חיימקה כתב:אז מכל הדיון כאן מה כתב הרוקח ? שעמלק בחר אנשים שיש להם יום הולדת כירושלמי -או שבחר אנשים שנולדו באדר שני???
שהרי הבאתם מקורות בשמו לכאן ולכאן
הרוקח ["כתיבה אשכנזית" שנדפסה עם רבינו אפרים עה"ת מהדורת קלוגמאנן, כפי שכתב לעיל הרב חכם באשי] בסו"פ בשלח כתב שני דברים, אחר לגבי בחירת האנשים של
יהושע, והשני לגבי בחירת האנשים של
עמלק. דהיינו:
יהושע [בהוראת משה] בחר אנשים שנולדו באדר שני [שלא שולט בהם כישוף, ועמלק עשה הכל בכישופים, ובמנות הלוי ג, ז הביאו וביאר הטעם מדוע הוצרכו לכך, כי ישראל לא היו אז מוכנים לגמרי, שהרי אמרו היש ה' בקרבנו אם אין, וכשלא היו מוכנים לגמרי שלט בהם כישוף, עיי"ש].
(אגב, ב"כתיבה אשכנזית" שם מובא הדבר בשם "פרקי רבי אליעזר", והמהדיר ציין לפרק מד, שאכן עוסק במלחמת עמלק, אבל לפנינו אינו שם כלל, וצ"ע. גם המנות הלוי שהעתיק קטע זה מהכתיבה אשכנזית מילה במילה - לא העתיק מילים אלה, ומשמע שלא היו לפניו שם. כתבתי בזה גם כאן).ועמלק בחר אנשים שעתם למות הוא ביום/לילה [לא מסוים, אלא שפלוני ימות בשעות היום, ופלוני ימות בשעות הלילה], והיה שולחם למלחמה כ"א בזמן [יום/לילה] שאין עתו למות בו. [ואכן הועיל לו הדבר, ויהושע רק החלישם ולא הרגם בו בעת הנ"ל, אלא מתו בעת הבאה שבו כבר כן היה עתם למות].
ד"ז מובא בתורה שלמה סו"פ בשלח הערה קג בשם מושב זקנים כת"י. ובמנות הלוי ב, ה הביאו בשם שערי בינה להרוקח [והוא ב"כתיבה אשכנזית" הנ"ל], וציין למנות הלוי התורה שלמה שם (וצ"ל שם דף סד. ובדפוס לבוב תרע"א הוא דף סח.).
רעיון דומה לגבי עמלק מביא רבינו בחיי על התורה שם [מובא ג"כ במנות הלוי שם, ומביא שהביא ד"ז (בלי מקור) הרב יוסף יחייא בביאור המגילה], ולפיו לא מתו אותם עמלקים כלל [עכ"פ באותה השנה]:
בחר לנו אנשים – היה עמלק גדול בחכמת האצטגנינות ובחר אנשי מלחמתו אנשים שלא יוכלו למות בשנה ההיא כי הוא ידע זה בחכמת הכוכבים והמזלות ועל כן אמר משה ליהושע בחר לנו אנשים כיוצא בהם שלא יוכל להתחכם עלינו שיהרוג הוא מישראל וישראל לא יהרוג אחד מהם וזהו שכתוב ויחלש יהושע ולא אמר ויהרוג.
וראה בתורה שלמה שם אות קג שהביא מהפסיקתא רבתי פי"ב ויחלוש כזה שחולש ומשתייר. ובהערה שם הביא מדעת זקנים שעמלק בחר אנשים שראה בכוכבים שלא עתידים למות
באותה המלחמה, ולכן לא היה יכול יהושע להורגם אלא רק חתך ידיהם ורגליהם.
ע"כ דברי הרוקח והמסתעף.
את העניין של יום גינוסיא/הולדת [
שעמלק בחר אנשים כאלה שיום הולדתם באותו היום כדי שלא ימותו במלחמה כי אין אדם נופל ביום גינוסיא שלו] לא כתב הרוקח כלל, אלא הוא ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח וכן ילקוט שמעוני חבקוק פ"ג רמז תקסד [שאותו הביא המנות הלוי שם], כפי שהובא לעיל.
