היו שאמרו שנכנסו בו הוספות מאוחרות, ועוד נוסחאות שונות. אבל הכל הבינו שכדי להתיישב בלב הקורא צריך ליישב את הדברים עצמם, וביטול הבירורים כלאחר יד בהגדרות של אג'נדה וכדומה רק גורמים לחשוב שנורא קשה להתמודד עם גוף הדברים אפילו שנגד עינינו נגלה חיבור ועוד חיבור מקדמוני ספרד המייחסים דבריהם לתנאים.
גילוי נאות, גם לי אמור להיות אינטרס ראשון במעלה להעמיד הדעה הנפוצה באשר מקובל כך אצלינו מדורי דורות, נגד זקיניו כבוד ועפר אנו למטה מן רגלי רבותינו. אך כאשר הספרים פתוחים לפנינו ואנו יכולים ללמוד ולהתחקות אחרי שורשי וטעמי המצוות בספרי חכמי הדורות פשוט לענ"ד שגם מארי דרזין היו באים לבאר לנו את גוף הספרים ושמחים בבירורים אלו כדרכה של תורה, ולא היו עוזבים ומשאירים את תורת הסוד הקדושה לבירורם של חוקרים בלבד, אלא בוררים אוכל מתוך אוכל על מנת לסדר ולהבין מה שאפשר.

[זאב ערבות]

נתבקשתי ע"י כותב הדברים למחוק את הקבצים לאחר שהוכח שהדברים שכתב שגויים

[זאב ערבות]

מאן דהו העיר לדברי פתיחת הרמב"ן לאלפס במסכת ברכות