באופן מוזר ביותר, המלקט של "פירוש רבינו אלעזר מגרמייזא עה"ת ומגילת אסתר" (רחי"א גד, לונדון תשי"ט) בסו"פ בשלח עה"פ בחר לנו אנשים העתיק ע"ש הרוקח קטע שלם [בדילוגים] מהמנות הלוי, שרק בתחילתו ממש נמצאים דברי הרוקח [לגבי אדר שני], עד המילים "על ידי כישוף" [שכתב שם המנות הלוי להדיא 'ע"כ'! והשמיטו המלקט!] ומשם מתחיל כנ"ל ביאור המנות הלוי עצמו מדוע הוצרכו לכך. ובהמשך צירף לזה המלקט את דברי המנות הלוי שמצא בילקוט נביאים וכו' [המנות הלוי עצמו ציין שהוא "בחבקוק הנביא" אבל המלקט הנ"ל השמיט מילים אלה!] לגבי האנשים שבחר
עמלק [ששייך בכלל לפסוק 'ויחלוש' כנ"ל ולא לפסוק בחר לנו אנשים], וגם את ביאור המנות הלוי לטעמו של דבר, וסיים ב"ע"כ", כאילו הכל מדברי הרוקח.
לא זו בלבד, אלא שכמקור כל הדברים כתב: 'דף ק"ה בספר שערי בינה לרבי אלעזר מגרמיזא ז"ל'. והכל כאן טעות, כי דף ק"ה הוא הדף
במנות הלוי (לבוב תרע"א. ובדפוס ונציה שמ"ה הוא בדף ק, א) שמשם הועתקו הדברים, ושערי בינה הוא ספרו של הרוקח שממנו הביא המנות הלוי את הקטע [היחיד והקצר] שהביא ממנו כנ"ל [ולפנינו הוא באותה "כתיבה אשכנזית" הנ"ל בסו"פ בשלח], שכאמור, הוא רק תחילת הקטע הנ"ל בספר הליקוט.
קטע זה מתוך ספר ליקוט זה הוא הקטע שאת חלקו השני [לגבי ילקוט נביאים, שאין בו כלל דברי הרוקח] הביא לעיל הרב חקר, וכאן הרחבתי את מה שכתב לו לעיל הרב חכם באשי לגבי קטע זה בפרט ולגבי רמת האמינות של המלקט הנ"ל בכלל.ישנו גם ספר פירוש הרוקח על התורה ג"כ (תשל"ט-תשמ"א) שיצא לאור ג"כ ע"י קלוגמאנן, ואינו תח"י. אודה מאד למי שיוכל לבדוק שם בסו"פ בשלח האם מובאים שני הקטעים הנ"ל [או אחד מהם] שהביא המנות הלוי בשמו ע"ש "שערי בינה" [ושנמצאים כנ"ל ב"כתיבה אשכנזית" הנ"ל].
וזאת הגם שראיתי את דברי הרב חכם באשי
כאן, עכ"ז מעניין אותי אם נמצא שם.
שו"ר [בקישור הנ"ל בהודעה שלפני כן,
ומקודם חמקה ממני שורה זו] שכתב הרב "הכותב" שהפירוש לגבי בחירת
יהושע אנשים שנולדו באדר שני לא נמצא בס' הרוקח עה"ת שם. ע"כ.
ולגבי הפירוש השני, בחירת
עמלק אנשים שלא ימותו במלחמה - שלח לי כעת באישי הרב החפץ בעילום שמו צילום משם, שכן נמצא שם, וזה לשונו:
עמלק כושפן היה ולקח בני אדם שלא היו יכולין למות, מה עשה משה בלבל המזלות, רום ידיהו נשא [שמש ירח עמד זבולה] (חבקוק ג, י-יא), והחלישן ולא הרגן.
ולכאורה יש כאן איזה חסרון וערבוב:
א. כתב "בני אדם שלא היו יכולין למות" ולא פירש: ביום/בלילה / באותו היום / באותה המלחמה / באותה השנה.
ב. בכל המקורות [הנ"ל בתחילת ההודעה] שהביאו דבר זה לא כתבו שכלפי זה משה בלבל המזלות [ולא הזכירו כלל בלבול מזלות], אלא כתבו שלכן יהושע לא יכול היה להרוג אותם [עכ"פ באותו היום] אלא רק החלישן.
ג. הפירוש כאן הביא גם זאת, שהחלישן ולא הרגן, א"כ מה הועיל בבלבול המזלות? ואף שיש ליישב בדוחק, מכ"מ על פניו נראה כסתירה. [שהרי כל האצטגנינות היתה שלא יכולין למות, וקשה לומר שכלול בזה קטלא פלגא ולהכי אהני בלבול המזל, ורק להכי ולא לגבי מיתה].
ד. בלבול המזלות כתב התנחומא [בשלח סימן כח], והביאו רש"י על אתר, כלפי אצטגנינות אחרת [שהביא פותח האשכול]: "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש, שהיו מחשבים את השעות באסטרולוגיה. מה עשה משה? העמיד גלגל חמה ולבנה וערב את שעותיהן, שנאמר (חבקוק ג יא): שמש ירח עמד זבולה וגו', וכתיב (חבקוק ג י): נתן תהום קולו רום ידיהו נשא".